גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדעי החיבוק: איזה מגע אנחנו מעדיפים ולמה

האם חייבים פרטנר כדי ליהנות מהיתרונות הבריאותיים של חיבוק, מה מצחיק בדגדוגים ואיזו תועלת אפשר להפיק ממגע עם האדמה ● פרופ' מייקל בניסי, מומחה לנוירולוגיה חברתית, הקדיש את הקריירה שלו לחקר המגע ● בראיון לגלובס, הוא מדבר על תחום שנזנח לאורך שנים ומתחיל להתעורר

חיבוק עצמי / אילוסטרציה: Shutterstock
חיבוק עצמי / אילוסטרציה: Shutterstock

דמיינו לרגע שמישהו מלטף לאט וברכות את זרועכם. איך זה גורם לכם להרגיש? את המגע של מי דמיינתם ובאיזה הקשר? עולם שלם נמצא בשאלות הללו. כשמגע מגיע מהאדם הנכון בזמן הנכון הוא יכול להרגיע, לעודד, לשפר את העמידות שלנו בפני וירוסים, ובטווח הארוך אפילו לשנות לטובה את האופן שבו הגנים שלנו באים לידי ביטוי ואת בריאותנו בטווח הארוך. ומה אם המגע אינו רצוי או מגיע מהאדם הלא נכון? ובכן, כל זה, רק הפוך.

בדרך לטריליון? התרופות לאלצהיימר ולהרזיה שהזניקו את השווי של אלי לילי
רפורמה באישור יבוא ציוד רפואי לישראל: "תסייע בהגדלת ההיצע ובהורדת עלויות"
90 אלף שקל בשנה: בית ספר חדש לרפואה יוצא לדרך ולא כולם מרוצים

פרופ' מייקל בניסי, מומחה לנוירולוגיה חברתית מבית הספר לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת בריסטול, בריטניה, הקדיש את הקריירה שלו למחקר הצומת שבין חברה, מגע ונוירולוגיה. בחודש מרץ השנה יצא לאור ספרו When We Touch: Handshakes, hugs, high fives and the new science behind why touch matters (הוצאת Orion). בתחילת 2020, רגע לפני הקורונה שניתקה מגע בין כולנו, ערך בניסי יחד עם מכון Welcome הבריטי סקר ענק על היחס למגע. בראיון לגלובס, הוא מדבר על תחום המחקר שבמשך שנים הוזנח ומתחיל להתעורר.

"התחלתי את הקריירה שלי מחקר מערכות יחסים ואמפתיה, היכולת לחלוק חוויות זה עם זה", מספר בניסי. "בין היתר, בחנו את האלמנטים של מגע בתוך אמפתיה. באותה תקופה, הבנתי שהמחקר בנושא דל יחסית, למרות שמגע קריטי לחיי החברה שלנו. חוקרי מערכות היחסים הדגישו יותר חושים כמו ראייה, כי זה החוש הדומיננטי בבני אדם, ושמיעה וריח, כי קל לבדוק אותם. לגבי מגע, רוב המחקר עסק בשאלה איך אנחנו מפענחים את הקלט ומבינים במה אנחנו נוגעים, ואיך התמונה החושית של המגע מיוצגת במוח. נעשה גם מחקר על כאב, ופחות על מגע חברתי".

פרופ' מייקל בניסי / צילום: מתוך האתר של בניסי

למה חוקרים מעדיפים את חוש הראייה

יש לך השערה מדוע המגע הוזנח?
"ישנן הסיבות הפרקטיות: מסובך יותר להשיג הסכמה לניסוי שכולל מגע במעבדה. מי ייגע במי? האם נחייב את הנבדקים להביא אנשים אהובים כדי שייגעו בהם, ואיך אנחנו יודעים שהאנשים הללו באמת אהובים? ואם הכוונה היא שהנסיין ייגע בנבדק, מהם הגבולות האתיים כאן?

"גם מבחינת ההדירות ושחזור המחקר, גירוי ראייתי יהיה זהה בכל מעבדה, אבל האם המגע המלטף של נסיין אחד דומה לזה של נסיין אחר במעבדה אחרת? ולכי תסתירי את מטרת הניסוי כדי לקבל תוצאות לא מוטות. אי-אפשר לגעת 'על הדרך' בניסוי שבו לא חשפנו מראש שהמטרה שלנו היא מגע.

"אבל זה לא כל הסיפור. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת התברר שמגע רך ומלטף מפעיל בעור רצפטורים ייחודיים ששום מגע אחר אינו מפעיל, והפעילות ברצפטורים האלה מפעילה אזורים אחרים במוח. הסיגנלים מגיעים לתלמוס, מרכז הממסר החושי, אבל גם ל־Psterior Insula, שהוא בין היתר אזור הבקרה של המערכת הקרדיולוגית, וזה כנראה המסלול שדרכו מגע יכול להשרות רוגע. מגע נעים מעורר גם את מערכת התגמול, והוא גורם להפרשת אוקסיטוצין, ההורמון המקושר לאמון ולדבק חברתי קבוצתי".

ההקשר משנה את תגובת הגוף

למגע יש השפעות בריאותיות רבות, אומר בניסי. מחקרים הראו ששרידות של פגים קטנים מאוד עולה כאשר ההורים נוגעים בהם, למרות הסיכון לזיהום ולסיבוך הצינורות שהם מחוברים אליהם. ילדים קטנים שהקשר עם הוריהם כולל יותר מגע נמצאו רגועים יותר בסיטואציות חברתיות. לעומתם, ילדים רעבים למגע נפגעו הן ביכולות החברתיות שלהם והן ביכולות הלמידה והזיכרון. כמבוגרים, הם התקשו יותר להפגין אמפתיה.

מבוגרים שנגעו הרבה בבני זוגם נטו להעריך את היחסים ביניהם כטובים יותר. מגע איטי, שנתפס כנעים, שיפר אצל נבדקים במעבדה את תפיסת הגוף שלהם, לא רק ברמה הרגשית. הם תפסו את גבולות הגוף שלהם באופן מדויק יותר, כלומר, חיזקו את החוש שבאמצעותו אנחנו מרגישים את גופנו. מחקרי מעבדה הראו שמגע משפיע על האפיגנטיקה, כלומר אילו גנים שלנו יבואו לידי ביטוי.

לא רק בני אדם, כמעט כל בעלי החיים נהנים ממגע. קופים וקופי אדם עוסקים המון במגע, אומר בניסי. "אנחנו קוראים לזה grooming - הם מסרקים זה את זה או פולים כינים, אבל הרבה יותר מהנדרש לשמירת ההגיינה. מחקרים מראים שקופים המקיימים מגע הדדי רב יותר, ייטו יותר לעזור זה לזה. מגע הוא דבק חברתי. הוא עוזר להשלים אחרי מריבה, גם בין בני אדם וגם בין בעלי חיים".

לא כל מגע מלטף הוא בהכרח נעים.
"ודאי. במחקרים שנערכו מאז שהתחום החל להתעורר, אנחנו רואים הבדלים משמעותיים בתגובה למגע כשהוא מגיע מאנשים שונים. התגובה תלויה ברמת הקרבה לאדם, בשאלה עד כמה הוא אטרקטיבי, איך הוא מריח".

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת eLife שופך אור נוסף על חשיבות ההקשר של מגע. המחקר הראה שכאשר אישה נחשפה תחילה לליטוף של בן זוגה, ואחר כך למגע עדין בידה מ"זר לא מאיים", רמת ההורמון אוקסיטוצין עלתה אצלה אחרי המגע של בן הזוג ושוב אחרי המגע של הזר. לעומת זאת, כאשר תחילה נגע בה הזר, רמות האוקסיטוצין כמעט לא השתנו בתגובה למגע זה, וגם כאשר בן הזוג נגע בה לאחר מכן רמות האוקסיטוצין עלו פחות מאשר כשהוא היה הראשון. ההקשר שינה הכול.

"אנחנו רואים גם השפעה של נורמות חברתיות", אומר בניסי. "לדוגמה, בקהילה מסוימת יכולה להתבסס נורמה שלפיה מתחבקים כשנפגשים, אבל תוספת של נשיקה או חיבוק ארוך מדי פתאום עלולים להיחוות כפלישה. אנשים עם טראומה, שיש להם ניסיון לא טוב עם מגע, עלולים להירתע ממגע, אבל מחקרים מראים שאפשר לשנות זאת, גם אצל מבוגרים, לא רק בילדים".

מה מבדיל בין אנשים מבחינת התגובה שלהם למגע?
"דפוסי ההיקשרות יכולים לשחק תפקיד. אנשים עם דפוס היקשרות בטוח ייהנו ממגע מקרובים להם ויתנחמו בו כשהם עוברים אירועים מאתגרים או עצובים. אנשים עם דפוס היקשרות חרדתי יחפשו את המגע גם כאישור מול החששות שלהם לגבי הקשר. כשביטחונם בקשר מתערער, הם עשויים לנסות להשתמש במגע כדי להרגיע את עצמם שהקשר בסדר. עבור הקבוצה הזאת, המגע מאוד חשוב. אנשים עם דפוס היקשרות נמנע עלולים לא ליהנות ממגע.

"בנוסף, אנשים אקסטרוברטים אוהבים מגע יותר מאינטרוברטים. זו כנראה תכונת האישיות שנמצאת במתאם הכי גבוה עם חיבה למגע. גם אנשים עם יותר פתיחות לחוויות אוהבים יותר מגע".

לאחרונה, אותר על ידי חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסנט. לואיס, הפפטיד המופרש במוח בתגובה למגע נעים, יחד עם הרשת הנוירולוגית שעליה הוא פועל. התגלית פורסמה בכתב העת Science, והחוקרים הצהירו שהם מקווים כי ממצא זה יעזור לפתור את מה שהם קוראים לו "הפרעות של הימנעות ממגע".

חיבוקים למניעה של הצטננות

רוב המחקרים בתחום המגע בחנו מגע מלטף, ואם אותו קשה לחקור מסיבות אתיות, אז על אחת כמה וכמה קשה לחקור חיבוקים. אבל, אומר בניסי, המחקרים שכן נערכו מראים שחיבוק רצוי תורם מאוד לבריאות.

"מחקר שנערך בארה"ב ב-2010 תשאל אנשים לגבי תדירות החיבוקים שלהם במשך שבוע. אחר כך אותם אנשים הגיעו למעבדה ונחשפו לווירוס צינון. (זה כן אתי, מתברר). אותם אנשים שחובקו לפני החשיפה פיתחו פחות תסמיני צינון.

"במחקר אחר, נתנו לנבדקים לשאת דברים בפני קהל ומדדו לפני כן את רמת הקורטיזול שלהם, הורמון הסטרס. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות. בקבוצה אחת הנבדקים חובקו (היו נבדקים שלא רצו להיות מחובקים, והם לא השתתפו בניסוי). בקבוצה השנייה, הנבדקים שהו בחברה אבל לא חובקו. בקבוצה השלישית, הנחו את הנבדקים לחבק את עצמם. לפי התוצאות, חיבוק מאדם אחר הוא המרגיע המוצלח ביותר, אבל גם חיבוק עצמי עדיף על פני אי חיבוק בכלל.

"הגילוי הזה, שאנשים יכולים להרגיע את עצמם באמצעות חיבוק, הוא גילוי מאוד משמעותי וחיובי משום שאנשים רבים מדווחים שיש בחייהם פחות מגע נעים ורצוי מכפי שהם תופסים כאידיאלי.

"ישנם אנשים שאין להם ממי לבקש יותר מגע מכפי שהם מקבלים, וכאלה שמגע מצד אחד חסר ומצד שני אינו נעים להם. כך שמשמח לגלות שאפשר לקבל לפחות חלק מהמגע הבין-אישי גם באופן אישי".

אילו תועלות ניתן לקבל ממגע שאיננו עם אדם אחר?
"למגע יש כוח רב לקרקע אותנו. הוא כלי משמעותי במיינדפולנס. נערכו כמה מחקרים לגבי מדיטציית חיבוק, שבדקו מה קורה לשני אנשים שמתחבקים, מחזיקים את החיבוק ונושמים עמוק. המחקרים הללו הראו שהמגע משמעותי למיקוד בכאן ועכשיו. וזה יכול לקרות גם אם המגע הוא לא חברתי. חיבוק עצמי יכול לעשות את זה, אבל גם מגע בחומרים שונים. למשל, אנחנו חושבים שזו אחת התועלות של הגינון.

"המגע באדמה, בצמחים, תחושת הפעילות הפיזית, אלה גם כלים למיינדפולנס", אומר בסיני. "זה נכון גם לאמנות - לגעת בחימר, להעביר את היד דרך ערימת חרוזים, ללוש בצק. שחייה נחשבת מועילה מאוד בהקשר הזה. משהו בלחץ המים מפוענח על ידי המוח כמגע נעים. כל אלה חוויות של מגע שאיננו בין-אישי, שיש להן אפקטים מרגיעים ומדיטטיביים, שמאפשרים לנו להיות נוכחים בגוף שלנו, להרגיש אותו".

במעבדת המחקר שלו מחזיק בניסי "כרית חיבוק", שהיא חמימה ובעלת 'לב' פועם, וגם זנב מכשכש, אף שהיא לא מעוצבת בדיוק בצורת חיה. "אנחנו בוחנים את ההשפעה של רובוטים חברתיים מהסוג הזה, אם הם מועילים יותר מאשר חיבוק עצמי".

רוצים יותר מגע מכפי שמקבלים

בתקופת הקורונה עלה הצורך בדימוי מגע בין אנשים שרוצים אך לא יכולים לגעת אלה באלה.

"אז הובע עניין רב ב'חולצות חיבוק', שאפשר ללבוש וכשמישהו לוחץ על כפתור או על חיישן כלשהו הוא מפעיל את המנגנון הפנאומטי של החולצה, ובעצם 'שולח' לך חיבוק.

"מוצר נוסף שפותח סביב הצורך הזה הוא צמיד רוטט שאדם אהוב יכול להפעיל מרחוק. הוא נותן רטט קצר, כמו לחיצת יד קטנה של עידוד, למשל רגע לפני שמישהו עולה לבמה לתת הרצאה, או סתם באמצע היום כשרוצים להגיד 'חשבתי עליך', בלי להפריע ובלי מילים".

ואם אין שום אפשרות למגע, גם צפייה בסרטונים שבהם אנשים אחרים נוגעים יכולה לעזור. כך עולה ממחקר שוודי ש הראה כי צפייה בסרטון שבו מישהו אחר מלוטף ברכות מפעילה מסלולים דומים במוח לליטוף אמיתי.

מה הקטע של דגדוג? מדוע אנחנו צוחקים מדגדוג למרות שזה לא מצחיק? למה אנחנו לא יכולים לדגדג את עצמנו?
"דגדוג הוא עדיין קצת מסתורי. הסוגיה של דגדוג עצמי קשורה בהפתעה וניבוי.

"אנחנו כנראה לא יכולים לדגדג את עצמנו כי הגוף מכין את עצמו למגע, ואילו הצלחת הדגדוג תלויה בכך שלא נהיה לגמרי מוכנים.

"אנחנו לא יודעים מדוע. כשמדגדגים אותנו אנחנו לא בדיוק צוחקים בהנאה, אבל מחקרים מראים שדגדוג הוא טוב לבריאות, כנראה משום שצחוק טוב לבריאות. לכן גם בתחום הזה יש טכנולוגיה, מדרסים שמדגדגים את הרגל".

סקר גדול שערכת רגע לפני התפרצות מגפת הקורונה, העלה שאנשים רבים טוענים שהם היו רוצים יותר מגע כחלק מחיי החברה שלהם, אך נמנעים מכך בגלל סוגיות של הסכמה. האם הפוליטיקלי קורקט הרס לנו את היכולת לגעת?
"אנחנו לא יודעים בוודאות, כי אין לני מידע היסטורי. ברור ששימוש לרעה במגע יצר חשדנות, שיצרה שינוי בהתנהלות, אבל אנחנו לא יודעים אם פחתו גם היקף אינטראקציות המגע הרצויות או שהן תמיד היו נמוכות מכפי שאנשים היו רוצים".

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?