גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר האקלים מרים ראש: שריפות, שיטפונות ובצורות ברחבי העולם

מקנדה, דרך טנריף ועד דרום אגן הים התיכון: הטמפרטורות עולות, השריפות מכלות שטחים הולכים ונרחבים והתחזיות קודרות ● אחרי שנים של אזהרות, ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים הופכות לגלויות, ומאיימות על מגזרים שלמים, מחקלאות ועד לשבבים

אש משתוללת בהרי טנריף / צילום: Associated Press, Arturo Rodriguez
אש משתוללת בהרי טנריף / צילום: Associated Press, Arturo Rodriguez

הקיץ הנוכחי טרם הסתיים, ולרשימת המוקדים שבהם נרשמות שריפות יער בהיקפים אדירים המחייבים פינוי תושבים הצטרפו שני אזורים חדשים. בטנריף שבאיים הקנריים נשרפו עד כה יותר מעשרות ק"מ רבועים בפארק הלאומי שבמרכז האי הוולקני, לחופי מערב אפריקה. יותר מ־10,000 תושבים ותיירים פונו. בקנדה, משתוללות באופן רצוף מאז סוף מאי שריפות יער, אך התנאים שנוצרו בימים האחרונים הביאו להעצמתן ולתמונות אפוקליפטיות ברשתות החברתיות. ההיקפים בקנדה גדולים עשרות מונים מאשר באירופה, אך מתרחשים באזורים דלילים יחסית בתושבים.

למה מלחמתה של רוסיה באוקראינה עלולה להימשך שנים
2 טריליון אירו בסכנה: החום הקיצוני מאיים על התיירות באירופה

לא כך ביוון, שבה תמונות של תיירים נמלטים משריפות יער ברודוס הפכו לסמל של הקיץ האחרון. כ־550 ק"מ רבועים של יער נשרפו עד תחילת אוגוסט השנה ביוון, יותר מאשר הממוצע השנתי כולו. המצב דומה גם באיטליה, שבה שריפות כילו כ־530 ק"מ רבוע עד תחילת החודש ברחבי המדינה. גבוה מהממוצע השנתי בעשורים האחרונים. בצרפת שריפות כילו שטח כפול בגודלו מהממוצע במדינה. עונת השריפות, שנמשכת בדרום אירופה עמוק לתוך הסתיו, טרם הסתיימה.

השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים

האסונות הסביבתיים הללו התרחשו במיוחד באזורים הסובלים בשנים האחרונות באופן עקבי מבצורת מתמשכת ומגלי חום, כמו חצי האי האיברי, או דרום אגן הים התיכון. זאת, בעוד חלקים אחרים באירופה חוו דווקא קיץ גשום מהממוצע ושטפונות־בזק הרסניים, כמו אלו שאירעו בתחילת הקיץ באיטליה או בתחילת אוגוסט בסלובניה.

בסך הכל, השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים: טמפרטורת האוויר הממוצעת הגלובלית ביולי האחרון עמדה על 16.95 מעלות צלסיוס, הכי חמה שנרשמה מאז החלו המדינות. לפני כ־70 שנה היא עמדה על 15.5 מעלות. כך גם לגבי טמפרטורת המים של פני האוקיינוס האטלנטי, ששברו שיאים מתחילת המדידה, מספר הימים החמים (יותר מ־30 מעלות) באירופה, והטמפרטורה באזורים הארקטיים.

אירועי הקיצון הללו נובעים משינויי האקלים שנוצרים בשל האפקט המצטבר של הכמויות האדירות של גזי החממה ששיחררה האנושות מאז המהפכה התעשייתית בשל השימוש בדלקי מאובנים, תעשייה, חקלאות, בנייה, תחבורה ועוד. השנה, לדברי מומחים, מתווספת אליהם תבנית מזג אוויר מחזורית באוקיינוס השקט, הקרויה "אל ניניו", הגורמת ככל הנראה להגברה של תופעת ההתחממות. שירות החיזוי האמריקאי מעריך את הסיכוי שקיץ 2023־2024 (בחצי הכדור הדרומי) יוגדר כשנת אל ניניו ב־90%. עדות מוקדמת לכך ניתן למצוא בהתייבשות חלקית של תעלת פנמה ואזורים סביבה, שמפחיתה את כמות כלי השיט שיכולים לעבור בה. זמן ההמתנה עמד השבוע על כ־20 יום, וגם הוא יכול להיחשב כחלק מהשפעות שינויי האקלים על הכלכלה העולמית.

האנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות

ההשלכות הכלכליות של שינויים אקלימיים אלו הולכות והופכות לגלויות עם התרחשותם. התיירות באזור הים התיכון בקיץ, מקור הכנסה שלם למדינות רבות (יותר מ־10% מהתמ"ג לכלכלות איטליה, יוון וספרד, למשל), המגלגל לא פחות משני טריליון אירו בשנה, עומד בפני סכנה. לא בכדי הכריז ראש ממשלת יוון על "פיצוי של שבוע חופשה בחינם", לתיירים שנאלצו לברוח מהאי לפני כחודש.

מאמצי המאבק בשריפות הם משמעותיים ויקרים, וכך גם הנכסים שהן מכלות. בשריפה הגדולה שהתרחשה בתחילת החודש באי מאווי שבהוואי מוערכים הנזקים ב־16 מיליארד דולר. שמאים אמרו כי בסכום זה נכללת הפגיעה בתיירות לאי, הבתים והמוסדות שנשרפו, אובדן שכר, ימי מחלה, הפסקת פעילות תעשייתית, השעיית טיסות ומדדים נוספים.

השלכות משמעותיות נוספות קיימות בתחום המזון והחקלאות. כל חריגה מהנורמליות מתבטאת לרוב ביבולים מופחתים, אחרי שגידולים חקלאיים "שופרו" כדי להתמודד עם התנאים הממוצעים והרגילים. חברת "מורגן סטנלי" העריכה כי 44% מיבול החיטה, 43% מיבול האורז, 32% מיבול התירס ו־17% מיבול הסויה מגיעים כיום מאזורים שנמצאים ב"סכנה אקלימית". לטענת אנליסטים בחברה, כ־314 מיליארד דולר בתחום החקלאות בלבד נמצאים בסכנה לאירועי קיצון, כמו חום, בצורות, הצפות ועוד, כולל התפשטות מחלות צמחים חדשות בגלל תנאי האקלים. בית ההשקעות "שרודרס" אמר כי משקיעים "מעריכים בחסר את ההשפעות של שנת אל ניניו על מדינות מתפתחות ועל ייצור מזון".

לאט לאט, סוכנויות דירוג ואנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות הקונקרטיות של תופעות הטבע שאמורות להיות תכופות, והרסניות יותר. מחסור במים, למשל, מאיים לא רק בריאות בני האדם ועל החקלאות, אלא גם על תעשיות האלקטרוניקה, הכימיה והתחבורה ברמה שיכולה "לגלח" עד 40% מהרווח השנתי, לפי מחקר מודי'ס. לדוגמה העובדה שמפלס נהר הריין ב־2018 ירד עד לשיתוק התחבורה הימית בו, עלתה רבע מיליארד דולר לענקית הכימיה BASF, מציינים האנליסטים. בתוך כך, בימים אלו שוקלות הרשויות בגרמניה אם לאפשר ל"טסלה" לפתוח מפעל בטריות חדשני במדינה, בשל החשש לניצול מוגבר של מי תהום.

במודי'ס מסמנים את הסכנות המשמעותיות

מהצד השני של המטבע, הצפות כתוצאה מגשמים עזים, או אפילו עלייה דרמטית במפלס פני הים, מאיימים גם הם על אזורי תעשייה ועל ייצור. המודעות לסכנות הללו גוברת: חברת ייצור השבבים הטייוואנית TSMC החליטה להגביה בשני מטרים את כל המבנים שלה, מחשש להצפות או שטפונות בזק. מודי'ס מפרטים עוד כי בין הסכנות האקלימיות המשמעותיות ביותר נמצאות גם התחממות יתר, שריפות והוריקנים וטייפונים.

למעשה, החשש המרכזי הוא מנקודות מפנה דרמטיות (Tipping Points) שבהן שינויי האקלים יתניעו תהליכים חדשים שיצאו משליטה. שריפות היער הנוכחיות בקנדה, למשל, כילו עד כה לפי ההערכות כ־137 אלף קילומטר רבועים. שיעור הקרוב לכפול מהשיא השלילי האחרון שנרשם במדינה, ב־1989.

במקביל, שריפות היער מתדלקות את אפקט ההתחממות הגלובלית כתוצאה משחרור פחמן דו־חמצני, ועל הדרך מטילות ספק ביעילות של שתילת יערות ענק כדרך להתמודד עם שינויי האקלים בעולם שהולך ומתחמם וסובל משריפות. למעשה, במחצית הראשונה של השנה שיחררו השריפות בקנדה כמיליארד טון פחמן דו־חמצני אטמוספירה, יותר מפי שניים מהפליטות של המדינה כולה.

מחקר של קרן העושר הסינגפורית, אחת הגדולות בעולם, הראה השנה כי אם העולם יעמוד בהתחייבויות שלו להפחית ב־100% את הפליטות עד 2050, התשואה של הקרן תיפגע ב־10% על פני 40 השנים הקרובות. במקרה של כישלון גלובלי להתמודד עם הבעיה, הכולל התחממות ב־4 מעלות בממוצע עד סוף המאה, הקרן תספוג תספורת של 40%.

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"