גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר האקלים מרים ראש: שריפות, שיטפונות ובצורות ברחבי העולם

מקנדה, דרך טנריף ועד דרום אגן הים התיכון: הטמפרטורות עולות, השריפות מכלות שטחים הולכים ונרחבים והתחזיות קודרות ● אחרי שנים של אזהרות, ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים הופכות לגלויות, ומאיימות על מגזרים שלמים, מחקלאות ועד לשבבים

אש משתוללת בהרי טנריף / צילום: Associated Press, Arturo Rodriguez
אש משתוללת בהרי טנריף / צילום: Associated Press, Arturo Rodriguez

הקיץ הנוכחי טרם הסתיים, ולרשימת המוקדים שבהם נרשמות שריפות יער בהיקפים אדירים המחייבים פינוי תושבים הצטרפו שני אזורים חדשים. בטנריף שבאיים הקנריים נשרפו עד כה יותר מעשרות ק"מ רבועים בפארק הלאומי שבמרכז האי הוולקני, לחופי מערב אפריקה. יותר מ־10,000 תושבים ותיירים פונו. בקנדה, משתוללות באופן רצוף מאז סוף מאי שריפות יער, אך התנאים שנוצרו בימים האחרונים הביאו להעצמתן ולתמונות אפוקליפטיות ברשתות החברתיות. ההיקפים בקנדה גדולים עשרות מונים מאשר באירופה, אך מתרחשים באזורים דלילים יחסית בתושבים.

למה מלחמתה של רוסיה באוקראינה עלולה להימשך שנים
2 טריליון אירו בסכנה: החום הקיצוני מאיים על התיירות באירופה

לא כך ביוון, שבה תמונות של תיירים נמלטים משריפות יער ברודוס הפכו לסמל של הקיץ האחרון. כ־550 ק"מ רבועים של יער נשרפו עד תחילת אוגוסט השנה ביוון, יותר מאשר הממוצע השנתי כולו. המצב דומה גם באיטליה, שבה שריפות כילו כ־530 ק"מ רבוע עד תחילת החודש ברחבי המדינה. גבוה מהממוצע השנתי בעשורים האחרונים. בצרפת שריפות כילו שטח כפול בגודלו מהממוצע במדינה. עונת השריפות, שנמשכת בדרום אירופה עמוק לתוך הסתיו, טרם הסתיימה.

השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים

האסונות הסביבתיים הללו התרחשו במיוחד באזורים הסובלים בשנים האחרונות באופן עקבי מבצורת מתמשכת ומגלי חום, כמו חצי האי האיברי, או דרום אגן הים התיכון. זאת, בעוד חלקים אחרים באירופה חוו דווקא קיץ גשום מהממוצע ושטפונות־בזק הרסניים, כמו אלו שאירעו בתחילת הקיץ באיטליה או בתחילת אוגוסט בסלובניה.

בסך הכל, השנה הנוכחית שוברת שיאים מטאורולוגיים: טמפרטורת האוויר הממוצעת הגלובלית ביולי האחרון עמדה על 16.95 מעלות צלסיוס, הכי חמה שנרשמה מאז החלו המדינות. לפני כ־70 שנה היא עמדה על 15.5 מעלות. כך גם לגבי טמפרטורת המים של פני האוקיינוס האטלנטי, ששברו שיאים מתחילת המדידה, מספר הימים החמים (יותר מ־30 מעלות) באירופה, והטמפרטורה באזורים הארקטיים.

אירועי הקיצון הללו נובעים משינויי האקלים שנוצרים בשל האפקט המצטבר של הכמויות האדירות של גזי החממה ששיחררה האנושות מאז המהפכה התעשייתית בשל השימוש בדלקי מאובנים, תעשייה, חקלאות, בנייה, תחבורה ועוד. השנה, לדברי מומחים, מתווספת אליהם תבנית מזג אוויר מחזורית באוקיינוס השקט, הקרויה "אל ניניו", הגורמת ככל הנראה להגברה של תופעת ההתחממות. שירות החיזוי האמריקאי מעריך את הסיכוי שקיץ 2023־2024 (בחצי הכדור הדרומי) יוגדר כשנת אל ניניו ב־90%. עדות מוקדמת לכך ניתן למצוא בהתייבשות חלקית של תעלת פנמה ואזורים סביבה, שמפחיתה את כמות כלי השיט שיכולים לעבור בה. זמן ההמתנה עמד השבוע על כ־20 יום, וגם הוא יכול להיחשב כחלק מהשפעות שינויי האקלים על הכלכלה העולמית.

האנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות

ההשלכות הכלכליות של שינויים אקלימיים אלו הולכות והופכות לגלויות עם התרחשותם. התיירות באזור הים התיכון בקיץ, מקור הכנסה שלם למדינות רבות (יותר מ־10% מהתמ"ג לכלכלות איטליה, יוון וספרד, למשל), המגלגל לא פחות משני טריליון אירו בשנה, עומד בפני סכנה. לא בכדי הכריז ראש ממשלת יוון על "פיצוי של שבוע חופשה בחינם", לתיירים שנאלצו לברוח מהאי לפני כחודש.

מאמצי המאבק בשריפות הם משמעותיים ויקרים, וכך גם הנכסים שהן מכלות. בשריפה הגדולה שהתרחשה בתחילת החודש באי מאווי שבהוואי מוערכים הנזקים ב־16 מיליארד דולר. שמאים אמרו כי בסכום זה נכללת הפגיעה בתיירות לאי, הבתים והמוסדות שנשרפו, אובדן שכר, ימי מחלה, הפסקת פעילות תעשייתית, השעיית טיסות ומדדים נוספים.

השלכות משמעותיות נוספות קיימות בתחום המזון והחקלאות. כל חריגה מהנורמליות מתבטאת לרוב ביבולים מופחתים, אחרי שגידולים חקלאיים "שופרו" כדי להתמודד עם התנאים הממוצעים והרגילים. חברת "מורגן סטנלי" העריכה כי 44% מיבול החיטה, 43% מיבול האורז, 32% מיבול התירס ו־17% מיבול הסויה מגיעים כיום מאזורים שנמצאים ב"סכנה אקלימית". לטענת אנליסטים בחברה, כ־314 מיליארד דולר בתחום החקלאות בלבד נמצאים בסכנה לאירועי קיצון, כמו חום, בצורות, הצפות ועוד, כולל התפשטות מחלות צמחים חדשות בגלל תנאי האקלים. בית ההשקעות "שרודרס" אמר כי משקיעים "מעריכים בחסר את ההשפעות של שנת אל ניניו על מדינות מתפתחות ועל ייצור מזון".

לאט לאט, סוכנויות דירוג ואנליסטים מתחילים לאמוד את ההשלכות הקונקרטיות של תופעות הטבע שאמורות להיות תכופות, והרסניות יותר. מחסור במים, למשל, מאיים לא רק בריאות בני האדם ועל החקלאות, אלא גם על תעשיות האלקטרוניקה, הכימיה והתחבורה ברמה שיכולה "לגלח" עד 40% מהרווח השנתי, לפי מחקר מודי'ס. לדוגמה העובדה שמפלס נהר הריין ב־2018 ירד עד לשיתוק התחבורה הימית בו, עלתה רבע מיליארד דולר לענקית הכימיה BASF, מציינים האנליסטים. בתוך כך, בימים אלו שוקלות הרשויות בגרמניה אם לאפשר ל"טסלה" לפתוח מפעל בטריות חדשני במדינה, בשל החשש לניצול מוגבר של מי תהום.

במודי'ס מסמנים את הסכנות המשמעותיות

מהצד השני של המטבע, הצפות כתוצאה מגשמים עזים, או אפילו עלייה דרמטית במפלס פני הים, מאיימים גם הם על אזורי תעשייה ועל ייצור. המודעות לסכנות הללו גוברת: חברת ייצור השבבים הטייוואנית TSMC החליטה להגביה בשני מטרים את כל המבנים שלה, מחשש להצפות או שטפונות בזק. מודי'ס מפרטים עוד כי בין הסכנות האקלימיות המשמעותיות ביותר נמצאות גם התחממות יתר, שריפות והוריקנים וטייפונים.

למעשה, החשש המרכזי הוא מנקודות מפנה דרמטיות (Tipping Points) שבהן שינויי האקלים יתניעו תהליכים חדשים שיצאו משליטה. שריפות היער הנוכחיות בקנדה, למשל, כילו עד כה לפי ההערכות כ־137 אלף קילומטר רבועים. שיעור הקרוב לכפול מהשיא השלילי האחרון שנרשם במדינה, ב־1989.

במקביל, שריפות היער מתדלקות את אפקט ההתחממות הגלובלית כתוצאה משחרור פחמן דו־חמצני, ועל הדרך מטילות ספק ביעילות של שתילת יערות ענק כדרך להתמודד עם שינויי האקלים בעולם שהולך ומתחמם וסובל משריפות. למעשה, במחצית הראשונה של השנה שיחררו השריפות בקנדה כמיליארד טון פחמן דו־חמצני אטמוספירה, יותר מפי שניים מהפליטות של המדינה כולה.

מחקר של קרן העושר הסינגפורית, אחת הגדולות בעולם, הראה השנה כי אם העולם יעמוד בהתחייבויות שלו להפחית ב־100% את הפליטות עד 2050, התשואה של הקרן תיפגע ב־10% על פני 40 השנים הקרובות. במקרה של כישלון גלובלי להתמודד עם הבעיה, הכולל התחממות ב־4 מעלות בממוצע עד סוף המאה, הקרן תספוג תספורת של 40%.

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות