גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התגלית הארכיאולוגית שנחשפה בקבר פרהיסטורי בירדן

בבעג'ה נמצאו כ-2,500 חרוזים מלפני 9,000 שנה שהוטמנו יחד עם ילדה ● בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, הצליחו החוקרים להרכיב את השרשרת הקדומה, וכיום היא מוצגת במוזיאון בפטרה

''השרשרת של ג'מילה (היפה)'' שנמצאה בבעג'ה / צילום: Photo by A. Burkhardt. Courtesy of the Baja Arcaeological ptoject and the German Research Foundation
''השרשרת של ג'מילה (היפה)'' שנמצאה בבעג'ה / צילום: Photo by A. Burkhardt. Courtesy of the Baja Arcaeological ptoject and the German Research Foundation

רן ברקאי הוא פרופסור לארכיאולוגיה של תקופות פרהיסטוריות, חוקר ומלמד באוניברסיטת תל־אביב. איל חלפון הוא במאי, סופר ומוסמך לארכיאולוגיה. במדור ארכיאולוגיה הם תרים אחר עקבות העולם הקדום, בישראל ובעולם, בהווה 

בכדורגל יש משחקים שבמהלכם שדרים חוזרים ואומרים משפט נדוש (ונכון): "בגלל זה אנחנו אוהבים כדורגל". למשל משחק האליפות הדרמטי של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים באצטדיון טדי, בשנת 2010. היה שם כל מה שצריך להיות בסיפור טוב: סביבה בעייתית, דרמה, גיבורים, יריבות מרה, סיכויים מועטים, הפתעה ויופי נשגב. משהו דומה - ובאמת סליחה משני צדדים על ההשוואה - אפשר להגיד גם על תגליות ארכיאולוגיות מסוימות. למשל, המחרוזת שנחשפה באתר בשם בעג'ה בירדן. גם שם יש כול מה שגורם לנו להתפעל מתחום העיסוק שלנו: הרפתקה, מקריות, עקשנות, דייקנות, הרבה חול אבק ואבק, דמיון, היי טק ו...יופי נשגב.

הסודות המסקרנים שהוטמנו במעמקי המערות
סיפורים בני אלפי שנים שמסתתרים באבנים: הדרך שבה שומרים על הזיכרון האנושי
האם נשים קדמוניות אכן היו שותפות שוות לציד?

גילוי היישוב על ידי הארכיאולוג הגרמני

לפני שלושים שנה זיהה מטפס הרים אוסטרי כלי צור מסותתים באחד הוואדיות הסמוכים לפטרה. האנס גיאורג גבל, ארכיאולוג גרמני עטור כאפייה וטבעת חותם אוריינטאלית, שמע על כך וביקש לברר את מקור הכלים. הוא נכנס לנקיק צר ביותר, "סיק" בלשון הבדואים המקומיים, צעד לאורכו, טיפסו בעזרת סולמות והגיע אל מישור מוגבה ונסתר שהיה במוצאו. הסיכוי שבמקום הזה, דווקא במקום הזה, יתגלה יישוב פרהיסטורי היה בערך כמו הסיכוי של הפועל תל אביב לקחת דאבל בשנת 2010 (או בכל שנה אחרת מאז).

גבל - מנוסה ומוכשר לא פחות מצבעוני - חשף במישור המוגבה כפר או יישוב צפוף שהתקיים שם לפניי 9000 שנה. תקופה קריטית בתולדות תושבי הלבנט, ש"התלבטו" בין המשך חייהם כציידים לקטים למעבר לחיי קבע מייגעים. הבחירה לבנות בתים דווקא במיקום הזה היא תעלומה, ולו בשל הסיבה שאין שם שום מקור מים קרוב. לא היום, לא אז. ובכל זאת בנו בתים או מבנים, לא מעטים, שקירותיהם כמעט נושקים זה לזה, וקשה להאמין שאכן שימשו למגורים. בסרט תיעודי שנעשה על האתר, הישוב משוחזר כך שחיי המשפחה מתנהלים על הגגות. במבנים צרי המידות עובדים, מאחסנים, אוגרים. למעלה שמיים וכוכבים של ציידים לקטים, למטה רצפה וקירות של חקלאים.

מקום חידתי וייחודי מכל היבט

מקובל לחשוב שקהילה יכולה לחיות בהרמוניה כל עוד מספר חבריה לא עולה על כמה עשרות, נגיד מאה גברים, נשים וילדים. מעבר לזה, ובשכונה שלנו הרבה פחות מזה, מתחילים להתקוטט. בבעג'ה חיו על פי ההערכות קרוב לחמש מאות איש ולא נמצאה שום עדות לריב או מדון. זה מקום חידתי וייחודי מכל היבט כמעט.

ואז, בדקה ה־90 של עונת החפירות האחרונה לפני פרוץ הקורונה - אם להמשיך את האנלוגיה הספורטיבית - התגלה קבר מתחת לרצפת אחד הבתים. ילדה בת שמונה נקברה בתוך הבית, בתוך היישוב, כי זה היה הנוהג אז בניאולית הקדם קרמי. בבעג'ה שבעברו המזרחי של הירדן, כמו ביריחו בעברו המערבי וכמו באתרים ניאוליתיים אחרים.

אם זה נראה לנו מוזר ותמוה לקבור כך בני משפחה, סביר להניח שבני התקופה ההיא היו חושבים דברים דומים על התעקשותנו להטמין את אהובינו רחוק ככל הניתן מאיתנו. יקיריהם שלהם נשארו לידם, עמוק באדמה, אבל באותו בית או מבנה. לא בבית עלמין שמגיעים אליו במקרה הטוב פעם בשנה.

האתר בעג'ה / צילום: Photo by A. Burkhardt. Courtesy of the Baja Arcaeological ptoject and the German Research Foundation

מלאכת יד עם השלכות אסתטיות וחברתיות

מתחת לשכבות חול רבות שהוסרו במלאכה סיזיפית מייגעת, בצבצו באותו קבר מספר חרוזים. כשחוקרות האתר התחילו למיין ולקטלג אותם חרוז חרוז על פי המקובל, הן הבינו שיש להן בעיה: היו שם מאות חרוזים, מעל 2500 פריטי תכשיט, שהוטמנו יחד עם ילדה צעירה והיו חלק מחייה או מותה. נמצא גם סוגר אבן מחורר וטבעת אם הפנינה חרוטה בעדינות. הסוגר על חזה הילדה, הטבעת על צווארה.

שלושה ימים נדרשו רק כדי לחלץ את חלקי הטבעת. עד כאן המקריות, ההרפתקה, העקשנות החול והאבק באיכות התגלית. מכאן - דמיון יצירתי וטכנולוגיה מתקדמת. מאות החרוזים נארזו בקפידה, כל אחד בשקית נפרדת ונשלחו עם התליון והטבעת אל האקדמיה לאומנות בשטוטגרט שמתמחה בשחזורים היסטוריים. הפריטים נוקו תחת מיקרוסקופ ועברו תהליך שימור וציפוי כימי שנועד להגן עליהם אבל גם יאפשר השבתם למצב בו נמצאו, למען הדורות הבאים במחקר.

עם 80 אחוזים מהחרוזים המקוריים - חלקם מאבן חול מקומית וחלקם מטורקיז שיובא כל הדרך הארוכה מהרי סיני - החוקרים החליטו לנסות ו"לבנות" מחדש את התכשיט הקדום. לבנות בדמיונם ולשחזר בפועל מלאכת יד שהיו לה בוודאות השלכות אסתטיות, חברתיות ורוחניות. הרי לא במקרה הוטמנה השרשרת יחד עם הילדה בת השמונה.

מימוש חומרי של זיכרון קולקטיבי

חפצים שכאלה נתפשים בתרבויות שונות כמימוש חומרי של זיכרון קולקטיבי ורגעים משותפים של רגשות ולכידות חברתית. ייתכן והילדה הייתה בעלת מעמד מיוחד, ייתכן ומשפחתה הייתה כזו, וייתכן וחברי הקהילה שחיו בבעג'ה לפני אלפי שנים היו אנשים מיוחדים. לא במקרה הם הגיעו דווקא לשם.

טבעת אם הפנינה והסוגר המחורר היו הבסיס למלאכת השחזור של שרשרת מרובת שרוכים ועליהם חרוזים אחידים בגודלם וצורתם. בתום עבודה קפדנית שנמשכה למעלה משנתיים (!) הושלמה המלאכה. לתכשיט הוענק השם "השרשרת של ג'מילה (היפה)" והוא מוצג מעתה באולם הכניסה של המוזיאון החדש של פטרה. כאמור - יופי נשגב.

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב