הסודות המסקרנים שהוטמנו במעמקי המערות

רן ברקאי הוא פרופסור לארכיאולוגיה של תקופות פרהיסטוריות, חוקר ומלמד באוניברסיטת תל־אביב. איל חלפון הוא במאי, סופר ומוסמך לארכיאולוגיה. במדור ארכיאולוגיה הם תרים אחר עקבות העולם הקדום, בישראל ובעולם, בהווה 

את "מערת התאומים" שליד בית שמש חקר הארכיאולוג והקונסול הצרפתי רנה נוויל כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. גדעון מן, חובב מערות נלהב ולימים מומחה לכירורגיה אורתופדית, מיפה את המערה ואת המעברים הרבים בה עוד בהיותו סטודנט לרפואה. מאז, מאות רבות של מטיילים ביקרו בה, נהנים משביל גישה נוח ומרחק הליכה קצר ממגרש החנייה במוצא נחל מערה. ובכל זאת, למרות היכרות מחקרית בת מאה שנים, למרות מספר עצום של כניסות ויציאות של שלל מבקרים אל חללי המערה, רק לאחרונה נחשפו סודות מסקרנים שהוטמנו במעמקיה.

● סיפורים בני אלפי שנים שמסתתרים באבנים: הדרך שבה שומרים על הזיכרון האנושי
● בחפירות ארכיאולוגיות בישראל נחשפו עצמות בעלי כנף שעובדו לכלים. למה הם שימשו?
● האם נשים קדמוניות אכן היו שותפות שוות לציד?

מערות בעולם הקדום - ובקרב חברות ילידיות גם היום - הן הרבה יותר ממקלט בטוח מפגעי מזג אוויר. לא רק מחסה משמש יוקדת, סופות ברד, מטחי גשם וחיות פרא. מערות הן שער לעולם אחר, לעולם התחתון. פורטל אל עולם המתים מחד ואל מקור שפע נצחי מאידך. שני צדדים רבי משמעות של אותו מטבע. קירות המערה הן המסך הכבד שמעבר לו, אם רק תדע איך לחדור בעדן, מצוי כל שחסר לך בחייך: בעלי חיים שנכדו או התמעטו, מים בימים שחונים ורוחותיהם של אבות אבותיך.

נתיבים פיזיים אל העולם התחתון

חוקרים מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית ערכו בשנים האחרונות סקר מחודש ויסודי במערת תאומים (וזה המקום לשוב ולציין את חשיבותן של חפירות ארכיאולוגיות חדשות, לעומת הסתמכות על ממצאי עבר שנאגרו במחסנים).

בסקר, שגם רשות העתיקות לקחה בו חלק, התגלו ממצאים שאותו מעבר בין עולמות הוא ההסבר הטוב ביותר לקיומם: 120 נרות חרס שהוטמנו, הוחבאו, בחריץ צר שבין סלעי ענק (בולדרים) באחד מחללי המערה; כיפת גולגולת אדם שכיסתה, הסתירה, נרות שהיו מתחתיה; פגיונות וראש גרזן בני 4000 שנה שהוצמדו לכליי פולחן מאוחרים הרבה יותר. כל אלה ואחרים הם עדויות מוכרות לקיומם של טקסים מאגיים, העלאת רוחות מהאוב, הסרת המסך שבין מציאות אחת לאחרת.

לא החפצים עצמם - מנורות שמן, כלי נשק - הם הסיפור, אלא דווקא מיקומם. בחריצים נסתרים, בסדקים שבקירות, במה שיכולים להיות נתיבים פיזיים אל העולם התחתון. בקצה המרוחק של מערת תאומים, מעבר לאולם הכניסה אליו נכנסות קבוצות מטיילים נרגשות, אם רק זוחלים עוד כמה מטרים מגיעים אל פיר טבעי שעומקו מעל 20 מטרים. מי שחריצים וסדקים לא הספיקו לו, לא שכנעו אותו שמהם ינשבו רוחות שאול, יכול היה למצוא כאן מעבר מושלם.

במעמקי מערות חווים ניתוק מהמוכר

במערת אחרת, רחוקה מבית שמש, מערת נארחה בחבל אנדלוסיה בספרד, נמצאו עדויות לקיום מתמשך של טקסים פולחניים במעמקיה. במשך לא פחות מ-35 אלף שנים בני אדם קדומים נכנסו אל מערה זו, שוב ושוב, ירדו אל קרקעיתה ולא משום שנדרש להם דיור מוגן. במעמקי מערות חווים, גם אנחנו, חסך חושי, ניתוק מהמוכר.

שימוש באש - עם עשרות מנורות השמן במערת תאומים, עם שכבות של עצי אורן מפוחמים במערת נארחה - מעצים את החוויה החושית. הליך הבעירה בחלל צר מצמצם את כמות החמצן באוויר ויוצר מצב דומה להיפוקסיה. מחסור בחמצן גורם להפרשה מוגברת של הורמון דופמין, שמרחיב ומעצים את טווחי התודעה. מה שנקרא - טראנס. עושים את זה עם סמי הזיה, עושים את זה עם פטריות, בריקוד מתמשך, בתנועה אקסטטית ובחללי מערות עם אש בוערת. מצבי תודעה משתנים הם שמאפשרים קריעת המסך שכובל אותנו וכבל את אבותינו לעולם הארצי.

תשומת ליבם של ארכיאולוגים וחוקרי מערות לממצאים קטנים עד זעירים שהוטמנו ונדחסו אל חריצים בקירות היא עניין חדש יחסית. באופן טבעי נהוג היה לחפש במערות שלדים וגולגולות, עצמות בעלי חיים, מוקדי בעירה, כלים מסותתים. בהמשך למדו לסרוק ולחפש שם גם אלמנטים חזותיים, חריטות ו"ציורים". מעטים טרחו להציץ אל סדקים בלתי נראים.

האוצרות שננעצו בקירות מערת איסטרויץ'

בשנים האחרונות עושים את זה ומגלים "אוצרות". במערת איסטוריץ' (Isturitz Cave) שבפיראניים האטלנטיים, צרפת, נמצאו לא פחות מ-280 "אלמנטים". הם ננעצו בין הקירות כמו היו פתקי מאמינים שנתחבים אל בין אבני הכותל המערבי (שבזכות מופיע במדור זה ולא בפעם הראשונה).

התגלו שם, בחריצי המערה: חלקי עצם, שיניים, פירורי אוכרה וחלוקי צור מסותת. העצמות שויפו לעיתים כך שיתאימו לחריץ שנועד לקלוט אותן. כמו רצף קפדן שמכין שורה אחרונה של אבני מרצפת במדרכה עירונית. שלא כמו הרצף, לא על אסתטיקה וגימור הקפידו אותם קדמונים. מעבר חלק בין העולמות, מסר שלא יתעכב או יחליק החוצה, הוא שהנחה אותם במלאכתם. בתקופה הפליאוליתית לפני עשרות אלפי שנים. בתקופה הניאוליתית לפני אלפי שנים. ובמערת התאומים, רק אתמול, לפני בערך אלפיים שנה.