גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לילודה הגבוהה בישראל יש השפעה מהותית על יוקר המחיה

רמת הילודה במדינת ישראל חריגה בכל קנה־מידה מערבי, ויש לכך השלכות משמעותיות על המחיר של כל מה שאנו צורכים

יוקר המחיה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
יוקר המחיה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

דוח ה־OECD שהתפרסם לאחרונה הציב את ישראל כמדינה היקרה ביותר מבין מדינות הארגון בשנת 2022. באופן טבעי, הדיון הציבורי בנושא הציף מספר גורמים מידיים למצב: שער החליפין, זרימת ההון לענף ההייטק, חסמי ייבוא ותחרות ועוד. עם זאת, נושא אחד נעדר באופן ברור מהדיון, למרות שיש לו קשר ישיר ליוקר המחיה בישראל: ילודה. 

מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול הממשלה ביוקר המחיה 

לפני שנצלול לעומק הדיון, שני סייגים: ראשית, צריך להבהיר כי הילודה החריגה בישראל, בפני עצמה, לא גרמה לכך שישראל קפצה למקום הראשון ביוקר המחיה בשנת 2022 במדדי כוח הקנייה שהוצגו על־ידי ה־OECD. המדד בלאו הכי מושפע משמעותית משער החליפין, ולאחר היחלשות השקל בחצי השנה האחרונה, ישראל כבר לא מדורגת בראש הטבלה. במילים אחרות, הילודה לא מסבירה את העובדה שהגענו ל־"אליפות" המפוקפקת הזאת (שכן יש אינספור גורמים לכך), אבל היא כן גורם משמעותי בכך שהגענו ל־"פלייאוף".

שנית, הילודה הגבוהה מלכתחילה משפיעה על עלויות המחיה באופן ישיר - דרך הצריכה האבסולוטית ברמת משק הבית. אין צורך בניתוח כלכלי נרחב בכדי להסביר מדוע עלויות המחיה של משק בית עם שש נפשות גבוהות מאלה של משק בית עם ארבע נפשות. זאת תוצאה מיידית, והיא נפרדת מההשפעה של הילודה על רמות המחירים בישראל.

פערים עצומים

בכדי להבין את הפער בילודה בין ישראל לעולם המערבי, הנה כמה נתונים מייצגים: לכל אישה בישראל נולדים בממוצע כ־3 ילדים, והנתון הזה נותר יציב מזה 40 שנה. לעומת זאת, במדינות ה־OECD לכל אישה יש בממוצע 1.58 ילדים. כלומר, לאישה ממוצעת בישראל יש כמעט כפול ילדים מאשר לאישה ממוצעת ב־OECD. לשם השוואה, הממוצע במצרים, לבנון וסוריה עומד על 2.9, 2.1, ו־2.7 בהתאמה. המדינות היחידות במזרח התיכון שנמצאות מעלינו במדד הזה, לפי נתוני הבנק העולמי, הן תימן ועיראק. הפער הזה מתבטא כמובן בגידול האוכלוסייה. לדוגמה, פינלנד, שנחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם מבחינת חינוך, גדלה במיליון איש במשך 55 שנה. ישראל עתידה לגדול במיליון איש ב־6 שנים בלבד. הפער עצום, והוא משפיע ישירות על הכלכלות של אותן המדינות.

הרעיון הכלכלי שעומד מאחורי הטענה שילודה גבוהה משפיעה על יוקר המחיה, מתבסס על שני הצדדים ביחסי הביקוש וההיצע. בצד ההיצע, שיעור האוכלוסייה בגילאי העבודה בישראל נמוך ב־4 נקודות האחוז מאשר הממוצע ה־OECD. כלומר, אפילו אם כולם היו עובדים בתפוקה וביעילות מלאות, עדיין יש לנו פחות ידיים עובדות ביחס לגודל האוכלוסייה. זה משפיע ישירות על התפוקה של המשק ועל היכולת לספק את הצרכים לאוכלוסייה. יוקר המחיה אינו רק משחת השיניים או המילקי בסופר, אלא גם השירותים שאנחנו צורכים, ממסעדות ועד מלונות, ולכן היצע העבודה (ביחס לביקוש) הוא קריטי.

צורך מתמיד להתרחב

מן העבר השני, בצד הביקוש, המדינה נמצאת בצורך מתמיד להתרחב, במיוחד מבחינת נדל"ן ותשתיות, ולכן נדרשת להשקיע הרבה יותר משאבים בבנייה של יחידות דיור, כיתות, תשתיות חשמל ומים, אמצעי תחבורה וכן הלאה. הרי בכל דוח של הלמ"ס אנו בוחנים כמה יחידות דיור נבנו, והאם זה תואם את גידול האוכלוסייה בכדי להתמודד עם מחירי הדיור המשפיעים במישרין ובעקיפין על יוקר המחיה.

הפתרון הכלכלי (והנכון) שמוצע הוא לשחרר יותר קרקעות כדי לבנות יותר. כמובן שזה לוקח כמובן מאליו את העובדה שאנחנו חייבים לבנות 60 אלף יחידות דיור בשנה בגלל הריבוי הטבעי, בהתעלם מכך שבמדינות אחרות כנראה נדרשים לבנות רק חצי מהכמות (ביחס לגודל האוכלוסייה). במצב האלטרנטיבי, לא רק שהעלייה במחירי הדיור מתמתנת, אלא שאותם משאבים יכולים להיות מנותבים לבניית עוד רכבות, מלונות ומסעדות, או לטובת שירותים אחרים, מה שמגביר את הפרודוקטיביות של העובדים ומפחית את יוקר המחיה.

אותו הדבר נכון גם למערכת החינוך. זה הרבה יותר קל לשפר את מערכת החינוך כשנדרשים לבנות בכל שנה רק 200 כיתות במקום 2,000. זה מפנה משאבים וכוח־אדם לטובת עיסוקים אחרים.

ועדיין, חשוב לציין כי הילודה בישראל היא גם פוטנציאל אדיר בגלל מה שנקרא "הדיבידנד הדמוגרפי". לאחר גידול מהיר באוכלוסייה, מתרחשת באופן טבעי האטה מסוימת. כלומר, הריבוי הטבעי יורד, והמאזן הדמוגרפי משתנה. בשלב הזה, שיעור האוכלוסייה בגילאי העבודה גבוה, ואין צורך להשקיע באותה מידה בדור העתיד, לכן הפרודוקטיביות מזנקת.

רוב מדינות המערב כבר פדו את הדיבידנד הדמוגרפי, בעוד ישראל שומרת על שלה. אם וכאשר זה ייקרה, רמת החיים תוכל לזנק בצורה מדהימה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות