וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock
הציבור הישראלי התאהב במסלולים העוקבים אחר מדד S&P 500 האמריקאי, למרות שהוא מכיל לא מעט סיכונים. נכון לסוף חודש יולי מנוהלים במסלולי הפנסיה שעוקבים אחרי המדד 21.5 מיליארד שקל, המהווים 3.1% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות. מדובר על זינוק של כמעט פי 2 בנתח השוק של המסלולים הללו בהשוואה לסוף 2022, אז הם היוו 1.55% מסך הנכסים שמנוהלים בקרנות הפנסיה החדשות.
● ניתוח | "החמצת ענק": כך תנצלו את הזדמנויות ההשקעה שיש בשוק
● הרפורמה במסלולי הפנסיה והגמל: הסעיפים לגבי השקעות בחו"ל לא ישונו
● למה מנכ״ל החברה המדוברת בעולם מוכר מניות בשווי של 42 מיליון דולר?
כיום, מלבד אלטשולר שחם, כל קרנות הפנסיה מציעות מסלול מחקה S&P 500 (הזוכים לכינוי החיבה "סנופי" בקרב הפעילים בשוק). שתי קרנות הציבו אותו במוקד תשומת־הלב שלהן, והן פתחו פער ניכר בגיוס הכספים אליו מתחילת השנה. מדובר בהפניקס, שאף העלתה קמפיין פרסומי שנועד לשכנע את הציבור להעביר את חסכונותיו למסלולים אלו בפנסיה ובגמל, ובהראל, שהיא המגייסת הגדולה בתעשייה למסלול זה.
נתחיל מהאחרונה. הצבירה נטו (הפקדות בתוספת גיוס מהמתחרים) בקרן הפנסיה של הראל במסלול ה- S&P 500 עומדת מתחילת השנה על 2.7 מיליארד שקל. יחד עם תשואה נטו של יותר מ־20% בשבעת החודשים הראשונים של השנה, עומדים נכסי המסלול בהראל, בניהולו של דודי ליידנר, על 5.5 מיליארד שקל. כלומר בחודשים ינואר־יולי היא הכפילה את היקף נכסיה.
הראל חזקה גם בגיוסים לקרנות כספיות
נראה שמשהו טוב עובר על הראל בכל הנוגע לטרנדים חמים בעולם הפיננסים בחודשים האחרונים. חברת ניהול קרנות הנאמנות שלה היא המגייסת הגדולה ביותר מתחילת השנה בקרנות הכספיות, שהפכו ללהיט אצל משקיעים בעקבות עליית הריבית. הראל גייסה מתחילת השנה כמעט 13 מיליארד שקל בקרנות כספיות, 31% מהגיוסים של התעשייה כולה, שהסתכמו ב־41.4 מיליארד שקל.
בעוד שבהראל מגמת המעבר למסלול ה־S&P 500 נראית כמו תהליך שצמח על פני חודשים ארוכים, אצל הפניקס הגידול המשמעותי נרשם בחודשים יוני ויולי (הקמפיין עלה בין היתר בטלוויזיה ב־19.7, ואת התרומה המלאה שלו נראה בחודשים הקרובים). בעוד שבחמשת החודשים הראשונים של השנה הצבירה נטו במסלול עמדה על כ־900 מיליון שקל, בשני החודשים המדוברים היא כבר הגיע ל־1.1 מיליארד שקל. הפניקס היא גם הגדולה מבין קרנות ההשתלמות שעוקבות אחר המדד, עם נכסים של כ־5 מיליארד שקל, המהווים יותר ממחצית נכסי הקרנות שעוקבות אחרי המדד האמריקאי. גם כאן, בחודשים יוני־יולי היא גייסה יותר מחמשת החודשים שקדמו להם.
הגמל וההשתלמות נהנים עוד יותר מה־S&P
זינוק בהעברות הכספים למסלולי ה־S&P 500 אפשר לראות ביוני־יולי לעומת החודשים הראשונים של השנה גם ביתר הגופים, מלבד מיטב. את הגידול הזה אפשר לייחס לפרסומים בתקשורת בחודשים האחרונים אודות התשואות יוצאות הדופן של מסלולים אלו לעומת המסלולים הכלליים, והוא נובע משתי מגמות עיקריות בשוקי ההון. הראשונה היא חוסר היציבות הפוליטי־כלכלי בישראל שגורם ליותר ישראלים לחפש השקעות בחו"ל, בשל הפיחות בשקל ותשואות החסר של הבורסה בת"א למול המקבילות בעולם. המגמה השנייה היא מעבר מניהול אקטיבי לניהול פסיבי, כזה שמעדיף להשקיע במדדים על פני בחירת מניות או אג"ח ספציפיים, בשל התחושה כי השוק הגלובלי טרם התייצב בעקבות העלאות הריבית ברחבי העולם, ובימים אלו כדאי להשקיע במדדים מפוזרים כדי להקטין תנודתיות.
בטווח הארוך, הנתונים מראים כי במרבית השנים מנהלי ההשקעות מתקשים לנצח את המדד שמורכב ממניות 500 החברות הגדולות בארה"ב. בעוד שהמסלולים לצעירים (מסלולי הדגל, לבני 50 ומטה) הציגו תשואה של כ־9.5% בשבעת החודשים הראשונים של השנה, שהיא גבוהה מאוד בפני עצמה, מסלולי ה־S&P 500 רשמו תשואה ממוצעת של כ־20%.
כאן נציין כי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שעוקבות אחרי המדד רשמו תשואות גבוהות אף יותר, שנעות סביב 25% מתחילת השנה, והסיבה לפער שלהן מול קרנות הפנסיה נעוצה בכך שאין להן את האג"ח המיועדות שהנפיקה הממשלה המהוות כ־30% מנכסי קרנות הפנסיה (בשנה שעברה הן הוחלפו במנגנון מבטיח תשואה), כך שהן יכולות ליהנות יותר מהזינוק שביצע המדד.
עם זאת, התשואות השליליות שרשם המדד האמריקאי בחודש אוגוסט (1.8%) והפתיחה השלילית שלו בספטמבר (1.1%), ממחישות את אחד הסיכונים המהותיים של השקעה רק בו - היותו של החוסך חשוף רק לשוק המניות, שבסופו של דבר מתרכז בעיקר בשוק האמריקאי, והתשואה שלו מושפעת בעיקר ממספר מניות מצומצם המשתייך במרביתו לסקטור הטכנולוגיה.