המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי בעת ביקורו בקוריאה הדרומית / צילום: דוברות בנק ישראל
האם המפקח הנכנס על הבנקים, דני חחיאשוילי, יהיה זה שישלים את אחד היעדים המרכזיים של חוק שטרום, ויהפוך את חברות כרטיסי האשראי למתחרות אמיתיות למערכת הבנקאית? בסוף החודש שעבר ביקר חחיאשוילי בקוריאה הדרומית, ויחד עם צוות מטעם הפיקוח על הבנקים, הוא נפגש עם בכירים בבנק המרכזי הקוריאני, עם המפקחים על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי (מחלקות נפרדות הפועלות תחת אותו גוף), וכן עם גופים עסקיים בתחום הבנקאות וכרטיסי האשראי.
● הרפורמה במסלולי הפנסיה והגמל: הסעיפים לגבי השקעות בחו"ל לא ישונו
● אורן דורי, פרשנות | מי יהיה הנגיד הבא ולמה ראש הממשלה בעיקר רוצה להרוויח זמן
בין השורות בהודעת בנק ישראל שפורסמה לאחר ביקורו של המפקח בדרום קוריאה, אפשר להבין כי חחיאשוילי מגדיר את חברות כרטיסי האשראי כאמצעי לקידום התחרות במערכת הבנקאית, והוא רואה בכך כאחת מהמטרות בקדנציה שלו. בין היתר, המפקח למד בדרום קוריאה על פעילות חברות כרטיסי האשראי שם, ולגלובס נודע כי מאז שנכנס לתפקיד, הוא מקדם חשיבה מקצועית בנושא בפיקוח עצמו וגם מול גורמים בשוק המקומי בישראל.
חחיאשוילי שימש כראש מטה נגידת בנק ישראל בתקופת ועדת שטרום, שקידמה את הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים. בנוסף, הוא כיהן כראש אגף הטכנולוגיה והחדשנות בפיקוח על הבנקים, שיישם חלק מהצעדים לקידום התחרות שקודמו בוועדה ובבנק ישראל בשנים האחרונות.
גם המשכנתאות והפיקדונות על השולחן
בפיקוח על הבנקים טרם גיבשו מפת דרכים מדויקת כיצד להפוך את חברות כרטיסי האשראי למתחרים משמעותיים בבנקים, אך ברור כי תחום האשראי יהווה נדבך מרכזי בתוכניות הנרקמות. כבר היום תחום האשראי מהווה מקור רווח מרכזי עבור חברות כרטיסי האשראי, אך שלושתן יחד מחזיקות בתיק אשראי של כ־30 מיליארד שקל, בעוד האשראי לציבור של המערכת הבנקאית מסתכם בטריליון וחצי שקל.
בפיקוח על הבנקים בוודאי ישמחו לראות את חברות כרטיסי האשראי עוברות שינוי ומתחרות בבנקים גם בשירותים פיננסיים נוספים, שכיום מוחזקים על ידי האחרונים כמעט באופן בלעדי. הפיקוח אמנם לא יכול להתוות לגופים עסקיים באילו עולמות לפעול, אך גם המשכנתאות (שגופים חוץ בנקאיים כבר נכנסו אליהן) ופיקדונות עומדות על הפרק.
בפיקוח בוודאי יעדיפו להכניס את חברות כרטיסי האשראי לתחרות על הפיקדונות, מאשר לראות את המערכת הפוליטית מנחיתה על הבנקים חוקים שמטרתם לקבוע לדוגמה את גובה הריביות. לאחרונה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הנחה את אנשי משרדו להציג לאחר החגים תוכנית להגברת התחרות בתחום הפיקדונות, ולא מן הנמנע כי חברות כרטיסי האשראי יכללו בו, בעיקר כי הן הגופים הזמינים ביותר להרחיב את התחרות בתחום.
המטרה המוצהרת של ועדת שטרום שהובילה לחוק הקרוי על שמה, הייתה לאפשר לחברות הללו להיות בנקים אם יחפצו בכך. בפיקוח על הבנקים לא מסמנים זאת כיעד, אך כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להתפתח לתחומי פעילות חדשים, ברור כי יש צורך ברגולציה ובחקיקה תומכות.
הבנקים צפויים להתנגד למהלך
כניסה של חברות כרטיסי האשראי לתחום הפיקדונות אינו מהלך פשוט, מאחר שכיום הן לא יכולות להעניק ריבית לציבור על הפיקדונות. עם זאת, בחוק ההסדרים האחרון נרשם שינוי ראשון בנושא, כשחברי הכנסת הסירו מהחוק את הסעיף שאסר על אפליקציות תשלומים לשלם ריבית, כך שגם בכנסת הבינו את התועלת שבפתיחת השוק לתחרות. מה שבטוח הוא שבבנקים לא יוותרו בקלות על היתרון שלהם אל מול המתחרים והם צפויים להתנגד למהלך.
לצד תחומים אלו, בפיקוח על הבנקים מסמנים תחרות אפשרית נוספת בנוגע לשימוש במידע אותו מחזיקים הגופים הפיננסיים. חברות כרטיסי האשראי מחזיקות במידע שאפילו הבנקים מתקשים לאסוף אודות הלקוחות, וככל שהחברות ידעו לרתום את ההתפתחות בעולמות הבינה המלאכותית (AI) לשימוש במידע, הן יכולות לייצר לעצמן יתרונות אל מול המערכת הבנקאית.
ללמוד מסמסונג ויונדאי: איך עובד המודל בקוריאה?
ביקורו של חחיאשוילי בקוריאה הדרומית בחודש שעבר היה השלב האחרון בקשר שנוצר בין הפיקוח על הבנקים בשתי המדינות כבר לפני כשנתיים. בישראל רואים את קוריאה הדרומית כמקרה מבחן ייחודי של שוק פיננסי בו פועלות חברות כרטיסי אשראי שאינן שייכות לקבוצה בנקאית. זאת, בדומה לישראל, בה הופרדו בשנת 2019 שתיים מחברות כרטיסי האשראי הגדולות, ישראכרט ומקס (בעבר לאומי קארד), משני הבנקים ששלטו בהן, הפועלים ולאומי בהתאמה. החברה הגדולה השלישית, כאל, תיפרד בשנים הקרובות מדיסקונט שמחזיק כיום ב־72% ממנה כשהבנק הבינלאומי שמחזיק ביתרת 28% ממניותיה צפוי לשמור עליהן.
בקוריאה פועלות חברות אלה לצד חברות כרטיסי אשראי שמוחזקות על ידי תאגידים בנקאיים. אולם, לחברות הנפרדות יש נתחי שוק משמעותיים הן בפעילות הליבה של תפעול וסליקת כרטיסי אשראי והן בתחום האשראי, שהוא היעד המיידי בו רואים הרגולטורים הפיננסיים בישראל כמוקד התחרות המרכזי של החברות הללו אל מול הבנקאים.
נתח השוק המשמעותי עליו השתלטו חברות כרטיסי האשראי שאינן תחת שליטה של הבנקים בקוריאה, מתאפשר בין השאר בשל הזהות של מי ששולט בהן. כך לדוגמה, חברת כרטיסי האשראי המוחזקת על ידי תאגיד הטכנולוגיה סמסונג, חולשת על כ־20% משוק כרטיסי האשראי במדינה נכון לסוף 2022, וזו של תאגיד הרכב יונדאי מחזיקה בנתח שוק של 19%.
בפיקוח על הבנקים ביקשו ללמוד מהקוריאנים כיצד מתבצע הפיקוח על חברות שאינן משתייכות לקבוצה בנקאית, להבין מה המודל העסקי של גופים כאלה ומה האתגרים העומדים בפיניהן כדי שיוכלו להוות תחרות למערכת הבנקאית. אחד האתגרים המרכזיים על מנת שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להתחרות בבנקים הוא גב כלכלי משמעותי כפי שמעניקות לדוגמה יונדאי וסמסונג לחברות כרטיסי האשראי שלהן.
בשנה וחצי האחרונות מתחולל בישראל תהליך דרמטי בשוק כרטיסי האשראי, שעשוי להביא בסופו של דבר לפתרון לאתגר זה. שתיים משלוש החברות הגדולות, מקס וישראכרט, נמכרו או נמצאות בתהליך מכירה לידי חברות הביטוח כלל והראל בסכומים שנראו דמיוניים עד לא מזמן. חברת כרטיסי האשראי השלישית כאל תעלה כאמור בקרוב על המדף.
באמצעות אותו גב כלכלי חזק, יכולות חברות כרטיסי האשראי להוזיל את הריביות שהן מציעות לציבור, שכיום רובן גבוהות יותר מאשר אלה שמעניקים הבנקים. חברות הביטוח, שמנהלות כבר כ־2.5 טריליון שקל, חלקו המרכזי בחסכונות פנסיוניים ארוכי טווח, יכולות להביא לשינוי משמעותי בתחום המשכנתאות אם יוכלו לנצל את ההון הזה למתן משכנתאות.
כבר היום חברות הביטוח רוכשות מהבנקים תיקי משכנתאות במהלך שמיטיב עם שני הצדדים: מצד אחד הן מפנות לבנקים הון למתן אשראי חדש (בריביות גבוהות יותר מהאשראי הישן), ומן הצד השני מייצרות לעצמן מקור תשואה לשנים ארוכות שחופף לשנות החיסכון הפנסיוני של הציבור.
ואם מחפשים אירוע נוסף שעשוי לקדם את חיזוק החברות הללו בתחומי האשראי, בשנה שעברה במסגרת תיקון לחוק נאוי, הוחלט לאפשר למקס ולישראכרט (ובהמשך גם לכאל לאחר הפרדתה), לגייס מהציבור באמצעות אג"ח עד 15 מיליארד שקל לטובת חיזוק צרכי האשראי שלהן. כך, לחברות כרטיסי האשראי הולכים ונבנים תנאים להפוך לשחקניות מרכזיות יותר מבעבר בשוק הפיננסי הישראלי.