גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע מבקשת רשות המסים לפרק חברת סייבר שעשתה אקזיט ב-600 מיליון דולר?

רשות המסים הגישה בקשה לפירוק חברת הסייבר גארדיקור (Guardicore), שנמכרה לפני כשנתיים לחברת אקמאי (Akamai) בתמורה לכ-600 מיליון דולר, במסגרת הליכי חדלות פירעון ● לטענת הרשות, חובות החברה אליה עומדים על 200 מיליון שקל לפחות, ו"החברה פועלת באופן חסר תום-לב להבריח את נכסיה ולסכל את הגבייה של חובות המס"

משרדי חברת GUARDICORE שנמכרה לחברת אקמאי / צילום: שלומי יוסף
משרדי חברת GUARDICORE שנמכרה לחברת אקמאי / צילום: שלומי יוסף

חברת הסייבר גארדיקור (Guardicore), שנמכרה לפני כשנתיים לחברת אקמאי (Akamai) בתמורה לכ-600 מיליון דולר, נקלעה לחובות של 200 מיליון שקל לרשות המסים - כך טוענת הרשות בבקשת פירוק ובקשה למינוי נאמן שהגישה נגד החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. רשות המסים טוענת כי "החברה פועל באופן חסר תום-לב להבריח את נכסיה ולסכל את הגבייה של חובות המס".

אישום: שני אחים ניסו להתחמק ממס על דיבידנדים מהכנסות של מעל 135 מיליון אירו
למגורים או לבנייה רוויה? מדוע קבעה רשות המסים כי הנכס שווה יותר מפי 2

בבקשת נטען כי בהערכה ראשונית צופה אגף מס הכנסה כי חבות המס של החברה צפויה לעמוד על סך של לא פחות מ-200 מיליון שקל, אך "קיימת אינדיקציה כי חובות המס של החברה יסתכמו בסכום גבוה של למעלה מ-200 מיליון".

הסיבה לעמימות לגבי החוב הסופי של החברה היא העובדה שהחברה טרם הגישה לרשות המסים את הדוח השנתי שלה לשנת המס 2022, לאחר שקיבלה הארכה להגשתו עד ל-31 באוקטובר השנה. ואולם ברשות המסים טוענים כי על אף שחובות החברה לאגף מס הכנסה אינם סופיים, וטרם הגיע מועד פירעונם, יש לראותם כחובות לצורך אישור פתיחת הליך פירוק על-ידי בית המשפט ומינוי נאמן שימנע הברחת נכסים מהחברה.

שורה של מותגי הון סיכון יוקרתיים מאחורי החברה

חברת גארדיקור, שהוקמה לפני כעשור ועוסקת בפיתוח תוכנה ומתן פתרונות אבטחה בסביבת ענן, הוקמה על-ידי מנכ"ל החברה פבל גורביץ' בשנת 2013 יחד עם מנהל הטכנולוגיה אריאל צייטליין ומנהל הפיתוח העסקי דרור סלעי. גורביץ' וצייטלין הכירו בצבא, שם עסקו בתחום הסייבר.

סלעי, איש הייטק ותיק שכבר היה חתום על כמה אקזיטים, הצטרף אליהם. כיום סלעי הוא אחד ממובילי מחאת ההייטק נגד הרפורמה המשפטית. החברה קיבצה תחתיה שורה ארוכה של מותגי הון סיכון יוקרתיים, וחיברה יחד מייסדים מוכשרים יוצאי היחידות הביטחוניות המסווגות, אשר חלקם כבר מכרו בעברם חברות טכנולוגיה במאות מיליוני דולרים.

בין המשקיעים המקוריים בחברה, שהשקיעו בה מיומה הראשון, נמנו הקרנות 83 North ובאטרי, כמו גם משקיעים מרכזיים כגון גרינפילד וקומרה, קרן הצמיחה של סיון שמרי דהן, ארז שחר ובועז דינטה, אליהם הצטרפו בשלבים מאוחרים יותר גם קרן כללטק, קרנות ההון סיכון של דויטשה טלקום ודל, סיסקו וגריילוק. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נמנה בעבר על המשקיעים בחברה, אך הוא מכר את מניותיו עוד לפני האקזיט. משקיע מוכר נוסף היה אודי וינשטיין, מייסד ומנכ"ל אנוביט שנמכרה לאפל לפני יותר מעשור.

החברה העסיקה 350 עובדים בישראל, בארצות-הברית, בקנדה, בברזיל, בהודו, במקסיקו, בפרו, באוקראינה ובמערב אירופה.

המשקיעים והמייסדים נהנו מרווח נאה בעת האקזיט של החברה, אשר נמכרה כאמור בספטמבר 2021 לאקמאי (Akamai), חברת המתמחה בהאצת פעילות אתרי חדשות, תוכן ובידור, לפי שווי של 626 מיליון דולר.

ביקשו פטור ממס, קיבלו בקשת פירוק

בבקשת הפירוק שהגישו אגף מס הכנסה ופקיד שומה תל אביב 3 נגד החברה, נטען כי ביוני אשתקד החליטה החברה להיכנס להליך פירוק מרצון, במסגרת האקזיט. במסגרת זו חתם דירקטור החברה, דק ג'רלד, על הצהרת כושר פירעון, שבה צוין כי לאחר בדיקת עסקי החברה הוא מצא כי החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם תוך 12 חודשים מתחילת הליך פירוקה. ג'רלד אף מונה על-ידי האסיפה הכללית כנאמן לטובת הליך הפירוק מרצון.

בהמשך לכך, החברה דיווחה על מכירת כלל נכסיה הבלתי מוחשיים (קניינה הרוחני) לאקמאי בתמורה לכ-350 מיליון דולר.

ואולם לטענת רשות המסים, יש להעביר את החברה להליך פירוק בידי בית המשפט במסגרת "חדלות פירעון", תחת הליך הפירוק מרצון, ולהוציא צו לפתיחת הליכים נגדה עקב אי-יכולת החברה לעמוד בהחזר החובות לרשות. "לאחרונה, משרד פקיד השומה בחן את תיק החברה, ובהערכה ראשונית נצפתה חבות מס עתידית במאות מיליוני שקלים, בגין עסקת רווח הון של החברה ובגין התאמה משנית-דיבידנד", נכתב בבקשת הפירוק.

בנוסף לפתיחת הליך הפירוק, הרשות מבקשת מבית המשפט כי ימנה לחברה נאמן זמני, ויינתנו צווים לאיסור דיספוזיציה (עריכת שינויים, מכירה וכיוצא באלה) בנכסי או בזכויות החברה בשל חשש להברחת נכסים.

בבקשה למינוי הנאמן חושפת רשות המסים כיצד נולדו החששות כי גארדיקור לא תצליח לשלם את חובותיה לרשות - כשהכול התחיל במכתב ששלח רואה החשבון של החברה לרשות המסים. בבקשה צוין כי "ממכתב שקיבל אגף מס הכנסה מרואה החשבון של החברה נראה כי סך של כ-50 מיליון דולר מסכום עסקת המניות בוצע במזומן, ובשלב זה התבקש להעביר יתרת חייבים מהחברה הרוכשת לחברה בסך כ-300 מיליון דולר, בפטור מניכוי מס במקור".

פנייה זו של רואה החשבון של החברה הדליקה נורה אדומה ברשות המסים, ומשרד פקיד השומה ביקש מרואה החשבון מסמכים לצורך קבלת הבהרות. לטענת הרשות, "כלל המסמכים שנדרשו לא הומצאו במועד, ואף לאחר ארכה שנייה שחלפה ביום 23.07.23, טרם קיבל משרד השומה את מלוא המסמכים הנדרשים".

בנסיבות, עלה ברשות החשש להברחת הנכסים והכספים מהחברה. "בקשת החברה לקבלת פטור מניכוי מס במקור עבור כספי יתרת החייבים, ואף מבלי להשלים את כלל המסמכים הנדרשים, מעלה חשש ממשי להברחת יצרת החייבים לצד ג'", נכתב בבקשה.

עוד צוין בבקשה כי במסגרת בקשת הפירוק מרצון שפתחה החברה עצמה, היא ביקשה להתנקות מכלל חובותיה (שנאמדים על-ידי הרשות במאות מיליוני שקלים כאמור), ו"קיים חשש ממשי כי יוברחו כספים מהחברה".

הרשות מבקשת את מינוי הנאמן במטרה ש"יעצור את הברחת הנכסים, יבחן האם לחברה קיימים נכסים נוספים וישמור עליהם".

מחברת אקמאי נמסר בתגובה: "פירוק חברה-בת תאגידית בעקבות רכישה הוא נוהג סטנדרטי בתעשייה ומהלך שאקאמי עשתה בעבר בישראל ובתחומי שיפוט נוספים. אקאמי יזמה את פירוק הישות המשפטית גארדיקור לפני יותר משנה, לאחר רכישת החברה על-ידי אקמאי ב-2021.

"ישנן טענות שגויות שהועלו במסמך שהגישה רשות המסים. האמירה שגארדיקור חדלת פירעון היא שקרית בעליל, החברה נשארה עסק בריא ומצליח מבחינה פיננסית בתוך אקמאי.

"הטענות במסמך שהוגש מתייחסות לתהליך המשא-ומתן התקין בעניין היקף המס הכולל, המהווה את העילה למחלוקת. אקמאי וגארדיקור כבר שילמו מסים משמעותיים מאוד לרשות המסים הישראלית ועבדו בשיתוף-פעולה ובשקיפות עם הרשות על בקשותיה לקבלת מידע.

"מאז תחילת הפירוק, אקמאי שוקדת על תהליך הפירוק הקבוע בחוק ובתקנות, והיא מחויבת לפתור את המחלוקת הנוכחית מול הרשות באותו אופן".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק