גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חוק המצלמות אכן רוכך ביחס לעבר, ואיפה הוא עומד ביחס לעולם?

הצעת החוק שתאפשר שימוש במערכות לזיהוי פנים עוררה סערה, ובממשלה טענו שהיא מתונה לעומת מה שרצתה הממשלה הקודמת ● בדיקה מראה שלמרות שהיא אכן שונתה, יש בה עדיין סעיפים בעייתיים ● בנוסף, בעולם החוק מגן על הפרטיות של האזרחים הרבה יותר

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשבוע שעבר ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה קריטית: אישור הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), המאפשרת למשטרה להשתמש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים. החוק יאפשר לה להקים מערכת "מעקב המונים" של מצלמות המאפשרות זיהוי בזמן אמת של כל מי שהולך ברחוב. בנוסף, ההצעה תתיר למשטרה להשתמש בזיהוי פנים כדי לפענח בדיעבד חשד לפשע וחיפוש של חשוד ספציפי בכפוף לצו בית משפט.

במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל? 
האם כבר 10 שנים נערכת התפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף 

ההצעה עוררה סערה, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקש להדגיש שההצעה החלה להירקם עוד בממשלה הקודמת: "בר לב קידם את זה בעצמו", הוא אמר בגלי ישראל, "אנחנו באנו והפכנו את ההצעה שלהם למשהו אחר לגמרי". אז כמה גדול השיפור? בדקנו.

מה אומרת הצעת החוק?

נתחיל בהגבלות על השימוש בטכנולוגיה בתזכיר הנוכחי. לפי התזכיר, הסמכות להפעלת המצלמות ואישורן נתונות בידי קצין בדרגת ניצב ומעלה. מלבד דיווח אחת לשנה ליועמ"ש ולוועדה לביטחון הפנים, אין פיקוח חיצוני, לרבות של ביהמ"ש. כפי שהסבירו לנו ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זהו פיקוח רופף המאפשר סמכות נרחבת למשטרה.

 

על רקע זה, הם מסבירים, יש סיבה לדאגה. "צריך להבין שמערכות זיהוי פנים מבוססות על בינה מלאכותית, ולכן המשטרה לא רק יכולה לדעת מי היה, היכן ומתי - אלא היא יכולה בעזרתן לנתח מצבי רוח, נטייה מינית ועוד", מסבירה שוורץ־אלטשולר. "הדבר מעניק למשטרה גישה למידע שהוא רגיש ביותר ונמצא בליבת הזכות לפרטיות".

"כבר היום יש קטסטרופה בגישה לדאטה. גם בחוק הזה אנחנו רואים שאין נהלים ואין מנגנוני פיקוח. קיים גם חשש כבד להדלפת מאגרי המידע".

כיצד התגלגל החוק?

אז החוק כרגע בעייתי. האם לפחות מדובר בשיפור מהצעת החוק הקודמת? ועדת השרים לענייני חקיקה של ממשלת בנט־לפיד אישרה לקדם הצעת חוק דומה באפריל 2022, אך המהלך לא הבשיל בשל פיזור הכנסת כחודשיים לאחר מכן. באותו ריאיון לגלי ישראל בן גביר טען שהנוסח החדש יאפשר למנוע ולחקור רק פשעים מסוג "פשע חמור" (עבירה שדינה לפחות שבע שנות מאסר). עיון בהצעות החוק מעלה שאכן זה שינוי שבוצע בתקופתו. כמו כן, נוסף סעיף הקובע כי דין אדם שהגיע אליו מידע מהמערכות הללו, ולא שמר אותו בסוד, יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר.

אלא שעל פי שוורץ־אלטשולר, גם השינוי הזה הוא "לא יותר מאחיזת עיניים", שכן כבר כיום לטענתה "מדובר במכת משטרה. כל שוטר, גם כזה שאין לו הרשאת גישה, יכול להגיע למאגרי המידע במשטרה ולהדליף בקלות. ועדיין, אנחנו רואים שהענישה על כך מאוד מקלה".

שינוי נוסף עליו דיבר בן גביר נוגע להפגנות. בהצעת החוק הקודמת נכתב שניתן להשתמש במערכות גם לצורך "אכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי". הדבר מעלה חשש שהסעיף ישמש לדיכוי הפגנות, ולכן בן גביר טען שנוסף סעיף שיבטיח שלא יהיה ניתן לעשות בטכנולוגיה שימוש ב"אירועי חופש ביטוי". אלא שהשינוי רק הוסכם בוועדת השרים, וטרם נכנס לתזכיר.

לפי שוורץ־אלטשולר, השינוי לא יפתור את הבעיה: "מי מחליט מה זה אירועי ביטוי? איך מגדירים? ויותר מזה, התזכיר קיים שנתיים. לא יכולתם לתקן עד כה?" התזכיר כבר כעת מצמצם את ההגבלה להרחקה ממקום ציבורי "מגודר". שוורץ־אלטשולר סבורה שגם זו הגדרה עמומה: "אם יש הפגנה בחוץ, ויש שם מחסומים של המשטרה, האם זה מקום מגודר?"

מה קורה בעולם?

הביקורת לא שככה, ובן גביר ביקש להבהיר שגם בהשוואה למדינות אחרות הוא לא המציא שום דבר, ואף נתן דוגמאות: "החוק הזה קיים בלונדון ובארה"ב", הוא סיפר בציוץ. האמנם ישראל בסה"כ מיישרת קו?

סקירה משווה שערכו שוורץ־אלטשולר וכהנא מעלה כי החל מ־2019 המגמה הבולטת היא דווקא "חזרה לאחור", כלומר צמצום ואיסור על שימוש במערכות כאלה. "זיהוי פנים הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים של המפגש בין משטרה וטכנולוגיה. כמעט בכל מדינה דמוקרטית העניין נמצא בוויכוח ציבורי", הם אומרים. גם במדינות בהן קיימת חקיקה המתירה שימוש במערכות הללו, ההגבלות שנמצאו יותר נרחבות ומשמעותיות. "התזכיר שלנו יוצר את ההסמכה הכי רחבה מכל המדינות שאותן בדקנו".

נתחיל בארה"ב. שם, לפי הסקירה, רוב המדינות אוסרות על האמצעים האלו. "השימוש הנרחב במצלמות הביומטריות היה נכון לפי עשור", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל כיום הגישה הנפוצה בארה"ב היא חשד וחשש". הסקירה מראה שהחל מ־2019 החקיקה אוסרת או משעה את השימוש בטכנולוגיה בשורת ערים גדולות.

אבל בן גביר לא טועה לחלוטין, ובמספר מדינות הסדירו את השימוש במצלמות ביומטריות. אבל, כאמור, המגבלות על השימוש מחמירות בהרבה ממה שמוצע כאן. למשל, במיין זיהוי פנים לא יכול לשמש עילה למעצר או חיפוש גופני בהיעדר ראיה נוספת, וזיהוי פנים שלא נעשה כדין ייפסל כראיה. ביוטה יש הפרדה בין הגוף שמנהל את המאגר לבין הגוף החוקר. בנוסף, ניתן להשתמש בה רק לצורך חקירת עבירות שמהוות איום על חיי אדם, או לזיהוי גופות ואנשים.

בווירג'יניה ניתן להשתמש במערכות רק בדיעבד, כלומר כדי לחקור פשע שכבר בוצע. השימוש במערכות מוגבל לזיהוי עבריינים, עדים, קורבנות וכו'. במדינת וושינגטון החוק מתנה את הטמעת הטכנולוגיה בהפקת דוח שפתוח להערות הציבור. אחרי כל זה, כדי לעשות מעקב מתמשך יש צורך בצו שיפוטי, למעט במקרים בהולים. ואם פה תזכיר החוק מאפשר להשתמש במצלמות כדי להרחיק אנשים מהפגנות, בוושינגטון הדבר נאסר במפורש.

בבריטניה אין חוק מפורש בנושא. אבל המשטרה סברה שיש לה סמכות לעשות שימוש במערכות כאלו, וביהמ"ש פסק שאכן יש לה. עם זאת, הוא קבע שהשימוש במערכות הללו כפוף לבקרות המבטיחות שימוש ראוי, בהתאם למבחנים של נחיצות ומידתיות שמקורם בדיני זכויות האדם האירופאים. ב־2023 משטרת לונדון פרסמה נהלים בהתאם.

בבריטניה, מוסיפה שוורץ־אלטשולר, יש חקיקת פרטיות מעודכנת שעוסקת בזכויות של "מושאי המידע" - למשל לתקן, למחוק ולראות את המידע - ובישראל אין חוק פרטיות מעודכן, ובחוק הקיים יש פטור גורף למשטרה.

וכדאי לבחון גם את האיחוד האירופי. שם נאסר על שימוש בטכנולוגיה בזמן אמת, ולמרות ההיתר להשתמש בהן בדיעבד הן מוגדרות כ"מערכות בסיכון גבוה" ונתונות לפיקוח קפדני. בנוסף, המועצה האירופית להגנת הפרטיות אימצה קווים מנחים לשימוש בטכנולוגיה. בין היתר, הוטל איסור על שימוש בזיהוי פנים על בסיסי נתונים שמקורם בתמונות ממדיה חברתית.

זליגה מעולם הביון למשטרה

קושי משפטי נוסף טמון בהצהרות של בן גביר כי בכוונתו להפעיל את הטכנולוגיה במיוחד כנגד הפשיעה במגזר הערבי. "אחרי שהעברנו את חוקי הנשק והפרוטקשן, אנחנו מקדמים היום חוק נוסף שיאפשר לנו להילחם במעשי הרצח במגזר הערבי", הצהיר בטוויטר. "אני אומר לכל אותם המצקצקים - מי שמתנגד לחוק הזה, כנראה שלא אכפת לו שנרצחים אנשים בחברה הערבית".

על פי שוורץ-אלטשולר וכהנא, הניסיון להשתמש באמצעים קיצוניים כדי למגר את הפשיעה בקבוצה מובחנת, מטשטש את הגבול והאבחנה המקובלת בין טרור לעולם הפלילי. "בן גביר אומר בפירוש - אני מכניס טכנולוגיה שהתכלית שלה לטפל בקבוצה אתנית מסוימת. יש פה בעיה. מעבר לכך, לרשויות ביון כמו השב"כ ישנם כלים קיצוניים ללוחמה בטרור. אבל כשהמושגים זולגים לתוך המשטרה, היכן עומד הגבול? האם נאפשר גם עינויים בחקירות?".

מטעם בן גביר נמסר: "יש לזכור שהחוק מקודם בימים בהם נדרשים למשטרה כלים נוספים על־מנת להתמודד עם מרחץ הדמים בחברה הערבית. השר קשוב מאוד לביקורת ומתוך רגישות יתרה לזכויות האזרח הכניס בחוק תיקונים חשובים. החוק אושר בוועדת שרים לענייני החברה הערבית ואם יידרשו שינויים והגבלות נוספים הם ידונו בוועדה הרלוונטית בכנסת".

לקריאה נוספת: 
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39), התשפ"ג-2023
 ●  חוות דעת - המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווח: מגעים לשיחה בין ביידן לנתניהו - ככל הנראה עוד היום

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין