גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חוק המצלמות אכן רוכך ביחס לעבר, ואיפה הוא עומד ביחס לעולם?

הצעת החוק שתאפשר שימוש במערכות לזיהוי פנים עוררה סערה, ובממשלה טענו שהיא מתונה לעומת מה שרצתה הממשלה הקודמת ● בדיקה מראה שלמרות שהיא אכן שונתה, יש בה עדיין סעיפים בעייתיים ● בנוסף, בעולם החוק מגן על הפרטיות של האזרחים הרבה יותר

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשבוע שעבר ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה קריטית: אישור הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), המאפשרת למשטרה להשתמש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים. החוק יאפשר לה להקים מערכת "מעקב המונים" של מצלמות המאפשרות זיהוי בזמן אמת של כל מי שהולך ברחוב. בנוסף, ההצעה תתיר למשטרה להשתמש בזיהוי פנים כדי לפענח בדיעבד חשד לפשע וחיפוש של חשוד ספציפי בכפוף לצו בית משפט.

במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל?
האם כבר 10 שנים נערכת התפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף

ההצעה עוררה סערה, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקש להדגיש שההצעה החלה להירקם עוד בממשלה הקודמת: "בר לב קידם את זה בעצמו", הוא אמר בגלי ישראל, "אנחנו באנו והפכנו את ההצעה שלהם למשהו אחר לגמרי". אז כמה גדול השיפור? בדקנו.

מה אומרת הצעת החוק?

נתחיל בהגבלות על השימוש בטכנולוגיה בתזכיר הנוכחי. לפי התזכיר, הסמכות להפעלת המצלמות ואישורן נתונות בידי קצין בדרגת ניצב ומעלה. מלבד דיווח אחת לשנה ליועמ"ש ולוועדה לביטחון הפנים, אין פיקוח חיצוני, לרבות של ביהמ"ש. כפי שהסבירו לנו ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זהו פיקוח רופף המאפשר סמכות נרחבת למשטרה.

על רקע זה, הם מסבירים, יש סיבה לדאגה. "צריך להבין שמערכות זיהוי פנים מבוססות על בינה מלאכותית, ולכן המשטרה לא רק יכולה לדעת מי היה, היכן ומתי - אלא היא יכולה בעזרתן לנתח מצבי רוח, נטייה מינית ועוד", מסבירה שוורץ־אלטשולר. "הדבר מעניק למשטרה גישה למידע שהוא רגיש ביותר ונמצא בליבת הזכות לפרטיות".

"כבר היום יש קטסטרופה בגישה לדאטה. גם בחוק הזה אנחנו רואים שאין נהלים ואין מנגנוני פיקוח. קיים גם חשש כבד להדלפת מאגרי המידע".

כיצד התגלגל החוק?

אז החוק כרגע בעייתי. האם לפחות מדובר בשיפור מהצעת החוק הקודמת? ועדת השרים לענייני חקיקה של ממשלת בנט־לפיד אישרה לקדם הצעת חוק דומה באפריל 2022, אך המהלך לא הבשיל בשל פיזור הכנסת כחודשיים לאחר מכן. באותו ריאיון לגלי ישראל בן גביר טען שהנוסח החדש יאפשר למנוע ולחקור רק פשעים מסוג "פשע חמור" (עבירה שדינה לפחות שבע שנות מאסר). עיון בהצעות החוק מעלה שאכן זה שינוי שבוצע בתקופתו. כמו כן, נוסף סעיף הקובע כי דין אדם שהגיע אליו מידע מהמערכות הללו, ולא שמר אותו בסוד, יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר.

אלא שעל פי שוורץ־אלטשולר, גם השינוי הזה הוא "לא יותר מאחיזת עיניים", שכן כבר כיום לטענתה "מדובר במכת משטרה. כל שוטר, גם כזה שאין לו הרשאת גישה, יכול להגיע למאגרי המידע במשטרה ולהדליף בקלות. ועדיין, אנחנו רואים שהענישה על כך מאוד מקלה".

שינוי נוסף עליו דיבר בן גביר נוגע להפגנות. בהצעת החוק הקודמת נכתב שניתן להשתמש במערכות גם לצורך "אכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי". הדבר מעלה חשש שהסעיף ישמש לדיכוי הפגנות, ולכן בן גביר טען שנוסף סעיף שיבטיח שלא יהיה ניתן לעשות בטכנולוגיה שימוש ב"אירועי חופש ביטוי". אלא שהשינוי רק הוסכם בוועדת השרים, וטרם נכנס לתזכיר.

לפי שוורץ־אלטשולר, השינוי לא יפתור את הבעיה: "מי מחליט מה זה אירועי ביטוי? איך מגדירים? ויותר מזה, התזכיר קיים שנתיים. לא יכולתם לתקן עד כה?" התזכיר כבר כעת מצמצם את ההגבלה להרחקה ממקום ציבורי "מגודר". שוורץ־אלטשולר סבורה שגם זו הגדרה עמומה: "אם יש הפגנה בחוץ, ויש שם מחסומים של המשטרה, האם זה מקום מגודר?"

מה קורה בעולם?

הביקורת לא שככה, ובן גביר ביקש להבהיר שגם בהשוואה למדינות אחרות הוא לא המציא שום דבר, ואף נתן דוגמאות: "החוק הזה קיים בלונדון ובארה"ב", הוא סיפר בציוץ. האמנם ישראל בסה"כ מיישרת קו?

סקירה משווה שערכו שוורץ־אלטשולר וכהנא מעלה כי החל מ־2019 המגמה הבולטת היא דווקא "חזרה לאחור", כלומר צמצום ואיסור על שימוש במערכות כאלה. "זיהוי פנים הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים של המפגש בין משטרה וטכנולוגיה. כמעט בכל מדינה דמוקרטית העניין נמצא בוויכוח ציבורי", הם אומרים. גם במדינות בהן קיימת חקיקה המתירה שימוש במערכות הללו, ההגבלות שנמצאו יותר נרחבות ומשמעותיות. "התזכיר שלנו יוצר את ההסמכה הכי רחבה מכל המדינות שאותן בדקנו".

נתחיל בארה"ב. שם, לפי הסקירה, רוב המדינות אוסרות על האמצעים האלו. "השימוש הנרחב במצלמות הביומטריות היה נכון לפי עשור", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל כיום הגישה הנפוצה בארה"ב היא חשד וחשש". הסקירה מראה שהחל מ־2019 החקיקה אוסרת או משעה את השימוש בטכנולוגיה בשורת ערים גדולות.

אבל בן גביר לא טועה לחלוטין, ובמספר מדינות הסדירו את השימוש במצלמות ביומטריות. אבל, כאמור, המגבלות על השימוש מחמירות בהרבה ממה שמוצע כאן. למשל, במיין זיהוי פנים לא יכול לשמש עילה למעצר או חיפוש גופני בהיעדר ראיה נוספת, וזיהוי פנים שלא נעשה כדין ייפסל כראיה. ביוטה יש הפרדה בין הגוף שמנהל את המאגר לבין הגוף החוקר. בנוסף, ניתן להשתמש בה רק לצורך חקירת עבירות שמהוות איום על חיי אדם, או לזיהוי גופות ואנשים.

בווירג'יניה ניתן להשתמש במערכות רק בדיעבד, כלומר כדי לחקור פשע שכבר בוצע. השימוש במערכות מוגבל לזיהוי עבריינים, עדים, קורבנות וכו'. במדינת וושינגטון החוק מתנה את הטמעת הטכנולוגיה בהפקת דוח שפתוח להערות הציבור. אחרי כל זה, כדי לעשות מעקב מתמשך יש צורך בצו שיפוטי, למעט במקרים בהולים. ואם פה תזכיר החוק מאפשר להשתמש במצלמות כדי להרחיק אנשים מהפגנות, בוושינגטון הדבר נאסר במפורש.

בבריטניה אין חוק מפורש בנושא. אבל המשטרה סברה שיש לה סמכות לעשות שימוש במערכות כאלו, וביהמ"ש פסק שאכן יש לה. עם זאת, הוא קבע שהשימוש במערכות הללו כפוף לבקרות המבטיחות שימוש ראוי, בהתאם למבחנים של נחיצות ומידתיות שמקורם בדיני זכויות האדם האירופאים. ב־2023 משטרת לונדון פרסמה נהלים בהתאם.

בבריטניה, מוסיפה שוורץ־אלטשולר, יש חקיקת פרטיות מעודכנת שעוסקת בזכויות של "מושאי המידע" - למשל לתקן, למחוק ולראות את המידע - ובישראל אין חוק פרטיות מעודכן, ובחוק הקיים יש פטור גורף למשטרה.

וכדאי לבחון גם את האיחוד האירופי. שם נאסר על שימוש בטכנולוגיה בזמן אמת, ולמרות ההיתר להשתמש בהן בדיעבד הן מוגדרות כ"מערכות בסיכון גבוה" ונתונות לפיקוח קפדני. בנוסף, המועצה האירופית להגנת הפרטיות אימצה קווים מנחים לשימוש בטכנולוגיה. בין היתר, הוטל איסור על שימוש בזיהוי פנים על בסיסי נתונים שמקורם בתמונות ממדיה חברתית.

זליגה מעולם הביון למשטרה

קושי משפטי נוסף טמון בהצהרות של בן גביר כי בכוונתו להפעיל את הטכנולוגיה במיוחד כנגד הפשיעה במגזר הערבי. "אחרי שהעברנו את חוקי הנשק והפרוטקשן, אנחנו מקדמים היום חוק נוסף שיאפשר לנו להילחם במעשי הרצח במגזר הערבי", הצהיר בטוויטר. "אני אומר לכל אותם המצקצקים - מי שמתנגד לחוק הזה, כנראה שלא אכפת לו שנרצחים אנשים בחברה הערבית".

על פי שוורץ-אלטשולר וכהנא, הניסיון להשתמש באמצעים קיצוניים כדי למגר את הפשיעה בקבוצה מובחנת, מטשטש את הגבול והאבחנה המקובלת בין טרור לעולם הפלילי. "בן גביר אומר בפירוש - אני מכניס טכנולוגיה שהתכלית שלה לטפל בקבוצה אתנית מסוימת. יש פה בעיה. מעבר לכך, לרשויות ביון כמו השב"כ ישנם כלים קיצוניים ללוחמה בטרור. אבל כשהמושגים זולגים לתוך המשטרה, היכן עומד הגבול? האם נאפשר גם עינויים בחקירות?".

מטעם בן גביר נמסר: "יש לזכור שהחוק מקודם בימים בהם נדרשים למשטרה כלים נוספים על־מנת להתמודד עם מרחץ הדמים בחברה הערבית. השר קשוב מאוד לביקורת ומתוך רגישות יתרה לזכויות האזרח הכניס בחוק תיקונים חשובים. החוק אושר בוועדת שרים לענייני החברה הערבית ואם יידרשו שינויים והגבלות נוספים הם ידונו בוועדה הרלוונטית בכנסת".

לקריאה נוספת:
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39), התשפ"ג-2023
חוות דעת - המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים