גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חוק המצלמות אכן רוכך ביחס לעבר, ואיפה הוא עומד ביחס לעולם?

הצעת החוק שתאפשר שימוש במערכות לזיהוי פנים עוררה סערה, ובממשלה טענו שהיא מתונה לעומת מה שרצתה הממשלה הקודמת ● בדיקה מראה שלמרות שהיא אכן שונתה, יש בה עדיין סעיפים בעייתיים ● בנוסף, בעולם החוק מגן על הפרטיות של האזרחים הרבה יותר

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (זמרי ופתחי בע''מ, גלי ישראל, 19.9.23) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשבוע שעבר ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה קריטית: אישור הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), המאפשרת למשטרה להשתמש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים. החוק יאפשר לה להקים מערכת "מעקב המונים" של מצלמות המאפשרות זיהוי בזמן אמת של כל מי שהולך ברחוב. בנוסף, ההצעה תתיר למשטרה להשתמש בזיהוי פנים כדי לפענח בדיעבד חשד לפשע וחיפוש של חשוד ספציפי בכפוף לצו בית משפט.

במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל? 
האם כבר 10 שנים נערכת התפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף 

ההצעה עוררה סערה, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקש להדגיש שההצעה החלה להירקם עוד בממשלה הקודמת: "בר לב קידם את זה בעצמו", הוא אמר בגלי ישראל, "אנחנו באנו והפכנו את ההצעה שלהם למשהו אחר לגמרי". אז כמה גדול השיפור? בדקנו.

מה אומרת הצעת החוק?

נתחיל בהגבלות על השימוש בטכנולוגיה בתזכיר הנוכחי. לפי התזכיר, הסמכות להפעלת המצלמות ואישורן נתונות בידי קצין בדרגת ניצב ומעלה. מלבד דיווח אחת לשנה ליועמ"ש ולוועדה לביטחון הפנים, אין פיקוח חיצוני, לרבות של ביהמ"ש. כפי שהסבירו לנו ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זהו פיקוח רופף המאפשר סמכות נרחבת למשטרה.

 

על רקע זה, הם מסבירים, יש סיבה לדאגה. "צריך להבין שמערכות זיהוי פנים מבוססות על בינה מלאכותית, ולכן המשטרה לא רק יכולה לדעת מי היה, היכן ומתי - אלא היא יכולה בעזרתן לנתח מצבי רוח, נטייה מינית ועוד", מסבירה שוורץ־אלטשולר. "הדבר מעניק למשטרה גישה למידע שהוא רגיש ביותר ונמצא בליבת הזכות לפרטיות".

"כבר היום יש קטסטרופה בגישה לדאטה. גם בחוק הזה אנחנו רואים שאין נהלים ואין מנגנוני פיקוח. קיים גם חשש כבד להדלפת מאגרי המידע".

כיצד התגלגל החוק?

אז החוק כרגע בעייתי. האם לפחות מדובר בשיפור מהצעת החוק הקודמת? ועדת השרים לענייני חקיקה של ממשלת בנט־לפיד אישרה לקדם הצעת חוק דומה באפריל 2022, אך המהלך לא הבשיל בשל פיזור הכנסת כחודשיים לאחר מכן. באותו ריאיון לגלי ישראל בן גביר טען שהנוסח החדש יאפשר למנוע ולחקור רק פשעים מסוג "פשע חמור" (עבירה שדינה לפחות שבע שנות מאסר). עיון בהצעות החוק מעלה שאכן זה שינוי שבוצע בתקופתו. כמו כן, נוסף סעיף הקובע כי דין אדם שהגיע אליו מידע מהמערכות הללו, ולא שמר אותו בסוד, יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר.

אלא שעל פי שוורץ־אלטשולר, גם השינוי הזה הוא "לא יותר מאחיזת עיניים", שכן כבר כיום לטענתה "מדובר במכת משטרה. כל שוטר, גם כזה שאין לו הרשאת גישה, יכול להגיע למאגרי המידע במשטרה ולהדליף בקלות. ועדיין, אנחנו רואים שהענישה על כך מאוד מקלה".

שינוי נוסף עליו דיבר בן גביר נוגע להפגנות. בהצעת החוק הקודמת נכתב שניתן להשתמש במערכות גם לצורך "אכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי". הדבר מעלה חשש שהסעיף ישמש לדיכוי הפגנות, ולכן בן גביר טען שנוסף סעיף שיבטיח שלא יהיה ניתן לעשות בטכנולוגיה שימוש ב"אירועי חופש ביטוי". אלא שהשינוי רק הוסכם בוועדת השרים, וטרם נכנס לתזכיר.

לפי שוורץ־אלטשולר, השינוי לא יפתור את הבעיה: "מי מחליט מה זה אירועי ביטוי? איך מגדירים? ויותר מזה, התזכיר קיים שנתיים. לא יכולתם לתקן עד כה?" התזכיר כבר כעת מצמצם את ההגבלה להרחקה ממקום ציבורי "מגודר". שוורץ־אלטשולר סבורה שגם זו הגדרה עמומה: "אם יש הפגנה בחוץ, ויש שם מחסומים של המשטרה, האם זה מקום מגודר?"

מה קורה בעולם?

הביקורת לא שככה, ובן גביר ביקש להבהיר שגם בהשוואה למדינות אחרות הוא לא המציא שום דבר, ואף נתן דוגמאות: "החוק הזה קיים בלונדון ובארה"ב", הוא סיפר בציוץ. האמנם ישראל בסה"כ מיישרת קו?

סקירה משווה שערכו שוורץ־אלטשולר וכהנא מעלה כי החל מ־2019 המגמה הבולטת היא דווקא "חזרה לאחור", כלומר צמצום ואיסור על שימוש במערכות כאלה. "זיהוי פנים הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים של המפגש בין משטרה וטכנולוגיה. כמעט בכל מדינה דמוקרטית העניין נמצא בוויכוח ציבורי", הם אומרים. גם במדינות בהן קיימת חקיקה המתירה שימוש במערכות הללו, ההגבלות שנמצאו יותר נרחבות ומשמעותיות. "התזכיר שלנו יוצר את ההסמכה הכי רחבה מכל המדינות שאותן בדקנו".

נתחיל בארה"ב. שם, לפי הסקירה, רוב המדינות אוסרות על האמצעים האלו. "השימוש הנרחב במצלמות הביומטריות היה נכון לפי עשור", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל כיום הגישה הנפוצה בארה"ב היא חשד וחשש". הסקירה מראה שהחל מ־2019 החקיקה אוסרת או משעה את השימוש בטכנולוגיה בשורת ערים גדולות.

אבל בן גביר לא טועה לחלוטין, ובמספר מדינות הסדירו את השימוש במצלמות ביומטריות. אבל, כאמור, המגבלות על השימוש מחמירות בהרבה ממה שמוצע כאן. למשל, במיין זיהוי פנים לא יכול לשמש עילה למעצר או חיפוש גופני בהיעדר ראיה נוספת, וזיהוי פנים שלא נעשה כדין ייפסל כראיה. ביוטה יש הפרדה בין הגוף שמנהל את המאגר לבין הגוף החוקר. בנוסף, ניתן להשתמש בה רק לצורך חקירת עבירות שמהוות איום על חיי אדם, או לזיהוי גופות ואנשים.

בווירג'יניה ניתן להשתמש במערכות רק בדיעבד, כלומר כדי לחקור פשע שכבר בוצע. השימוש במערכות מוגבל לזיהוי עבריינים, עדים, קורבנות וכו'. במדינת וושינגטון החוק מתנה את הטמעת הטכנולוגיה בהפקת דוח שפתוח להערות הציבור. אחרי כל זה, כדי לעשות מעקב מתמשך יש צורך בצו שיפוטי, למעט במקרים בהולים. ואם פה תזכיר החוק מאפשר להשתמש במצלמות כדי להרחיק אנשים מהפגנות, בוושינגטון הדבר נאסר במפורש.

בבריטניה אין חוק מפורש בנושא. אבל המשטרה סברה שיש לה סמכות לעשות שימוש במערכות כאלו, וביהמ"ש פסק שאכן יש לה. עם זאת, הוא קבע שהשימוש במערכות הללו כפוף לבקרות המבטיחות שימוש ראוי, בהתאם למבחנים של נחיצות ומידתיות שמקורם בדיני זכויות האדם האירופאים. ב־2023 משטרת לונדון פרסמה נהלים בהתאם.

בבריטניה, מוסיפה שוורץ־אלטשולר, יש חקיקת פרטיות מעודכנת שעוסקת בזכויות של "מושאי המידע" - למשל לתקן, למחוק ולראות את המידע - ובישראל אין חוק פרטיות מעודכן, ובחוק הקיים יש פטור גורף למשטרה.

וכדאי לבחון גם את האיחוד האירופי. שם נאסר על שימוש בטכנולוגיה בזמן אמת, ולמרות ההיתר להשתמש בהן בדיעבד הן מוגדרות כ"מערכות בסיכון גבוה" ונתונות לפיקוח קפדני. בנוסף, המועצה האירופית להגנת הפרטיות אימצה קווים מנחים לשימוש בטכנולוגיה. בין היתר, הוטל איסור על שימוש בזיהוי פנים על בסיסי נתונים שמקורם בתמונות ממדיה חברתית.

זליגה מעולם הביון למשטרה

קושי משפטי נוסף טמון בהצהרות של בן גביר כי בכוונתו להפעיל את הטכנולוגיה במיוחד כנגד הפשיעה במגזר הערבי. "אחרי שהעברנו את חוקי הנשק והפרוטקשן, אנחנו מקדמים היום חוק נוסף שיאפשר לנו להילחם במעשי הרצח במגזר הערבי", הצהיר בטוויטר. "אני אומר לכל אותם המצקצקים - מי שמתנגד לחוק הזה, כנראה שלא אכפת לו שנרצחים אנשים בחברה הערבית".

על פי שוורץ-אלטשולר וכהנא, הניסיון להשתמש באמצעים קיצוניים כדי למגר את הפשיעה בקבוצה מובחנת, מטשטש את הגבול והאבחנה המקובלת בין טרור לעולם הפלילי. "בן גביר אומר בפירוש - אני מכניס טכנולוגיה שהתכלית שלה לטפל בקבוצה אתנית מסוימת. יש פה בעיה. מעבר לכך, לרשויות ביון כמו השב"כ ישנם כלים קיצוניים ללוחמה בטרור. אבל כשהמושגים זולגים לתוך המשטרה, היכן עומד הגבול? האם נאפשר גם עינויים בחקירות?".

מטעם בן גביר נמסר: "יש לזכור שהחוק מקודם בימים בהם נדרשים למשטרה כלים נוספים על־מנת להתמודד עם מרחץ הדמים בחברה הערבית. השר קשוב מאוד לביקורת ומתוך רגישות יתרה לזכויות האזרח הכניס בחוק תיקונים חשובים. החוק אושר בוועדת שרים לענייני החברה הערבית ואם יידרשו שינויים והגבלות נוספים הם ידונו בוועדה הרלוונטית בכנסת".

לקריאה נוספת: 
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39), התשפ"ג-2023
 ●  חוות דעת - המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק