האם כבר 10 שנים נערכת התפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עמיחי אליהו
מפלגה: עוצמה יהודית
פלטפורמה: בוקר טוב ישראל, גלי צה"ל
ציטוט: "כבר עשר שנים כולנו עושים את התפילה הזאת (בכיכר דיזנגוף)"
תאריך: 26.9.23
ציון: לא נכון ברובו

הבדיקה המלאה: הסערה סביב המחיצה בתפילת יום כיפור בכיכר דיזנגוף הובילה רבים לטעון שמדובר באירוע המתקיים כבר מספר שנים באישור העירייה, על כן ההתנגדות העזה שעלתה השנה מעוררת תמיהה. דברים דומים העלה גם שר המורשת עמיחי אליהו, שבעצמו הקים כמה ארגוני יהדות, בראיון לבוקר טוב ישראל בגלי צה"ל. "התפילה הזו לא נעשית השנה בפעם הראשונה", הצהיר בנוגע לכיכר דיזנגוף, "כבר עשר שנים שכולנו מקיימים את התפילה הזאת - דתיים וחילונים כאחד".

האם אכן התפילה המדוברת היא מסורת כה ותיקה?

נתחיל ברקע לאירועים, כדי לנפץ מיתוס נוסף לפיו התפילה בהפרדה היוותה הפרה של צו בג"ץ. עיריית תל אביב־יפו התנתה את מתן האישור לתפילה בכיכר, אותה ארגנה עמותת "ראש יהודי", בכך שלא תוצב מחיצה כדי להפריד בין נשים לגברים. הדבר גרר עתירה נגד החלטת העירייה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט דחה את העתירה והחליט שלא להתערב בהחלטת העירייה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שפסק גם הוא כי אין מקום להתערבות בשיקולי העירייה.

נציין כי הטעם העיקרי לדחיית העתירה, בשתי הערכאות, היה השיהוי בהגשתה, אם כי נרמז כי התפילה בעייתית עקב הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. כלומר, מה שהופר היה הנחיה של העירייה בה בית המשפט החליט שלא להתערב, וראש העיר רון חולדאי סיפר בצאת הצום כי במטרה להימנע מהסלמה, הוא הורה שלא לערב את המשטרה כדי לאכוף את ההנחיה.

אבל האם אכן מדובר ביחס עוין למנהג נושן? לפי פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, זו אכן לא הפעם הראשונה שהתפילה מתקיימת בכיכר, אבל היא לא כה ותיקה: "יצוין כי בשנת 2020 אישרה העירייה לראשונה לקיים תפילות ביום הכיפורים בכיכר דיזנגוף בעקבות מגפת הקורונה. גם בשנים שלאחר מכן… התירה העירייה קיום תפילות ביום הכיפורים במרחב הציבורי שבכיכר דיזנגוף שהתקיימו בהפרדה בין נשים לגברים".

ולא רק בית המשפט אומר את זה: עיון ברשתות החברתיות של ארגון קול יהודי מעלה כי אכן הפעם הראשונה בה התקיימה התפילה הייתה בעקבות הקורונה: "דמיינו אלף איש איתנו בכיכר דיזנגוף...", נכתב בפוסט גיוס תרומות שעלה בדצמבר 2020, "זה התחיל בקפסולות ופשוט נהיה ענק, עומדים וצועקים שמע ישראל, שרים אבינו מלכנו פתח, בוכים בתקיעת שופר... תורת הסוד מגלה לנו שבתפילת נעילה ביום כיפור מתגלה החלק הכי גבוה באדם".

התפילה המדוברת התקיימה גם בשנת 2021, אז, כפי שניתן לשער מרוח הפוסט, אכן לא התעוררה התנגדות ציבורית: "כבר זמן רב אנחנו מחפשים מישהו שיתלונן על הדתה ולא מצליחים למצוא", נכתב בספטמבר דאז, "כי עם ישראל אוהב את התורה, הרבה יותר ממה שמספרים לנו בתקשורת... תודה לאלפי המשתתפים ביום הכיפורים ובשמחת תורה…בכיכר דיזנגוף ובבית הכנסת".

גם ב-2022 העלה הארגון פוסט בצירוף תמונה שצולמה על ידי רחפן ובה נראה כיכר דיזנגוף הומה מתפללים: "אלפים הגיעו לתפילות יום כיפור בכיכר דיזנגוף, אין ספק שששערי שמים נפתחו!!".

פנינו גם לארגון ראש יהודי, ומטעמם אישרו לנו את הדברים.

אז מה בעצם קרה השנה שגרם לכך שהאירוע התפוצץ? מתשובת עיריית תל אביב לעתירה עולה כי כבר בשנת 2018 תוקן "נוהל העירוני מס' 869 שימוש במרחב הציבור" כך ש"לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעיים פיסיים", במרחב הציבורי. עם זאת, לאורך השנים האחרונות, כאשר העירייה אישרה לקיים אירועים במרחב הציבורי היא לא כללה בגוף ההיתר הבהרה בעניין האיסור על הצבת מחיצות. עד השנה. לטענת העירייה כפי שהובאה בפסק הדין "בעת האחרונה הובא לידיעת העירייה, כי היעדר הבהרה בעניין גרם לתקלות ולהצבת מחיצות באירועים של תפילה במרחב הציבורי". על כן, האישור שניתן השנה לקיום התפילה בדיזנגוף כלל הבהרה כי "לא תתקיים כל הפרדה מיגדרית באמצעים פיסיים".

מטעם השר אליהו לא נמסרה תגובה.

לסיכום, זו אמנם לא הפעם הראשונה בה מתקיימת התפילה בכיכר דיזנגוף, אבל מדובר במסורת של שלוש שנים שהחלה עם הקורונה ונמשכה גם בשנים שאחרי, ולא בתפילה שהחלה לפני עשור כפי שטוען שר המורשת. השנה עיריית תל אביב הכניסה לראשונה הנחיה שלא לאפשר הפרדה מגדרית כחלק מאישור האירוע. לכן, דבריו של עמיחי אליהו לא נכונים ברובם.