גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טיסה לניו יורק תהפוך לנסיעה לפתח תקווה: פרויקטור הוויזה מגלה את כל הסודות

גיל ברינגר, שניהל את פרויקט הוויזה תחת שתי ממשלות, סוקר את מאחורי הקלעים של העבודה על הפטור ואת ההשפעות הכלכליות שצפויות בעידן החדש ● "אנשים חושבים בעיקר על התור שייחסך מהם ברחוב הירקון, אבל החשיבות העיקרית תהיה ביצירת קהילה עסקית מאוחדת"

גיל ברינגר לוחץ את ידיו של אלחנדרו מיורקס המזכיר לבטחון המולדת / צילום: מייקל קרס, שגרירות ישראל בוושינגטון
גיל ברינגר לוחץ את ידיו של אלחנדרו מיורקס המזכיר לבטחון המולדת / צילום: מייקל קרס, שגרירות ישראל בוושינגטון

כשהוכרז הפטור מוויזות עבור הנוסעים לארה"ב, פוליטיקאים רבים מיהרו לקחת על זה קרדיט: נתניהו, בנט, שקד ואפילו אלי כהן. זה לא במקרה: הפרויקט נוהל בצורה אינטנסיבית ברצף, במשך למעלה משנתיים - מ-2021 עד השבוע שעבר. כלומר, שתי ממשלות יריבות-פוליטית היו אחראיות עליו.

שאלות ותשובות | ארה"ב הכניסה את ישראל לרשימת הפטור מוויזה. כך זה יעבוד
1.8 מיליון ישראלים לא פטורים מוויזה לארה"ב. מה תעשה רשות האוכלוסין?

הביטוי הגדול ביותר להמשכיות בין הממשלות היה זהותו של הפרויקטור במשימה: גיל ברינגר, שמונה לתפקיד ב-2021 על ידי השרה איילת שקד. בין 2015 ל-2019, הוא שימש כיועץ שלה, בהיותה שרת המשפטים, לנושאי ועדת שרים לחקיקה.

ב-2021 מונה ברינגר למשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין, והוא מספר שעוד באותו יום הוא כבר התייצב בפגישה הראשונה על הפטור מוויזות. אך למרות חילופי הממשלה ב-2022 והחילופים בפקידות הבכירה שפעמים רבות מגיעים בעקבות כך - ברינגר נשאר האחראי הראשי על הפרויקט.

"מדיניות המשכית לגמרי בין שתי ממשלות"

"מי שהשאירו אותי היו השרים דרעי, מלכיאלי ועכשיו משה ארבל", אומר ברינגר. "המדיניות הייתה המשכית לגמרי בין שתי הממשלות".

ברינגר, שלקח את הפרויקט משלב היוזמה של ארה"ב עד חציית קו הסיום ביום חמישי האחרון, מספר לגלובס מה תהיה ההשפעה על הכלכלה, למה הדרישות האמריקאיות בכלל עזרו לישראל, ומה האחריות החדשה של הטסים לארה"ב.

"הניסיון להשיג פטור מוויזה לארה"ב נמשך כבר מעל עשור, אולי אפילו 15 שנה. בשלהי כהונת אובמה, כשהייתי יועץ של איילת שקד כשרת המשפטים ב-2016, פנה אלינו מישהו משגרירות ישראל בארה"ב, וסיפר שצריך לפעול במהירות כדי להשיג פטור מוויזות. זה כי יש סגן שר להגנת המולדת בשם אלחנדרו מיורקס, ממוצא יהודי-קובני, ו'אף פעם לא היה מישהו שכל כך בקטע'.

"לדבריו, זו הייתה הזדמנות שלא תחזור על עצמה. אבל בדיעבד זה היה נאיבי מאוד - הפטור מוויזות הוא פרויקט כל כך ארוך ומורכב, ולא היה שום סיכוי לנצל את החודשים האחרונים של אובמה כדי לעשות את זה. אבל אותו מיורקס חזר בממשל ביידן, והפך לשר עצמו".

בשל מורכבות הנושא, והעובדה שהוא חונה בשבע רשויות ממשלתיות שונות, היה צורך בפרויקטור שיתכלל זאת - ובלעדיו היה קשה מאוד לדחוף להשלמת הפרויקט. ואכן, לדברי איילת שקד: "ביידן הבטיח לבנט שבמשמרת שלו זה יקרה. אני קיבלתי את האחריות לתכלל את המשימה המאוד מורכבת הזו. שאלתי את השר להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס, למה יש מדינות שהצליחו ויש כאלה שלא? הוא אמר לי: תמני פרויקטור".

תורים מול שגרירות ארה''ב / צילום: תמר מצפי

מאז עברו מעל שנתיים, למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
"הפטור הוא פרויקט עצום, שדורש תכלול של רשות האוכלוסין, משרד החוץ, המל"ל, השב"כ, מערך הסייבר, המשרד לביטחון פנים ורשות המסים. תוכנית העבודה האמריקאית היא ספר עב-כרס שצריך לעבוד בדיוק על פיו, והוא כולל המון משימות שחונות בהרבה משרדים, וחלקן בכמה משרדים ביחד.

"זה יהיה כמו נסיעה לפתח תקווה או לאילת"

מה הבשורה הכי גדולה בהסכם?
"אנשים מתמקדים בתור ברחוב הירקון בת"א (להוצאת ויזה בקונסוליה האמריקאית, ע"א), וזו תמונה שאנשים חוו אותה כהשפלה וכאב ראש, שלא לדבר על חוסר הוודאות. אי אפשר לקבוע נסיעה, כי אתה לא יודע אם ומתי תקבל ויזה.

"אבל לא התור ברחוב הירקון הוא העיקר, אלא ההשפעה הכלכלית - זה פותח אותנו ומקרב את ארה"ב וישראל. אנשים סיפרו לי על מנכ"לים וסמנכ"לים של סטארט-אפים שנתנו פיץ' בזום למשקיע פוטנציאלי, והוא מתלהב ואומר 'אני רוצה אותך אצלנו, להראות את זה להנהלה שלנו עוד שבוע', ונאלצים לענות לו - 'אוי, אבל אין לי ויזה'. זה יכול לקחת אפילו שנה, ועד אז זה כבר לא רלוונטי".

לעומת זאת, אומר ברינגר, במצב החדש, "הנסיעה לארה"ב תהיה כמו נסיעה לפתח תקווה או לאילת. ממלאים את ה-ESTA, מקבלים תשובה תוך כמה שעות, קונים כרטיס - ומחר בלילה אתה כבר שם. יהיה ניתן לקבוע דברים גם לזמן קרוב, וזה מאפשר גם ספונטניות וגם ודאות. כך נוצרת קהילה עסקית הרבה יותר מאוחדת וקרובה. ברמה הכלכלית יש לזה השפעה גדולה".

יותר מ-75% מהשקעות ההון-סיכון בישראל מגיעות מקרנות זרות, חלקן הגדול אמריקאיות. לדברי ברינגר , המהלך "ישפר את קשרי המסחר, יקרב את הקהילות העסקיות זו לזו ויקל על מפגש עם משקיעים". זה חשוב במיוחד לענף ההייטק, שבו במיוחד חלק ניכר מההשקעות מגיעות מחברות ומשקיעים אמריקאים.

גם תדירות הטיסות לארה"ב, שהיום עומדת על כ-450 אלף בשנה, צפויה לעלות משמעותית. ברינגר אומר ש"צד הביקוש לטיסות יעלה משמעותית, אבל גם צד ההיצע - נראה חברות חדשות, קווים חדשים ויעדים חדשים, וזה יוכל בתורו גם לייצר תחרות ניכרת יותר. קשה כמובן לחזות מראש מה זה יעשה למחירים".

באשר לשאלת ההדדיות כלפי פלסטינים אזרחי ארה"ב, כשישראל עברה את הרף הטכני של מתחת ל-3% סירובים לוויזה עבור ישראלים, שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס פרסם סרטון שבו הוא קרא לישראל להעביר חוקים שיאפשרו כניסה של אותם פלסטינים לישראל, מה שעורר חששות במערכת הביטחון. אך בסופו של דבר ישראל נאלצה להסכים, והחל מ-20.7 פלסטינים אמריקאים יוכלו לקבל דרך אפליקציה אשרת כניסה ל-90 יום בקלות יחסית, במקום המסלול המסורבל דרך ירדן שנדרש קודם.

האם המחיר שישראל שילמה בכל הנוגע לכניסת פלסטינים אזרחי ארה"ב לישראל שווה את זה?
ברינגר מנסה לצנן את החששות: "לא יודע אם הייתי קורא לזה מחיר. מבחינת המספרים, מאז הפתיחה ביולי ועד עכשיו נכנסו בגבולות הבינ"ל 6,070 אמריקאים שרשומים גם במרשם הפלסטיני. הרבה מאוד מהם לא מכאן וחיים שנים בחו"ל. במעברים הפנימיים, מיו"ש לישראל הקטנה, המספר גדול משמעותית - פי 2-3".

הכניסה לארה"ב ללא ויזה תהיה פתוחה לבעלי דרכון ביומטרי בלבד, מה שמעורר חשש להגברת הביקוש להוצאת דרכונים ביומטריים. ברשות האוכלוסין כבר הבטיחו לתגבר את התורים בלשכות.

אין חשש מ"הסתערות" על לשכות האוכלוסין להשגת דרכונים ביומטריים, שמאפשרים פטור?
"זה לא שמעכשיו אי אפשר לנסוע לארה"ב בלי דרכון ביומטרי - אלא רק במסלול הפטור מוויזה. מי שרוצה לנסוע על הוויזה, עולם כמנהגו נוהג. לא הייתה חובה לדרכון ביומטרי כדי להוציא ויזה, וגם עכשיו אין".

"בטווח הארוך זה מוריד עומס ברשות האוכלוסין"

לדבריו ברינגר, "אני מקווה שלאנשים יירד עוד קצת החשק מלעשות דרכון זמני לא-ביומטרי. הדרכון הלא-ביומטרי הוא לשנה אחת בלבד - וזה רק מייצר עוד עומסים. ככה שבטווח הארוך, אנחנו מפנים תורים ברשות האוכלוסין".

האם יש חשש שהפטור מוויזה יילקח מאיתנו? מה אתה ממליץ לישראלים שישתמשו בפטור החדש?
"ככל שישראל וארה"ב יכבדו זו את הדרישות של זו בהסכמים, ההערכה היא שזה איתנו לטווח ארוך מאוד. יחד עם זה, בהסכם מופיע שכל אחת מהמדינות רשאית בהודעה של 30 יום מראש להודיע לשנייה שהיא מסיימת את הסדר הפטור. זה עלול ליפול על תחושה או טענה שהמדינה השנייה הפסיקה לכבד את המחויבות שיש לה, כמו שיתוף מידע הדדי".

אך האחריות כאן אינה רק של הרשויות בישראל, אלא של כל נוסע לארה"ב: "יש אחריות אישית גדולה של האנשים: בכל מדינה עם פטור מוויזה, האמריקאים בודקים כמה אזרחים נשארו בארה"ב מעבר ל-90 יום של ה-ESTA. ככל שהמספר הזה גדל, המדינה עלולה למצוא את עצמה מחוץ להסכם. ברמה האישית, מי שנשאר מעבר ל-90 יום לעולם לא יקבל ESTA. וברמה הכללית, זה מעלה את האחוזים ומסכן אותנו כמדינה שישללו לנו את הפטור מוויזה. מי שנשאר מעבר למותר קודח חור לא רק בחדר שלו, אלא בספינה".

מה תעשה עכשיו כשהפרויקט הגדול הזה הסתיים?
"אני עכשיו נמצא בוושינגטון לטקס, ואני מבטיח להישאר שם ולא לעזוב עד שאני מוודא שהם חותמים. ובהמשך? אני מתכנן לחפש את האתגר הניהולי הגדול הבא".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון