גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מההשפלה באקדמיה ועד לזכייה בנובל לרפואה: החוקרים שמאחורי חיסוני הקורונה

פרס הנובל ברפואה ל־2023 יוענק לשני החוקרים שללא הגילויים שלהם, חיסוני פייזר ומודרנה כנראה לא היו מפותחים: הביוכימאית קטלין קריקו והאימונולוג דרו וייסמן ● בראיון לגלובס מ־2021 סיפרה פרופ' קריקו: "חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה"

פרופ' קטלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן / צילום: Reuters, PEGGY PETERSON/PENN MEDICIN
פרופ' קטלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן / צילום: Reuters, PEGGY PETERSON/PENN MEDICIN

פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה יוענק לפרופ' קטלין קריקו מחברת ביונטק ולפרופ' דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה, עבור התגלית הטכנולוגיה שהובילה לפיתוח חיסוני mRNA - הבסיס לחיסוני הקורונה.

מוועדת הפרס נמסר כי הגילויים של וייסמן וקריקו, שינו באופן משמעותי את ההבנה של המדע לגבי האופן שבו ה־mRNA מגיב עם מערכת החיסון. כתוצאה מכך, התאפשר פיתוח מהיר מאוד של חיסון כמענה לאחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור בעידן המודרני, כותבים חברי הוועדה.

ראיון בלעדי בגלובס עם זוכת נובל ד"ר קטלין קריקו משנת 2021

לחיסון הזה יש אבות רבים - מהחוקרים שגילו את קיומו של RNA כבר במאה ה־19 ועד מנהלי המפעלים המייצרים אותו עבור חברות החיסונים. אבל חיסוני פייזר ומודרנה כנראה לא היו מפותחים ללא הגילויים וההמצאות של ד"ר קטלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן. קריקו היא היום סמנכ"לית בכירה בחברת ביונטק, שפיתחה את החיסון שמשווקת פייזר.

קטלין קריקו בעת קבלת השיחה / צילום: מתוך עמוד הטוויטר הרשמי של פרס נובל

פריצת הדרך: שינוי הקוד הגנטי

החיסונים ה"קלאסים" שהעולם הכיר עד לשנת 2021 מבוססים על גורם חיצוני שדומה לפתוגן, הוירוס או החיידק הגורמים למחלה. החומר יכול להיות וירוס או חיידק מוחלשים או מתים, חלקים מן הוירוס או החיידק, או חלבון סינטטי המחקה מקטע מן הוירוס או החיידק. כאשר מכניסים את הגורם הזר לגוף, מערכת החיסון מזהה אותו ונערכת נגדו, וכך ההגנה שלה כאשר מגיעה המחלה האמיתית, חזקה יותר.

חיסוני RNA עובדים אחרת, הם נכנסים לתוך תאים של המחוסן באזור הזריקה, ומעודדים את התאים עצמם לייצר את החלבון שדומה לוירוס ממנו מנסים להתגונן. כשהתאים הללו מסיימים את חייהם, ה־RNA נעלם מן הגוף.

זוהי שיטת יצור יעילה מאוד של החלבון, כאשר גוף המחוסן עושה חלק מן העבודה. בנוסף, את חיסוני ה־RNA ניתן לפתח במהירות מרגע שיודעים את הרצף הגנטי של הוירוס, וזה יתרונם העיקרי. אלא שכדי שהשיטה תעבוד, ה־mRNA צריך להיכנס לתוך התאים, מבלי שמערכת החיסון תחסל אותו בדרך, ומבלי שיצרו תגובה דלקתית חזקה בגוף.

קטלין קריקו ודרו ויסמן / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

וייסמן וקריקו מצאו דרך לשנות את מולקולת mRNA, ממש בכמה "אותיות" של הקוד הגנטי, כך שתהיה יציבה ותוכל להיכנס לתאים, שינוי שבלעדיו לא היה ניתן להשתמש בה באופן יעיל כחיסון.

כבר בשנות ה־90, מסבירה הוועדה, החלו וייסמן וקריקו לנסות להתמודד נגד התגובה הדלקתית הנוצרת בניסיון לתת חיסוני mRNA. אחרי ניסיונות רבים, הם שמו לב כי התגובה הזו מתעוררת רק בחשיפה של תאים מסוימים ל־mRNA, אך לא באחרים. הם ידעו כי לפעמים בעת מפגש עם תאים מסוימים, חומר גנטי עובר שינוי. הם ניסו לחקות את השינויים המתרחשים בחומר, בשיטות עבודה בגנטיקה שהיו נפוצות בשנות ה־90 - הרבה פחות מתקדמות מאלה הקיימות היום. לאחר ניסיונות רבים, הם זיהו את השינוי שמוביל להיעלמות כמעט מלאה של התגובה הדלקתית.

ב־2005 פרסמו השניים לראשונה את תוצאות מחקריהם. ב־2010 החלו חברות מסחריות לגלות עניין בטכנולוגיה, על רקע מגפות הזיקה וה־MERS. פיתוחים אלה התקדמו בקצב המוכר בעולם החיסונים והתרופות, עד שהגיעה מגפת הקורונה. תוך פחות משנה פותחו ואושרו חיסוני ה־mRNA לנגיף. על פי ההערכות שפרסמה הועדה, החיסונים הצילו את חייהם של מיליוני בני אדם ומנעו מחלה קשה ונכות במיליונים או עשרות מיליונים נוספים.

ההצלחה הייתה רצופה כישלונות

הפרס ניתן לא רק עבור התרומה למיגור מגפת הקורונה, אלא גם מתוך מחשבה כי אותה הטכנולוגיה תאפשר פיתוח של חיסונים יעילים במהירות גם עבור מחלות נוספות בעתיד, וגם לטיפול במחלות לא זיהומיות, כמו סרטן - כאשר החיסון מופנה לא כלפי גורם חיצוני עוין, אלא כלפי תאי הגידול.

במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל מתן הפרס, עלו גם שאלות הקשורות להתנגדות לחיסונים. כך למשל, אחד העיתונאים שאל האם מתן פרס נובל לחיסון הקורונה, נועד בין היתר לשכנע את מתנגדי החיסונים כי החיסון בטוח ויעיל. חברי הוועדה ענו כי כנראה יהיה קשה לשכנע את המתנגדים, אך עבור המהססים, ייתכן ויש משמעות למסר כי גם ועדת הנובל המורכבת ממדענים בכירים בתחום, התרשמה שהחיסון יעיל ובטוח מאוד.

עוד הוסיפו חברי הועדה כי ייתכן והזרקור שמאיר הפרס על התהליך הארוך שהיה כרוך בפיתוח החיסון, שבעצם החל משנת 1990, יעזור לציבור להבין כי החיסון הוא לא שליפה מהירה של חברות התרופות, אלא למעשה מבוסס על מדע ותיק, ורק היישום לקורונה והאישור נעשו במהירות, כפי שהיה ראוי לעשות בתנאים של מגפה, כך לדברי חברי ועדת הפרס.

הקריירה של קריקו עברה תהפוכות רבות עד שתרומתה למדע הוכרה. כפי שפרסמנו גם מפיה בראיון שערכנו איתה ב־2021. קריקו נולדה בהונגריה ועברה לארה"ב לפוסט דוקטורט. מהגרים מן הגוש הסובייטי הוגבלו אז בהוצאת רכוש מן המדינה וקריקו ומשפחתה חיו בעוני. בראיון סיפרה: "אני זוכרת שהלכתי עם בתי סוזן לחנות והיא ראתה את הצעצועים וביקשה 'את זה ואז זה' ולכל דבר הייתי חייבת לומר לה לא. בסופו של דבר היא ראתה נייר עטיפה ריק על הרצפה ושאלה 'אפשר את זה?', ואמרתי לה 'כן... את זה את יכולה', והתאמצתי לא לבכות". מאוחר יותר, בתה היא זו שהרגיעה אותה. "היא אמרה לי, 'בזכות החוויות הללו הפכנו למי שאנחנו" (סוזן עצמה הפכה לספורטאית אולימפית).

שוב ושוב כתבה קטלין בקשות מימון, ושוב ושוב סורבה. "לא לקחתי את זה קשה, כי אמרתי לעצמי שזה בטח לא יצליח, ועד שהגיעה התשובה כבר הייתי בשלב הבא. עבדתי באותו זמן לבד במעבדה, עשיתי את הניקיון, הבאתי את הדואר, הייתי עורכת את הניסוי וגם כותבת אותו". לכן, לדבריה, לא הצליחה לפרסם מאמרים רבים למרות שערכה ניסויים רבים.

לאחר תקופה שבה התעקשה על תחום ה־RNA, ולא ראתה תוצאות, אוניברסיטת פנסילבניה הורידה אותה בדרגה, ולמעשה היא חדלה להיות פרופסור. בסופו של דבר עזבה את האוניברסיטה, ואף עברה חוויה משפילה בה מצאה את מעבדתה מפורקת ואת חפציה במסדרון.

מה שהחזיק אותה, היא אומרת, היו ההצלחות הקטנות. "בכל פעם שהצלחנו להפיק יותר חלבון, לשפר את שיטת ההולכה או שהוספנו עוד משהו למאגר המידע שמראה שהמוצר עובד, ידעתי שחייבים להמשיך הלאה, כלומר שאני חייבת להמשיך הלאה".

עם זאת, היום היא מוכרת באונ' פנסילבניה כ־Adjunct Professor, ובמקביל גם כפרופסור באוניברסיטת סגד בהונגריה.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה, המפעילה את נמלי התעופה בן גוריון, רמון וחיפה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

"מה שצריך למבצע ממושך": זינוק חד בצבירת הכוחות האמריקאים באזור

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם