גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 שנה לשני האירועים שסללו את הדרך לעידן חדש ומשוכלל בתעשייה הפיננסית

באפריל 1973 נוסדה בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, וחודשיים אחר כך פורסם מודל בלק-שולס, ששוכלל בידי רוברט מרטון והפך למכשיר דומיננטי לניהול סיכונים ● לשני האירועים השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי

בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato
בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato

מנחם ברנר הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטת ניו יורק, דירקטור באשטרום נכסים ויועץ לקוגנום ייעוץ כלכלי.
דן גלאי הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטה העברית, בעלי חברת אופציות טכנולוגיות ודירקטור בבנק אש (בהקמה).
הכותבים היו הראשונים להציע לבורסות בארה"ב את מדד התנודתיות "סיגמא", שהיה המודל ל"מדד הפחד" (VIX).

השנה אנחנו מציינים 50 שנה להיווסדה של בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, באפריל 1973, וגם לפרסום מודל בלק, שולס ומרטון (Black-Scholes-Merton, או B-S-M), המוכר ברבים גם כמודל בלק-שולס. המודל פורסם ביוני 1973, והמאמר של מרטון, שפיתח את המודל בדרך אלטרנטיבית, פורסם זמן קצר לאחר מכן.

ניתוח | הציבור דוהר לפיקדונות בריבית קבועה: באיזה בנק תקבלו הכי הרבה? 
פחד בשווקים: המדד שצופה תנודתיות בוול סטריט מזנק לשיא של 4 חודשים. אלה המשמעויות 

שני אירועים אלו, שקרו באביב 1973, הטביעו את חותמם על העולם הכלכלי-פיננסי ב-50 השנים האחרונות, ויש להם השפעה ייחודית על האקדמיה ועל התעשייה הפיננסית. העדות לכך היא פרס נובל לכלכלה שניתן לשולס ולמרטון ב-1997 (פישר בלק נפטר שנתיים לפני כן), המחקר האקדמי הנרחב בנושא אופציות וניהול סיכונים והשימוש הגלובלי באופציות על נכסים רבים (מניות, איגרות חוב, מט"ח, סחורות ועוד).

קריסתו של "תקן הזהב"

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, המסחר באופציות היה דליל מאוד, והאופציות היו "לפי מידה", כלומר לא סטנדרטיות. יש לזכור שהשווקים הגדולים באותה תקופה, שוק המט"ח ושוק האג"ח, היו שווקים לא תנודתיים, והסיכון היה נמוך יחסית.

 

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו שנים סוערות בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובשאר העולם. ב-1970-1973 חל שינוי מהותי בעולם הפיננסי, עם קריסתו של "תקן הזהב", מדיניות שער חליפין קבוע המבוסס על מחיר הזהב, שהייתה נהוגה מאז הסכם ברטון-וודס ב-1944. שערי החליפין נעשו תנודתיים.

שוק המט"ח הפך מסוכן למשתתפים בו, ונוצר הצורך להגן על החשיפה לסיכון זה מצד, לדוגמה, יצואנים ויבואנים. ביקוש זה יצר את שוק נגזרי המט"ח. בשנים אלו האינפלציה גאתה, עקב משבר הנפט, ויחד איתה האי-ודאות האינפלציונית.

גם המדיניות המוניטרית של הפד האמריקאי השתנתה, ומשמירה על שערי ריבית יציבים הם עברו למדיניות של שליטה על כמות הכסף, שהתבטאה בתנודתיות רבה של הריביות על אג"ח ממשלתיות ופרטיות.

חשיפה זו תרמה להשקת נגזרי ריבית מסוגים שונים (חוזי פורוורד, אופציות, חוזי החלף) עבור מגוון שוקי אג"ח (לדוגמה, חוזים עתידיים על אג"ח מגובות-משכנתאות).

באותן שנים שוק המניות היה קטן יחסית לשוקי המט"ח והריביות, ורוב הכסף היה מושקע בקרנות פנסיה וקרנות נאמנות שהבטיחו פיזור סיכון.

לאחר שמחקרים רבים הראו שקרנות מנוהלות אינן "מייצרות" תשואה עודפת, החלו להופיע בתחילת שנות ה-80 קרנות אינדקס (פסיביות), ולאחר מכן, בשנות ה-90, קרנות עוקבות מדד (ETF) שמשכו כספים רבים לשוק המניות.

שוק המניות התרחב מאוד, ותמיד הסיכון בו עולה בהרבה על שוק המט"ח ועל שוק הריביות. החשיפה למניות בתיקי המשקיעים גדלה, ועימה התפתח שוק נגזרים (חוזים עתידיים ואופציות).

ביקוש גובר למכשירים

הסיכון הגובר בהשקעה בשוקי המט"ח, האג"ח והמניות תרם לביקוש הולך וגובר למכשירים פיננסיים, ולאסטרטגיות דינמיות שיכולות לספק הגנה מסיכונים אלו. בגרף המצורף אנו רואים את הגידול העצום בעשר השנים האחרונות. שוק החוזים העתידיים גדל כמעט פי שלושה ושוק האופציות גדל פי שישה.

שוק הנגזרים בכללותו תרם תרומה עצומה להתפתחותם וליעילותם של השווקים הפיננסיים. שוק האופציות היה המקור לחדשנות פיננסית שלא הייתה כמותה בעולם המימון האקדמי והמעשי. שוק האופציות הסחירות, שהחל להתפתח לפני 50 שנה, ושגשג בין השאר בזכות מודל התמחור של B-S-M, הפך להיות המכשיר הדומיננטי בניהול סיכונים.

המודל מספק בסיס תמחור (בנצ'מרק) למגוון מכשירים פיננסיים המונפקים על ידי חברות וממשלות (למשל, אג"ח להמרה או אופציות למנהלים/עובדים). יתרה מכך, "גישת האופציות" התפתחה ויושמה בשטחים שונים במימון ובכלכלה.

לדוגמה, בתחום מימון חברות וקביעת מבנה הון, הערכת סיכוני אשראי, הערכות שווי של אסטרטגיות השקעה (real options), הערכות שווי של חברות לא נסחרות כמו חברות סטארט-אפ ועוד.

ציפיות הסיכון העתידי

תרומה חשובה של האופציות למיניהן היא לעולם האינפורמציה. בעבר, וגם כיום, רוב הציפיות לעתיד נגזרות ממחירי העבר, בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה. החדשנות שנובעת ממודל תמחור האופציות היא שממחירי אופציות ניתן לגזור את ציפיות ציבור המשקיעים לגבי הסיכון העתידי, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה (סת"ג). כלומר, אם משקיע מוכן לשלם 5 דולרים לאופציה שפוקעת בעוד חודש, ומספקת לו ביטוח נגד ירידה במחיר המניה, הרי שהוא צופה שההסתברות לירידה היא נניח 20%.

סטיית התקן הגלומה היא צופה פני עתיד (Forward Looking), ונגזרת ממודל B-S-M. בנק אוף אינגלנד היה הבנק המרכזי הראשון שהשתמש בסת"ג כאינפורמציה חשובה בדיונים המוניטריים כבר ב-1986.

ב-1993 החלה ה-Cboe לפרסם את מדד VIX (המכונה גם "מדד הפחד") שהוא סת"ג של מדד S&P 500 ל-30 יום. ב-2001-2023, הממוצע ארוך-הטווח שלו הוא כ-20, אבל הוא נע בין 10 בתקופות "רגיעה", ללא אירועים מיוחדים (למשל ב-2005-2007, וב-2017), ל-30 בתקופות "סוערות". באירועים כמו המשבר הפיננסי ב-2008 והתפרצות הקורונה במרץ 2020, הגיע ה-VIX גם ל-80 ויותר לזמן קצר.

דוגמאות נוספות לאינפורמציה שניתן להפיק ממחירי אופציות הן חישוב פרמיית הצבעה במקרים שהצבעת בעלי המניות עשויה להשפיע על מחיר המניה (לדוגמה, המקרה של בר סטרנס במרץ 2008).

דוגמה אחרת היא השימוש שעושה רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) בנפח המסחר באופציות, כדי לאתר מסחר המבוסס על מידע פנים. דוגמה מעניינת נצפתה לפני הבחירות האחרונות בארה"ב בנובמבר 2020. החוזים העתידיים על ה-VIX לאוקטובר הגיעו ל-30% ויותר, ואילו אלו של נובמבר ודצמבר היו מתחת ל-30%. כלומר, האי-ודאות הגבוהה לפני הבחירות בנובמבר צפויה הייתה להתפוגג בחלקה אחרי הבחירות.

לסיכום, מודל B-S-M, שהיו לו הרבה הרחבות ומודלים מתחרים רבים, הוא עדיין הדומיננטי בתמחור אופציות. הייתה לו השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי. המודל התפרסם סמוך לפתיחת המסחר באופציות סטנדרטיות ב-Cboe, שעזר מאוד להפצת המודל מעבר לאקדמיה, ופרסום המודל סייע מאוד להתפתחות המסחר באופציות וליצירת אסטרטגיות מסחר מתקדמות.

עוד כתבות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"