גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 שנה לשני האירועים שסללו את הדרך לעידן חדש ומשוכלל בתעשייה הפיננסית

באפריל 1973 נוסדה בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, וחודשיים אחר כך פורסם מודל בלק-שולס, ששוכלל בידי רוברט מרטון והפך למכשיר דומיננטי לניהול סיכונים ● לשני האירועים השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי

בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato
בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato

מנחם ברנר הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטת ניו יורק, דירקטור באשטרום נכסים ויועץ לקוגנום ייעוץ כלכלי.
דן גלאי הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטה העברית, בעלי חברת אופציות טכנולוגיות ודירקטור בבנק אש (בהקמה).
הכותבים היו הראשונים להציע לבורסות בארה"ב את מדד התנודתיות "סיגמא", שהיה המודל ל"מדד הפחד" (VIX).

השנה אנחנו מציינים 50 שנה להיווסדה של בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, באפריל 1973, וגם לפרסום מודל בלק, שולס ומרטון (Black-Scholes-Merton, או B-S-M), המוכר ברבים גם כמודל בלק-שולס. המודל פורסם ביוני 1973, והמאמר של מרטון, שפיתח את המודל בדרך אלטרנטיבית, פורסם זמן קצר לאחר מכן.

ניתוח | הציבור דוהר לפיקדונות בריבית קבועה: באיזה בנק תקבלו הכי הרבה? 
פחד בשווקים: המדד שצופה תנודתיות בוול סטריט מזנק לשיא של 4 חודשים. אלה המשמעויות 

שני אירועים אלו, שקרו באביב 1973, הטביעו את חותמם על העולם הכלכלי-פיננסי ב-50 השנים האחרונות, ויש להם השפעה ייחודית על האקדמיה ועל התעשייה הפיננסית. העדות לכך היא פרס נובל לכלכלה שניתן לשולס ולמרטון ב-1997 (פישר בלק נפטר שנתיים לפני כן), המחקר האקדמי הנרחב בנושא אופציות וניהול סיכונים והשימוש הגלובלי באופציות על נכסים רבים (מניות, איגרות חוב, מט"ח, סחורות ועוד).

קריסתו של "תקן הזהב"

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, המסחר באופציות היה דליל מאוד, והאופציות היו "לפי מידה", כלומר לא סטנדרטיות. יש לזכור שהשווקים הגדולים באותה תקופה, שוק המט"ח ושוק האג"ח, היו שווקים לא תנודתיים, והסיכון היה נמוך יחסית.

 

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו שנים סוערות בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובשאר העולם. ב-1970-1973 חל שינוי מהותי בעולם הפיננסי, עם קריסתו של "תקן הזהב", מדיניות שער חליפין קבוע המבוסס על מחיר הזהב, שהייתה נהוגה מאז הסכם ברטון-וודס ב-1944. שערי החליפין נעשו תנודתיים.

שוק המט"ח הפך מסוכן למשתתפים בו, ונוצר הצורך להגן על החשיפה לסיכון זה מצד, לדוגמה, יצואנים ויבואנים. ביקוש זה יצר את שוק נגזרי המט"ח. בשנים אלו האינפלציה גאתה, עקב משבר הנפט, ויחד איתה האי-ודאות האינפלציונית.

גם המדיניות המוניטרית של הפד האמריקאי השתנתה, ומשמירה על שערי ריבית יציבים הם עברו למדיניות של שליטה על כמות הכסף, שהתבטאה בתנודתיות רבה של הריביות על אג"ח ממשלתיות ופרטיות.

חשיפה זו תרמה להשקת נגזרי ריבית מסוגים שונים (חוזי פורוורד, אופציות, חוזי החלף) עבור מגוון שוקי אג"ח (לדוגמה, חוזים עתידיים על אג"ח מגובות-משכנתאות).

באותן שנים שוק המניות היה קטן יחסית לשוקי המט"ח והריביות, ורוב הכסף היה מושקע בקרנות פנסיה וקרנות נאמנות שהבטיחו פיזור סיכון.

לאחר שמחקרים רבים הראו שקרנות מנוהלות אינן "מייצרות" תשואה עודפת, החלו להופיע בתחילת שנות ה-80 קרנות אינדקס (פסיביות), ולאחר מכן, בשנות ה-90, קרנות עוקבות מדד (ETF) שמשכו כספים רבים לשוק המניות.

שוק המניות התרחב מאוד, ותמיד הסיכון בו עולה בהרבה על שוק המט"ח ועל שוק הריביות. החשיפה למניות בתיקי המשקיעים גדלה, ועימה התפתח שוק נגזרים (חוזים עתידיים ואופציות).

ביקוש גובר למכשירים

הסיכון הגובר בהשקעה בשוקי המט"ח, האג"ח והמניות תרם לביקוש הולך וגובר למכשירים פיננסיים, ולאסטרטגיות דינמיות שיכולות לספק הגנה מסיכונים אלו. בגרף המצורף אנו רואים את הגידול העצום בעשר השנים האחרונות. שוק החוזים העתידיים גדל כמעט פי שלושה ושוק האופציות גדל פי שישה.

שוק הנגזרים בכללותו תרם תרומה עצומה להתפתחותם וליעילותם של השווקים הפיננסיים. שוק האופציות היה המקור לחדשנות פיננסית שלא הייתה כמותה בעולם המימון האקדמי והמעשי. שוק האופציות הסחירות, שהחל להתפתח לפני 50 שנה, ושגשג בין השאר בזכות מודל התמחור של B-S-M, הפך להיות המכשיר הדומיננטי בניהול סיכונים.

המודל מספק בסיס תמחור (בנצ'מרק) למגוון מכשירים פיננסיים המונפקים על ידי חברות וממשלות (למשל, אג"ח להמרה או אופציות למנהלים/עובדים). יתרה מכך, "גישת האופציות" התפתחה ויושמה בשטחים שונים במימון ובכלכלה.

לדוגמה, בתחום מימון חברות וקביעת מבנה הון, הערכת סיכוני אשראי, הערכות שווי של אסטרטגיות השקעה (real options), הערכות שווי של חברות לא נסחרות כמו חברות סטארט-אפ ועוד.

ציפיות הסיכון העתידי

תרומה חשובה של האופציות למיניהן היא לעולם האינפורמציה. בעבר, וגם כיום, רוב הציפיות לעתיד נגזרות ממחירי העבר, בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה. החדשנות שנובעת ממודל תמחור האופציות היא שממחירי אופציות ניתן לגזור את ציפיות ציבור המשקיעים לגבי הסיכון העתידי, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה (סת"ג). כלומר, אם משקיע מוכן לשלם 5 דולרים לאופציה שפוקעת בעוד חודש, ומספקת לו ביטוח נגד ירידה במחיר המניה, הרי שהוא צופה שההסתברות לירידה היא נניח 20%.

סטיית התקן הגלומה היא צופה פני עתיד (Forward Looking), ונגזרת ממודל B-S-M. בנק אוף אינגלנד היה הבנק המרכזי הראשון שהשתמש בסת"ג כאינפורמציה חשובה בדיונים המוניטריים כבר ב-1986.

ב-1993 החלה ה-Cboe לפרסם את מדד VIX (המכונה גם "מדד הפחד") שהוא סת"ג של מדד S&P 500 ל-30 יום. ב-2001-2023, הממוצע ארוך-הטווח שלו הוא כ-20, אבל הוא נע בין 10 בתקופות "רגיעה", ללא אירועים מיוחדים (למשל ב-2005-2007, וב-2017), ל-30 בתקופות "סוערות". באירועים כמו המשבר הפיננסי ב-2008 והתפרצות הקורונה במרץ 2020, הגיע ה-VIX גם ל-80 ויותר לזמן קצר.

דוגמאות נוספות לאינפורמציה שניתן להפיק ממחירי אופציות הן חישוב פרמיית הצבעה במקרים שהצבעת בעלי המניות עשויה להשפיע על מחיר המניה (לדוגמה, המקרה של בר סטרנס במרץ 2008).

דוגמה אחרת היא השימוש שעושה רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) בנפח המסחר באופציות, כדי לאתר מסחר המבוסס על מידע פנים. דוגמה מעניינת נצפתה לפני הבחירות האחרונות בארה"ב בנובמבר 2020. החוזים העתידיים על ה-VIX לאוקטובר הגיעו ל-30% ויותר, ואילו אלו של נובמבר ודצמבר היו מתחת ל-30%. כלומר, האי-ודאות הגבוהה לפני הבחירות בנובמבר צפויה הייתה להתפוגג בחלקה אחרי הבחירות.

לסיכום, מודל B-S-M, שהיו לו הרבה הרחבות ומודלים מתחרים רבים, הוא עדיין הדומיננטי בתמחור אופציות. הייתה לו השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי. המודל התפרסם סמוך לפתיחת המסחר באופציות סטנדרטיות ב-Cboe, שעזר מאוד להפצת המודל מעבר לאקדמיה, ופרסום המודל סייע מאוד להתפתחות המסחר באופציות וליצירת אסטרטגיות מסחר מתקדמות.

עוד כתבות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; טרמינל איקס קופצת בכ-8%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● מניות רשתות האופנה מטפסות בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ ● ג'י סיטי עולה לאחר שפרסמה תוצאות מקדמיות לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● הגיוס הענק של חברת השבבים קווליטאו, שזינקה בת"א במעל 4,000%

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה, בעקבות מכסי טראמפ והירידות בוול סטריט

הדאקס יורד בכ-0.3% ● בורסת הונג קונג יורדת בכ-2% ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בגולדמן זאקס מהמרים נגד השקל. אלו הסיבות

בבנק ההשקעות מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאופוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, אשר מושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר