אפשרויות לדיווח על תוכן לא הולם בפייסבוק (מימין), טוויטר וטיקטוק
ארגון הטרור חמאס נלחם מול כוחות צה"ל בשטח, אך במקביל מנהל זירה במרחב הדיגיטלי. הלגיטימציה שקיבלה ישראל ברחבי העולם נבעה מכך שהזוועות שביצע ארגון הטרור הופצו ברשתות החברתיות. אלא שאז הוא החל להפיץ טענות שקריות.
"חמאס טען שצה"ל תקף שיירות אזרחים. זה דיווח שקרי ושימוש ציני", ציין דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי. "הוא מפעיל ומפיץ מניפולציות שקריות, וממשיך במלחמת התודעה. בימים הקרובים נראה יותר דוגמאות מהסוג הזה".
● המשרוקית של גלובס | הסרטון השקרי שזכה ל-2.7 מיליון צפיות: כך נראה הקרב על התודעה
● פרופ' מוטי נייגר, דעה | דילמת הפייק ניוז: להפיץ במהירות או להמתין ולוודא אמינות
● מדריכת תיירים מרומא קראה לתמיכה בחמאס. ארבעה ישראלים יצאו למאבק
● טיקטוק חסמה את החשבון של חמאס. מה קורה בשאר הרשתות?
● התפקיד הקריטי של הרשתות החברתיות: "זה מערב פרוע שמתפוצץ, לרע ולטוב"
ברשתות החברתיות הבינו ומבינים כי המערכה מתנהלת גם בשטחם. כמויות עצומות של תכנים עולות לשם, כאשר חלקם נעים בין פייק ניוז ודיסאינפורמציה ואחרים הם ממש סרטונים אלימים וגרפיים ללא אזהרה. משתמשים מדווחים על תכנים התומכים בחמאס או מהדהדים את מסריו, ועל פעילות מדאיגה אחרת.
כדי להבין את היקף פעילות הרשתות הללו, הנה כמה נתונים: לפי סטטיסטה, ביולי האחרון עמד מספר המשתמשים החודשי בפייסבוק על 2.98 מיליארד - הרשת החברתית הגדולה ביותר. יוטיוב של גוגל במקום השני עם 2.52 מיליארד משתמשים, אינסטגרם עם 2 מיליארד משתמשים, וטיקטוק עם כ־1.1 מיליארד משתמשים. טוויטר נמצאת נמוך יותר, עם 564 מיליון משתמשים "בלבד".
ההמלצה המרכזית של כלל הרשתות היא לדווח על התוכן הבעייתי בתוך האפליקציה, מה שיוביל לאלגוריתם, בודקים אנושיים ובודקי עובדות. אבל לכל אחת מהרשתות יש את הבעיות שלה, וגם בזירה הזו המלחמה נמשכת.
פייסבוק ואינסטגרם: אתגר התכנים השקריים
כבר שנים שאסור לעודד, להלל, לשבח או לתמוך או לתת כל ייצוג אחר לארגוני טרור בפייסבוק ובאינסטגרם. ההנחיה בארה"ב קבעה כי חמאס הוא כזה, מה שחייב את מטא לפעול בהתאם.
עם זאת, בימים הראשונים של המלחמה היה חוסר וודאות בכל הקשור לתוכן גרפי ואלים. אמנם הוא אסור ברשתות החברתיות של מטא, אבל לקח זמן להן לפעול בהתאם, מאחר שאין סטנדרט ישראלי שמחייב אותן. כך, משתמשים דיווחו בתחילת השבוע על תכנים בעייתיים, ולא תמיד התכנים הוסרו.
בהמשך הודיעו בפייסבוק על הקמת "חדר מלחמה" מיוחד עם מומחים שמנטרים את התוכן. לפי מטא, בשלושת הימים שלאחר 7 באוקטובר, הוסרו וסומנו יותר מ־800 אלף תכנים הנחשבים פוגעניים. יתרה מכך, במטא הסירו פי 7 יותר תכנים פוגעניים בערבית ובעברית ביום בודד בהשוואה לחודשיים הקודמים, רק על מדיניות "אנשים וארגונים מסוכנים". החלטה נוספת הייתה לטשטש פני חטופים.
הנקודה הבעייתית המרכזית כעת קשורה לפייק ניוז ודיסאינפורמציה. לאורך השנים, מארק צוקרברג ומנהלי מטא אמרו שהם אינם הבעלים של התוכן, וחברה טכנולוגית לא צריכה להכריע בנושאים האלו. מהטעם הזה, מטא מפעילה בודקי עובדות, ואם הם קובעים שפוסט מהווה פייק ניוז, החברת פועלת להנמכת החשיפה שלו. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, במטא לא מסירים תכנים כאלו.
טיקטוק: פועלים, אבל באיחור
בשבוע שעבר פורסם דיווח ב"וושינגטון פוסט", שממנו עלה כי טיקטוק נמנעה עד כה מקביעת מדיניות ברורה בכל הקשור לארגונים מסוכנים וקיצוניים, אך היא חוסמת את החשבון של חמאס מהפלטפורמה. ליתר דיוק, עד המלחמה חסמה טיקטוק את הזרוע הצבאית של חמאס, ומתחילת המלחמה היא חוסמת גם את "הזרוע המדינית" שקודם לכן הוגדרה כגורם לגיטימי.
השבוע הוציאה טיקטוק הודעה מסודרת לתקשורת עם המדיניות שלה. בין היתר נכתב שם כי הרשת "מתנגדת לטרור. אנו בשוק ומזועזעים ממעשי הטרור הנוראיים בישראל בשבוע שעבר, ומביעים צער גדול על האירועים האחרונים וכאב עמוק על כל מי שנפגע".
לפי החברה, גויסו משאבים וכוח אדם משמעותי כדי לסייע במאבק הדיגיטלי, והושק חמ"ל המאגד אנשי מפתח בצוות הבטיחות הגלובלי שלהם. הצוות מונה 40 אלף מומחים בתחום בטיחות התוכן, ונוספו לו בודקי תוכן בערבית ועברית שסוקרים את התוכן הקשור למלחמה.
בטיקטוק אומרים כי הם מסירים כל תוכן שתומך בחמאס ובהתקפות הטרור האלימות, או לועג לקורבנות שנפגעו מהאלימות. במקרים שבהם יש תוכן המציג שבוי, הם פועלים להסרתו. "יש לנו מדיניות של אפס סובלנות לתוכן המשבח ארגוני טרור או ארגונים המקדמים אידיאולוגיות שנאה. ארגונים אלו אינם מורשים להיכנס לפלטפורמה שלנו", נכתב.
עד כה הוסרו כ־500 אלף סרטונים ונסגרו 8,000 שידורים חיים באזור ישראל, הגדה ועזה, לאחר שהפרו את כללי הקהילה. בטיקטוק מבהירים כי מדובר במדיניות גלובלית, ולא רק נקודתית לישראל - אמירה מאוד חזקה מצד החברה. לצד זאת, היא מבצעת התאמות זמניות במדיניות, כדי למנוע שימוש שמעודד שנאה, אלימות או טרור. לדוגמה, נוספו מגבלות נוספות על זכאות לעלות לשידור חי.
בשונה מפייסבוק ואינסטגרם, המדיניות של טיקטוק ביחס לפייק ניוז חמורה יותר. כל מידע שגוי או מטעה שעולה לזירה, ואומת לפי בודקי העובדות של טיקטוק, עובר את התהליך הבא: בשלב בדיקת העובדות, הוא אינו מופיע בפיד ה־For You.
אם בדיקת העובדות מוכיחה שהוא פייק, הוא מוסר מהרשת החברתית. אם בדיקת העובדות מעלה מסקנה שאינה חד משמעית, התוכן מתויג כלא מאומת, ולא מופיע בפיד הפור יו. טיקטוק מזהירה את המשתמשים על כך שהתוכן לא ודאי.
טוויטר: חזית נגד האיחוד האירופי
לפני מספר ימים פתחו באיחוד האירופי חזית נגד אילון מאסק, בעלי הרשת החברתית טוויטר. זאת סביב תוכן פוגעני, אלים ותעמולה שמהללת את החמאס. הנחת היסוד היא שהתכנים המופצים בטלגרם, אפליקציית המסרים שדרכה מעבירים תכנים ישירות מחמאס, מגיעים לטוויטר בקלות משום שמאסק פיטר רבים מעובדיו, ובהם צוותי ניהול התוכן.
במכתב חריף שכתב למאסק תיירי ברטון, נציב בכיר בנציבות האירופית, הוא מציין כי "בעקבות התקפות הטרור שביצע חמאס נגד ישראל, יש לנו אינדיקציות לכך שהפלטפורמה שלך משמשת להפצת חומרים לא חוקיים ודיסאינפורמציה בתוך האיחוד".
הדברים מתייחסים לחוק השירותים הדיגיטליים שהתקבל באיחוד האירופי (DSA), המחייב רשתות חברתיות לשורת כללים נוקשים, כולל הסרה מהירה של חומרים, ניטור עצמאי על ידי הרשת החברתית ועוד.
בטוויטר הודיעו כי הם הסירו מאות חשבונות המזוהים עם חמאס, וכי מאז תחילת המלחמה נקטו בפעולות כדי להסיר עשרות אלפי תכנים שהפרו את מדיניות החברה. לפי טוויטר, המשאבים חולקו מחדש והוקמו צוותים פנימיים לטיפול במצב. לפי מכתב ששלחה המנכ"לית לינדה יקארינו לנציב האיחוד, טוויטר הגיבה ליותר מ־80 בקשות הסרה שהתקבלו.
בוול סטריט ג'ורנל דווח כי מצד אחד טוויטר דוגלת בחופש הביטוי, ופחות מודאגת מהפצת הסרטונים השקריים. מצד שני, יקארינו מנסה להחזיר את "השד לבקבוק", ולהראות למפרסמים שהפלטפורמה שולטת בתכנים המתפרסמים בה. אם טוויטר תפר את הנחיות האיחוד האירופי, היא עלולה להיקנס במאות מיליוני דולרים.