התפקיד הקריטי של הרשתות החברתיות: "זה מערב פרוע שמתפוצץ, לרע ולטוב"

הניסיון מלמד שלרשתות החברתיות יש תפקיד קריטי בכל הקשור לניהול מערכה מלחמתית, וכך קרה וקורה גם במלחמה הנוכחית בדרום. מתקפת הפתע על ישראל תפסה רבים לא מוכנים כלל, לרבות צוותי התקשורת והחדשות שהתקשו באימות מידע. הדבר הוביל לכך שהרשתות החברתיות תפסו נפח גדול יותר: מצד אחד, אזרחים ניסו להשתמש בכלים העומדים לרשותם כדי לקדם סיוע ולתת תחושה של שליטה (לדוגמה: סרטון שמסביר איך לנעול את דלת הממ"ד כך שלא ניתן יהיה לפתוח אותה מבחוץ), ומצד שני היו כאלו שניצלו זאת כדי לזרוע בהלה ופייק ניוז.

● צמאים למידע: כ-2 מיליון אזרחים היו מרותקים לטלוויזיה ברגע השיא
● "קונים כל מה שיש": הסתערות על רשתות השיווק; קניונים סגורים

"בשנים האחרונות כבר למדנו כי האינטראקציה החברתית מתרחשת אונליין", מציין ד"ר צחי חייט מבית ספר עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. "האינטראקציה ומקורות המידע של רבים הם הרשתות החברתיות, ואפשר לראות מבחינת חתך הגילאים כי צעירים מעל גיל 21 צורכים את המידע שלהם דרך הרשתות ופחות דרך מהדורות החדשות.

 מתוך פייסבוק

"כשאנחנו במצב חרדה וחוסר וודאות, אנחנו רוצים לקבל את המידע ממקורות שאנחנו רגילים לקבל מהם מידע אחר. אז אנחנו נפנה יותר לרשתות החברתיות - וזה מה שמאפשר גם יותר תכנים של פייק ניוז".

לדברי ד"ר חייט, "האלגוריתם מקדם תכנים שיש להם סיכוי למעורבות יותר גבוהה, כטרנד כללי - תכנים סנסציוניים בחלט מוצגים יותר והאלגוריתם דוחף אותם, ופייק ניוז בהגדרה הוא סנסציוני. המוטיבציה של חלק מצרכני הרשתות היא להיות רלוונטיים, ולהיות אלו שמפיצים את המידע, ואילו אחרים רוצים להצטייר בצורה חיובית ולהציג את זה שהם עושים משהו יעיל".

להתחבר לשבטיות

ד"ר גל יעבץ, מרצה על סביבות דיגיטליות עתירות נתונים מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן, משתמש במונח "אפוקליפסת המידע". לדבריו, "אנחנו בתקופה היפר מחוברת, נטולת כל תיווך, צנזורה או שליטה ובקרה בתכנים. לממלכה שנוצרה כאן אין כל מלך. זה מערב פרוע שמתפוצץ, לרע ולטוב - אנחנו רואים גם ניסיונות אמיצים של אזרחים ואזרחיות בכל הקשת הפוליטית כדי לנהל את המידע זה כמו שצריך. לדוגמה, קבוצה כמו 'עובדות לא חשובות', שרותמת את הכוח שלה כדי למצוא נעדרים.

 מתוך טוויטר

מה האזרחים מחפשים ברשתות החברתיות?
"בשעת צרה ובשעת חרדה, אנחנו מנסים להתחבר לשבטיות, להרגיש שאנחנו חלק משבט ושאנחנו חלקים מתוך שלם. ואין ספק שהרשתות מספקת לנו את זה".

"אנשים נמצאים ברשתות החברתיות כי כך הם מרגישים שהם מצליחים לשמור על קשר ולהיות מעודכנים", מוסיף פרופ' ניקולס ג'ון מהמחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. "ברור שהם נכנסים לשם גם בשביל מידע, בטח אם הוא לא קיים בערוצים המסורתיים. אבל בימים אלה עלינו לעשות מאמץ מודע ולשאול אם מה שאנחנו קוראים עכשיו הוא סביר, מי כתב אותו ולמה אנחנו רואים אותו".

 מתוך טוויטר

יעבץ מזכיר גם את העובדה שארגוני הטרור עושים ברשתות שימוש לזריעת פאניקה, חרדה, תבהלה ותחושה של איום קיומי, בעוד שקיים אובדן כמעט מוחלט של הקולות הרשמיים שלא נוכחים ברשת.

"מדינת ישראל כשלה בתפקידה להיות מובילה בדיגיטל, כשלה ביכולת שלה לספק מידע מהימן לאזרחים בזמן אמת", קובע יעבץ. "אין סיבה שנמשיך להיקרא סטארט-אפ ניישן אחרי האפוקליפסה הזו". למעשה, לדבריו, המצב הזה הוא שמאפשר לרשתות החברתיות להפוך לכר פורה של פייק ניוז ומידע לא אמין.

לשמור על מינון

"המצב הזה פוגע באמינות התקשורת המסורתית", מציין פרופ' ג'ון. "יש תחושה של 'למה אני צריך עיתונאי, יש לנו הכול ברשתות החברתיות ולא צריך עוד'. אז כמובן שצריך, כי בעיתונות יש סינון, ובירור, ובדיקה ועוד כלים שאין ברשתות.

"אני אומר לסביבה שלי: צריך להיות עם היד על הדופק. אם הדופק עולה, להתרחק מהרשתות החברתיות. זה לא עוזר לאף אחד להיות בלחץ. בנוסף, חשוב להיות ביקורתיים ביחס לתוכן ברשתות".

 מתוך פייסבוק

האם כדאי להתרחק מהרשתות? "זה הכול עניין של מינון", מסביר ד"ר יעבץ. "אם תשתה כוס מיץ פטל, אתה תהיה בסדר. אם תשתה שני גלונים, זה יכול להיות רעיל. אם כל היום נגלוש ברשתות ונצרך את המידע ללא הרף, נרגיש זאת פיזית וזה יפגע בנו".

"אני הייתי ממליץ לצרוך פחות תכנים שאנחנו לא סומכים עליהם", אומר ד"ר חייט. "תמיד נכון ללכת לתכנים חדשותיים, לשים את קבוצות החברים והמשפחה על המתנה, ובוודאי לא לשתף מידע אם יודעים שהוא לא נכון. באופן כללי, כברירת מחדל, אני מאמין שפחות נכון לשתף בימים האלו, מתוך ההבנה שהערך לצריכת התכנים האלו היה ממש נמוכה, וכל מה שאנחנו רואים כאן זה אימפולסיביות".

עד כמה נכון להשתמש במשפיענים או בדמויות מוכרות להסברה?
"במקום שבו נמצא האתגר היותר משמעותי: המחנה של האנשים שלא באמת אכפת להם, או שהם מתנדנדים. במקרה כזה, ידוען או שחקן כדורגל שאומר את הדברים מעבירים את המסרים בצורה שיכולה להפעיל את הרגש שלהם, וזה הפוטנציאל".

 מתוך טיקטוק

לעומת זאת, ד"ר יעבץ טוען כי "הידוענים ויוצרי התוכן מיותרים לגמרי - למדנו מטיקטוק שמה שחשוב הוא האלגוריתם. אין צורך לעקוב אחרי יוצרי תוכן כדי לקבל את מה שרוצים. הקריאה של שרת ההסברה דיסטל ליוצרי תוכן שיפנו אליה היא ארכאית ולא רלוונטית".