ירום אריאב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: ששון תירם
בזמן שכוחות צה"ל נערכים בחזית ליום פקודה, הדריכות נמצאת בשיאה גם בגזרה הכלכלית. עקרונית, מלחמה ממושכת תשפיע על הגירעון בתנועת מלקחיים: מחד, הוצאות המדינה יעלו לצרכים צבאיים, לטיפול במשק ושיקום העוטף ותושביו. מנגד, הפגיעה בתפקוד השוטף של המשק תביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים. אולם, יש מי שמאמין שניתן להימנע מהתרחיש הזה, לפחות באופן חלקי.
● ראיון | פרופ' טרכטנברג: "קבינט כלכלי בראשות יוסי שלי? זה הומור שחור. משרד האוצר עדיין לא התעשת"
● משרד האוצר מציג: כאוס ניהולי ומאבקים פוליטיים בזמן מלחמה
● הנגיד הציע סיוע למפונים, וזכה למקלחת קרה מסמוטריץ' וגפני
בשיחה עם גלובס, מעריך מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, שאת העלויות העודפות של המלחמה ונגזרותיה ניתן יהיה לממן מבלי להגדיל כרגע את סך הוצאות המדינה. זה יצריך, כמובן, חריש עמוק בסדר העדיפויות של התקציב.
"ישנה חשיבות בלתי רגילה שחלק ניכר מהמשאבים יבואו מהסטת כספים קיימים, ובעיקר מהכספים הקואליציוניים", אומר אריאב ומדגיש: "מעבר לצד הכלכלי הישיר, זה קריטי גם לצורך החזרת אמון הציבור במנהיגות הכלכלית".
13 מיליארד שקל שרובם טרם נוצלו
אריאב, המכהן בין השאר כיו"ר ועדת ההשקעות של "קרן העושר" של המדינה, מסביר כי "בצד ההוצאות, אין סיבה שהתקציב כרגע יגדל. צריך לעשות שינויים בהוצאות, כי כל מה שלא קשור ללחימה יכול לחכות".
אולם, גם אם הכספים יועברו למטרות הראויות, אין עוררין שהגירעון יתפח. "בצד ההכנסות, אנחנו נראה ירידה חריפה". לדבריו, "ההשקעות יחתכו באופן חזק. המדינה חייבת לדאוג שהצריכה הפרטית לא תחטוף יותר מדי חזק, אבל ברור שאנשים יכווצו הוצאות".
תקציב 2024 שאושר בממשלה במאי האחרון, נבנה לפי צפי גירעון של 1.3% מהתוצר. עוד לפני הטבח של חמאס ביישובי הדרום, כבר החלו באוצר להיערך לגירעון כפול ויותר, בין השאר על רקע השפעות הרפורמה המשפטית. כעת כבר ברור שהגירעון יזנק גבוה בהרבה, כאשר מומחים שונים חלוקים באשר לשאלה עד כמה צריך להגדיל את הגירעון.
"כרגע צריך לעבור למצב של מדיניות יותר מרחיבה ברמה הממשלתית, אבל חשוב לדאוג שהגירעון בשנה הבאה לא יעלה על יותר מ־8%-7%", אומר אריאב. "באוצר הודיעו שמתכננים לתת לעסקים מענקים דומים לאלה שניתנו בקורונה. זה ייתן אורך נשימה לצריכה הפרטית, אבל צריך לוודא שהגירעון לא ייצא מכלל שליטה, מבחינת האמון של השווקים הבינלאומיים בניהול הכלכלה שלנו".
הכספים הקואליציוניים שהקצתה הממשלה הנוכחית עומדים על יותר מ־13 מיליארד שקל - בחלקם הגדול לצרכים סקטוריאליים, לדרישת המפלגות החרדיות והדתיות. רוב הסכום עדיין לא נוצל. לממשלה יש סמכות לעצור את ההעברות הללו ולהשתמש בהן למטרות ביטחון, בריאות, רווחה ויתר צורכי השעה.
מעבר לכך, בקרן הפיצויים של מס רכוש נצברו כ־18 מיליארד שקל. הקרן מיועדת לפיצוי על נזקים ישירים למי שניזוק ביתו, רכבו וכדומה, אבל באוצר כבר הודיעו על כוונתם למשוך מהקרן כספים גם לצורך פיצויים עקיפים לעסקים, קרי המענק שאמור להיות מסוכם בימים הקרובים.
מה יקרה אם המקורות התקציביים לא יספיקו למרות הסטת המשאבים?
"אם מסתבר שצריך עוד כסף וזה מוצדק, אז אפשר להגדיל בחקיקה את מסגרת ההוצאה. מטרת העל היא שהמשק לא יכנס למיתון עמוק, כי אז גם יהיה לו קשה מאוד לעמוד בנטל הביטחוני, וזה יוביל לספירלה של הגדלת גירעונות".
"האוצר חייב להפוך את ה־DNA שלו"
אריאב כיהן בתפקידים שונים באוצר במשך כ־11 שנים נטו, מתחילת עבודתו באגף תקציבים בשנות השמונים ועד שחזר למשרד כמנכ"ל תחת שלושה שרי אוצר שונים בשנים 2007־2010. כמי שהוא בשר מבשרו של המשרד, חשוב להקשיב לו כעת כשהוא אומר ש"בטווח המיידי, האוצר חייב להפוך את ה־DNA שלו, ולוודא שהתקציבים זורמים ביד רחבה לפתרונות של הטווח הקצר, כמו הטיפול בתושבים המפונים".
אריאב קורא לצמרת הכלכלית "לעבור למצב חירום, עם שולחן משותף שסביבו כולם פועלים לאותה המטרה. בטווח המיידי, המטרה היא לפתור בעיות ולוודא שהדברים עובדים מהר ללא בירוקרטיה. קודם כל, צריך לעזור למפונים ולתת להם אמצעים בנדיבות. במקביל צריך להתחיל להתנהל גם מבחינת השיקום".
בית ההשקעות סיטיבנק העריך ביום שני שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יודיע בשבוע הבא על הורדת הריבית ב־0.75%. צעד אפשרי זה ינסה לתמרץ את המשק, שהמלחמה תפסה אותו בעיצומה של האטה על רקע הריביות הגבוהות כיום. אלא שבבנק ישראל רמזו שבינתיים הריבית תישאר ללא שינוי.
בתשובה לשאלה האם בנק ישראל צריך להוריד את הריבית בשעה זו, משיב אריאב כי קודם כל יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין קובעי המדיניות הפיסקאלית לאחראים על המדיניות המוניטרית.
"אם רואים שתהיה הרחבה פיסקאלית, אז יכול להיות שהצד המוניטרי יכול להיות פחות מרחיב, ולהיפך", אומר אריאב. או במילים אחרות, אם הממשלה תשפוך כסף על המשק - לא בטוח שצריך גם להוריד את הריבית. "לכן, התיאום קריטי כדי להגיע לתוצאה שאנחנו רוצים".