שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ
שר התקשורת שלמה קרעי והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיעו להסכמות ביחס לנוסח התקנות לשעת חירום שיאפשרו את סגירת שידורי אל-ג'זירה בישראל, בגין העובדה שמדובר בגוף תקשורת זר הפוגע בביטחון המדינה. התקנות צפויות לעלות לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. ערוץ החדשות אל-ג'זירה חטף ביקורת קשה מתחילת הלחימה, לפיה הוא מהדהד את מסרי ארגון הטרור חמאס, ואף פורסם בתקשורת הישראלית כי הערוץ חושף מיקומים של כוחות צה"ל בשטח.
● האנליסט שמעריך: זה התרחיש הסביר ביותר להתפתחות המלחמה
● עלאא מטייבה תרם אופניים לילדי הדרום, חנותו נשרפה, ואז הוא קיבל סיוע מפתיע
התקנות לשעת חירום טרם פורסמו כי הן עדיין בתהליכי הכנה, אך לגלובס נודע כי נוסח התקנות הנוכחי מתמקד בהפסקת פעילותו של גוף תקשורת זר הפוגע בביטחון המדינה וכוחות הביטחון באופן ממשי. המשמעות: יהיה ניתן להוריד את אל-ג'זירה מהכבלים והלוויין (מהפלטפורמות של הוט ויס), לחסום את אתרי האינטרנט והפעילות ברשת שלהם בישראל, לסגור את המשרדים שלהם בארץ ולהחרים את הציוד והמשדרים. בהמשך יתקבלו הערות ממשרדי הממשלה וגורמים רלוונטיים, כדי להבין אם גם צריך לשלול את תעודת העיתונאי של עובדי הערוץ או לדרוש את גירושם.
כבר ביום שני האחרון הנוסח שהציג שר התקשורת קרעי היה אמור להיות מאושר - כי בסמכותו לסגור גוף תקשורת זר שפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה, לאחר אישור של הקבינט. עם זאת, הנושא לא עלה במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני, זאת לאחר שנרשמה מחלוקת מול היועצת המשפטית לממשלה. היום (ד') אבישי גרינצייג פרסם בתאגיד השידור הציבורי ששני הצדדים הגיעו להסכמות.
התקנות לשעת חירום לא מדברות ישירות על אל-ג'זירה - מדובר בניסיון מצד הייעוץ המשפטי לספק תשתית משפטית לסגירה של גוף שידור. לפי ההצעה המקורית של קרעי, ניתן לסגור גוף תקשורת שפוגע במורל. במהלך העבודה המאומצת של כלל הצדדים, עלה כי צריך לצמצם את התקנות לעילות המוכרות סביב חופש ביטוי: כלומר, גוף תקשורת זר, המבצע בעת מלחמה פגיעה ממשית ומשמעותית בביטחון ישראל.
הצו לא ימנע את שידורי אל-ג'זירה ברחבי העולם
על פי מידע שהגיע לגלובס, המחלוקת בין קרעי לבהרב-מיארה נגעה בשתי נקודות מרכזיות: ראשית, איך יבוצע התהליך עצמו. בהתחלה, שר התקשורת קרעי רצה להיות בעל הסמכות שמוציא את הצו. בלשכת היועצת המשפטית נטען כי משום שמדובר בעת מלחמה ושיקול ביטחוני שנפגע, שר הביטחון יואב גלנט והקבינט הם אלו שצריכים לדון בזה. במשרדו של קרעי טענו כי שר הביטחון עוסק כעת במלחמה ואין סיבה שהוא יעסוק בנושא, אלא משרד התקשורת שעוסק בתחום השידורים. העניין הזה נפתר כי בסופו של דבר שר התקשורת יהיה זה שמוציא את הצו, לאחר מכן שר הביטחון גלנט והקבינט יבחנו את השיקולים הביטחוניים, ויחדיו יוציאו את המהלך.
נקודה נוספת שהייתה במחלוקת - האם יש כאן תשתית משפטית לפיה שידורי גוף כזה או אחר פוגעים בביטחון המדינה, והאפשרות לבחון את זה. במקור, בהרב-מיארה סברה כי מיד לאחר האישור של שר הביטחון ואישור של הקבינט, ייאלצו לחכות שלושה ימים, בהם שופט מחוזי ככל הנראה ידון בנושא - ובלי אישורו, הצו יפוג. כלומר, אם שופט לא ידון בנושא או לא יאשר את סגירת הערוץ, ההחלטה תבוטל.
הסיבה לכך שהעניין עלה - כי גם אם הצו ייצא לפועל, שידורי אל-ג'זירה לא יימנעו לחלוטין. הערוץ ימשיך להיות משודר בעולם. מבחינת הייעוץ המשפטי, היה חשוב לברר למה דווקא בזמן מלחמה חשוב לסגור את המשרדים של גוף התקשורת הזר בישראל. מהבחינה הזו, שופט יבקש מגופי הביטחון להעמיק את חוות-הדעת והעמדות שלהם ולטעון מדוע סגירת המשרדים היא רלוונטית.
קודם ביצוע, אחר כך אישור משפטי
בלשכת השר קרעי לא הסכימו כי הצו יותנה באישור של שופט, כי מבחינתם אי אפשר לחכות שלושה ימים עד לפעולה. מה שהוסכם זה שהתהליך יהיה הפוך: הצו יאושר באופן מיידי עם אישורם של שר הביטחון גלנט והקבינט, ובמהלך שלושה ימים שופט מחוזי ידון בנושא, כשבינתיים הצו ייכנס לתוקף.
למרות ששופט ככל הנראה יבקש מגורמי הביטחון להעמיק את חוות-הדעת שלהם, עד כה פורסם כי גורמי הביטחון והממשלה הרלוונטיים תומכים בסגירת הערוץ. בתאגיד פורסם כי המוסד תומך בסגירת הערוץ בישראל, בטענה שהוא מסכן את כוחות הביטחון והלוחמים. גם הרמטכ"ל הרצי לוי, גם שר הביטחון גלנט, המל"ל ומשרד החוץ תומכים בסגירת הערוץ בישראל. עוד דווח כי בשב"כ הציגו עמדה מסויגת לפיה יהיה קשה לבסס את עבירת ההסתה, אך גם שם לא מתנגדים למהלך.