גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחקלאות עובדים פלסטינים ותאילנדים, וזה בעידוד הממשלה. מה נעשה עכשיו?"

עם פרוץ המלחמה הוחלט שלא להתיר כניסת פלסטינים לישראל, גם אם עבדו בה שנים ארוכות ● התאילנדים בורחים על נפשם, המתנדבים מלאי רצון טוב אך אינם מקצועיים דיים, והחקלאים אבודים - נעים בין חשש לחייהם לבין דאגה לגורל הגידולים

פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair
פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair

החקלאות הישראלית היא הרבה מאוד דברים. היא אירוע כלכלי. היא מפתח תזונתי. היא מכונן זהותי. היא סמן אידיאולוגי. היא אקט ציוני, ובמובנים רבים גם ביטחוני. המשפט שלפיו "הגבול עובר היכן שעובר התלם האחרון של המחרשה" הוא לא עוד סיסמה שחוקה. היקפן הבלתי נתפס של האבידות הקשות בעוטף עזה והפגיעות האחרונות בגבול הצפון לא הותירו ספק לגבי זה. ולמרות כל אלה, החקלאות הישראלית היא גם, כבר הרבה מאוד שנים, לא רק ישראלית.

היא מנוהלת בישראל, על־ידי ישראלים, ששמים בה את נפשם, לא רק רעיונית, דבר שעתה ידוע לכל. הם נושמים אותה, חיים אותה ומשקיעים בה את עולמם, למעשה היא־היא עולמם. אך מרבית העובדים בחקלאות בישראל, מהרבה סיבות, הם כבר מזמן לא ישראלים. והעובדים האלה אינם. התאילנדים, שכ־30 אלף מהם עבדו בחקלאות בישראל ערב המלחמה, נסו לארץ מולדתם לאחר שחזו בחבריהם נטבחים לנגד עיניהם, וקיבלו אפילו הוראה ברורה ממלך תאילנד. בוועדת הכלכלה השבוע הוערך מספר העובדים התאילנדים שעזבו ב־4,000. חקלאים מעריכים שמדובר בהרבה יותר.

העובדים הפלסטינים, שמספרם הרשמי ערב המלחמה, על־פי נתוני משרד החקלאות עומד על 9,000-8,000 (וחקלאים מעריכים שגם כאן המספרים בשטח גבוהים יותר), אינם מורשים לעבוד כעת בישראל. במינהל האזרחי הבהירו שאין כרגע צפי לשינוי המדיניות בתחום הזה והמשקים מתנהלים כמעט ללא עובדים. "המשקים שלנו נבנו על תאילנדים ועל פלסטינים. זה לא קרה במחתרת, לא עשינו משהו לא לגאלי. הייתה הרבה פעילות ממשלתית שעודדה אותנו להעסיק אותם", אומר רני בר־נס, חקלאי בעל משק ירקות ופירות במושב ביצרון שבמועצה האזורית באר טוביה ויו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים.

"למה אתם מתפללים?"

העסקת פועלים פלסטינים בחקלאות בישראל היא סוגייה רבת שנים, שעמדה לא פעם במרכזם של דיונים סוערים. ישראלים ופלסטינים עבדו זה לצד זה בחקלאות שנים ארוכות, אולם יחסי עבודה ממושכים נגדעו בעשורים האחרונים פעמים רבות בשל אירועים ביטחוניים ומדיניים. בצדם, קשרי אמון, פעמים רבות חבריים, אף משפחתיים, נשמרו גם בתקופות מתוחות. עם זאת, נדמה שמעולם לא היה עומק השבר, החשש והחשדנות, משמעותיים כמו עכשיו. "סוגיית העובדים הפלסטינים מאוד מאתגרת", מעיד עו"ד דוד קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי. "יש דיבורים, בעיקר בתקשורת, שקשה לומר אם הם נכונים, על כך שעובדים בקיבוצים שיתפו פעולה עם חמאס וגילו מיקומים של נקודות בקיבוצים, והאווירה הזו יוצרת חשש כבד מאוד מהיעזרות בעובדים פלסטינים בעתיד. כולנו בתקופה של הלם וחוסר ודאות, ואני לא יודע מה יקרה כשהדברים יתבהרו. כרגע אין בכלל אופציה כזו, אבל גם כשיתפזר הערפל, יתכן שיהיה חשש גדול מאוד להמשיך ולהעסיק עובדים".

התחושות הקשות מלוות את כל החקלאים, שרובם ככולם הכיר אנשים שנרצחו ונחטפו, ושמראות השדות הבוערים כואבים להם גם אם אלה אינם השדות שלהם. עם זאת, ומבלי להקל בכל אלה, ישנם גם מי שנותנים אמון בעובדים שהם מכירים עשרות שנים, ומבקשים לשוב ולעבוד איתם בהקדם.

"החקלאים פה מאוד רוצים שהפועלים יבואו מהגדה, כי הם פועלים מקצועיים, בעיקר אם התאילנדים בורחים מפה, והם בורחים", אומר חקלאי מאזור הצפון.

בר־נס מוסיף: "הפלסטינים אצלי הם לא עובדים מזדמנים, הם עובדים אצלי 20 שנה ואני מכיר אותם אחד־אחד. הם התמחו אצלי בגיזום, עובדים כל השנה ואין לי אחרים שיודעים את העבודה הזו. אני מבין את המצב, לא צריך להסביר לי אותו, אבל אין לי ברירה", הוא טוען. "אני לא חושב שאדם שעובד אצלי 20 שנה יפנה לי עורף, אם כי היו כאלה. אני לא יכול להבטיח כלום אבל האנשים האלה - קטפנו יחד אפרסמונים כשעפו עלינו רקטות. אני זוכר ששאלתי אותם: 'למה אתם מתפללים? שהרקטה תפגע ביהודים או תחטיא?' והם היו אומרים, 'לא, אנחנו אוהבים אתכם'. אני לא פתי, אבל אני יודע שהם אוהבים לעבוד אצלי, וגם שאנחנו צריכים אותם". בר־נס מדבר על זה גם במונחים של אמון וגם במונחים של צורך. "אני לא פוחד בכלל", הוא אומר ואז מסייג: "ואם אני קצת פוחד, מה אני יכול לעשות? אין פתרון".

שעון החול של החקלאי

מאז החל המשבר מנסים במשרד החקלאות, שחקלאים רבים מעידים שיש שם אוזן קשבת לראשונה זה שנים, וברשות האוכלוסין, למצוא פתרונות. כך למשל נעשים ניסיונות לכרות הסכמים בילטרליים עם מדינות חדשות כמו ויטאנם או סרי־לנקה, ולהכין תכנית ליום שאחרי המלחמה, אבל בשלב הזה לא ברור מה ההיתכנות של מהלך כזה. במשרד החקלאות כבר מבקשים לאפשר השבה של ההיתרים לעובדים הפלסטינים מהגדה, בדומה להיתרים שניתנו לתחומים אחרים לצרכים חיוניים נקודתיים - היתרים שעומדים, לדברי המינהל האזרחי, על כמה עשרות בודדות של עובדים.

"אנחנו לא במשוואה הזו כרגע, ובמידה שיאשרו לנו נשמח מאוד להיות חלק ממנה", אומר המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, יובל ליפקין. "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף ורח"ל (רשות החירום הלאומית - נ"ס) שם מזינים את כל הבקשות מהשטח, אבל כרגע התקבלה החלטה גורפת שלא מכניסים פלסטינים למעט מספר מצומצם של ארגונים שאנחנו לא חלק מהם".

הבקשה של משרד החקלאות, כמו זו שעולה מהחקלאים, היא בראש ובראשונה תוצאה של כורח - פשוט אין מספיק ידיים עובדות. ישנם הרבה מאוד מתנדבים, אבל - ועל כך חוזרים חקלאים רבים - זה מקצוע. והוא סיזיפי, פיזי וקשה. בנוסף, בשונה מתחומים אחרים, חקלאות עובדת על שעון חול: מה שלא יקרה בזמן, לא יקרה. היבול ילך. המטע יאבד. עבודה של שנים תרד לטמיון.

"מה אכפת לי מתאילנד"

רבים חוששים שללא ידיים עובדות, ובפרט ללא תכנית ארוכת טווח, פשוט לא יהיה עתיד לענף. ומעבר לשבר הרגשי שבזה, זה קודם כל סיפור כלכלי גדול. של החקלאים עצמם ושל הענף כולו. וכמו שזה סיפור כלכלי בצד שלנו של הגדר, זה גם סיפור כלכלי בגדה.

"פועל שלנו מקבל 300-400 שקל", מסביר אדם שעוסק במסחר וחקלאות באזור חברון. "לא אכפת לי שהתאילנדי יבוא לעבוד בישראל וייסע לתאילנד. מה אכפת לי מתאילנד? אני חי פה. אני אכפת לי שהכלכלה בארץ ישראל תהיה חזקה. למה? כי ה־300 שקל האלה הם כמו מים בצינור. קונים איתם אוכל, מלט, תערובות. הגלגל מסתובב. הכלכלה שלנו ביחד, והכל ביחד".

לדבריו, בשל המצב, העסקים באזור סגורים, והפועלים שעובדים בדרך כלל בישראל יושבים בבית. "אנחנו רוצים ביטחון לנו ולכם. מה שקרה (ב־7 באוקטובר - נ"ס) אנחנו לא רוצים שיקרה עוד פעם בעולם. הדת שלנו היא דת של רחמנות ושל שכנות ושל ידידות, ומי שמדבר אחרת לא יודע שום דבר", הוא מדגיש. "אברהם אבינו זה שלנו ושלכם. אם הוא היה יודע שהילדים שלו יריבו ככה הוא לא היה רוצה ילדים כאלה. אנחנו צריכים לשמור אחד על השני. אכפת לנו שיהיה שקט וביטחון. שנשאיר משהו טוב לקטנים".

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום