גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחקלאות עובדים פלסטינים ותאילנדים, וזה בעידוד הממשלה. מה נעשה עכשיו?"

עם פרוץ המלחמה הוחלט שלא להתיר כניסת פלסטינים לישראל, גם אם עבדו בה שנים ארוכות ● התאילנדים בורחים על נפשם, המתנדבים מלאי רצון טוב אך אינם מקצועיים דיים, והחקלאים אבודים - נעים בין חשש לחייהם לבין דאגה לגורל הגידולים

פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair
פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair

החקלאות הישראלית היא הרבה מאוד דברים. היא אירוע כלכלי. היא מפתח תזונתי. היא מכונן זהותי. היא סמן אידיאולוגי. היא אקט ציוני, ובמובנים רבים גם ביטחוני. המשפט שלפיו "הגבול עובר היכן שעובר התלם האחרון של המחרשה" הוא לא עוד סיסמה שחוקה. היקפן הבלתי נתפס של האבידות הקשות בעוטף עזה והפגיעות האחרונות בגבול הצפון לא הותירו ספק לגבי זה. ולמרות כל אלה, החקלאות הישראלית היא גם, כבר הרבה מאוד שנים, לא רק ישראלית.

 

היא מנוהלת בישראל, על־ידי ישראלים, ששמים בה את נפשם, לא רק רעיונית, דבר שעתה ידוע לכל. הם נושמים אותה, חיים אותה ומשקיעים בה את עולמם, למעשה היא־היא עולמם. אך מרבית העובדים בחקלאות בישראל, מהרבה סיבות, הם כבר מזמן לא ישראלים. והעובדים האלה אינם. התאילנדים, שכ־30 אלף מהם עבדו בחקלאות בישראל ערב המלחמה, נסו לארץ מולדתם לאחר שחזו בחבריהם נטבחים לנגד עיניהם, וקיבלו אפילו הוראה ברורה ממלך תאילנד. בוועדת הכלכלה השבוע הוערך מספר העובדים התאילנדים שעזבו ב־4,000. חקלאים מעריכים שמדובר בהרבה יותר.

העובדים הפלסטינים, שמספרם הרשמי ערב המלחמה, על־פי נתוני משרד החקלאות עומד על 9,000-8,000 (וחקלאים מעריכים שגם כאן המספרים בשטח גבוהים יותר), אינם מורשים לעבוד כעת בישראל. במינהל האזרחי הבהירו שאין כרגע צפי לשינוי המדיניות בתחום הזה והמשקים מתנהלים כמעט ללא עובדים. "המשקים שלנו נבנו על תאילנדים ועל פלסטינים. זה לא קרה במחתרת, לא עשינו משהו לא לגאלי. הייתה הרבה פעילות ממשלתית שעודדה אותנו להעסיק אותם", אומר רני בר־נס, חקלאי בעל משק ירקות ופירות במושב ביצרון שבמועצה האזורית באר טוביה ויו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים.

"למה אתם מתפללים?"

העסקת פועלים פלסטינים בחקלאות בישראל היא סוגייה רבת שנים, שעמדה לא פעם במרכזם של דיונים סוערים. ישראלים ופלסטינים עבדו זה לצד זה בחקלאות שנים ארוכות, אולם יחסי עבודה ממושכים נגדעו בעשורים האחרונים פעמים רבות בשל אירועים ביטחוניים ומדיניים. בצדם, קשרי אמון, פעמים רבות חבריים, אף משפחתיים, נשמרו גם בתקופות מתוחות. עם זאת, נדמה שמעולם לא היה עומק השבר, החשש והחשדנות, משמעותיים כמו עכשיו. "סוגיית העובדים הפלסטינים מאוד מאתגרת", מעיד עו"ד דוד קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי. "יש דיבורים, בעיקר בתקשורת, שקשה לומר אם הם נכונים, על כך שעובדים בקיבוצים שיתפו פעולה עם חמאס וגילו מיקומים של נקודות בקיבוצים, והאווירה הזו יוצרת חשש כבד מאוד מהיעזרות בעובדים פלסטינים בעתיד. כולנו בתקופה של הלם וחוסר ודאות, ואני לא יודע מה יקרה כשהדברים יתבהרו. כרגע אין בכלל אופציה כזו, אבל גם כשיתפזר הערפל, יתכן שיהיה חשש גדול מאוד להמשיך ולהעסיק עובדים".

התחושות הקשות מלוות את כל החקלאים, שרובם ככולם הכיר אנשים שנרצחו ונחטפו, ושמראות השדות הבוערים כואבים להם גם אם אלה אינם השדות שלהם. עם זאת, ומבלי להקל בכל אלה, ישנם גם מי שנותנים אמון בעובדים שהם מכירים עשרות שנים, ומבקשים לשוב ולעבוד איתם בהקדם.

"החקלאים פה מאוד רוצים שהפועלים יבואו מהגדה, כי הם פועלים מקצועיים, בעיקר אם התאילנדים בורחים מפה, והם בורחים", אומר חקלאי מאזור הצפון.

בר־נס מוסיף: "הפלסטינים אצלי הם לא עובדים מזדמנים, הם עובדים אצלי 20 שנה ואני מכיר אותם אחד־אחד. הם התמחו אצלי בגיזום, עובדים כל השנה ואין לי אחרים שיודעים את העבודה הזו. אני מבין את המצב, לא צריך להסביר לי אותו, אבל אין לי ברירה", הוא טוען. "אני לא חושב שאדם שעובד אצלי 20 שנה יפנה לי עורף, אם כי היו כאלה. אני לא יכול להבטיח כלום אבל האנשים האלה - קטפנו יחד אפרסמונים כשעפו עלינו רקטות. אני זוכר ששאלתי אותם: 'למה אתם מתפללים? שהרקטה תפגע ביהודים או תחטיא?' והם היו אומרים, 'לא, אנחנו אוהבים אתכם'. אני לא פתי, אבל אני יודע שהם אוהבים לעבוד אצלי, וגם שאנחנו צריכים אותם". בר־נס מדבר על זה גם במונחים של אמון וגם במונחים של צורך. "אני לא פוחד בכלל", הוא אומר ואז מסייג: "ואם אני קצת פוחד, מה אני יכול לעשות? אין פתרון".

שעון החול של החקלאי

מאז החל המשבר מנסים במשרד החקלאות, שחקלאים רבים מעידים שיש שם אוזן קשבת לראשונה זה שנים, וברשות האוכלוסין, למצוא פתרונות. כך למשל נעשים ניסיונות לכרות הסכמים בילטרליים עם מדינות חדשות כמו ויטאנם או סרי־לנקה, ולהכין תכנית ליום שאחרי המלחמה, אבל בשלב הזה לא ברור מה ההיתכנות של מהלך כזה. במשרד החקלאות כבר מבקשים לאפשר השבה של ההיתרים לעובדים הפלסטינים מהגדה, בדומה להיתרים שניתנו לתחומים אחרים לצרכים חיוניים נקודתיים - היתרים שעומדים, לדברי המינהל האזרחי, על כמה עשרות בודדות של עובדים.

"אנחנו לא במשוואה הזו כרגע, ובמידה שיאשרו לנו נשמח מאוד להיות חלק ממנה", אומר המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, יובל ליפקין. "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף ורח"ל (רשות החירום הלאומית - נ"ס) שם מזינים את כל הבקשות מהשטח, אבל כרגע התקבלה החלטה גורפת שלא מכניסים פלסטינים למעט מספר מצומצם של ארגונים שאנחנו לא חלק מהם".

הבקשה של משרד החקלאות, כמו זו שעולה מהחקלאים, היא בראש ובראשונה תוצאה של כורח - פשוט אין מספיק ידיים עובדות. ישנם הרבה מאוד מתנדבים, אבל - ועל כך חוזרים חקלאים רבים - זה מקצוע. והוא סיזיפי, פיזי וקשה. בנוסף, בשונה מתחומים אחרים, חקלאות עובדת על שעון חול: מה שלא יקרה בזמן, לא יקרה. היבול ילך. המטע יאבד. עבודה של שנים תרד לטמיון.

"מה אכפת לי מתאילנד"

רבים חוששים שללא ידיים עובדות, ובפרט ללא תכנית ארוכת טווח, פשוט לא יהיה עתיד לענף. ומעבר לשבר הרגשי שבזה, זה קודם כל סיפור כלכלי גדול. של החקלאים עצמם ושל הענף כולו. וכמו שזה סיפור כלכלי בצד שלנו של הגדר, זה גם סיפור כלכלי בגדה.

"פועל שלנו מקבל 300-400 שקל", מסביר אדם שעוסק במסחר וחקלאות באזור חברון. "לא אכפת לי שהתאילנדי יבוא לעבוד בישראל וייסע לתאילנד. מה אכפת לי מתאילנד? אני חי פה. אני אכפת לי שהכלכלה בארץ ישראל תהיה חזקה. למה? כי ה־300 שקל האלה הם כמו מים בצינור. קונים איתם אוכל, מלט, תערובות. הגלגל מסתובב. הכלכלה שלנו ביחד, והכל ביחד".

לדבריו, בשל המצב, העסקים באזור סגורים, והפועלים שעובדים בדרך כלל בישראל יושבים בבית. "אנחנו רוצים ביטחון לנו ולכם. מה שקרה (ב־7 באוקטובר - נ"ס) אנחנו לא רוצים שיקרה עוד פעם בעולם. הדת שלנו היא דת של רחמנות ושל שכנות ושל ידידות, ומי שמדבר אחרת לא יודע שום דבר", הוא מדגיש. "אברהם אבינו זה שלנו ושלכם. אם הוא היה יודע שהילדים שלו יריבו ככה הוא לא היה רוצה ילדים כאלה. אנחנו צריכים לשמור אחד על השני. אכפת לנו שיהיה שקט וביטחון. שנשאיר משהו טוב לקטנים".

עוד כתבות

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

התוכנית שמסייעת למפונים לחזור לשוק העבודה בלי לאבד קצבאות

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס מייקרת את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף בב-19 במאי

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים