גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחקלאות עובדים פלסטינים ותאילנדים, וזה בעידוד הממשלה. מה נעשה עכשיו?"

עם פרוץ המלחמה הוחלט שלא להתיר כניסת פלסטינים לישראל, גם אם עבדו בה שנים ארוכות ● התאילנדים בורחים על נפשם, המתנדבים מלאי רצון טוב אך אינם מקצועיים דיים, והחקלאים אבודים - נעים בין חשש לחייהם לבין דאגה לגורל הגידולים

פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair
פלסטינים ממתינים במעבר רפיח. ''הכלכלה שלנו ביחד'' / צילום: ap, Fatima Shbair

החקלאות הישראלית היא הרבה מאוד דברים. היא אירוע כלכלי. היא מפתח תזונתי. היא מכונן זהותי. היא סמן אידיאולוגי. היא אקט ציוני, ובמובנים רבים גם ביטחוני. המשפט שלפיו "הגבול עובר היכן שעובר התלם האחרון של המחרשה" הוא לא עוד סיסמה שחוקה. היקפן הבלתי נתפס של האבידות הקשות בעוטף עזה והפגיעות האחרונות בגבול הצפון לא הותירו ספק לגבי זה. ולמרות כל אלה, החקלאות הישראלית היא גם, כבר הרבה מאוד שנים, לא רק ישראלית.

היא מנוהלת בישראל, על־ידי ישראלים, ששמים בה את נפשם, לא רק רעיונית, דבר שעתה ידוע לכל. הם נושמים אותה, חיים אותה ומשקיעים בה את עולמם, למעשה היא־היא עולמם. אך מרבית העובדים בחקלאות בישראל, מהרבה סיבות, הם כבר מזמן לא ישראלים. והעובדים האלה אינם. התאילנדים, שכ־30 אלף מהם עבדו בחקלאות בישראל ערב המלחמה, נסו לארץ מולדתם לאחר שחזו בחבריהם נטבחים לנגד עיניהם, וקיבלו אפילו הוראה ברורה ממלך תאילנד. בוועדת הכלכלה השבוע הוערך מספר העובדים התאילנדים שעזבו ב־4,000. חקלאים מעריכים שמדובר בהרבה יותר.

העובדים הפלסטינים, שמספרם הרשמי ערב המלחמה, על־פי נתוני משרד החקלאות עומד על 9,000-8,000 (וחקלאים מעריכים שגם כאן המספרים בשטח גבוהים יותר), אינם מורשים לעבוד כעת בישראל. במינהל האזרחי הבהירו שאין כרגע צפי לשינוי המדיניות בתחום הזה והמשקים מתנהלים כמעט ללא עובדים. "המשקים שלנו נבנו על תאילנדים ועל פלסטינים. זה לא קרה במחתרת, לא עשינו משהו לא לגאלי. הייתה הרבה פעילות ממשלתית שעודדה אותנו להעסיק אותם", אומר רני בר־נס, חקלאי בעל משק ירקות ופירות במושב ביצרון שבמועצה האזורית באר טוביה ויו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים.

"למה אתם מתפללים?"

העסקת פועלים פלסטינים בחקלאות בישראל היא סוגייה רבת שנים, שעמדה לא פעם במרכזם של דיונים סוערים. ישראלים ופלסטינים עבדו זה לצד זה בחקלאות שנים ארוכות, אולם יחסי עבודה ממושכים נגדעו בעשורים האחרונים פעמים רבות בשל אירועים ביטחוניים ומדיניים. בצדם, קשרי אמון, פעמים רבות חבריים, אף משפחתיים, נשמרו גם בתקופות מתוחות. עם זאת, נדמה שמעולם לא היה עומק השבר, החשש והחשדנות, משמעותיים כמו עכשיו. "סוגיית העובדים הפלסטינים מאוד מאתגרת", מעיד עו"ד דוד קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי. "יש דיבורים, בעיקר בתקשורת, שקשה לומר אם הם נכונים, על כך שעובדים בקיבוצים שיתפו פעולה עם חמאס וגילו מיקומים של נקודות בקיבוצים, והאווירה הזו יוצרת חשש כבד מאוד מהיעזרות בעובדים פלסטינים בעתיד. כולנו בתקופה של הלם וחוסר ודאות, ואני לא יודע מה יקרה כשהדברים יתבהרו. כרגע אין בכלל אופציה כזו, אבל גם כשיתפזר הערפל, יתכן שיהיה חשש גדול מאוד להמשיך ולהעסיק עובדים".

התחושות הקשות מלוות את כל החקלאים, שרובם ככולם הכיר אנשים שנרצחו ונחטפו, ושמראות השדות הבוערים כואבים להם גם אם אלה אינם השדות שלהם. עם זאת, ומבלי להקל בכל אלה, ישנם גם מי שנותנים אמון בעובדים שהם מכירים עשרות שנים, ומבקשים לשוב ולעבוד איתם בהקדם.

"החקלאים פה מאוד רוצים שהפועלים יבואו מהגדה, כי הם פועלים מקצועיים, בעיקר אם התאילנדים בורחים מפה, והם בורחים", אומר חקלאי מאזור הצפון.

בר־נס מוסיף: "הפלסטינים אצלי הם לא עובדים מזדמנים, הם עובדים אצלי 20 שנה ואני מכיר אותם אחד־אחד. הם התמחו אצלי בגיזום, עובדים כל השנה ואין לי אחרים שיודעים את העבודה הזו. אני מבין את המצב, לא צריך להסביר לי אותו, אבל אין לי ברירה", הוא טוען. "אני לא חושב שאדם שעובד אצלי 20 שנה יפנה לי עורף, אם כי היו כאלה. אני לא יכול להבטיח כלום אבל האנשים האלה - קטפנו יחד אפרסמונים כשעפו עלינו רקטות. אני זוכר ששאלתי אותם: 'למה אתם מתפללים? שהרקטה תפגע ביהודים או תחטיא?' והם היו אומרים, 'לא, אנחנו אוהבים אתכם'. אני לא פתי, אבל אני יודע שהם אוהבים לעבוד אצלי, וגם שאנחנו צריכים אותם". בר־נס מדבר על זה גם במונחים של אמון וגם במונחים של צורך. "אני לא פוחד בכלל", הוא אומר ואז מסייג: "ואם אני קצת פוחד, מה אני יכול לעשות? אין פתרון".

שעון החול של החקלאי

מאז החל המשבר מנסים במשרד החקלאות, שחקלאים רבים מעידים שיש שם אוזן קשבת לראשונה זה שנים, וברשות האוכלוסין, למצוא פתרונות. כך למשל נעשים ניסיונות לכרות הסכמים בילטרליים עם מדינות חדשות כמו ויטאנם או סרי־לנקה, ולהכין תכנית ליום שאחרי המלחמה, אבל בשלב הזה לא ברור מה ההיתכנות של מהלך כזה. במשרד החקלאות כבר מבקשים לאפשר השבה של ההיתרים לעובדים הפלסטינים מהגדה, בדומה להיתרים שניתנו לתחומים אחרים לצרכים חיוניים נקודתיים - היתרים שעומדים, לדברי המינהל האזרחי, על כמה עשרות בודדות של עובדים.

"אנחנו לא במשוואה הזו כרגע, ובמידה שיאשרו לנו נשמח מאוד להיות חלק ממנה", אומר המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, יובל ליפקין. "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף ורח"ל (רשות החירום הלאומית - נ"ס) שם מזינים את כל הבקשות מהשטח, אבל כרגע התקבלה החלטה גורפת שלא מכניסים פלסטינים למעט מספר מצומצם של ארגונים שאנחנו לא חלק מהם".

הבקשה של משרד החקלאות, כמו זו שעולה מהחקלאים, היא בראש ובראשונה תוצאה של כורח - פשוט אין מספיק ידיים עובדות. ישנם הרבה מאוד מתנדבים, אבל - ועל כך חוזרים חקלאים רבים - זה מקצוע. והוא סיזיפי, פיזי וקשה. בנוסף, בשונה מתחומים אחרים, חקלאות עובדת על שעון חול: מה שלא יקרה בזמן, לא יקרה. היבול ילך. המטע יאבד. עבודה של שנים תרד לטמיון.

"מה אכפת לי מתאילנד"

רבים חוששים שללא ידיים עובדות, ובפרט ללא תכנית ארוכת טווח, פשוט לא יהיה עתיד לענף. ומעבר לשבר הרגשי שבזה, זה קודם כל סיפור כלכלי גדול. של החקלאים עצמם ושל הענף כולו. וכמו שזה סיפור כלכלי בצד שלנו של הגדר, זה גם סיפור כלכלי בגדה.

"פועל שלנו מקבל 300-400 שקל", מסביר אדם שעוסק במסחר וחקלאות באזור חברון. "לא אכפת לי שהתאילנדי יבוא לעבוד בישראל וייסע לתאילנד. מה אכפת לי מתאילנד? אני חי פה. אני אכפת לי שהכלכלה בארץ ישראל תהיה חזקה. למה? כי ה־300 שקל האלה הם כמו מים בצינור. קונים איתם אוכל, מלט, תערובות. הגלגל מסתובב. הכלכלה שלנו ביחד, והכל ביחד".

לדבריו, בשל המצב, העסקים באזור סגורים, והפועלים שעובדים בדרך כלל בישראל יושבים בבית. "אנחנו רוצים ביטחון לנו ולכם. מה שקרה (ב־7 באוקטובר - נ"ס) אנחנו לא רוצים שיקרה עוד פעם בעולם. הדת שלנו היא דת של רחמנות ושל שכנות ושל ידידות, ומי שמדבר אחרת לא יודע שום דבר", הוא מדגיש. "אברהם אבינו זה שלנו ושלכם. אם הוא היה יודע שהילדים שלו יריבו ככה הוא לא היה רוצה ילדים כאלה. אנחנו צריכים לשמור אחד על השני. אכפת לנו שיהיה שקט וביטחון. שנשאיר משהו טוב לקטנים".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים