גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי בשוק ידע? המניה צנחה בחדות, החברות נזכרו לספר למשקיעים מדוע רק אחרי יומיים

מניית ישראכרט צנחה בחדות ביום חמישי מסיבה לא ברורה ● רק בתחילת השבוע החברה והראל, שמיועדת לרכוש אותה, חשפו כי רשות התחרות עדכנה אותן על כוונתה לעכב את העסקה ● בינתיים, סימני השאלה סביב השלמת הרכישה רק מתרבים

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: תמי בר שי
רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: תמי בר שי

האם גורמים בשוק ההון קיבלו מידע מוקדם על הדרמה סביב רכישת ישראכרט על ידי הראל? לאחר ירידה חדה ובלתי מוסברת במניית חברת כרטיסי האשראי ביום חמישי, "נזכרו" בתחילת השבוע ישראכרט והראל לדווח באופן רשמי על ההודעה דרמטית שקיבלו באותו יום, לפיה רשות התחרות ביקשה דחייה במועד האחרון לסיום העסקה. כעת, השלמת הרכישה עומדת בסימן שאלה.

אחרי קריסת המניה: ישראכרט סירבה לבקשת רשות התחרות להארכת המועד האחרון לעסקה עם הראל 
איבדה יותר מ-14% ביום: מה עובר על מניית ישראכרט, ואיך תושפע עסקת הרכישה? 

מניית חברת ישראכרט , שביום רביעי כבר ירדה בכ־6%, החלה להתדרדר כבר משעות המסחר הראשונות של יום חמישי. בשעות הצהריים המוקדמות הצניחה היומית עמדה על 10% ולקראת השעה שלוש החריפה הירידה לכ־18%. באותן שעות, ספק אם בישראכרט או בהראל, שנמצאת ביישורת האחרונה של רכישת חברת כרטיסי האשראי, היה מי שיכול לענות בוודאות על השאלה מדוע המניה ירדה בשיעור כה חד.

הירידה במניה גרמה לישראכרט לאבד בתוך שעות ספורות מאות מיליוני שקלים משווי השוק שלה. בעקבות זאת, צנח שווי החברה לכ־2.3 מיליארד שקל בלבד, מרחק של מיליארד שקל מהשווי שאמורה הראל לשלם תמורתה על פי ההסכם שנחתם בין החברות בפברואר השנה - 3.3 מיליארד שקל.

הירידות החדות ביום חמישי (שעמדו על 14% בסופו) גרמו לתהיות בשוק לגבי עצם קיום העסקה, שהמועד האחרון לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים לה הוא ה־12 בנובמבר, בעוד שבועיים, והאם בעקבות הצניחה במנייה תבקש הראל לבצע התאמה במחיר, שעומד על פי ההסכם בין הצדדים על 16.5 שקל למניה.

 

רשות התחרות הערימה קשיים על העסקה

"התעלומה" שרבצה סביב ירידת מניית ישראכרט בחמישי, נפתרה כאמור רק ביום ראשון, כאשר בשעות הבוקר פרסמו חברת האשראי והראל דיווחים על שיחה שקיימו בנפרד עם נציגי רשות התחרות. הראל ציינה כי בשיחה, שהתקיימה שעה לפני סיום המסחר ביום חמישי (16:15), הודיעה לה רשות התחרות כי היא מבקשת להאריך את המועד האחרון לאישור העסקה מצדה, מכיוון שלא תספיק למצות את הבדיקה עד לתאריך הסגירה שנקבע (ה־12 בנובמבר).

בהראל, שבשליטת משפחת המבורגר, ציינו עוד כי שני האישורים הרגולטורים הנוספים המהווים תנאים מתלים להשלמת עסקת המיזוג - אישור המפקח על הבנקים ואישור הממונה על שוק ההון - טרם התקבלו. אולם, על בסיס המגעים של חברת הביטוח עם רגולטורים אלו, היא מעריכה בסבירות גבוהה כי היה עולה בידה להשיגם עד למועד האחרון כפי שהוא עומד כיום.

על פי הדיווח של ישראכרט, שיחה דומה נעשתה גם עמה, וזו התקיימה רק בשעה 18:00, כלומר לאחר סיום יום המסחר בחמישי. באותה שיחה, כך על פי הדיווח, הציעה רשות התחרות לדחות את המועד האחרון למתן האישור ב־30 יום, עד לתחילת חודש דצמבר, כאשר כבר כעת חורגת הרשות מהזמן שמוקצה לה על פי חוק להעביר את חוות דעתה בקשר לעסקה - 150 יום.

בישראכרט הבהירו לרשות כי החברה לא מסכימה להאריך את המועד לאישור העסקה, והסיבה לכך פשוטה: לפי ההסכם, אם כל התנאים לא יתקיימו עד לתאריך הקבוע בו, כל צד יהיה רשאי להודיע על ביטול ההסכם.

המשמעות היא שהראל לא יכולה לחזור בה מההסכם כולו ואף לא לבקש הנחה על המחיר שנקבע מראש, אלא לאחר שהמועד המדובר חלף, בהנחה שלא התקבלו כל האישורים הנדרשים. כך, בישראכרט ביקשו לקבע את המחיר הגבוה בהרבה שיקבלו בעלי המניות שלה על פי תנאי העסקה עם הראל מאשר זה שמשקף שווי השוק הנוכחי שלה - כאמור פער של כמיליארד שקל.

בסיום המסחר ביום ראשון עלתה מניית ישראכרט בפחות מ-1% לשער של 11.75 שקל, הנמוך ב־29% ממחיר העסקה, ומשקף חוסר אמון בהתממשותה בתנאים שנקבעו.

"ייתכן שבהראל רצו לשנות את התמחור"

לירידה החדה של יום חמישי האחרון במניית ישראכרט לא קדם דיווח על צעד מסוים מצד רשות התחרות או אחת מהחברות הקשורות לעסקה, מה שמעלה את החשש כי בשוק היו שידעו על העיכוב מצד רשות התחרות.

"אני לא יודע להגיד אם היה מידע מבפנים, אבל אני כן חושב שאנחנו בתקופה שבה יש אירועים מכוננים במדינה שדורשים מכל צד בעסקאות שנחתמו קודם לכן לחשב מסלול מחדש", אומר בכיר באחד הגופים המוסדיים. "אני לא חושב שבהראל רצו לרדת מהעסקה, אבל כן עשוי היה להתעורר רצון בחברה בשינוי התמחור של ישראכרט בעסקה.

"הרי ברבעונים הקרובים, ברקע המלחמה בעזה, כלל חברות כרטיסי האשראי יחוו ירידה חזקה בביקושים במשק. סביר שהן תאלצנה לוותר על חלק מהעמלות, על פי הוראות הרגולטור. אז אני מניח שבהמשך יהיו להן הפסדי אשראי גבוהים. סביר להניח שזה מה שהוביל לחשש שהתעורר בשוק, שרווחי ישראכרט ושאר חברות כרטיסי האשראי יפלו". יש לציין כי הסקטור הפיננסי נפל בשיעור דו־ספרתי בשלושת השבועות שחלפו מתחילת המלחמה בדרום, כשמדד הבנקים צנח בכ־20%.

מבחינתה של הראל נראה כי העיכוב של רשות התחרות עשוי לשחק לטובתה, בהנחה שבישראכרט ידבקו בכוונתם למכור את החברה גם אם יצטרכו לפתוח את ההסכם, ובהנחה ששוב יבחרו שוב בהראל (מקודם גם מנורה מבטחים הגישה הצעה לרכישת השליטה בישראכרט).

כיצד תגיב רשות ניירות ערך?

עוד מוקדם לדעת את זהות המרוויחים והמפסידים מצניחת המניה, וככל הנראה נצטרך לחכות עוד שבועיים עד שהתמונה תתבהר.

קרוב לוודאי שגם ברשות ניירות ערך יעקבו מקרוב אחר המתרחש, ולא מן הנמנע כי יצטרכו לבדוק אם היה מי שעשה שימוש במידע פנים סביב הדחייה שביקשה רשות התחרות, מה שמעמיד כעת בספק את קיום העסקה. יש לציין כי בשוק היו לא מעט גורמים, כולל במתחרים של החברות המעורבות, שטענו כי המחיר היה מראש גבוה מדי.

בתגובה לפניית גלובס האם בכוונתה לבחון שימוש במידע פנים במסחר במניות ישראכרט, נמסר מרשות ניירות ערך: "רשות ניירות ערך אינה מתייחסת לפעילותה למול הגופים המפוקחים, וככל שידרש אלו יבואו לידי ביטוי בדיווחי החברות".

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו