איגרות חוב של עשרות חברות במשק הגיעו לתשואה דו־ספרתית בצל המלחמה / צילום: אדל הנה (AP), עיבוד תמונה
בעקבות המלחמה, שוק החוב הקונצרני בתל אביב נכנס למצוקה משמעותית. השבוע הרביעי ללחימה נפתח בבורסה כשכמעט חמישית (18%) מסדרות האג"ח של החברות הנסחרות בתשואה דו־ספרתית - המלמדת על חשש של המשקיעים מפני היכולת של אותן חברות להחזיר את חובן. אותן סדרות אג"ח מהוות 8% מסך החוב הקונצרני הנסחר בבורסה המקומית, ששוות כ־34 מיליארד שקל.
● בדיקת גלובס | ההיסטוריה מלמדת: זה מה שקורה בבורסה לאחר יום של ירידות חדות
● מפייסבוק ועד קולגייט: כך מושפעות חברות הענק הגלובליות מהמלחמה בישראל
הנתונים משקפים עלייה ניכרת ביחס למגמה המדאיגה שנצפתה כבר בחודש מרץ השנה. אז, בבדיקת גלובס נרשמו 86 סדרות אג"ח בתשואה דו־ספרתית, לעומת 131 היום. גם סך החוב בסיכון תפח משמעותית - 34 מיליארד שקל היום, לעומת 25 מיליארד שקל במרץ.
"המשקיעים לא יודעים לאן הדברים יתפתחו"
עוצמת המשבר ניכרת היטב גם בתשואות שמגלמים כיום מדדי האג"ח הקונצרניות של הבורסה בת"א. מדד תל־בונד שקלי פתח את שבוע המסחר כשהתשואה הגלומה בו עומדת על 7.1% - הרמה הגבוהה ביותר מאז משבר הקורונה. בזמנו, נגע המדד בתשואה לפדיון של כ־8% ובנק ישראל יזם תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל כדי למנוע את נפילתן.
דרור קרני, מנכ"ל חברת ניהול הכספים קרני פמילי אופיס, אומר לגלובס כי "עליית המדרגה במרווחי האג"ח הקונצרני נוגעת לכך שפרמיית הסיכון בשוק המקומי ממשיכה לזנק ברקע המלחמה בדרום והאי־ודאות באשר להתמשכותה והתרחבותה לגזרות נוספות. הסימנים לכך משתקפים היטב בחוזי ה־CDS (פרמיית הסיכון על אג"ח של ממשלת ישראל) ששילשו את מחירם ומעידים על החשש באשר למהלומה הכלכלית שתנחית המלחמה על המשק".
גורם בכיר בשוק ההון מציין בשיחה עם גלובס כי "המשקיעים לא יודעים לאן הדברים יתפתחו. לא ברור אם החיזבאללה יגיב ובאיזה אופן, אבל ברור להם שלהבדיל מסבבי לחימה קודמים, הפעם זה יהיה מהלך מתמשך של לפחות כמה חודשים". לדבריו, הבעיה המרכזית של החברות שהחוב הנסחר שלהן הגיע לתשואה דו־ספרתית, היא שהן לא יכולות למחזר את החוב - כלומר גיוס חוב חדש שנועד לכסות על החוב שבסיכון. "יש חברות שבהן המשקיעים לא מתמחרים הסדר חוב", הוא אומר. "אבל מצד שני האג"ח נסחרות בתשואה דו־ספרתית ולכן לפחות כרגע הן גם לא יכולות למחזר את החוב בשוק האג"ח".
לשאלה האם בנק ישראל יתערב ויתמוך בשוק האג"ח הקונצרני, כפי שעשה בעת מגפת המגיפה, מעריך הבכיר כי "יכול להיות שבאיזשהו שלב גורם ממשלתי יידרש לבצע מהלך משמעותי בשוק החוב. אני מניח שאף אחד לא רוצה לראות חברות גדולות במשק נופלות כמו זבובים".
למרות פניית גלובס, בבנק ישראל סירבו להתייחס ישירות לשאלה האם יתערבו בקרוב בשוק האג"ח הקונצרני, אך הפנו אותנו לדברים שאמר הנגיד, פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים בשבוע בעבר, בסמוך להחלטת הריבית. הנגיד לא הזכיר ישירות תוכנית לרכישת אג"ח, אך כן ציין בין היתר בדבריו כי ההתערבויות של בנק ישראל בשווקים הפיננסיים, נועדו לייצוב השווקים ולשמירה על המשך פעילותם התקינה "תוך הפחתת האי־ודאות למשק ולציבור בעת הזו".
חברות הנדל"ן הן הראשונות להיפגע
בין הגופים שהחובות הסחירים שלהם מאותתים על מצוקה נמנים חברות החזקה ממונפות, חברות נדל"ן יזמניות וחברות אשראי חוץ־בנקאי. כלומר, הנפגעים הישירים מהמצב הביטחוני. כמה מהחברות הללו מוחזקות על ידי אנשי עסקים מוכרים.
אחד מהם הוא חנן מור . אג"ח (סדרה י"ב ) של חברת ייזום הנדל"ן שבבעלותו פתחה את שבוע המסחר הרביעי ללחימה עם תשואה של 50%, המגלמת חשש משמעותי של המשקיעים באשר ליכולת הפירעון שלה. אותה איגרת נסחרה ערב המלחמה בתשואה של 11% בלבד.
היקף החוב של החברה בכלל סדרות האג"ח שלה נאמד ב־612 מיליון שקל. ערב המלחמה, חברת חנן מור קידמה מספר עסקאות למימוש נכסים ומגרשים בהיקף של מאות מיליוני שקלים על מנת להגדיל נזילות. לפחות אחת מאותן עסקאות, מכירת מגרש בתל השומר, נדחתה ממועד מוקדם יותר החודש לשבוע הקרוב.
עוד חברה ממונפת שהגיעה אל המשבר במצב בעייתי היא חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש), בבעלותם של צחי נחמיאס (המכהן כיו"ר) והאחים דניאל ומיכאל זלקינד, בעלי אלקו. דסק"ש מחזיקה בחוב נסחר של יותר מ־2 מיליארד שקל. ביום ראשון, סדרה ו' באג"ח של החברה נסחרה בתשואה של 26%, לעומת 9% בלבד ערב המלחמה (5 באוקטובר).
גם החברה הבת, חברת הבנייה נכסים ובניין , סובלת מהמצב הביטחוני. שתיים מתוך שלוש סדרות האג"ח של נכסים ובניין (ט' ו־ד' ), שהחוב הכולל בגינן עומד על 2.2 מיליארד שקל, נסחרות בתשואה דו־ספרתית של 12% ו־10.5% בהתאמה.
חברות נדל"ן רבות נקלעו למצב דומה. כך גם חברת נורסטאר של חיים כצמן, השולטת בחברת הנדל"ן המסחרי הגלובלית ג'י סיטי . ערב המלחמה נסחרה אג"ח (סדרה י"ב ) של נורסטאר בתשואה לפדיון של 10%. בתחילת השבוע היא כבר זינקה לתשואה של 16%. סך החוב הנסחר של נורסטאר נאמד ב־348 מיליון שקל.
כך קרה גם ליזמית הבנייה למגורים אב־גד , שבראשותה עומד מיכאל (מיכי) רצון, מי ששימש בעבר כח"כ מטעם הליכוד וסגן שר. בנו ראם רצון הוא בעל השליטה ומנכ"ל החברה. הטלטלה בשוק האג"ח מובילה לתגובה מוגזמת כך נראה. שכן לחברה שתי סדרות, הכסף של סדרה א', לפי ההערכות כבר בקופה ומוכן לתשלום למחזיקים. באשר לכספי הסדרה השנייה (ב') בהיקף של 46.5 מיליון שקל, גם הם עדיין בקופה (לאחר הגיוס) וטרם נעשה בהם שימוש. אג"ח ב' של החברה נסחרה בתשואה של 9% ערב המלחמה, ובתחילת השבוע הגיעה ל־14%.
ענף הנדל"ן הוא, כאמור, מהנפגעים הישירים של המלחמה. אתרי הבנייה ברחבי הארץ הושבתו שבועות בשל המצב הביטחוני, ונותר כעת כמעט ללא פועלים. כמעט שליש מפועלי הבניין בישראל הם פלסטינים מעזה או מהגדה המערבית, וכרגע כולם נעדרים מאתרי הבנייה. גם בנק ישראל עצמו התייחס ספציפית לקשיים בענף. "קיימים סיכונים פיננסיים בענף הנדל"ן והבנייה, שבו תומחרה עלייה בסיכון בשוק אגרות החוב גם טרם המלחמה", נכתב בתחזית שפרסם בשבוע שעבר הבנק המרכזיץ "המגבלות על רקע המלחמה, על כניסתם של עובדים פלסטיניים בענף, צפויות לפגוע בביצועים של חברות הנדל"ן והבנייה. מנגד, הביקושים העתידיים, בין היתר לשיקום מבנים ותשתיות שנפגעו במלחמה, עשויים דווקא להיטיב עם הענף בטווח הארוך יותר".
החברות שהגיעו לצמרת החובות המסוכנים
התשואות הגבוהות מאפיינות גם חברות אשראי חוץ־בנקאי. בשוק מעריכים כי לווים מחברות האשראי הללו נמצאים בסיכון גבוה יותר. לכן, בעיתות משבר הן גם פגיעות הרבה יותר. כך קרה לחברת מלרן פרויקטים של ריאן מואנד, המעמידה אשראי בעיקר ללקוחות במגזר הערבי ישראלי. האג"ח שלה (ב' ) נסחרת בתשואת זבל של 125% כשסך חוב האג"ח של החברה נאמד ב־429 מיליון שקל.
בין החברות הנוספות שתשואות האג"ח שלהן נסקו לרמות גבוהות במיוחד, נמצאת גם חברת חלל תקשורת , המספקת שירותי לווין באמצעות לווייני עמוס. סדרת ט"ז של החברה נסחרת בתשואה לפדיון של 112%, אך יש לציין כי היא נמצאת בהליך של הסדר חוב. היקף האג"ח של החברה נאמד בכ־976 מיליון שקל.