גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרוב ל־2,000 עובדי סיעוד זרים עזבו מאז תחילת המלחמה: איך המדינה נערכת למחסור?

לפי רשות האוכלוסין, יש בארץ 67 אלף עובדי סיעוד זרים, כך שלא מדובר כרגע במנוסה המונית, אבל בשטח מתריעים על קושי לאייש משרות ועל צמצום של מאגרי עובדים פוטנציאליים שרוצים לבוא לישראל ● האם "הלבנת" 30 אלף עובדים לא חוקיים היא הפתרון למחסור עתידי?

קרוב ל־2,000 עובדי סיעוד זרים עזבו מאז תחילת הלחימה (תמונת אילוסטרציה) / צילום: תמר מצפי
קרוב ל־2,000 עובדי סיעוד זרים עזבו מאז תחילת הלחימה (תמונת אילוסטרציה) / צילום: תמר מצפי

סיפוריהם של המטפלים הסיעודיים בקשישים באזור עוטף עזה הפכו כבר מהיום הראשון ללחימה לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי מהקרב. המטפלת שישבה עם זוג קשישים במשך 30 שעות בממ"ד כשמחבלים מסתובבים בבית. המטפל והמטפלת שנרצחו כאשר דבקו במטופליהם ולא ברחו אף שיכלו. המטפלים שלא ירדו למקלט משום שלא יכלו לשנע אליו את המטופלים שלהם. אלה רק חלק מהסיפורים. 

ענף ההייטק ניסה להתאושש מחוסר הוודאות במשק, ואז הגיעה המלחמה 
משבר כוח-האדם: הממשלה אישרה כניסת 5,000 עובדים זרים בחקלאות 

"נרצחו אצלנו חמישה מטפלים - שניים מסרי לנקה ושלושה מהפיליפינים", אומרת עינת אליאב מתאגיד "דורות ראשונים" באשקלון, שעוסק בהשמת עובדים בדרום, בדגש על עוטף עזה. "למרות זאת, הרוב המוחלט של המטפלים לא עזב את משרותיהם. המחויבות שלהם למטופלים ראויה להערצה".

בכל זאת, גם אם אלה לא הרוב, היו מטפלים שמיד לאחר האירועים הגישו בקשה לעזוב את ישראל לצמיתות או לצאת לחופשה ארוכה. לפי נתוני רשות האוכלוסין, מתחילת אוקטובר עזבו את ישראל כ־1,945 עובדי סיעוד זרים, מתוך כ־67 אלף. כמחציתם יצאו לחופשות לאחר שהודיעו, לפחות רשמית, שבכוונתם לחזור, והיתר הם לרוב עובדים שסיימו חוזה והחליטו לא לחפש כאן משרה חדשה.

כמה שגרירויות הציעו לאזרחיהן טיסות חילוץ. בינתיים, הביקוש להן נמוך יחסית, וכ־1,700 עובדים שבו מחופשות או הגיעו לארץ כדי להיקלט לעבודה. המספרים הרשמיים נראים מעודדים, אבל מתחת לפני השטח מבעבע החשש שהמחסור יחמיר בהמשך.

"לא מוכנים לחזור לעוטף"

"אנחנו מתקשים לאייש משרות בדרום ובצפון, באזורים שלא פונו רשמית אבל נחשבים מסוכנים, ולאייש משרות בבתים שאין בהם מיגון", אומרת אליאב. "אנחנו רואים גם צמצום במאגרים של עובדים פוטנציאליים שרוצים לבוא לישראל. חלק מתאגידי הסיעוד כבר דיווחו על קושי לגייס עובדים איכותיים לישראל.

"אנחנו חוששים שהעובדים, בעיקר במקומות הפחות ממוגנים, ידרשו שכר גבוה יותר או יתנו את הגעתם בשיפור המיגון על חשבון המעסיק". וזה עלול לקרות, היא מזכירה, בתקופה שבה אותן משפחות קורסות ממילא תחת עול ההישרדות הכלכלית במלחמה.

יש גם בעיות לוגיסטיות, אומר אלון אופק, בעלי החברה אופק אלון - עובדים זרים לסיעוד הפועלת בצפון הארץ. "אם קשיש עובר לגור עם משפחתו, האם נוח למטפל לגור איתם? הייתה לנו משפחה שאמרה למטפלת שהם יקחו את המטופל אליהם והיא תישאר בינתיים בבית. האם היא מקבלת שכר? זו שאלה. חלק מהקשישים שפונו הועברו למוסדות סיעודיים, כי רק שם יש מכשיר חיוני שדומה לזה שהיה להם בבית. אבל באלה לא תמיד מוכנים לקבל את המטפל יחד עם הקשיש".

 

אליאב מוסיפה: "הקהילה של הקיבוצים מאוד מחבקת אותם, אבל מה אם אדם מסוים נחוש לשוב הביתה? רוב העובדים לא מוכנים לחזור לעוטף בשום אופן אחרי הטראומה שעברו".

זה קורה גם בערים, אומר אופק. "לדוגמה, מבוגר מבניין לא ממוגן שאומר 'אני מעדיף להסתכן כאן מאשר לעבור דירה בגילי. אבל מה עם המטפלת?".

בשבועות הקרובים ייצאו מטוסי פינוי נוספים שארגנו חלק מהשגרירויות, וזה יהיה אירוע מבחן. "לא מחכה להם מי יודע מה גם בארצות המוצא, זו האמת", אומר אופק.

יש גם מתחים עם יוצאי מדינות מסוימות. "האוזבקים הם בכלל מוסלמים", מזכירה אליאב. "הם יודעים כמובן שהם באים לישראל, אבל פתאום המשפחה שהשאירו בבית מתחילה לשאול שאלות, ולעומת כל המטפלים האוזבקים המסורים ששמים את הפוליטיקה והדת בצד, הייתה מטפלת שפרסמה פוסט שיכול להיקרא כתמיכה בחמאס, אז פתאום משפחות המטופלים חשדניות".

הארכת אשרות והקלות לשעת חירום

בעוד שההיצע יורד, בעיקר בפריפריה, הביקוש דווקא צפוי לעלות: פינוי קשישים מבתיהם עלול להוביל להידרדרות קוגניטיבית, וכך גם הטראומה שעברו. מעבר לכך, פצועים, גם צעירים, עלולים להזדקק לטיפול שיקומי, ונפגעי נפש עלולים לחוות החמרה במצבם בעקבות האירועים.

ברשות האוכלוסין מודעים לבעיה ונותנים מענה באמצעות הארכת השהייה של עובדים מעבר לתקנות או "הלבנה" של עובדים שנשארו בארץ מעבר לפרק הזמן המותר לאחר סיום העסקה. כמו כן קוצרה תקופת הצינון הנדרשת בין שתי משרות, ועובדים שבעבר ניתן היה לשבץ אותם כמחליפים בלבד יוכלו לעבוד כעובדים קבועים, אבל רק בפריפריה.

"הפתרון מתחת לפנס - להפוך עובדים לחוקיים"

"אנחנו בקשר הדוק עם כל השגרירויות", אומרת עינבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין. "ערכנו וובינר לתמיכה נפשית, ואנחנו מתכננים אירוע הפגה למטופלים. ישבתי בעצמי עם מטפלות מבארי שהיו תחת אותה תופת איומה, ונכחתי בלוויה שבה נקברה מטפלת מסרי לנקה שעבדה בקיבוץ. הקשר בין אנשי הקיבוץ למשפחה שלה היה מרגש ביותר. המטפלות בעצמן יזמו מפגן תמיכה בישראל, וגם זה משהו שתמכנו בו".

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אומר כי "התשובה לבעיה נמצאת מתחת לפנס. על פי פרסומי רשות האוכלוסין, מעל 30 אלף עובדים בסיעוד נכנסו לאורך השנים לישראל באופן חוקי ונשארו באופן לא חוקי, אבל המדינה לא ממהרת להוציא אותם.

"אני אומר, בואו נציע להם לא רק הקלות לשעת החירום שאחריה הם יחזרו להיות לא חוקיים. בשביל זה לא שווה להם לעלות על הרדאר של רשות האוכלוסין. בואו נחזיר אותם להיות חוקיים. אלה אנשים שכבר כאן, בחרו להיות פה, מכירים קצת את השפה, מכירים סיעוד, ואפילו לא צריך לשלם להם טיסה. הם כבר גרים בדרך כלל ממילא בבתים מטים ליפול ללא ממ"ד, כך שלא צפויות להיות להם דרישות בתחום המיגון.

"הדבר היחיד שעוצר תוכנית כזאת הוא המחשבה שזה יעודד עובדים להישאר באופן לא חוקי, מתוך מחשבה שתמיד 'ילבינו' אותם בסוף. אבל זו שעת חירום, וזה תחום שאין בו מתנדבים".

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה