אדם נוימן / צילום: Associated Press, Mark Lennihan
יותר מארבע שנים עברו מאז הודח המייסד המיתולוגי של WeWork, אדם נוימן, מהחברה שהקים ועדיין קשה להתחמק מהשם שלו כמעט בכל כתבה על חברת חללי העבודה המתרסקת. נוימן, ישראלי מבאר שבע שעבר לארה"ב כדי להגשים חלום, התעקש למתג את החברה מיומה הראשון בתור חברת הייטק - ולא נדל"ן ובהתחלה זה גם עבד. המנהל הכריזמטי הצליח להפוך את WeWork לאחת החברות הפרטיות הנוצצות בשוק, עם שווי אסטרונומי של כ־47 מיליארד דולר. אבל כשהגיעה השעה להנפקה, התברר גם שמאחורי המיתוג המוצלח אין מודל עסקי שמצדיק את עצמו.
● שאלות ותשובות | WeWork הגישה בקשה לפשיטת רגל. מי הנושים הגדולים שלה?
● מה אמר אדם נוימן לגלובס שעות לפני שהחברה שייסד פשטה רגל?
WeWork התגלתה כחברה ששוקעת בחובות ושמעולם לא הרוויחה שקל אחד. עדויות וכתבות שפורסמו לאורך השנים חשפו גם את השיטה הניהולית של נוימן עצמו, שהתאפיינה בראוותנות, ויש שיאמרו בזבזנות. אבל בזמן ש־WeWork הגישה בקשה לפשיטת רגל ומתמודדת מול חובות של מיליארדי דולים ויותר מ־100 אלף נושים - אחד המרוויחים הבודדים מהחברה הוא דווקא נוימן עצמו.
לפי נתונים שפורסמו ב־CNBC, כחלק ממיזוג החברה ל־SPAC ב־2021, סופטבנק, בעלת המניות העיקרית בחברה, שילמה לנוימן כ־480 מיליון דולר עבור יתרת מניותיו בחברה. וזה בנוסף להסדר הפשרה שלו ואי התחרות שהניב לו עוד כמעט 300 מיליון דולר לפי דיווחים. בסך הכל, קיבל נוימן 771 מיליון דולר במזומן על רקע ההנפקה של החברה. ב־CNBC ציינו גם שעם השלמת המיזוג, נותרו בידי נוימן גם מניות WeWork שהיו שוות אז כ־720 מיליון דולר, אם כי לאחר מחיקת השווי הגדולה, הן שוות הרבה פחות - בהנחה שלא מימש אותן בשנתיים האחרונות.