גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתמר בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?

השר לביטחון לאומי האשים את שר הביטחון הקודם באחריות בלעדית למחדל כיתות הכוננות, אך אף שחלק מהשינוי אירע בתקופתו, המהלך החל כבר ב-2017 ובוסס על המלצות של דרג מקצועי ● הכישלון הצורב ב-7 באוקטובר מוביל לכך שכעת מתהפכת המגמה, ומאות כיתות חדשות מוקמות, אך יש מי שמתריע שגם בתהליך הזה ישנן לא מעט סכנות ● המשרוקית של גלובס

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

זאת אחת הטרגדיות של מחדל ה־7 באוקטובר. עשרות יישובים נאלצו להתמודד לבדם, במשך שעות ארוכות, עם כוח גדול ועודף של מחבלים, כשהאמצעי היחיד שעומד לרשותם הוא כיתות הכוננות היישוביות. הכיתות הללו ממילא נועדו במקור רק כדי לתת מענה ראשוני לאירועים כאלה, עד להגעת כוחות הביטחון, אך כאילו שזה לא מספיק, הן פגשו את המתקפה המתואמת והמאורגנת לאחר שהוחלשו וצומצמו במשך שנים. מי אשם בכך?

המשרוקית | גולדה מאיר נאלצה לעזוב את תפקיד רה"מ במהלך מלחמת יום כיפור?
המשרוקית | המורים בחינוך החרדי לא קיבלו שכר בגלל הקפאת כספים קואליציוניים?

בכתבה שפורסמה בישראל היום טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי להליך פירוק כיתות הכוננות יש כתובת ברורה: "זה לא הזמן לחשבונות, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. היה מי שעצר את כיתות הכוננות… קוראים לו (בני) גנץ. הוא, בהחלטה אומללה לדעתי, ביטל את כיתות הכוננות ואסף את כלי הנשק". האם ההסבר של בן גביר הוא ההסבר הנכון? ולמה ששר ביטחון כלשהו, או מערכת הביטחון, ירצו לבטל או לצמצם את הכיתות הללו? חזרנו לשנים שבהן אירעו התהליכים הללו, וניסינו להבין מה עמד מאחוריהם.

"התרסק לנו בפרצוף"

כיתות הכוננות ביישובים נוסדו כבר בשנות ה־50 על רקע איום המסתננים (ה"פדאיון") ממצרים וירדן. הן פועלות תחת סמכות הצבא, והוא זה שמכשיר את חבריהן ומספק להם משאבים וציוד בהתאם לרמת האיום הביטחוני שנשקפת לכל יישוב. אלא שבשנים האחרונות נערכה עבודת מטה שנועדה להעביר חלק מהסמכויות בנושא מצה"ל למשטרה. לדברי אל"מ במיל' טליה לנקרי, לשעבר בכירה באגף המבצעים בצה"ל וראש אגף לוט"ר במטה לביטחון לאומי, אחת המשמעויות של המהלך הזה ​הייתה גם שינוי מהותי בכיתות הכוננות ובמשאבים הביטחוניים.

"לתפיסת צה"ל, ככל שאיום החדירה נמוך יותר אנחנו פחות נדרשים לכיתות כוננות או לאחריות של הצבא", היא אומרת. "למשל, באזור קו התפר אמרו: 'רגע, אם יש עכשיו את גדר ההפרדה, אז כבר אין צורך באותם משאבים', ובחלק מהמקומות צומצמו כיתות הכוננות. חלק משיקולי תקציב וחלק משיקולים של גניבות אמל"ח. לצערי, ב־7 באוקטובר הדבר הזה התרסק לנו בפרצוף".

 

אבל מתי כל זה קרה, והאם יש חפיפה מיוחדת דווקא לתקופתו של גנץ כשר הביטחון, בין אמצע 2020 לסוף 2022? הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו בנושא לאורך השנים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ושיחות עם גורמים שהיו מעורבים בתהליך, מעלים שלפחות ראשיתו של המהלך היא מוקדמת בהרבה. "ב־2017 קיבלתי טלפון מקצין ההגנה המרחבית של החטיבה, והוא הורה לי לאסוף את מרבית הנשקים", נזכר עמרי גלבוע, רבש"ץ קיבוץ מגל הסמוך לקו התפר בצפון השרון. "מתוך 11 נשקים (יכולתי) להשאיר רק שניים - לי ולסגן שלי. הסיבה לדברי אותו קצין היא שבעקבות מכשול קו התפר אין בכך צורך".

שר הביטחון באותם ימים היה אביגדור ליברמן, ובאותה שנה התקיים דיון בנושא גם בוועדת החוץ והביטחון, שקראה להקפיא את ההליך. "בוועדה ישבו מספר קצינים מפיקוד מרכז, עם דרגות גבוהות, ואנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים להסביר למה אי אפשר להגן על הקיבוץ עם שני נשקים", אומר גלבוע.

ביולי 2018, עם העמקת התהליך של צמצום הכיתות במרחב התפר, נערך עוד דיון בנושא, הפעם ב"וועדת המשנה לענייני קו התפר". פרוטוקול הדיון אמנם נותר חסוי, אך מההודעה לתקשורת עולה כי נציגי הצבא מסרו ש"הוחלט לקבוע סדר עדיפויות בהתאם לרמת האיום", וכי בכ־350 יישובים יינתן "מענה מיטבי". לעומת זאת, "באותם יישובים שלא נבחרו, אכן לא תהיה מחלקת הגנה וייאסף מהם הציוד והנשק". בוועדה, כך נראה מאותה הודעה לעיתונות, לא היו מרוצים מהתהליך, וקראו להשהות אותו. "הוועדה לא התרשמה שיש תפיסה לאומית מסודרת (בעניין). מחלקת הגנה עשויה להיות כל ההבדל בין אירוע שהצליחו להכיל לבין אירוע שהסתיים באופן טראגי", נכתב בקריאה עליה היו חתומים יו"ר הוועדה, אבי דיכטר, והח"כים מוטי יוגב ועמר בר לב.

"ישבו מולנו זחוחים"

על אף ההתנגדות בוועדה, תהליך צמצום הנשקים נמשך. באוגוסט 2020, הפעם כבר תחת כהונתו של גנץ במשרד הביטחון, ההנחיה הגיעה גם ליישובי עוטף עזה. במסמך שנשלח לרבש"צים מטעם מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה נכתב כי "לאור אירועי גניבת הנשקים מתוך יישובי החטיבה", הוחלט להורות "על צמצום כמות הנשקים שיוחזקו (בבתי חברי כיתות הכוננות)". על פי המסמך, ביישובים צמודי גדר (עד 4 ק"מ מהגבול), האזרחים ימשיכו לאחסן את הנשקים בביתם, וכיתת הכוננות תוכל למנות עד 16 אנשים, אך ביישובים מרוחקים יותר הנשקים יאופסנו בנשקייה ביישוב, וגם מספרם יהיה נמוך יותר. ביישובים עורפיים (7 ק"מ ומעלה) הנשקים יאוחסנו מחוץ ליישוב, פרט לנשק הרבש"צ וסגנו.

"הצבא טען שמפחדים מגניבות, אבל אנחנו המשכנו לדפוק על הדלתות", אומר איתי הופמן, יו"ר איגוד הרבש"צים, "פקידים בצבא ישבו מולנו זחוחים ואמרו: יש את הגדר, הקמנו מכשול, אף אחד לא יעבור אותה. איזה גדר, על מה אתם מדברים?". בשנים שבאו לאחר מכן נערכו דיונים נוספים בנושא בוועדת חוץ וביטחון תחת היו"רים צביקה האוזר (2021) ורם בן ברק (2022), וגם מהם עלתה קריאה לעצור את התהליך, מה שכידוע לא הועיל.

יחד עם זאת, האמירה הגורפת של בן גביר בנושא זה היא כמובן מופרזת. כפי שניתן לראות מהמסמך, גנץ - או הצבא בתקופתו כשר האחראי - לא הורו "לבטל את כיתות הכוננות". ללנקרי חשוב לומר בהקשר זה כי לתהליך לא היה כל קשר לפוליטיקה. "זו עבודה מבצעית של אגף המבצעים בצה"ל, ואני אומרת את זה בוודאות כמי שהייתה שם כל הזמן הזה. הגדרנו את הבסיס לכוננות, הנחינו את פיקוד העורף, הם הציגו לנו את מרכיבי הביטחון. זאת הייתה עבודת מטה מסודרת".

יותר ממאה כיתות בערים

הכישלון הצורב של 7 באוקטובר הופך כעת לחלוטין את המגמה, אבל גם השינוי שמתחולל מעלה חששות. ראשית למספרים. על פי הופמן, עד לפרוץ המאורעות היו בישראל כ־420 כיתות כוננות. מאז, על פי המשטרה, הוקמו עוד 762 כיתות חדשות. השינוי הדרמטי ביותר התרחש במרחב העירוני שבפנים הארץ: בחודש האחרון הוקמו כבר 114 כיתות כוננות בערים השונות. "היתרון בכיתות הכוננות הוא שכולם חמושים כבר מהבית. אני מרוויח זמן, כי הם לא צריכים להגיע לתחנה ולהתחמש", אומר לנו סנ"צ אפי תשובה, ראש מדור כוח אדם במחלקת מתנדבים.

אבל יש גם חסרונות וסכנות. "מצד אחד הגדילו את כיתות הכוננות, ומכעשרה אנשים הגענו ל־30 איש בכיתה", אומר גלבוע מקיבוץ מגל. "אבל הבעיה היא שחלקם הגדול לא מאומן, ולא נגע בנשק 12 שנה. להגיד לך שזה בריא? אני לא חושב. וגם קשה שלא לתהות מה יהיה ביום שאחרי. האם יהיו אימונים? נשקים? תחמושת? מי יהיה אחראי על כך?".

"היום השטח מוצף והוא די בברדק", אומרת גם לנקרי, שאחרי "שומר החומות" מונתה להקים את "המשמר הלאומי" (כעת מנסה לקדם אותו בן גביר במתכונת אחרת). "אין למדינת ישראל תוכנית לביטחון הפנים, על אחת כמה וכמה במישור העירוני. כל מה שקשור לאיום של חדירה או פח"ע - המשטרה לא יודעת להתמודד איתו. אם המשרד לביטחון לאומי היה מממש את העבודה שלו, הוא היה גוזר תוכנית ביטחונית ליישובים במדינת ישראל על פי מפתח של ערים, מועצות, מספר התושבים ועוד. במצב כזה לא היינו מקבלים את הכאוס שיש עכשיו".

עוד כתבות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי