גולדה מאיר נאלצה לעזוב את תפקיד רה"מ במהלך מלחמת יום כיפור?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מרב מיכאלי

מפלגה: העבודה

פורום: ישיבת סיעה

תאריך: 6.11.23

ציטוט: "כבר החלפנו ראש ממשלה בזמן לחימה, במלחמת יום כיפור"

ציון: לא נכון

יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי נאמה בישיבת הסיעה השבועית וקראה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל הנזק שלדבריה הוא וממשלתו עושים למאמץ המלחמתי. היא הייתה מודעת לרגישות התזמון של התפטרות כזו, ולכן הוסיפה: "אני שומעת אנשים שאומרים: 'נכון, הוא צריך ללכת, אבל לא באמצע הלחימה'. ובכן חברות וחברים, כבר החלפנו ראש ממשלה בזמן לחימה, במלחמת יום כיפור. כבר החליפו ראש ממשלה בזמן המלחמה נגד הנאצים".

למרות שאין זה נושא הבדיקה, נציין בכדרך אגב שמיכאלי צודקת לגבי זה ש"החליפו ראש ממשלה במלחמה נגד הנאצים", קרי מלחמת העולם השנייה. ב-1940, בעקבות כישלון בסיוע הצבאי לנורווגיה מול הפלישה הגרמנית, הלחץ הפוליטי על ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברלין עלה הן ממפלגתו שלו והן מהאופוזיציה, עד שהסכים להתפטר ואותו החליף וינסטון צ'רצ'יל, שכיהן בתפקיד עד לסיום המלחמה באירופה (יצוין שהוא עצמו הוחלף בבחירות 1945 על-ידי קלמנט אטלי עוד בטרם הושג הניצחון על יפן). הדבר מצוין בעיקר כדי להדגיש שהבדיקה אינה מתיימרת לקבוע האם ניתן להחליף ראש ממשלה בזמן לחימה או האם זה נכון לעת הזו, אלא רק כדי לבחון אם יש תקדימים לכך בהיסטוריה הישראלית, בפרט במלחמת יום כיפור.

באתר שמשרד הביטחון וארכיון צה"ל פתחו לכבוד 50 שנה למלחמת יום כיפור, נכתב: "בצהרי יום הכיפורים ה-6 באוקטובר 1973 פתחו צבאות מצרים סוריה בהתקפה מתואמת. במלחמה שנמשכה 19 ימים ניהל צה"ל סדרת קרבות מרים, בהם בלם את התקדמות האויב, ולאחר מכן העביר את הלחימה לשטחו". בהתאם, הסמל שפותח את האתר מציין שהמלחמה נמשכה בין ה-6 ל-24 באוקטובר. אז נכנסה לתוקפה הפסקת אש על בסיס החלטת 339 של מועצת הביטחון של האו"ם.

לפי אתר הכנסת מי שכיהנה אז כראשת הממשלה, גולדה מאיר, החלה בתפקיד ב-17 במרץ 1969 וסיימה ב-3 ביוני 1974. כלומר, היא התחילה הרבה לפני פרוץ המלחמה והמשיכה אחריה. המלחמה פרצה והסתיימה תחת הממשלה ה-15. בעקבות הבחירות לכנסת השמינית קמה הממשלה ה-16, גם היא בראשות גולדה מאיר, והיא התחלפה תוך פחות משלושה חודשים בממשלה ה-17 בראשות יצחק רבין. זה הפך את הממשלה ה-16 לממשלה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. גם אם ניקח בחשבון את תאריך הגשת ההתפטרות של מאיר, ה-11 באפריל 1974 בעקבות מסקנות הביניים של ועדת אגרנט (במשך כחודשיים היא עמדה בראש ממשלת מעבר עד שרבין קיבל את המשימה להרכיב ממשלה וביצע אותה), מדובר בכמעט חצי שנה לאחר תום המלחמה.

למרות שאתר המלחמה שהקים משרד הביטחון מגדיר את ה-24 באוקטובר כ"היום האחרון למלחמה", ניתן למנות עוד אירועים חשובים שהגיעו לאחריו: חתימת הסכמי הפרדת הכוחות עם מצרים ועם סוריה, שהתרחשו רק ב-1974, ב-18 בינואר וב-31 במאי בהתאמה (לפי האתר היה מדובר רק בהסכם שביתת נשק והסכם הפרדת הכוחות הגיע ב-5 ביוני, לאחר התחלפות גולדה מאיר, אך לפי פרופ' אורי בר-יוסף עמו שוחחנו מדובר בטעות. בכל מקרה הלחימה הפסיקה ב-31 במאי). כמו כן, רצוי לזכור שאם מלחמת יום כיפור בתאריכיה המוכרים הביאו לדחיית הבחירות לכנסת השמינית מה-30 באוקטובר ל-31 בדצמבר 1973, הרי שאותה לחימה מול סוריה ומצרים לא הביאה לדחייה נוספת והבחירות התקיימו בהתאם לדחייה הראשונה, מה שיכול להעיד שישראל לא הייתה נתונה באותה עת חירום.

כדי להשלים את התמונה, שוחחנו עם פרופ' אורי בר-יוסף מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה: "אחרי סוף המלחמה באוקטובר הייתה הפסקת אש שאחריה התחילה לחימה בעצימות נמוכה מול המצרים והסורים. בשני המקרים הלחימה הזו הסתיימה בהסכמי הפרדת כוחות שבמסגרתם צה"ל פינה את השטחים שכבש במלחמה ונסוג לקווים חדשים. מאז ועד היום לא היו חילופי יריות עם צבאות מצרים או סוריה בסיני וברמת הגולן. מאז החלה את כהונתה כראש הממשלה ב-1969 היה לגולדה מאיר 'מטבח' ביטחוני, שהיה כמו הקבינט הביטחוני כיום, אף כי מעמדו לא היה פורמלי. החברים בו היו שר הביטחון משה דיין, שר החינוך וסגן ראש הממשלה יגאל אלון והשר ללא תיק ישראל גלילי. ההרכב הזה לא השתנה במלחמה וגם לא אחריה, עד יוני 1974. גולדה פרשה מיד אחרי חתימת ההסכם עם הסורים".

שאלנו את בר-יוסף אם יש מקרים אחרים בהם התחלף ראש ממשלה באמצע הלחימה, והוא השיב בשלילה: "היו לפעמים שינויים לפני מלחמות, כמו שבמשבר מאי-יוני 1967 גח"ל ורפ"י הצטרפו לפני מלחמת ששת הימים לממשלת אשכול. אין בסיס לטענה שהיו בישראל מקרים בהם נפלה ממשלה תוך כדי מלחמה". עם זאת, לדבריו, לצד העובדה שאין תקדים ישראלי לחילופי ראש ממשלה ישראלי בזמן מלחמה, "אין גם תקדים לכניסה למלחמה כשהאמון הציבורי בראש הממשלה הוא בערך 20%. זמסוכן מאד ללכת למלחמה כאשר ל-80% מהציבור אין אמון בראש הממשלה ואם יהיה משבר נוסף כמו פגיעה משמעותית בעורף או אבדות רבות לצה"ל, זה יפגע בצורה חריפה ביכולת ישראל להמשיך במלחמה".

מטעם חה"כ מיכאלי נמסר בתגובה: "באוקטובר 73' אכן הסתיימה החזית העיקרית בדרום, אבל בחזית הסורית ברמת הגולן נמשכו הקרבות עוד זמן רב, והסתיימו רק במאי 74', עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות וחילופי השבויים. באפריל 74', לפני חתימת ההסכם וכשעוד התקיימה לחימה פעילה בחזית הסורית, גולדה מאיר התפטרה מתפקידה כרה"מ. כך שבמלחמת יום כיפור, בישראל, תוך כדי הלחימה כבר נחקרו המחדלים, הוגש דוח ביניים שגרר ביקורת ציבורית ורה"מ לקחה אחריות והתפטרה מתפקידה".

לסיכום: מלחמת יום הכיפורים החלה ב-6 באוקטובר 1973 תחת ראשת הממשלה גולדה מאיר, והסתיימה ב-24 באוקטובר 1973. מאיר התפטרה רק ב-11 באפריל 1974 וסיימה את תפקידה ב-3 ביוני אותה שנה, אז הוחלפה ביצחק רבין. אכן גם לאחר המלחמה התקיימו קרבות מול צבאות מצרים וסוריה, אך הם היו בעצימות נמוכה. הקרבות מול מצרים הסתיימו בינואר 1974 והקרבות מול סוריה ב-31 במאי, ימים לפני שמאיר סיימה את תפקידה. כמו כן, לא ידוע על מלחמה אחרת בה היה חילוף של ראש ממשלה תוך כדי. לכן דבריה של מיכאלי לא נכונים.