לוי, ברבר-צדיק, לארי, פרידמן, קוטלר/ צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנק הפועלים יפתח ביום חמישי את עונת הדוחות של הבנקים, והיא צפויה להיות דרמטית בצל המלחמה. בניגוד לפעמים הקודמות, דוחות הפועלים יפורסמו שבועות לפני המתחרים. בשוק מעריכים שהפועלים מנסה לשדר דומיננטיות ולבלוט בהשוואה לשאר המערכת הבנקאית, ואולי יותר מכך, להציג חוסן: למרות המלחמה ועל אף שרשות ניירות ערך התירה דחייה בפרסום הדוחות, הבנק ממשיך לתפקד כרגיל.
● זינק ביותר מ־120% השנה: הביטקוין בשיא של שנה וחצי
● הרווח זינק ומניית הלהיט של הבורסה בת"א כבר שווה יותר מ-2 מיליארד שקל
על פניו מדובר בהיבטים פסיכולוגיים, אולם הפעם עשויים להיות למהלך גם השלכות מעשיות על ההתמודדות של הבנקים על המלחמה. אם בנק הפועלים יפרסם שהוא מגדיל דרמטית את הפסדי האשראי שלו למשל - כריות הביטחון של הבנקים למקרה שהלווים לא יעמדו בהתחייבויות שלהם - המתחרים יתקשו לדווח על גידול שולי באותו פרמטר. והדבר נכון גם לגבי סוגיית הדיבידנדים. אם הפועלים יעצור את חלוקת הדיבידנדים או יפחית את שיעור החלוקה בעקבות בקשת המפקח על הבנקים, ייתכן שהבנקים האחרים ילכו בעקבותיו.
ההוצאות להפסדי אשראי יוכפלו?
העלאות הריבית של השנה האחרונה, שגררו התייקרות דרמטית של הלוואות הציבור, הובילו את הבנקים להגדיל משמעותית את הפסדי האשראי שלהם כבר ברבעון הקודם. לפי בית ההשקעות פסגות, המגמה נמשכה גם ברבעון השלישי בו יעמדו ההפרשות על יותר מ־3.2 מיליארד שקל - כפול מהרבעון השני של השנה.
"אמנם מלחמת חרבות ברזל התחילה רק ברבעון הרביעי, אבל הבנקים צפויים להפריש למעלה מ־3 מיליארד שקל כבר ברבעון השלישי", אומר מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר בפסגות. "הרוב הגדול של ההפרשות צפוי להיות קבוצתיות, קרי מטעמי שמרנות, והן עשויות לחזור בעתיד אם יתברר שההערכות של הבנקים היו פסימיות מדי. אבל להערכתנו, לפחות חלק מההפרשות יהיו פרטניות (כלומר בגין לווים ספציפיים, ר"ו), בעיקר בתחום מימון נדל"ן".
הגידול בכריות הביטחון הללו הוא למעשה הוראה של בנק ישראל, שהנחה את הבנקים להתאים את גובה ההפרשות למצב. לאומי הוא הבנק היחיד שדיווח מראש על ההפרשות המוגדלות וציין שהן יעמדו על בין 800 מיליון ל־1.1 מיליארד שקל ברבעון השלישי. בפסגות מעריכים כי הסכום יעמוד על 1.05 מיליארד שקל. הפועלים (שמחזיק ברזרבות הגדולות ביותר, של מעל ל־6 מיליארד שקל) צפוי לפי פסגות להפריש כ־900 מיליון שקל נוספים, מזרחי טפחות 580 מיליון, דיסקונט 500 מיליון והבינלאומי 200 מיליון שקל. בבית ההשקעות מעריכים כי הפסדי האשראי צפויים להישאר גבוהים גם ברבעון הבא.
בעין הסערה: סוגיית הדיבידנדים
המפקח על הבנקים, דני חחישאוילי, שלח ביום ראשון מכתב לראשי המערכת הבנקאית, בו ביקש מהם לשקול את מדיניות חלוקת הדיבידנדים שלהם. חחיאשוילי אמנם לא הורה לבנקים לעצור לחלוטין חלוקת דיבידנד, אך ציין כי מלחמת חרבות ברזל "חייבה גם את המערכת הבנקאית לבצע התאמות נדרשות". הוא חייב את הבנקים לחזור אליו עם תוצאות הבחינה עד רביעי הקרוב, יום לפני פרסום דוחות הפועלים.
במערכת הבנקאית ישנה הסכמה כי אין במכתב של המפקח הוראה או אפילו ציפייה שלא יחלקו דיבידנדים כלל. זאת, בשונה משנת הקורונה, 2020, אז היה ברור לבנקים כי זה מה שמצופה מהם, והחלוקה חודשה רק באמצע 2021.
עם זאת, גולדברג מסביר כי המכתב יביא לבידול בין הבנקים. "אנחנו מניחים חלוקה (של דיבידנדים, ר"ו) של 20%־25% מהרווח הרבעוני. כשלוקחים בחשבון שזהו עדיין רבעון חזק עם תשואה להון גבוהה, כשבמקביל הביקושים לאשראי היו נמוכים, נוצרו לבנקים עודפי הון גדולים שנותנים להם לא מעט מרווח ביטחון גם לגבי שנת 2024. כל בנק יצטרך לבחון את מצבו ביחס לסיכונים, לעודפי ההון ולפרמטרים כמו תמהיל תיק האשראי והחשיפות שיש לו, כמה יושפע מהורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל (אם וכאשר תגיע), ולכן יכול להיות גם שאחד או שניים מהבנקים לא יחלקו דיבידנד מהשיקולים שלהם. אבל אם בנק הפועלים יודיע ביום חמישי שהוא מחלק למשל 20% מהרווח כדיבידנד, רוב הבנקים ירצו להיות באותה סביבה, ואם כולם יחלקו סביב שיעור כזה ואחד לא, זה עשוי להדליק נורה לגביו".
אלון סנובסקי מנהל מחלקת מניות ישראל במגדל, אומר כי "בתקופה כזו של אי־ודאות וכשצריך להחליט תוך כדי לחימה, מובן שנראה דחייה או צמצום משמעותי של דיבידנדים. אחרי פרסום דוחות הרבעון הרביעי, בפברואר או במרץ נדע עד כמה הם יכולים להחזיר את מה שנדחה או צומצם".
אחת השאלות שעולות סביב סוגיית הדיבידנדים היא האם נראה פער בין בנקים עם גרעין שליטה לעומת אלו שנמצאים בשליטת הציבור. האם למזרחי או הבינלאומי יהיה קשה יותר לוותר או לצמצם את חלוקת הדיבידנדים? "אני לא משוכנע שיש הבדל בקבלת ההחלטות", אומר גולדברג. "השוק מצפה גם מבנק הפועלים, מלאומי ומדיסקונט לראות דיבידנד, כך שאין הבדל ברמת המדיניות. בנוסף, בבנק הבינלאומי יש מדיניות חלוקת דיבידנד שנתית אז יש לו גמישות גבוהה יותר וכשדברים יחזרו למצב תקין, יהיה לו קל יותר לחזור לחלק את כל עודפי ההון. כך היה גם בקורונה. במזרחי טפחות מנגד יש את עודפי ההון הכי קטנים במערכת, אז לו יש שיקולים נוספים מלבד בעלי השליטה".
סנובסקי: "אנחנו פחות מסתכלים על זה. כלל הבנקים, בין אם אלו עם גרעין שליטה ובין ללא, מתנהלים בצורה מצוינת ועניינית. המנכ"לים עם מחויבות גדולה לבעלי המניות".
ירידה ברווחיות ובביקוש לאשראי
כשמגיעים לשורה התחתונה - הרווחיות ופעילות הליבה של הבנקים - ההערכה היא להיחלשות. לפי תחזית פסגות, חמשת הבנקים הגדולים צפויים לרשום רווח נקי של כ־5.5 מיליארד שקל ברבעון השלישי, כמעט 2 מיליארד שקל פחות מברבעון השני. הפועלים ולאומי צפויים להישאר ראש בראש עם רווח רבעוני של כ־1.6 מיליארד שקל. עבור הפועלים מדובר בירידה מתונה יותר לעומת הרבעון הקודם (300 מיליון שקל), אבל בלאומי מדובר בירידה של 800 מיליון שקל בשל ההפרשה הגדולה להפסדי אשראי. מזרחי טפחות צפוי לרשום רווח של כמיליארד שקל ברבעון, אחריו דיסקונט (803 מיליון) והבינלאומי (470 מיליון).
בעקבות הירידה ברווח והעלייה בהוצאות, צפויה גם ירידה בתשואה להון של הבנקים. כלומר, בהשוואה לרבעון הקודם, על כל שקל של הון עצמי, הבנקים מרוויחים פחות. בפסגות צופים כי תשואה להון תעמוד על כ־14% בממוצע בכלל המערכת - ועדיין, מדובר בנתון גבוה במיוחד ביחס למערכות בנקאיות אחרות בעולם. הבינלאומי ומזרחי טפחות צפויים להציג את השיעור הגבוה ביותר - 17% ו־16% בהתאמה. הפועלים (13.3%), דיסקונט (12.5%) ולאומי (12.4%) סוגרים את התחזית.
הסיבה העיקרית לירידה ברווחיות היא ירידה של כ־5% בהכנסות מריבית, שהפכו למקור ההכנסה העיקרי של הבנקים בשנה וחצי האחרונות. לפי פסגות, חמשת הבנקים ירשמו הכנסות מצרפיות מריבית של 15.2 מיליארד שקל, לעומת 16 מיליארד ברבעון השני. אצל לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות מדובר בקיטון של 200 מיליון שקל בהכנסות הרבעוניות מריבית, אצל דיסקונט כ־100 מיליון ובבינלאומי ההכנסה מריבית נותרה יחסית דומה. גולדברג צופה ירידה של 5% נוספים גם ברבעון הרביעי.
הירידה בהכנסות נובעת ככל הנראה מקיטון בביקוש לאשראי, מגמה שצפויה להחמיר ברבעון הרביעי בשל המלחמה. "צפינו להאטה בביקוש לאשראי עוד לפני המלחמה, בעיקר כתוצאה מהערכתנו להתמתנות בפעילות הכלכלית. כיום, באמצע הלחימה, לא נראה שיש צרכנים רבים שמעוניינים לקחת אשראי, אם בכלל. גם בתחום המשכנתאות ראינו התמתנות משמעותית עוד לפני המלחמה, ועכשיו, הביקושים נמוכים מאוד (באוקטובר נלקחו רק 4.6 מיליארד שקל למשכנתאות). סביר כי רוב הציבור מעדיף כרגע לחכות להתבהרות המצב במשק וסיום הלחימה, כאשר גם חלק לא מבוטל מהעסקים נמצאים בקיפאון או בפעילות ממותנת מאוד".
האם זה הזמן להשקיע בבנקים?
באשר למניות הבנקים, גם הוא וגם סנובסקי מציינים כי הן נסחרות במחיר לא גבוה. לדבריו סנובסקי, "מדובר אמנם ברבעון קשה, עם אי ודאות להמשך כשייתכן שנראה עוד רבעונים עם קשיים, אבל בגדול אנחנו מאמינים ביכולת של הבנקים לעבור את התקופה הזו".
הוא מתייחס גם לסוגיית המשקיעים הזרים, שרבים מהם יצאו מהשוק הישראלי ובעיקר ממניות הבנקים. "התחושה שלנו היא שבהעדר הסתבכות משמעותית של הלחימה, קצב היציאה התמתן ואנחנו לא רואים פה סיכון משמעותי למערכת הבנקאית ולמניות הבנקים. בשבוע האחרון ראינו אפילו כניסה של זרים. מי שרצה לצאת כבר יצא".