גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמו אדם שעולה מצלילה למעמקים": איך משקמים אנשים שחזרו מהשבי

שיחרור החטופים צפוי לצאת לפועל היום, ועל כן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שפורסמה לראשונה בנובמבר 2023 ומתארת את אתגרי השיקום ● רוב השבים יצליחו כנראה לחזור לבסוף לחיים מלאים וטובים, אבל הדרך לשם עשויה להיות ארוכה ומטלטלת ● איך המדינה, המשפחה והחברים יכולים לעזור להם להשתקם, ממה מומחים ממליצים להימנע, ומה עולה מהניסיון המצטבר מטיפול במאות חטופים ושבויים, בארה"ב ובישראל?

לואיס הר, שחולץ משבי חמאס, ליד מיצג הקורא לשחרור יתר החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
לואיס הר, שחולץ משבי חמאס, ליד מיצג הקורא לשחרור יתר החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בתי החולים נערכו השבוע בפרוטוקול מיוחד לקליטת הגל השני של החטופים החוזרים, אשר צפוי, אם לא יהיו תקלות נוספות, להתחיל לצאת לפעול היום. החטופים אשר חוזרים בגל הזה, היו בשבי מעל 400 יום, ומצבם הבריאותי והנפשי צפוי להיות קשה יותר אפילו ממצבם של החוזרים בגלים קודמים. בעקבות לקחים שהופקו, הוחלט לשים דגש רב יותר על פרטיותם של החטופים, לעודד אותם לשהות זמן רב יותר בבית החולים לפני החזרה הביתה, לשפר את הממשק בין בית החולים לקהילה עם יציאתם מבית החולים, ולבצע מעקב יותר הוליסטי אחר בריאותם. פרופ' חגי לוין, הרופא הראשי של מטה משפחות החטופים, אף המליץ בגלובס כי השבים החדשים יעזרו בשבים הותיקים, כדי להתחיל להסתגל בחזרה לעולם.

בכתבה המובאת להלן, שפורסמה לראשונה בנובמבר 2023, הבאנו את דבריהם של מומחים מישראל ומהעולם אשר ליוו חטופים ואסירים פוליטיים עם שחרורם, ולמדו על תהליך החזרה ההדרגתית של המשוחררים לחברה. תובנות אלו מבוססות גם על סיפוריהם של שבויים שחזרו אחרי זמן רב. גם במקרים האלה, מדגישים החוקרים, החטופים השבים יכולים במקרים רבים לחזור לתפקד היטב בחברה, גם אם יצטרכו הרבה מאוד עזרה בכך, וגם אם חייהם לעולם לא יהיו אותו הדבר.

איך יכול אדם שנשלף לפתע משגרת חייו והושלך אל תוך סרט אימה להתמודד עם הרגע שבו הסרט נגמר לכאורה והוא חוזר לחייו הקודמים? האם אפשר לדבר בכלל על חזרתו של אדם הביתה, אם האדם אינו אותו אדם וגם הבית אינו ממש אותו בית?

עמותת Hostage US האמריקאית, המטפלת בשנה בכ-200 מקרים של אמריקאים שנחטפו או שהו בכלא מחוץ לארה"ב מסיבות בעלות גוון פוליטי, כמו גם מחקרים של פסיכולוגים ישראלים שעסקו בחזרתם של חטופים ושבויים, מציעים כמה תשובות.

הצהרת נתניהו לפני עסקת החטופים - והעובדות

בלי מסיבות עיתונאים

"החזרה הביתה משמחת. אתם חופשיים ויכולים שוב לראות את משפחתכם וחבריכם ולבנות מחדש את חייכם", נכתב בחוברת ההדרכה שחיברה עמותת Hostage US, מעין "מדריך לחטוף המשתחרר". "אך זו יכולה להיות גם תקופה של בדידות. היטמעות מחדש בחברה יכולה להיות מאתגרת. תצטרכו לעבור תקופה של הסתגלות לחיים החדשים שלכם בבית, שאינם זהים לחיים שעזבתם".

זהבה סולומון, פרופ' אמריטה באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל ופרס אמת, שחקרה שבויים ממלחמת יום כיפור, מסכימה עם האמירה הזאת. "החטופים השבים הביתה הם אנשים במצב מאוד רגיש מבחינה נפשית", היא אומרת. "מהפן האופטימי, רבים מהם יחזרו לתפקוד מלא, ולא כולם יסבלו מתסמונת פוסט-טראומטית. עם זאת, החמרת הטראומה היא בהחלט סיכון שצריך להביא בחשבון, ואופן ההתנהלות עם החזרה משחק תפקיד".

הדבר הראשון שהאדם ששב הביתה זקוק לו הוא תקופה של הפחתת לחץ, אומרת סולומון. "אפשר לדמות זאת לאדם שעולה מצלילה למעמקים. הם עברו תקופה שבה היו כנראה בעוררות מאוד גבוהה, בחשש כבד לחייהם וחוו רגשות קיצוניים מאוד של געגוע וסבל. כעת הם חוזרים לחיים שבהם, בתקווה, הלחצים נמוכים יותר, ואם ישנם לחצים, הרי הם שונים. הם חייבים להיכנס לתקופה החדשה לאט ובהדרגה, ובקצב שלהם".

לכן, ממליצה סולומון, בלי מסיבות, בלי עיתונאים, ודאי בלי מסיבות עיתונאים. "זו תהיה תקופת המבחן של התקשורת, אם היא מסוגלת לגלות איפוק", היא מבהירה. מבחינתה, מסיבת העיתונאים שנערכה עם יוכבד ליפשיץ יום לאחר חזרתה, בהשתתפות עשרות עיתונאים, היא מדריך לאיך לא מומלץ להתנהג.

הכותרות שיצאו מאותה מסיבת עיתונאים הובילו בין השאר לביקורת על ליפשיץ ול"אבחונה" בכל תסמונת אפשרית - מדמנציה עד תסמונת שטוקהולם, וזה בדיוק המצב שיש להימנע ממנו, אומרת סולומון. יהיו חטופים שירצו להתראיין, וזה בסדר, אבל לאט לאט ובהדרגה.

יוכבד ליפשיץ, במסיבת עיתונאים באיכילוב שקיימה עם שובה / צילום: ap, Ariel Schalit

חוויית תשאול קשה

עם שובם, חטופים לרוב עוברים תשאול על ידי רשויות המדינה. זה חשוב כדי לאסוף מידע שיוכל אולי לעזור לאחרים, אבל החטופים עצמם נמצאים בשלב הזה במצב מאוד רגיש. התשאול יכול להיחוות על ידיהם כתהליך מעצים וחשוב או להחיות מחדש את הטראומה, תלוי במיומנות המתשאל.

"חלק מהחטופים ששוחררו תיארו את התשאולים הללו כ'הזויים'", נכתב במדריך של עמותת Hostage US, "והם דיווחו על תחושות כמו 'האם באמת אני חופשי?' וכן על תחושה של רגשות אשמה כלפי הסיפור שלהם, בעיקר אם נאלצו להשאיר אנשים אחרים מאחור". בעמותה מדגישים את חשיבות הכימיה עם המתשאל או המתשאלת, ומפצירים בחטופים לבקש להחליף אותם אם לתחושתם הם אינם רגישים מספיק לצרכיהם.

פרופ' זהבה סולומון / צילום: תמונה פרטית

סולומון מספרת על תחושות דומות אצל שבויי מלחמת יום הכיפורים: "לפני שבכלל פגשו את משפחותיהם, לקחו אותם למתקן מבודד. חלקם ציינו שהם הרגישו שהם עוברים שוב חקירה בשבי, רק הפעם מהצד שלנו". היום נהוג לצרף לצוות הזה מומחה לטיפול בטראומה, בתקווה שכך החוויה עצמה תהיה קשה פחות.

אחרי המפגש עם הרשויות ועם המשפחה הקרובה, יגיע המפגש עם המעגלים הרחבים יותר. "עדיף לבקש מכל מי שבא במגע עם החטופים לא ללחוץ עליהם לספר פרטים מהשבי", אומרת סולומון. "נכון, זה מאוד מסקרן, אבל מבחינת מי שחזר הביתה, עדיף לעבד את הדברים בטיפול או לכל הפחות ביוזמתו של החטוף, בתנאים שלו ובסביבה מוגנת".

הגדרה מחדש של היחסים

בעמותת Hostage US מציינים שישנם חטופים שלעולם לא יספרו, אפילו לא לבני משפחתם, מה בדיוק קרה להם, וזה מה שמתאים להם ולבריאותם הנפשית. אחרים ירצו לדבר רק על זה כל הזמן, וזה כנראה מה שבריא עבורם.

מה לגבי חשיפה של מי שחזרו מהשבי למה שקרה לאחרים באותו יום, ומה שעברו המשפחות שלהם כאן כדי להציל אותם?
סולומון: "ישנם ודאי חטופים שירצו לדעת יותר, ואחרים שירצו לדעת פחות, וגם במקרה הזה הם אלה שצריכים לתת את הטון. לכל אחד מאיתנו, ובמיוחד לאנשים שעברו את התופת הזאת, לא מומלץ בכלל להיחשף לסרטוני הזוועה או לתיאורים מפורטים שלה.

"בני המשפחה אולי ירצו לספר להם כמה דאגו להם ומה הם עשו כדי להחזיר אותם. זה בסדר, כי גם בני המשפחה עברו טראומה, ואנחנו רוצים לשמור על היחסים אותנטיים ולהגיד את מה שיש לנו על הלב, אבל עדיף לאט ובהדרגה".

עם החזרה הביתה, "תעברו תהליך של הגדרה מחדש של מערכת היחסים", אומרים בעמותה האמריקאית. מערכות היחסים יהיו שונות כי החוויה שינתה ללא הכר את שני הצדדים.

לדוגמה, ייתכן שילדיו של הורה שחזר מהשבי יגיבו בעוינות מסוימת וירבו להזכיר את "יום ההולדת שפספסת", אף שהם יודעים שההורה נעדר שלא באשמתו. יכול להיות שהילדים עברו שינוי, חוו התבגרות מואצת בתקופה הזאת, ויש להביא זאת בחשבון בתוך הקשר.

"לגמרי נורמלי לחוש כל דבר", אומרים בעמותה. "אולי יהיה לכם קשה לפרקים לשאת את נוכחות בני המשפחה או החברים שכל כך התגעגעתם אליהם, וכל כך התגעגעו אליכם. הכול בסדר. התגובות שלכם הן ההתמודדות הנורמלית עם חוויה מאוד לא נורמלית".

מנגד, בעמותה מפצירים בחטופים להבין גם את בני משפחתם. למשל, יכול להיות שדווקא בן המשפחה יצטרך הרבה שעות מנוחה ושינה אחרי שיבתו של החטוף. "רבים מהם עברו תקופה ארוכה של פעילות מוטרפת, מתח תמידי ולא ישנו לילה אחד בשקט", נכתב בחוברת ההדרכה.

חיילים חוזרים מהשבי הסורי,  1974 / צילום: יעקב סער, לע''מ

חוזרים למצב של פליטות

החזרה לשגרה כוללת התחברות מחודשת והדרגתית עם החיים הקודמים. לילדים מומלץ לתת חפץ אהוב, למשל בובה אהובה. גם למבוגרים כדאי ליצור סביבה חמימה, עם כמה שיותר חפצים מוכרים, אבל באירוע הנוכחי זהו אתגר מיוחד. "רבים מהחטופים לא חוזרים לביתם, אלא למצב של פליטות", אומרת סולומון. "אז אם אי אפשר לשחזר את החפצים האהובים שלהם, אפשר למשל להכין להם אוכל שהם אוהבים".

כדאי לחזור לעבודה או ללימודים?
"לא מיד, כמובן, אבל כן בהדרגה, ברגע שהם מרגישים שהם מסוגלים. הכי חשוב לחזור לפעולות שמסבות הנאה, כל דבר יצרני שנותן לאדם תחושת ערך ומחבר אותו לסביבה החברתית. גם זה מורכב יותר בהתחשב בכך שהם לא צפויים לחזור לביתם".

בחוברת ההדרכה האמריקאית, ממליצים לחטופים לבקש "ראיון חזרה לעבודה" (כפי שמומלץ לעשות אחרי חופשת לידה, להבדיל אלף אלפי הבדלות) במטרה לבצע תיאום ציפיות. "האם אתם מבקשים לעבוד פחות שעות מבעבר? האם אתם כבר לא מסוגלים לבצע נסיעות רחוק מהבית? האם יש דברים בעבודה שעלולים להיות טריגר עבורכם?", נכתב.

עוד מוסיפים שם: "יכול להיות שגם הקשר עם הקולגות יהיה מאתגר בהתחלה. אולי הם לא יידעו מה נכון להגיד, אז הם ישתקו או אולי יגידו את הדבר הלא נכון". גם במקרה הזה, הם מזכירים: "תדעו שכל מה שאתם מרגישים הוא נורמלי".

שיקום האמון הבסיסי

סולומון מציינת פרט שעשוי להפתיע. "פדויי השבי שראיינתי בעבודת המחקר שלי, 301 שבויים ממלחמת יום הכיפורים, כמעט שלא היו בקשר מיום שחרורם ועד שהתחלתי לראיין אותם למחקר, 18 שנה. חלקם נפגשו בזכות המחקר הזה בפעם הראשונה אחרי כל הזמן הזה. שאלנו אותם מדוע, והם אמרו 'זה לא בדיוק מזכיר לי סיטואציה נעימה', אבל דווקא אחרי שסיימנו את המחקר הם התחילו להיפגש, ואפילו יצרו קבוצה שהיא גם עמותה מאוד חזקה. אבל כאן הסיפור הוא שונה, כי אנחנו לא יודעים אם הם בכלל מוחזקים יחד, מקיימים איזשהו קשר אחד עם השני. המון נעלמים".

על סמך ניסיון העבר, רוב החטופים ככל הנראה יבקשו טיפול פסיכולוגי ארוך טווח. "אנשים שאיבדו את חירותם והיו במצב של סיכון הישרדותי ארוך, עלולים לחוות פגיעה באמון הבסיסי שרוב בני האדם חשים וזקוקים לו", מסביר ד"ר יאיר בר חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, את המטרה של טיפול כזה.

"אנחנו צריכים לשקם את התפיסה שהעולם הוא ברובו מיטיב. זהו טיפול בטראומה שיש בה מורכבות גבוהה, כי בדרך כלל טראומה מפגיעה מכוונת על ידי בני אדם אחרים היא הקשה ביותר, וכשהיא ממושכת, היא אפילו יותר קשה.

"כשאנשים מאבדים את האמון בעולם באופן קיצוני, לא תמיד אפשר להחזיר את כולו. אני מניח שכולם מרגישים מעט מההרגשה שלעולם לא יחושו אותה רמת ביטחון בעולם כמו לפני 7.10. אז כמובן אצל מי שהיו בשבי, ההרגשה הזו חזקה הרבה יותר.

"החזרת האמון נעשית על ידי שיחות אמפתיות, ועל ידי חיבור הדרגתי של האנשים למעגל התמיכה שלהם, כך שבהדרגה הם איכשהו מיישבים את האירוע האכזרי והיוצא דופן הזה בתוך איזושהי קופסה שעטופה בחיים רגילים".

התמודדות נוספת היא ויסות של הרגשות השליליים. "אנחנו מלמדים את המתמודדים עם הטראומה איך למתן את רמת העוררות שלהם, איך להתמודד עם הצפות של אימה, צער, אבל. חלקם הגדול יחזרו לתפקוד מלא, אבל זה כמובן לא יהיה מיד".

לפי עמותת Hostage US, בדרך כלל תידרש אפילו שנה או יותר עד שהחטופים ששבו הביתה ירגישו שהחיים שלהם דומים באופן כלשהו לחיים שהכירו לפני האירועים. "החזרה לחיים היא רכבת הרים. תתכוננו לכך שהכל יכול לקרות ברמה הרגשית, ותהיו מוכנים לרכוב על הגל עד שיעבור, כי זה משתפר".

עוד כתבות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"