גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה ברשתות לא מסירים תמונות שמבזות חיילים מתים

פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק הפכו למרחב לחימה עמוס בתכני הסתה לרצח ולאלימות, קריקטורות אנטישמיות ופייק ניוז ● בדקנו מי מגיבה באופן הראוי ביותר לדיווחים עליהם

איזו מהרשתות החברתיות הגיבה לדיווחים על אנטישמיות ופייק ניוז / אילוסטרציה: Shutterstock
איזו מהרשתות החברתיות הגיבה לדיווחים על אנטישמיות ופייק ניוז / אילוסטרציה: Shutterstock

מאז מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס, הרשתות החברתיות התמלאו בתכנים של פגיעות אנושות, תכני הסתה לרצח ולאלימות, קריקטורות אנטישמיות, פייק ניוז ועוד.

באופן רשמי, הרשתות מעוניינות שנדווח על התכנים שעוברים על תנאי השימוש, אבל בפועל זה לא תמיד עובד. הסיבה: אנשי חמאס ותומכיהם פיצחו את השיטה, והם יודעים איך לנצל את החולשות המערכתיות. כך קורה שכאשר מדווחים על תכנים בעייתיים, במקרה הטוב מקבלים מענה שהתוכן הוסר, אך באותה סבירות תקבלו הודעה הפוכה, ובמקרה הרע אפילו לא יחזרו אליכם.

סרט הזוועות וביקור בכפר עזה: כך נראה הביקור של מאסק בישראל
"רק באישור משרד התקשורת": השר קרעי ואילון מאסק הגיעו להסדר סביב שירות האינטרנט סטארלינק

התנועה למאבק באנטישמיות, שפועלת נגד תוכן שנאה ואלימות ברשתות, דיווחה בחודש הראשון למלחמה על 34 אלף תכנים בעייתיים. שיעור ההסרה עמד על 26%, לפי הפילוח הבא: בטוויטר הוסרו 30% מתוך כ־20 אלף תכנים שדווחו, בפייסבוק הוסרו 35% מתוך 7,000 תכנים, באינסטגרם הוסרו כ־27% מתוך 4,500 תכנים, ובטיקטוק הוסרו 24% מתוך 3,000 תכנים שדווחו.

פייסבוק ואינסטגרם בין האמת לשקר

ענקית הטכנולוגיה מטא מחזיקה את שתי הרשתות החברתיות עם מספר המשתמשים הגדול ביותר - 3 מיליארד בפייסבוק ו־1.5־2 מיליארד באינסטגרם (הערכות). למרות המדיניות הברורה והוותיקה, בתחילת המלחמה לקח לה זמן להתאפס ולשפר את האכיפה, ועדיין יש בעיות.

בחמאס הבינו שנקודת החולשה של פייסבוק היא תגובות. לדוגמה, דיווחנו באופן פרטי על תגובה עם תמונה של מחבל דורך על פניו של חייל מת, שפורסמה בפוסט לגיטימי של העיתונאי אלמוג בוקר. סיבות ההסרה ברורות: ביזוי, השפלה ופגיעה בכבוד המת. אלא שאחרי כמה ימים תגובת פייסבוק הייתה שהתוכן לא מפר את תנאי השימוש שלה.

רק לאחר שגלובס פנו לדוברות מטא, בחברה עדכנו שהסירו עשרות תגובות מאותו פוסט, כולל זו המדוברת. מכאן עולה שבצד הפלסטיני הבינו: מה שקורה בתגובות ככל הנראה יעבור את המכונה, ויוסר רק אם תתעורר סערה.

"חלק מהבעיה זה חוסר משאבים - אין להם כוח אדם", מסביר ברק אהרון, מנהל צוות הניטור בתנועה למאבק באנטישמיות. "בנוסף, כשמדווחים על תוכן בפלטפורמה, הם מספקים מענה תוך כמה ימים. זה נזק אדיר. תכנים כאלו צריכים לרדת תוך שעתיים. טיקטוק, לדוגמה, יכולה לספק מענה בתוך שעה, וזה לא בפנייה ישירה אלא בפנייה של דיווח משתמש".

תכנים נוספים שלא יוסרו בפייסבוק ובאינסטגרם הם קריקטורות או תמונות שבהן ישראל, ישראלים או יהודים מוצגים כמלאך המוות. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לכך שהמייסד, מארק צוקרברג, טוען כבר שנים שהתפקיד של מטא הוא לא להחליט מה אמת ומה שקר.

גורם בכיר ברשתות החברתיות אומר לגלובס שצריך לשנות את השיח. "הדיון על הסרת תכנים הוא מיושן. חשוב שאנשים יראו את רגעי החטיפה, למרות שזה מזעזע, כדי שיהיה אפשר להשתמש בפרופגנדה לטובת גינוי והוקעה".

טיקטוק האזורים האפורים

הפלטפורמה שחוטפת הכי הרבה ביקורת היא טיקטוק, וייתכן שהדבר קשור לשיעור הצעירים הנמצאים בה - קהל שקל לשלהב אותו ולגרום לו לעשות דברים מסוכנים, או לדחוף אותו לקצה.

מצד שני, ובדומה לרשתות האחרות, עובדי טיקטוק פועלים כדי לוודא שהתכנים המזוויעים והברורים לא יופיעו. נקודה נוספת היא שהרשת החברתית שינתה את המדיניות שלה תוך כדי הלחימה, מה שגדל זמן יקר של טיפול בתכנים.

הבעיה העיקרית היא עם התכנים העקיפים - הסתה וקריקטורות אנטישמיות. לדוגמה, תכנים הקוראים לרצח או מובילים לאלימות נמצאים מבחינת טיקטוק בשטח האפור. כך, דיווח על פוסט בערבית המשבח את ראשי החמאס וקורא לכיבוש ירושלים נענה בשלילה, ורק לאחר פנייה ישירה לטיקטוק הוא הוסר.

דיווח על תוכן פוגעני בטיקטוק שקורא לרצח חיילים / צילום: צילום מסך

"צריך להגיד שבטיקטוק מהירות ההסרה היא מעולה - ומתייחסים כמו שצריך", אומר אהרון. "נכון שיש גם פספוסים, וזה יכול לנבוע מטעויות אנוש או שעוברים תוך זמן קצר על כל תוכן ולא באמת יכולים להתעמק". בנוסף, להבדיל מרשתות אחרות שמאפשרות פייק ניוז בצורה רחבה, בטיקטוק מסירים משמעותית הרבה יותר תכנים כאלו.

בארגון "פייק ריפורטר" הקימו ביום הראשון של המלחמה את חמ"ל "דיגיטל דום" - כיפת ברזל דיגיטלית למלחמה ברשת. "הרשתות לא עושות את מה שהן יכולות ואמורות לעשות בניטור והסרה של תכני שנאה ואלימות ברשת", אומר המנכ"ל אחיה שץ. "אם הן היו עושות את זה, לא היה את פייק ריפורטר.

"אנחנו נכנסים לוואקום שיש בו תוכן פוגעני אלים ושקרי. חמאס הסתערו עם רובים, רימונים וטלפונים עם בטרייה מלאה. את הזוועות הם העלו לרשתות, ואת התוצאות של הטרור הדיגיטלי הזה אנחנו רואים עד היום. ארגוני טרור למדו איך להפוך את הרשתות לכלי נשק - אנחנו פה כדי לתת הגנה מפניהם".

מאיה זהבי, מנכ"לית דיגיטל דום מסבירה שהרשתות החברתיות צריכות לאפשר לגופים כאלו גישה ל-API שלהן על מנת שיהיה אפשר ללמוד את תהליכי הפעפוע "ולפעול נגד השקרים לפני שהם הופכים לנחלת הכלל. זה לא קורה, וחמור מכך, האלגוריתם של הרשתות בנוי מראש לתמרץ בדיוק את התוכן הקשה והקיצוני שאנחנו מנסים להילחם בו".

אגב, מומחים מצביעים על כך שזו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות כיצד רשת חברתית שאינה מערבית, אלא סינית, משפיעה על דעת הקהל בעת מלחמה.

טוויטר (X) חוסר עקביות של מאסק

מבחינת רמת התכנים ודרך הטיפול, טוויטר היא הבעייתית מכולן. ראשית, התכנים המזעזעים שנמצאים בטלגרם, שמבחינתה אין לה אחריות כלל על התוכן, מגיעים במהירות לטוויטר. מאז שאילון מאסק רכש אותה, הוא פיטר רבים מאנשי ניהול התוכן בחברה, והתוצאות ניכרות בשטח.

בלא מעט מקרים שבהם דיווחנו על תכנים מזעזעים שאין להם מקום ברשת החברתית, לא קיבלנו תגובה, והתכנים לא הוסרו. במקרים אחרים הגיעה תגובה למייל כעבור שבוע. מצד שני, מאסק הוא היחיד שהחליט ש־From the river to the sea, Palestine will be free - מסר להשמדת ישראל - יהיה אסור ברשת החברתית שלו. שאר ענקיות הטכנולוגיה לא התייחסו לכך בצורה מסודרת.

המאפיין העיקרי של ההתנהלות בטוויטר הוא שאין עקביות בהסרת התכנים. לעתים תוכן מסוים יוסר, אבל תוכן דומה אחר יישאר. ההערכות הן שהסיבה לכך היא הגורם האנושי: בכל פעם מישהו אחר מטפל בפניות, ואין מדיניות אחידה.

השבוע פתחה טוויטר כלי חדש שזמין במזרח התיכון הוא Community Notes - משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף הקשר לפוסטים מטעים או מבלבלים, והוא יוצג לכל מי שנחשף לציוץ.

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה