גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ניסויים נהרסו והלכו לפח": מכון המחקר בצפון שנאלץ להתפנות ונלחם על עתידו

חוקרים מחו"ל עזבו, המעבדות התפזרו והסטארט-אפים שהיו אמורים להכניס כסף נעצרו ● מנכ"ל מכון המחקר מיג"ל בקריית שמונה מספר מה הוא עשה כדי למצוא במהירות מעבדות מארחות, ועל המאמץ ההירואי של חוקרים להגן על דגימות הניסויים שלהם תחת אש

ניסוי בזנים של שעורת בר עמידים ליובש, בחוות מטעים סמוכה לכפר בלום. דוגמה לניסוי עונתי שחייב להתבצע עכשיו / צילום: מכון המחקר מיג''ל
ניסוי בזנים של שעורת בר עמידים ליובש, בחוות מטעים סמוכה לכפר בלום. דוגמה לניסוי עונתי שחייב להתבצע עכשיו / צילום: מכון המחקר מיג''ל

ביוום ראשון, 8 באוקטובר, כאשר הם עדיין מעכלים את אירועי השבת השחורה ומנסים, כמו יתר המדינה, להבין מה התרחש באזור העוטף, קיבלו תושבי גבול הצפון של ישראל הודעה שעליהם להתפנות למקום בטוח יותר. התושבים ארזו מזוודות בחופזה והתפזרו בין קרובי משפחה, דירות זמניות ומלונות. אבל מה עושים עם מכון מחקר?

ולא סתם מכון מחקר. מיג"ל, מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, עוסק בפנים שונות של מדעי החיים ובין היתר בחקלאות. זה אומר שחלק מהניסויים שנערכים בו נטועים בסביבתו הפיזית, במובן הכי מילולי שיש.

מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש
חזית המדע | "כמו אדם שעולה מצלילה למעמקים": איך משקמים אנשים שחזרו מהשבי

מה יעלה בגורל תפוחי העתיד

"אנחנו מכון של 300 איש שעוסקים במחקר, מחולקים ל-47 מעבדות בקריית שמונה ומכללת תל חי, שבה משמשים חלק גדול מהחוקרים שלנו כמרצים", אומר מנכ"ל המכון, דוד זיגדון.

"ב-8.10 קיבלנו את הודעת הפינוי, ולמעשה כל העובדים שלנו נסעו באותו יום דרומה. אלה אנשים שאף פעם לא חלמו לעזוב את הצפון, אבל אחרי שראו מה שקרה בדרום, ודאי שהם קמו והלכו. התעוררנו ליום ראשון שבו אין לנו חוקרים, אולי 20% הגיעו, ובין אלה שלא הגיעו פיזית כ-20% היו מגויסים".

זיגדון הבין שיש לו כמה אתגרים. "קודם כול, איך אני שומר על הבטיחות של העובדים שכן מגיעים, אבל מיד אחרי כן - מה אני עושה עם הדוגמאות המדעיות. יש לנו ניסויים שאי אפשר להפסיק באמצע, דגימות תאים שצריך לטפל בהן, שכל הפסקת חשמל יכולה לגמור את הניסוי. ובאמת בשבוע הראשון כשאנשים מאוד פחדו להגיע למקום, היו ניסויים שנהרסו והלכו לפח.

"יש לנו ניסויי שדה, למשל ניסויים בפטריות, כולל פטריות פסיכדליות, שנערכו בחוות מתתיהו. לא יכולנו לגשת אליהם כי האזור הוגדר שטח צבאי סגור. או למשל ניסוי בעצי פרי נשירים. הניסוי הזה אמור להביא לנו את התפוחים של העתיד, שיהיו עמידים בתנאי האקלים של ישראל אחרי שיגיע השינוי באקלים. אבל ניסוי כזה הוא עונתי. מה שאנחנו לא מצליחים לעשות עכשיו - זהו, נגמרה העונה וצריך לחכות עוד שנה".

המעבדות התפזרו בכל הארץ

אתגר נוסף היה עזיבתם של חוקרים בינלאומיים במכון. "היו לנו 14 כאלה, בעיקר מהודו, שגרים בקריית שמונה בבתים ישנים ללא ממ"ד. כולם חוץ מאחד עזבו, לקחו את החופשה השנתית שלהם ועכשיו הם צריכים להחליט אם הם חוזרים. לסטודנטים הערבים גם יש אתגרים, הם חוששים להסתובב בדרכים, והייתה לנו גם הרוגה אחת, ממשתתפות המסיבה".

מה עשיתם במצב הזה?
"מיום ראשון התחלנו להתקשר ולבקש עזרה מכל החברים והשותפים שלנו באוניברסיטאות, בתי החולים ומכוני המחקר ברחבי הארץ. ההיענות הייתה אדירה.

"כל חוקר החל להתמקם במעבדה מארחת, בעיקר לפי המיקום של החוקרים והסטודנטים שלו. בהדרגה התחלנו להעביר לשם גם את הדוגמיות ואת הציוד. מכון מיג"ל בעצם פרוש היום משדה בוקר ועד קצרין, הכול בהתנדבות של המארחים.

"בסוף השבוע הראשון התקשרנו לחברה מומחית בשינוע חומרים ביולוגיים, והם העבירו חלק לקומה מינוס 1 של המכון, רק כדי לשמור עליהם. חלק העבירו למעבדות המארחות להמשך עבודה. היה לנו חשוב לחפש מקומות שגם אם תהיה בהם הפסקת חשמל, הם מגובים בגנרטורים, וגם שאם תהיה הפסקת חשמל כזו, השמירה על החומרים למחקר תהיה בעדיפות גבוהה, מה שלא בהכרח קורה בבית חולים".

פרופ' דרור נוי, ראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל-חי וראש מעבדה במיג"ל, מתאר כיצד המעבדות התפזרו בכל רחבי הארץ. "מנהלת מעבדה שלי התמקמה במעבדה פשוטה ללימוד ביולוגיה במתחם של מכללת תל חי בקצרין, וקבוצה אחרת במעבדה לחקר הכינרת בחוקוק, הקרובה לטבריה.

"אני עצמי במכון ויצמן, חלק מהניסוי שלי הועבר לתל אביב כי יש להם מכשור דומה לזה שבו השתמשתי במעבדה בתל חי, ושם עובד אחד המתמחים שלי. יש לי סטודנט מניגריה שהיה שם בחופש כשהאירועים התחילו ונשאר שם, והוא עושה עבודה חישובית מהבית, ויש לי עוד אחד כזה שעובד מהודו, ואחד מראש פינה".

זה יותר קשה או קל מהקורונה?
נוי: "יותר קשה כי בקורונה די מהר קיבלנו אישור לגשת למעבדות במקרה הצורך. גם אנחנו עצמנו לא בבית, וזה מאוד מורכב. ואין לנו שמץ מושג עד מתי. חלק מהחוקרים עובדים בשטחים פתוחים שאין בהם לא ממ"ד ולא אזעקות, וזה מאוד מסוכן".

היו עובדים שנשכבו לצד הכביש תחת התקפת טילים, כשהם מגינים בגופם על דגימות?
זיגדון: "הכול היה, גם כאלה".

"נלך לאסוף תרומות, אין ברירה"

אחרי השבוע הראשון של ההלם, מספר זיגדון, החל המכון במשימה של ארגון מערכות המידע וגיבוי החומרים בענן, ומהשבוע השלישי המכון עובד, רק באופן מבוזר.

הביזור בטח מקשה על העבודה.
"זה לא אידיאילי, הצוותים שלנו אוהבים לעבוד יחד ואת ההפריה ההדדית, אם כי יש פה גם יתרון של היכרות עם צוותים חדשים, עם רעיונות ותחומי מחקר חדשים, וכבר שמעתי על שיתופי פעולה שנרקמים".

מה יעלה בגורל הניסויים?
"במקומות שאליהם מותר להגיע, קנינו מיגוניות ופרשנו אותן שם, וחלק מהחוקרים מגיחים מדי פעם כדי לטפל בניסוי. במקומות שלא ניתן לגשת אליהם, המחקרים הופסקו, וכן, יש לזה משמעות.

"צריך להתמודד עם הכול. אין דחיות בהצעות מחקר, אין דחיות בדוחות על מענקים. להיפך, בחו"ל כל הזמן רוצים לבדוק שאנחנו בסדר, שכספי המענק שלהם לא הלכו לאיבוד, ומול חו"ל אתה לא רוצה להיראות מסכן".

קיבלתם עזרה מהממשלה?
"כלום. אנחנו מתוקצבים על ידי משרד המדע וקיבלנו עד היום רק 70% מהתקציב שהובטח לנו בתחילת השנה, וכבר סוף נובמבר ואין לנו מושג מתי ואם נקבל את השאר.

"בשנים האחרונות בנינו את המכון כך שכ-15% מההכנסות שלנו הן מהתעשייה, וכל זה כרגע נעצר. כל עסק נפגע בדרכו, וכרגע עסוק בספירת כוחות. הסטארט-אפים שקיבלו את הטכנולוגיות שלנו בזיכיון מתקשים כעת לגייס הון. מה נעשה? נלך לאסוף תרומות, אין ברירה.

"האתגר העיקרי הוא שקשה לתכנן קדימה, ואנחנו לא יודעים עד מתי יארחו אותנו. יש לנו חוקרים שהיגרו עבורנו לצפון, אפילו אחרי פוסט-דוקטורט בארה"ב, והצפון הוא לא הבית שלהם. זו שאלה טובה מתי ואם הם ירצו לחזור. אם הממשלה לא תפצה אותנו, אין לנו סיכוי להישאר שם".

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"