גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיווח על שכירי חרב שעברו להילחם עבור צה"ל והאינטרס הרוסי

מחקר חדש מגלה כי מספר ההתבטאויות הרוסיות ברשתות החברתיות בנוגע למלחמה בעזה זינק ● מומחית למזרח התיכון ולרוסיה מסבירה את המהלך של מוסקבה והקשר למלחמה באוקראינה

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Metzel
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Metzel

אחרי שאירחה את בכירי חמאס וגינתה בחריפות יוצאת דופן את המלחמה הישראלית בעזה, רוסיה כעת "מגבירה הילוך" ברשתות החברתיות, בניסיון לנצל את העימות הנוכחי לצרכיה באוקראינה; כך עולה מניתוח פעילות רוסית ברשתות החברתיות ומראיונות עם מומחים. הניסיון העיקרי כעת, אומרת קסניה סבטלובה, חברת כנסת לשעבר וכיום עמיתת מחקר בכירה במכון Atlantic Council בוושינגטון, הוא ללבות דיון ציבורי שיזרע פילוג בתוך מדינות אירופה ולקדם תיאוריות קונספירציה.

רוסיה עברה לייצר כמויות אדירות של נשק. מה תעשה אוקראינה?
ארה"ב לוחצת על ישראל לשנות את תוכניותיה בעזה. מה היא דורשת?

הפעילות ברשתות החברתיות המיוחסת לחשבונות תעמולה רוסית, למשל, זינקה פי יותר משלושה בחודשיים שעברו מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, לפי בדיקה של מכון מחקר אמריקאי אחר, Alliance for Securing Democracy, שנעשתה יחד עם קרן מרשל הגרמנית. "המשבר במזרח התיכון כעת עומד ראשון בסדר היום בהתבטאויות ובפוסטים של דיפלומטים רוסיים, ערוצי תקשורת בחסות הקרמלין ותומכי פוטין במערב", נכתב.

המכון האמריקאי בדק את ההתבטאויות בערוצי מדיה חברתית הקשורים לקרמלין, ומצא כי הם זינקו בשבעת השבועות שאחרי פרוץ המלחמה: מ-14,000 פוסטים בתקופה המקבילה לפני כן ל-44,000 פוסטים כעת. ניתוח טקסטואלי של התוכן העלה כי הרוסים מתמקדים בנושאים כמו "חמאס" ו"מזרח תיכון", בניגוד להתמקדות באוקראינה לפני כן. בין התכנים המופצים גם כאלה של ערוצי ואתרי תקשורת בחסות רוסית, כמו RT וספוטניק.

"רואים את זה בהחלט ברשתות החברתיות ובערוצים הרשמיים של הקרמלין", אומרת סבטלובה, "הרוסים מנסים להתמקד הרבה יותר מאשר בעבר במזרח התיכון ובמלחמה בין ישראל לחמאס. מבחינתם, זו נקודת מחלוקת נוספת במערב שניתן לנצל אותה כדי לזרוע דיסאינפורמציה ובלבול, לפלג את המערכת הפוליטית ולייצר חוסר שקט בציבור. באופן כללי, מאז תחילת המלחמה, יש הרבה יותר דיסאינפורמציה שנראית ממקורות רוסיים".

גם בנאט"ו שמים לב לזה. "הרוסים משתמשים במה שהם יכולים כדי להפיץ תעמולה אנטי־מערבית", אמר לאתר "פוליטיקו" בכיר במרכז נגד איומים היברידיים, גוף חדש שהוקם כדי להילחם ב"פייק ניוז" תוצרת רוסיה, ובניסיונות של מוסקבה לערער את המצב במדינות החברות בברית באמצעות השפעה על בחירות ודעת הקהל.

"הרוסים זורעים ספק ובלבול איפה שהם יכולים, מימין ומשמאל"

סבטלובה מתארת כי בימים אלו יש הרבה תיאוריות קונספירציה המקודמות על־ידי הצד הרוסי, במיוחד כאלה הקושרות בין הנעשה באוקראינה לנעשה בישראל. "למשל, ישנם דיווחים המתרוצצים ממקורות לא ידועים, לפיהם 'נשק מתקדם' שסופק על ידי ברית נאט"ו לצבא האוקראיני נמצא בידי מחבלי חמאס, כך שהברית הצבאית - שהיא אויבת של רוסיה - למעשה מואשמת בחימוש ארגון הטרור". סיפור זה, היא אומרת, לא התחיל ונגמר ברשתות החברתיות, "אלא הגיע הרבה יותר למעלה". "אפילו השגריר הישראלי באוקראינה נשאל על כך, כך שלא מדובר במשהו שולי", ציינה.

במקביל, היא מספרת על דיווח טרי מהשבוע האחרון, מהצד הרוסי, לפיו 'שכירי חרב' שנלחמו באוקראינה נגד הצבא הרוסי "ארזו את החפצים ועברו להילחם בעבור הצבא הישראלי בעזה". "זה לא משנה שבמקרה אחד הסיפור מאשים את נאט"ו בסיוע לחמאס ובמקרה השני מאשים את אוקראינה בסיוע לישראל, הרוסים מנסים לזרוע ספק ובלבול איפה שהם יכולים, מימין ומשמאל", היא אומרת.

לדבריה, "רוסיה מרוויחה מאוד מהמלחמה הזו, למרות שהיא לא לגמרי מעורבת בה, משום שהפוקוס הגלובלי עובר בעצם מאירופה ומאוקראינה למזרח התיכון. כל זה משתלם מאוד לרוסים וכעת הם נחושים ללבות את האש, דבר שהם מתמחים בו. רוסיה תמיד יודעת לנצל אירועים עם פוטנציאל נפיץ, כמו משאלי עם או בחירות, או כעת המלחמה. מטרתה היא אחת - לזרוע זרעים של שנאה ועוינות והקצנה. הפעילות הזו מצדם ידועה ומוכרת - כך היה בבחירות בארה"ב, בבחירות בצרפת, ואפילו לפני הבחירות האחרונות בישראל. המלחמה הנוכחית היא הזדמנות מבחינתם למצוא נושא חדש".

"יש סימנים שהציבור הרוסי מאבד סבלנות למלחמה נגד אוקראינה"

אחת הסיבות העיקריות לשביעות הרצון הרוסית ממצב העניינים בתקשורת היא העובדה שהמצב בתוך המדינה אינו טוב. "הם נמצאים בדשדוש מאוד כבד באוקראינה. ויש סימנים שהציבור הרוסי מאבד סבלנות למלחמה. יש ברוסיה הרבה דברים שלא לגמרי מדווחים בתקשורת העולמית, ופתאום כולנו פחות עסוקים ברוסיה, ותשומת הלב עברה למוקד אחר", אומרת סבטלובה.

בעוד ברשתות הדגש הוא זריעת בלבול והפצת ידיעות כוזבות שישרתו גם את השמאל הרדיקלי וגם את הימין הרדיקלי, ברמה הפוליטית, נראה כי הקרמלין "בחר צד" בעימות הנוכחי. הביקור של ראשי חמאס במוסקבה כמה ימים אחרי תחילת המלחמה היה מסר ברור לעולם ושינוי כיוון לעומת העבר. כך גם ההתבטאויות נגד "רצח עם" שישראל מבצעת בעזה ותמיכה בצד הפלשתיני.

הרוסים גם ששים להראות את התוצאות של המדיניות הזו: ישנם דיווחים כי חמאס צפוי לשחרר חטופים בעלי אזרחות רוסית כ"מחווה לפוטין". בנוסף, בשבועות האחרונים, עזתים בעלי דרכון רוסי ומשפחותיהם, מתקבלים ברוסיה, שמשכנת אותם ברפובליקות המוסלמיות של המדינה. "הם מפיצים את התמונות לכל העולם, כדי להראות שרוסיה מטפלת היטב בפלשתינים, לעומת כל היתר", אומרת סבטלובה.

חלק מאותה פעילות לליבוי האש כולל גם חשדות לעידוד אנטישמיות באירופה. זוג ממוצא מולדובי שנעצר בפריז חשוד כי היה זה שריסס מגני־דוד על בתים ברחבי בירת צרפת, בניסיון להגביר את המתח בסוגייה. "הצרפתים בודקים את הקשר למוסקבה, פשוט כי הם יודעים מניסיון עבר כי זו דרך פעולה אפשרית שלה", אומרת סבטלובה.

עוד כתבות

האפיפיור החדש, ליאו ה-14, היום / צילום: ap, Alessandra Tarantino

האפיפיור החדש: הקרדינל האמריקני רוברט פרנסיס פרבוסט

האפיפיור החדש צפוי לצאת למרפסת מעל כיכר פטרוס ולהציג עצמו להמונים שממתינים במקום • שאגות שמחה ובכי: הקהל הגדול מתרגש מהבשורה בוותיקן • מותו של האפיפיור פרנציסקוס נכנס הוותיקן למצב חירום, ובמהלכו ביצע שורה של פעולות ופרוטוקולים – שעיקרם הוא בחירתו הטובה ביותר של האפיפיור החדש

השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים

קולה, ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וישב בהרכב שזיכה את רומן זדורוב, הוא הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בבית המשפט העליון ● מאז פרישתו הביע עמדות המזוהות עם הרפורמה המשפטית וקבע כי פיטורי היועמ"שית "זה לא קץ הדמוקרטיה" ● הוא נבחר ע"י ועדה שבשליטת הקואליציה ובהתאם לחוק אשר בג"ץ צפוי לדון ביולי בעתירות נגדו

ילדים בבית הספר / צילום: Shutterstock, Monkey Business Images

האוצר שוב הודיע על הסכמות עם המורים, וגם הפעם הן לא יסיימו את השיבושים במערכת החינוך

המתווה הסופי שגובש אינו שונה מהותית מההסכמות עליהן כבר הכריזו ביום ראשון, שבפועל לא הביאו לסיום עיצומי המורים והגננות ● גם הסכם זה כנראה לא ימנע את העיצומים באופן מוחלט, לאור התרופפות האחיזה של הסתדרות המורים על המורים

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

הפרויקט בתמל 3006 של L.D.B GLOBAL, הרצליה / הדמיה: דוד בן חמו

18 דונם ביותר מ-200 מיליון שקל: עסקת הענק בהרצליה

חברת L.D.B GLOBAL רכשה 18 דונם של קרקע חקלאית ● בתוך פחות משנה נרכשו במקום קרקעות ביותר מחצי מיליארד שקל

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הביטקוין ממשיך לטפס

הדאקס והקאק בעלייה של 0.5%, הפוטסי עולה ב-0.4% ● הניקיי ננעל ב-1.5% ● מחיר הביטקוין הגיע הבוקר ל-103 אלף דולר, זינוק של 3.9% ● טראמפ קרא אמש למשקיעים "ללכת ולקנות מניות עכשיו"

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

מניות השבבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, Shutterstock

טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים שקבע ממשל ביידן

לפי דיווח בבלומברג, ההגבלות החדשות על יצוא שבבי בינה מלאכותית שקבע ביידן, שאמורות להיכנס לתוקף ב-15 במאי לא ייאכפו, ובמקומן תפותח מערכת פיקוח פשוטה יותר ● לאחר הדיווח, מניית אנבידיה עלתה ב-3.1%

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו

הצבא הפקיסטני הודיע כי הודו השתמשה בחימושים משוטטים מדגם "הארופ" של התעשייה האווירית, וכי הצליחו ליירט 12 מתוך מל"טי הארופ ששיגרה הודו לשטחם ● גם צרפת מודאגת מיכולות חיל האוויר הפקיסטני

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

המדינה שנחשבה תומכת של ישראל וכעת יוצאת נגדנו

שר החוץ ההולנדי הודיע במכתב רשמי לאחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כי הולנד תסרב לקדם את היחסים עם ישראל מעתה והלאה ותדרוש לדון אם היא נשארה מחויבת לעקרונות החוק הבינלאומי ● האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר שנתי של יותר מ-50 מיליארד אירו

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

לשלם 400 אלף שקל על יונדאי? הרכב שמציג עיצוב נועז אך תג מחיר מאתגר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

נראה כי התוכנית תימשך בפריפריה ובמעגל השני והשלישי לאזורי הביקוש / צילום: Shutterstock

הקרב על "דירה בהנחה": התוכנית תימשך, אבל ללא אזורי הביקוש

אחרי מחלוקת ממושכת, משרד הבינוי והשיכון קיבל את מבוקשו - והתוכנית הממשלתית לסבסוד מחירי הדירות תימשך ● בערים שבהן המחיר למ"ר גבוה מ־20 אלף שקל, נראה כי היא לא תתקיים ● עוד סוכם כי הממשלה תקדם "תוכנית להאצת ענף הנדל"ן" ב־3 מיליארד שקל ● ההחלטות הסופיות בעניין יתקבלו ביום חמישי הבא

איור: גיל ג'יבלי

סעודיה מנסה להביא לירידה של מחירי הנפט. וזאת הסיבה

משיא של כ־90 דולר לחבית מחיר הנפט ירד בשליש לרמה שלא נראתה מאז שנת 2021 ● למה זה קרה? מי אחראי לכך? ומה המשמעויות לכיס שלנו, לכלכלה העולמית ולעוצמה של יצואניות הנפט במזרח התיכון ומעבר לו? ● נתון בשבוע

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?