אליס סטפניק, הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק, בוגרת אוניברסיטת הרווארד בעצמה / צילום: Reuters, KEN CEDENO
קולו של הקונגרס האמריקאי בלט באופן יוצא דופן במהלך השימוע שהתנהל בלילה שבין שלישי לרביעי, בנושא תגובת המוסדות האקדמיים בארה"ב לעלייה בפשעי השנאה נגד יהודים ובעליית האנטישמיות. לצד זאת, בלטו גם הקולות האקדמיים המגנים בהיסוס רפה את המתרחש.
● ביל אקמן שאל את בכירי הרווארד מה הם חושבים. התשובות מפתיעות
● המחיר של התייצבות ארדואן לצד חמאס? היבוא מטורקיה צונח
● פוטין בביקור חריג במפרץ. יארח גם את נשיא איראן
שלוש נשיאות של אוניברסיטאות מובילות בארה"ב נכחו בשימוע - נשיאת הרווארד, קלודין גיי; נשיאת MIT, סאלי קורנבלות'; ונשיאת פנסליבלניה, ליז מגיל. במהלך השימוע, שנערך יותר מחמש שעות, שאלו חברי הקונגרס את הנשיאות בנוגע לפעולות שננקטו במוסדות שלהן נגד הסטודנטים שעמדו מאחורי פשעי השנאה כלפי יהודים. חברי הקונגרס גם שאלו את הנשיאות לגבי המדיניות של כל אחד מהמוסדות, על מקורות המימון העוינים לישראל שמוסדות אלו מקבלים, והאם הן עצמן מכירות בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.
"זה לא תלוי בהקשר"
בלטה במיוחד, בסרטון שהפך ויראלי ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות, אליס סטפניק, הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק, בוגרת אוניברסיטת הרווארד בעצמה. בסרטון שהתפרסם ואורכו כ־5 דקות, נראית סטפניק כשהיא שואלת את הנשיאות אם הן מכירות בכך שקריאה לרצח עם של יהודים מהווה בריונות והטרדה על פי כללי ההתנהגות של כל מוסד. סטפניק אף ביקשה מהן לענות בתשובה אחת, חד־משמעית - כן או לא. כל הנשיאות, ללא יוצא מן הכלל, לא הצליחו לענות על שאלתה במילה אחת, כפי שהתבקשו.
מול נשיאת הרווארד התעקשה סטפניק במיוחד. ראשית, ענתה הנשיאה לשאלה באומרה כי קריאה כזאת מהווה הפרה של קוד ההתנהגות של המוסד - בהתאם לקונטקס שבו היא נאמרת. בתגובה, אמרה סטפניק כי תשובה זו מהווה דה־הומניזציה ליהודים, שהיא חלק מאנטישמיות. לאחר מכן שאלה סטפניק בשנית את הנשיאה את אותה שאלה, כשגם בפעם השנייה ענתה האחרונה כי "רטוריקה אנטישמית, כשהיא מיתרגמת להתנהגות" מהווה הפרה של קוד ההתנהגות של המוסד, שבמצב כזה נוקט בפעולה.
סטפניק אף שאלה אותה שוב את אותה השאלה, בפעם השלישית, ודרשה שתענה על כך בתשובה של כן או לא. עם זאת, הנשיאה ענתה שוב, כי הדבר תלוי בהקשר. "זה לא תלוי בהקשר, התשובה היא כן, וזו הסיבה שאת צריכה להתפטר מתפקידך. אלו הן תשובות בלתי מקובלות", ענתה לה סטפניק.
חברת הקונגרס מישל יוג'ינו פארק סטיל, נציגה מטעם מחוז הקונגרס ה־48 של מדינת קליפורניה, שאלה את הנשיאות לגבי מימון המוסדות מ"מדינות עוינות לישראל", מה שיכול להוביל לכך שהסטודנטים בהם יהדהדו בעצמם את ההשקפות האלו. חברת הקונגרס התייחסה באופן ספציפי לאוניברסיטת פנסילבניה, וציינה את היקף התרומות הנרחב שקיבל המוסד מקטאר, שלאורך השנים מסתכם בהיקף של מאות מילוני דולרים.
בנוסף, חבר הקונגרס מארק טקאנו, נציג מדינת קליפורניה, שאל את נשיאת הרווארד מדוע האוניברסיטה לא הגיבה במהירות מספקת לתקריות בקמפוס נגד סטודנטים יהודים, והתייחס גם לכך שהיא לא גינתה את הטבח שביצע חמאס. על כך ענתה הנשיאה כי "התפיסה שהאוניברסיטה לא הגיבה אינה נכונה", וכי "מאז שנודע לי דבר המתקפה ב־7 באוקטובר הייתי מרוכזת בכך שהסטודנטים שלנו ירגישו נתמכים ובטוחים". וירג'יניה פוקס, נציגת קרוליינה הצפונית, שאלה את הנשיאות אם הן מכירות בזכותה של מדינת ישראל להתקיים - על כך השיבו לה שלושתן "כן".
התגובות לשימוע
השימוע עורר הדים בארה"ב ובארץ, בעיקר בשל תמונת המצב המדאיגה שחשף - האופן שבו השכבה הבכירה בעולם האקדמיה האמריקאי, לא מצליחה או לא רוצה להכיר בגל האנטישמיות המתעורר.
בין התגובות החריפות שעלו בעקבות אותו דיון ניתן למצוא בין היתר את הציוץ של אבי אייל, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אנטריי קפיטל, לגבי העובדה שבתו רצתה ללמוד ב־MIT. "החלום הגדול ביותר שלה התנפץ", צייץ אייל. הוא קרא למוסד להתבייש, וכתב כי "זהו אותו אקלים של אנטישמיות שהוביל לטבח ביהודים לאורך מאות שנים".
קול נוסף שעלה הוא של יזם הייטק ירון גלאי, מייסד שותף בחברת "אאוטבריין", שכתב בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "מרצה כבר שנים באחת האוניברסיטאות האלה. הודעתי להם הערב על פרישתי לאור החרפה בקונגרס היום". כשנשאל אם דווקא בשל האקלים הנוכחי לא עדיף שקולו יישאר באותה מסגרת, ענה: "הקול שלי בתוך הכיתה הוא עסקי או מקצועי. את הקול השפוי הכי רועם בענייני חינוך ודמוקרטיה הרגשתי שהיה נכון להשמיע אתמול עם הצוות".