המשקיע הישראלי הראה בגרות בהתנהלות הפיננסית בזמן המלחמה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עד לפני שנים אחדות נחשבו המשקיעים הפרטיים המקומיים לכאלה שאין בכוחם להשפיע על מגמות המסחר בבורסה בת"א. זאת בניגוד לגופים המוסדיים (מנהלי חסכונות הציבור), גופי השקעה זרים וקרנות גידור, החולשים על היקפי הון אדירים וביכולתם "להזיז את השוק".
● המתווה שיאפשר לחברות הנדל"ן והאשראי לעבור את המלחמה
● "השקל יפול": האנליסט שמעריך מה יקרה ביום שאחרי המלחמה
אלא שמאז משבר הקורונה, חלה קפיצה במספר חשבונות ניירות הערך שמנהל הציבור הרחב בישראל בצורה עצמאית. כך, בכל אחת מהשנים 2020 ו־2021 נפתחו כ־140 אלף חשבונות חדשים של משקיעים פרטיים עצמאיים. בבורסה הסבירו בזמנו כי הציבור הרחב "מצא בתקופת הקורונה והסגרים את הזמן והרצון להעמיק וללמוד את תחום ההשקעות ולנצל את הירידות החדות שהיו בתחילת המשבר, כדי לנצל הזדמנויות השקעה".
מגמת הגידול בחשבונות המסחר המשיכה גם לאחר הקורונה, עם גידול שנתי בשיעור המוערך בכ־16%. כתוצאה מכך "משקיעי הריטייל", כפי שהם נקראים בשוק, הפכו לגורם משמעותי ורלוונטי בשוק ש"עלול להגביר את המכירות של נכסי סיכון בשעת משבר ולהחריף את המשבר בשווקים הפיננסיים", כך לפי דוח בנק ישראל ל־2021. בסוף אותה שנה היו בישראל כ־908 אלף חשבונות ניירות ערך פרטיים ומאז מספרם המשיך לגדול כאשר בשוק מעריכים אותם כעת ביותר ממיליון - כ-37% ממשקי הבית בישראל (כ-2.7 מיליון משקי בית). שווי ההחזקות של משקי הבית הללו בניירות ערך הוערך על פי אותו דוח בכ־600 מיליארד שקל.
השיעור שלמדו המשקיעים מהקורונה
מאחר שמספר המשקיעים הולך וגדל, מעניין להבין מה עשו אותם משקיעים פרטיים בעקבות פרוץ המלחמה בעזה בתחילת אוקטובר. בניגוד לתחילת משבר הקורונה, שבה לקוחות פרטיים מיהרו למכור חלק לא מבוטל מהחזקותיהם במלחמת חרבות ברזל, אומרים לגלובס גורמים בשוק - משקיעי הריטייל נהגו בצורה חכמה יותר בדיעבד.
"מי שהוריד את השוק המקומי בתחילת המלחמה הם לא משקיעי הריטייל אלא דווקא מי שנחשבים ללקוחות מתוחכמים יותר, דוגמת גופים של ניהול עושר משפחתי (פמילי אופיס) שנבהלו וחששו שיתפתח אירוע רחב יותר ורצו לצמצם סיכונים", אומר לגלובס בכיר במערכת הבנקאית. "המשקיעים העצמאיים מכרו קצת אבל לא בצורה דרמטית. בהשוואה לקורונה או לתקופות אחרות, המשקיעים היו הפעם הרבה יותר רגועים".
בבורסה בת"א מסכימים ומחמיאים להתנהגות המשקיעים הפרטיים: "לא הייתה יציאה מאסיבית של משקיעים מהשוק כפי שהייתה בתחילת הקורונה, מה שמראה על בגרות בהתנהלות הפיננסית של המשקיע הישראלי". מדד ת"א 35 נפל ב־6.5% ביום הראשון של המלחמה והשלים נפילה של יותר מ־12% בתוך שלושה שבועות. אלא שמאז הוא תיקן בחדות כלפי מעלה ומחק כמעט את כל ירידות המלחמה. כלומר, משקיעים פרטיים שלא מיהרו למכור צדקו בדיעבד.
בניגוד לדיווחים הרשמיים על ביצועי הגופים המוסדיים בישראל, קשה מאוד למצוא נתונים רשמיים על הפעילות של משקיעי הריטייל, שפועלים בעיקר באמצעות הבנקים, למרות שאלה גובים מלקוחותיהם עמלות הגבוהות לעיתים ביותר מפי 10 מאשר בתי ההשקעות (הרחבה במסגרת). פער העמלות העצום והעובדה שהבנקים שולטים בשוק ייצרו להם בשנה שעברה הכנסות של כ־1.6 מיליארד שקל מפעילות המסחר של משקיעי הריטייל.
מבחינת הרכב התיק, על פי בדיקת בנק ישראל, כמחצית מכספי המשקיעים הפרטיים מנותבים להשקעה ישירה בניירות ערך (כמו מניות ואגרות חוב) והמחצית האחרת מחזיקה בהן עקיפין (באמצעות קרנות נאמנות).
הפרופיל של משקיעי הריטייל
בענף פועלים כמה בתי ההשקעות, חברי בורסה, המעניקים שירותי מסחר עצמאי בניירות ערך מקומיים וזרים, כולל מתן העמדת אשראי, שירותי משמרת ניירות ערך, המרות מט"ח ועוד. הגופים הגדולים הם הבנקים, שמחזיקים בכ-88% מהשוק. על פי בדיקת גלובס, אי.בי.אי טרייד ואקסלנס טרייד של הפניקס מחזיקות כל אחת בקצת פחות מ-3% מהשוק, ופסגות ואחרות מחזיקות בשברירי אחוזים.
ברוקר הריטייל החוץ בנקאי הגדול בישראל הוא בית ההשקעות מיטב שבשליטת משפחות סטפק וברקת. מיטב מחזיק בכ־6.5% מהשוק באמצעות חברת הבת מיטב טרייד, שהשבוע פרסמה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בת"א החושפת נתונים אודות מאפייני השוק, הלקוחות והרווחיות שמאפיינת אותו. את ההנפקה מובילות ווליו בייס בשיתוף עם איפקס הנפקות. העובדה שבתי ההשקעות מהווים בינתיים חלק קטן מאוד מהשוק מלמדת גם על כך שיש להם פוטנציאל צמיחה גדול, אם יצליחו לגרום ללקוחות לעזוב את הבנקים ולעבור אליהם.
הברוקרים הפרטיים מקווים שדמי הניהול הגבוהים בבנקים יובילו את הלקוחות אליהם בסופו של דבר, כאשר כלל האצבע בשוק על פי מנהלי ההשקעות הוא שכאשר בתיק ההשקעות הפרטי של אדם יש יותר מ-50 אלף שקל כנראה שעדיף לו לעבור לניהול עצמאי בבית השקעות.
לגלובס נודע כי מיטב טרייד מכוונת לשווי של 450־500 מיליון שקל בהנפקתה והיא תנסה לגייס מהציבור כ-75 מיליון שקל. מטיוטת התשקיף, עולה כי מספר לקוחות החברה צומח במהירות ועמד בסוף שנת 2022 על 56.5 אלף, עלייה של 13% לעומת שנת 2021. נכון להיום, הוא עומד כבר על 64 אלף לקוחות, ובמיטב טרייד מעריכים שבסוף השנה הבאה המספר צפוי לעמוד על 78 אלף.
לשם השוואה, בסוף 2022 לאי.בי.אי טרייד ואקסלנס טרייד היו כ-23.2 אלף לקוחות לכל חברה, כאשר אי.בי.אי צמחה בקצב מהיר יותר (23%) מזה של מיטב טרייד ואצל אקסלנס הנתונים לא מפורסמים אך ההערכה היא שהמצב דומה.
מיטב טרייד מציינת כי מצטרפים חדשים מתאפיינים בגיל צעיר יותר ביחס ללקוחות הקיימים (גילם הממוצע 36 שנים). הירידה בגיל הממוצע נובעת, בין היתר, עקב עליית ההתעניינות במסחר עצמאי מצד לקוחות צעירים יותר. כמו כן, הורדת רף הכניסה למשקיעים ל־10,000 שקל מורידה חסמי כניסה ומאפשרת לקהל רחב יותר להיכנס לתחום המסחר העצמאי.
מסקירת הדוחות והתשקיף של מיטב טרייד עולה כי מדובר באפיק הכנסות משמעותי: מגביית עמלות קנייה ומכירה ודמי ניהול מהמשקיעים הפרטיים. החברה צופה השנה הכנסות בהיקף של 163 מיליון שקל ורווח נקי של 40 מיליון שקל. בשנה הבאה היא צופה הכנסות של 169 מיליון שקל ורווח נקי של 43 מיליון שקל. לשם השוואה, בשנה שעברה מיטב טרייד הכניסה 120 מיליון שקל והרוויחה 23 מיליון שקל, כ־20% מרווחי בית ההשקעות. הכנסות הטרייד היוו כ-10% מכל ההכנסות של בית ההשקעות. עוד עולה מטיוטת התשקיף כי ההכנסה השנתית מלקוח פרטי עומדת בממוצע על כ־2,200 שקל (עמלות מסחר וניהול חשבון).
הדבר נכון גם אצל אי.בי.אי טרייד. שם בשנים 2020-2021 החברה הכניסה 50-60 מיליון שקל בשנה אבל בשנת 2022 ההכנסה כבר זינקה ל-100 מיליון שקל, כ-15% מכל ההכנסות של בית ההשקעות אי.בי.אי.
מנגד, היקף הנכסים המנוהלים במיטב טרייד צנח מ-38 מיליארד שקל ל-24 מיליארד בסוף שנת 2022, ואלה גם המספרים נכון להיום. להערכת החברה, הסיבה לצניחה של 37% מהנכסים תוך שנה אחת, היא הנפילה בשוק המניות בארה"ב בשנת 2022, בעקבות עליית הריבית: "שינויים בשווי השוק של הנכסים וכן משיכה או מכירה של מניות שהוחזקו בנאמנות שהיו חסומות בעקבות הנפקות ראשונות לציבור (IPO) בשנת 2021". באי.בי.אי טרייד לשם השוואה, היקף הנכסים בתחום מוערך בכ-13 מיליארד שקל.
ועדיין, החשיפה לחו"ל גבוהה ביחס לשוק המקומי
אושר טובול, מנכ"ל מיטב טרייד, מאשר בשיחה עם גלובס כי מרבית לקוחות החברה "לא עשו שינויים משמעותיים בתיק מתחילת המלחמה". בן קובליס, מנכ"ל פעילות ישראל בקולמקס מוסיף כי "המלחמה הכניסה את השוק להלם קולקטיבי כשפרצה. בנובמבר המצב התאזן בהדרגה, וקצב פתיחת החשבונות ונפח המסחר עלו".
ב־אי.בי.אי טרייד מזהים מגמה דומה. לדברי עמית גוריון, מנהל המסחר העצמאי של בית ההשקעות, "לקוחות מתחילים לחזור לשוק בזהירות ומחליפים מזומן שקלי או דולרי בנכסים שלטעמם ירדו חזק מדי. התנודתיות הגבוהה - בישראל, אבל בעיקר בארה"ב - מניעה לקוחות שמצליחים להתבונן לטווח ארוך יותר, לחזור ולפעול בנכסים עם פוטנציאל עליות".
לדברי טובול ממיטב, "החשיפה לחו"ל נשארה גבוהה יותר ביחס לשוק המקומי. עם זאת, גובר העניין בחברות מקומיות שהמצב הביטחוני עשוי לתמוך בפעילותן. בנוסף, נמשך העניין בקרנות כספיות (הנושאות ריביות גבוהות) והשקעה במדדים".
מי שדווקא הביעו אמון בשוק המקומי מתחילת המלחמה ובכלל מתחילת השנה, הם הגופים המוסדיים המקומיים. לפי פרסום של הבורסה בת"א, "הם אספו את הסחורה בעוצמה גדולה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה המוסדיים הישראלים הגדילו חשיפה לשוק המניות המקומי בכ־2.9 מיליארד שקל ומתחילת המלחמה המוסדיים הגדילו את החשיפה בעוד כ־3.1 מיליארד שקל. כלומר, מתחילת השנה המוסדיים הגדילו חשיפה של כ־6 מיליארד שקל".
בד בבד, ציינו בבורסה כי "לראשונה מתחילת השנה, אנו רואים כי בחודש בנובמבר, הציבור הרחב חזר לרכוש קרנות נאמנות של מניות מקומיות. גם המשקיעים הזרים חוזרים להיות יותר פוזיטיביים ברכישות שלהם". במילים אחרות, המשקיעים הפרטיים התמקמו בין המוסדיים שניצלו את הירידות במלחמה וקנו באגרסיביות, לבין גופי ההשקעות זרים שמיהרו למכור.