ציוץ ויראלי ברשת איקס, 26.11.23
עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחמאס הייתה ללא ספק אירוע חריג גם בפרספקטיבה עולמית. זאת כנראה הסיבה לכך שהיא הפכה לאירוע שהעסיק כלי תקשורת רבים בעולם, וכמובן שגם את הרשתות החברתיות. באופן לא מפתיע, אי הדיוקים והפייקים סביב האירוע היו רבים, כשאחד האלמנטים הבולטים היה ניסיון מאולץ, או שקרי, ליצור מעין סימטריה בין החטופים ששחרר חמאס לבין האסירים ששחררה בתמורה ישראל. הנה דוגמאות בולטות.
● הפוסטים ברשתות שמפיצים פייק על ספינות ישראליות שנפגעו מהחות'ים
● הפייקים שמנסים להטיל על ישראל אחריות לאירועי ה־7 באוקטובר
● הפייקים שהופצו בעולם סביב הפעילות של צה"ל בבית החולים שיפא
אסראא ג'עבאס. אחת מהאסירות היותר מפורסמות מבין משוחררי העסקה עלתה לתודעה בישראל בעיקר על רקע העובדה שדרשה לעבור ניתוח פלסטי על חשבון המדינה, לאחר שבמהלך הפיגוע שביצעה - פוצצה בלון גז על שוטר סמוך למחסום בכניסה לירושלים - היא נכוותה בפניה ובידיה. אבל בעולם היו מי שניצלו את הנכות שהיא גרמה לעצמה כדי לנסות להטיל דופי בישראל. מפיץ הפייק המפורסם ג'קסון הינקל העלה שתי תמונות של אסראא ג'עבאס - לפני הפציעה ואחריה - וכתב: "אישה פלסטינית לפני ואחרי הכלא הישראלי!", תוך רמיזה שהנזק נגרם לה בגלל תקופת המאסר. "ההזנחה של הציונים הותירה אותה עם בעיות רפואיות", הוסיף. הציוץ הזה זכה ליותר מ־3 מיליון חשיפות.
אבל הפעם לא מדובר רק בהינקל ודומיו. גם בכלי תקשורת מכובדים עלו דיווחים תמוהים או לא מספיק מדויקים בעניינה. בכתבה ב"ניו יורק טיימס" היא הוצגה כמי ש"הואשמה" על ידי ישראל בניסיון לרצח למרות שבפועל היא גם הורשעה, ובהמשך נכתב ש"מכוניתה התפוצצה" - ניסוח שזכה לביקורת על האופן הפאסיבי שבו הוצג ניסיון הפיגוע. גם בדיווח ב־BBC נכתב כי "מכוניתה התלקחה 1.5 ק"מ ממחסום בגדה המערבית", אם כי שם דווקא כן צוין שישראל הרשיעה אותה בניסיון לבצע פיגוע (לצד משקל שווה שניתן להכחשת המשפחה). ומה באמת קבעו בתי המשפט בישראל לגבי ג'עבאס?
מפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינה ב־2016 עולה כי היא הורשעה במסגרת עסקת טיעון בה הודתה במעשים ובכוונתה לבצע פיגוע, כשלגרסתה הדבר נעשה מתוך מצוקה נפשית קשה (רצתה להתאבד והעדיפה למות כ"שהידית"). גם בהמשך, כשערערה לבית המשפט העליון, ג'עבאס לא חזרה בה מהקו הזה, אלא טענה שהעונש שנגזר עליה הוא "קיצוני". אם כיום היא ומשפחתה מכחישים את הכוונה שעמדה מאחורי המעשה הרי שמדובר בגרסה מאוחרת יותר.
אמילי הנד. ז'אנר אחר של ניסיון להקטין את סיפור החטופים הוא יפוי תקופת השבי שלהם. ציוץ שעלה בחשבון פרו פלסטיני שלו כ־430 אלף עוקבים כלל שיתוף של קטע מתוך התוכנית "עובדה", בצירוף התיאור הבא: "אמא של ילדה ישראלית ששוחררה מעזה מספרת שהיא פיתחה גישה חיובית (בשבי), ומציעה לכולם לאכול לפניה". ומהן העובדות? ראשית, כפי שציינו באתר Check Your Fact, הדוברת בכתבה היא לא אמה של הנד בת התשע, מכיוון שאמה (החורגת) נרצחה על ידי חמאס ב־7 באוקטובר. שנית, ההקשר של הדברים - שנאמרים בראיון על ידי אחותה - הוא כמובן אינו חיובי, אלא דרך לתאר את המצוקה והרעב שחוו הנד והשבויים ששהו עמה. באותה תוכנית התראיין גם אביה של הנד, שהוסיף תיאורים קשים נוספים על מצבה הנוכחי.
תחקיר: אביה שקאלר־חמו ואוריה בר־מאיר