גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסימת ביקורת ברשתות חברתיות: העליון מציב לראשונה גבול לנבחרי הציבור

ביהמ"ש קבע לראשונה כי נבחר ציבור - ראש עיריית גבעתיים רן קוניק - יחויב לבטל חסימה לאדם שמתח עליו ביקורת בטוויטר ● לצד זאת, נקבע כי לא מדובר בהסדר כולל שיחול על כל נבחרי הציבור, מאחר שזה תפקידו של המאסדר ● הפסיקה מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות לגבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות וכן להבחנה בין חשבונות פרטיים לכאלה של דמויות ציבוריות

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים / צילום: רונן אקרמן
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים / צילום: רונן אקרמן

הרשתות החברתיות הפכו מזמן למקום המרכזי שבו מתנהל השיח הציבורי ולכלי למימוש חופש הביטוי. כתוצאה מכך החלו נבחרי ציבור, ובהם שרים, חברי כנסת וראשי רשויות, לחסום עוקבים המביעים ביקורת נגדם. הסוגיה אינה מוסדרת בחוק ולא בכללים מנחים של הרשויות, למרות שהעניין עומד לפתחו של משרד המשפטים בשנים האחרונות.

שלושה פסקי דין בשבוע | אם כתבה שילד שיערער על צוואתה יקבל שקל אחד. מה קבע בית המשפט?
בלעדי | דרמה במשרד המשפטים: זה מי שצפוי להיות רשם הפטנטים החדש

בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון לראשונה כי נבחר ציבור יחויב לבטל חסימה לאדם שביקר אותו על פעולותיו ברשות. תושב גבעתיים עתר נגד ראש עירו, רן קוניק, לאחר שכתב נגד קוניק ביקורת קשה ברשת X (טוויטר) - ונחסם.

השופטות ענת ברון, גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן קבעו כי החשבון של קוניק הוא בעל מאפיינים ציבוריים, ולכן הוא כפוף למשפט המינהלי; וכי החסימה אינה מידתית, ופוגעת בחופש הביטוי של התושב.

קוניק טען כי החסימה נעשתה בשל אופיו המסית של הציוץ, במטרה למנוע שיח אלים. בתגובה להחלטה, קוניק הודיע כי הוא מפסיק לעשות שימוש ברשת החברתית.

הציוץ שקוניק חסם

הציוץ של קוניק לאחר קביעת בית המשפט

יש לציין כי למרות שמדובר בתופעה רווחת מאוד בקרב נבחרי ציבור רבים, בהם ראשי ערים, השופטות מבהירות כי הן לא קובעות "הסדר כולל" ביחס לנבחרי ציבור אחרים, מאחר שמדובר ב"סוגיה מורכבת אשר ראוי שתיקבע על־ידי הגורמים המאסדרים".

לדברי עו"ד דן חי, המתמחה בתחום התקשורת ולשון הרע, שייצג את קוניק בהליך, "זה נושא תקדימי שלא עסקו בו מעולם בבית המשפט העליון. בית המשפט פחד לקבוע קביעה רוחבית. לטעמי, בית המשפט טעה, כי צריכה להיות ודאות ומסגרת ברורה. זכותם של נבחרי ציבור וראשי רשויות לנהל כללים ברורים".

מומחים בתחום חופש הביטוי מתייחסים למשמעות פסק הדין: גבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות, ההבחנה בין חשבון פרטי לציבורי ומי צריך לקבוע כללים.

"מי שבחר להיות בזירה הציבורית, מקבל ביקורת. הוא לא יכול להרחיק אנשים כי הם לא באים לו טוב", אומר פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה במשפט וטכנולוגיה וחופש הביטוי. "זה מבורך שאנשי ציבור יוצרים קשר עם הציבור באופן ישיר. אם הם משתמשים בחשבון לענייני הרשות, ולא כחשבון פרטי נטו, הוא כפוף למשפט ציבורי. ראש עיר לא יכול לחסום אנשים כי הם מבקרים אותו".

פרופ' בירנהק מסביר כי המצב דומה לשעת קבלת קהל של ראש העיר, שיקבל רק את מי שאומר עליו דברים טובים, או יחליט שאחר לא נכנס כי הוא מעצבן. השוואה אחרת היא ללוח מודעות שבו מאפשרים רק לתומכים להתבטא. "כדאי שפוליטיקאים וראשי ציבור אחרים יפנימו שאם הם מתייחסים לזירה כציבורית, אז היא ציבורית עד הסוף".

"מעבר לפגיעה בחופש הביטוי, זה מייצר הטיה אצל מי שנחשף לחשבון", מוסיפה עו"ד ליעד ורצהיזר, העוסקת במשפט ציבורי. "ברגע שנבחר ציבור משאיר את התומכים ומסנן את המבקרים, הוא פוגע בשיח. הם לא נחשפים לדעות אחרות, וזה פוגע בהשתתפות הדמוקרטית".

מתי חשבון לא ממומן ייחשב לציבורי?

אחת ההכרעות המשמעותיות של פסק הדין היא הקביעה כי חשבון של נבחר ציבור נבחן על־פי "מאפיינים ציבוריים דומיננטיים" ואופן השימוש, ולא על־פי שאלת המימון. בית המשפט העליון קבע כי החשבון הוא בעל מאפיינים ציבוריים, למרות שאינו ממומן על־ידי הציבור.

לדברי פרופ' בירנהק, "אם זה חשבון של העירייה או ממומן, אז ברור שכללי המשפט המינהלי חלים עליו. אבל גם אם אין מימון, אם השימוש נעשה בענייני הציבור שקשורים לעיר שלו - החשבון הופך לציבורי. הוא יכול להחזיק שני חשבונות ולהפריד בין החשבון האישי לציבורי".

לדברי עו"ד דנה יפה, שייצגה בהליך את התושב, אלמוג רובינשטיין, ההכרעה על בחינת מאפייני החשבון היא מהנקודות החשובות בפסק הדין. "נקבע שמה שחשוב הוא איך משתמשים בחשבון. יש הרבה נבחרי ציבור שלא משתמשים בחשבון של המשרד. רוב החשבונות הטרנדיים הם לא רשמיים".

מצד שני, עו"ד חי סבור כי הפספוס של פסק הדין היא דחיית הטענה כי חשבונו של קוניק הוא חשבון פרטי פוליטי, ואלה כללי משחק אחרים. "בחשבון פרטי פוליטי, להבדיל מציבורי, זכותו לנהל אותו איך שהוא רוצה. בית המשפט שלל מקוניק את הזכות הזו, ואני חושב שהפסיקה מפספסת משהו עקרוני".

הציוץ שבלב העתירה היה ביקורת על מדיניות הטיפול ברכבים העומדים על המדרכות בגבעתיים: "הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע על המדרכה, אבל זה לא מחזה נדיר, שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עד שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים, נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי", נכתב בציוץ.

לדברי קוניק, "מדובר בפסק דין עם השלכות ציבוריות רוחביות ומרחיקות לכת, אבל משום מה ולמרבה התמיהה, שלוש שופטות העליון בחרו להדגיש שהחלטתן מתייחסת רק אליי. הטוויטר והפייסבוק מלאים באנשי ציבור שחוסמים השכם וערב, ובצדק, עוקבים שביקורתם עוברת את גבול הטעם הטוב והלגיטימציה - החל מראש הממשלה, כל השרים וחברי הכנסת ואפילו עיתונאים. ברגע שפוסקים פסק דין משמעותי וחשוב כל־כך ברמה הציבורית, אי־אפשר להחיל אותו רק עליי, אלא יש לעשות זאת על כל אנשי הציבור במדינה".

השופטות קבעו כי לא מדובר בלשון הרע או בהסתה, כפי שטען קוניק, אלא בהבעת דעה בנוגע למדיניות העירייה והמשטרה. "אף אם הדבר מרגיז, מקומם או מעליב את קוניק, ההתנהגות איננה מצדיקה את האמצעי הפוגעני", קבעו. הן סברו כי היו דרכים פחות פוגעניות מאשר לחסום את התושב.

"השיח הדיגיטלי מאוד בוטה. כשמדובר באנשי ציבור, צריך להיות להם עור יותר עבה עם רף סיבולת יותר גבוה", אומר בירנהק. "רוח הדברים צריכה להיות שאפשר לחסום תכנים לא חוקיים אם זה איום או בוט. במצבים אחרים יש לעשות מדרג: לבקש, ואם זה ממשיך, להזהיר ובסוף לחסום - אבל לא ישר להשתמש בכלי של החסימה. יותר מידתיות".

עו"ד ורצהיזר מוסיפה כי "כרגע זה מערב פרוע. כל נבחר ציבור עושה מה שבראש שלו. זה בלתי נסבל. המבחן צריך להיות אותו מבחן שבו משתמשים בפסיקה כאשר הטענה היא לפגיעה ברגשות הציבור - מה שמכונה 'מבחן הוודאות הקרובה' לפגיעה. משהו שמזעזע את אמות הסיפים.

"העלבון האישי של נבחר הציבור הוא בוודאי לא סיבה מספיק טובה לפגוע בחופש הביטוי. מה שהייתי יכולה להגיד לשר ברחוב, לגיטימי לכתוב בחשבון שלו, זו פלטפורמה ציבורית שהיא בבחינת כיכר העיר. גם ניבולי פה לא מצדיקים חסימה בעיניי. נבחרי ציבור צריכים להכיל גם שימוש בשפה לא מנומסת, והם לא אלה שאמורים להכתיב את הסגנון".

הנושא לא על סדר היום של הייעוץ המשפטי

כאמור, עד היום לא נקבעו כללים התנהלות לנבחרי ציבור, אך היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, הבהירה במסגרת ההליך כי הסוגיה לא תוסדר בעת הזו, ובינתיים פסק הדין נותר קריאת הכיוון היחידה לנבחרי ציבור, בהיעדר כללים.

הניסיון להסדיר את הסוגיה מתנהל מספר שנים. בשנת 2021 הגישו ארגון "שקוף" והפעיל החברתי תומר אביטל עתירה, באמצעות עו"ד ורצהיזר, נגד היועץ המשפטי לממשלה ושרת הפנים דאז איילת שקד, בבקשה לנסח כללים ברורים בעניין. העתירה הוגשה בהתבסס על דוחות מבקר המדינה מהשנים 2016-2019. המבקר, בכובעו כנציב תלונות הציבור, קיבל תלונות רבות של אזרחים שנחסמו על־ידי נבחרי ציבור. המבקר המליץ לאישי הציבור שמפעילים דפי פייסבוק ציבוריים לפרסם מדיניות שימוש שעולה בקנה אחד עם חופש הביטוי. העתירה נמחקה במאי 2022, לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה מסר כי נעשית עבודת מטה. בקרוב צפויה ורצהיזר להגיש עתירה נוספת.

פרופ' בירנהק לא חושב שהדרך צריכה להיות בחקיקה. "אפשר להסתפק בהנחיות של נציבות שירות המדינה או משרד הפנים לגבי ראשי רשויות; או הנחיה של היועמ"שית, הקובעת כללים שנותנים מרחב שיקול־דעת מסוים למי שמפעיל את החשבון".

עו"ד ורצהיזר מוסיפה כי "הציפייה שנבחרי הציבור יחוקקו היא ציפייה נאיבית. זה לא יקרה. לכן צריך הנחיות שתגענה מהייעוץ המשפטי. החוק קיים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכללי המשפט הציבורי. הפרשן המוסמך של החוק הוא היועצת המשפטית לממשלה. היא יכולה - ולעניות דעתי צריכה - להתוות את הכללים".

המשמעויות העיקריות מפסיקת העליון

■ במקרה של חשבון ציבורי

על חשבון ברשת חברתית הנושא מאפיינים ציבוריים משמעותיים, הגם שאינו ממומן על־ידי הציבור, יחולו כללי המשפט הציבורי.

■ מתי מותר לחסום

חשבון שעליו חלים כללי המשפט הציבורי מוסמך לחסום עוקבים על יסוד שיקולים ענייניים באופן שוויוני ומידתי.

■ המקרה של קוניק

בעניין של ראש עיריית גבעתיים: הביקורת לא מהווה הסתה אלא הבעת דעה, ואינה מצדיקה חסימה.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר