תקדים: אסור לנבחרי ציבור לחסום עוקבים בגלל תוכן ביקורתי

תקדים: בית המשפט העליון קבע היום (ה') כי על ראש עיריית גבעתיים רן קוניק לבטל חסימה של תושב עירו שכתב נגדו ביקורת קשה ברשת X (טוויטר). בכך הפך את החלטת בית המשפט המחוזי שהותיר את החסימה במסגרת עתירה שהגיש התושב לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. מדובר בסוגיה שאינה מוסדרת בחוק, ולראשונה מוכרעת בבית המשפט העליון. לצד זאת צוין בפסק הדין "לא ראיתי מקום ולא יהיה זה נכון לכונן במסגרת פסק דין זה הסדר כולל ביחס לחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכות הרוחב, הסדר כזה ראוי שיקבע על ידי הגורמים המאסדרים ומוטב מוקדם ממאוחר".

● קנס של 200 אלף שקל לשלמה אייזיק על העברת נכסים לבתו ללא היתר 
● דעה | מוטבים או יורשים: איך פוסק ביהמ"ש בסכסוך על כספי ביטוח 

השופטות ענת ברון, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ קבעו פה אחד כי החשבון של קוניק, שאינו ממומן על ידי העירייה, הוא בעל "מאפיינים ציבוריים משמעותיים" ולכן כפוף לביקורת שיפוטית האם מדובר בהחלטה מידתית - כזו שהפגיעה הצפויה עומדת ביחס ראוי לתועלת. נקבע כי קיומם של פרסומים בחשבון בעניינים אישיים לא שולל את האופי הציבורי של החשבון.

השופטות קבעו כי "קביעה כי מדובר בחשבון שחלים עליו כללי המשפט הפרטי בלבד תאפשר לקוניק לאחוז את החבל משני קצותיו - ליהנות מהיתרונות של שימוש בחשבון למטרות ציבוריות מחד גיסא, תוך החלת הדין הפרטי המקל לעניין חסימת משתמשים מאידך גיסא".

תגובת רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "בעת הזו, כל כולי רק בכל הקשור לניהול העיר בשעת חירום ומלחמה. יש לי הרבה מה להגיד על ההחלטה הזו, שמשמעותה בפועל היא שחברי כנסת, שרים, עיתונאים וכל מי שנקרא 'איש ציבור', כולל ראש הממשלה, לא יוכלו להרחיק מחשבונותיהם הפרטיים במדיה החברתית אנשים שמקללים, מנאצים, משמיצים או מוציאים דיבה, ולחלופין בתי המשפט במדינה צפויים, ככל הנראה, לאור החלטה תמוהה זו, להיות מוצפים באלפי תביעות דיבה בשנה.

בבוא היום, אומר את דעתי המלאה על פסק דין זה, שאינני בטוח כלל וכלל ששלוש השופטות המכובדות, שביטלו את החלטת בית המשפט המחוזי, הבינו לעומק את ההשלכות שלו מבחינת שמירה על אנשי הציבור מפני אלימות והסתה, והסיכון, שלא לומר האישור הרשמי, להתיר את דמם ברשתות החברתיות".

"הפרסום הביקורתי לא מהווה הסתה ולא מצדיק את החסימה"

התביעה הוגשה על ידי הפעיל החברתי אלמוג רובינשטיין באמצעות הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, וביקשה לקבוע כללים מנחים לנבחרי הציבור בהיעדר חקיקה. רובינשטיין העביר ביקורת בטוויטר על קוניק, בסוגיית תחבורה ציבורית והולכי רגל. רובינשטיין טען כי ביקר באופן ענייני את בטיחות הולכי הרגל בגבעתיים בנוגע לתופעה של חניית רכבים על המדרכה, תוך שכתב כי קוניק והמשטרה מעודדים תופעה זו.

רובינשטיין צייץ במאי 2020 "הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע על המדרכה אבל זה לא מחזה נדיר שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עש שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי". לציוץ צירף צילום מסך של התכתבות בינו ובין המוקד העירוני ותייג את קוניק, שמצידו הגיב "ראוי שתמחק את הציוץ העלוב שלך איש בזוי שכמותך". בתגובה נוספת כתב קוניק "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך", ולאחר מכן חסם את רובינשטיין.

נקבע כי "הפרסום הביקורתי לא מהווה הסתה ולא מצדיק את החסימה בהתאם לכללי המשפט הציבורי". הוא מהווה הבעת דעה בנוגע למדיניות העירייה והמשטרה. לא משתמע ממנו כי קוניק מעודד חלילה הרג ופציעה של תושבים. "החסימה פוגעת בחופש הביטוי של המערער, ומדובר לא רק ב"ענישה" בגין הציוץ שכבר פורסם, אלא במניעה מראש של האפשרות להגיב לפרסומים בחשבון של קוניק. בפרט שקוניק עושה שימוש בחשבון כמעין "מוקד פניות". בנוסף, נקבע כי זכותו להיחשף למידע המפורסם בחשבון נפגעה.

"ראוי היה כי המחוקק יתן דעתו לעניין"

העותר טען כי למרות שמדובר בחשבונו הפרטי של ראש העיר, מדובר בחשבון ציבורי והחסימה פוגעת בחופש הביטוי שלו. קוניק טען כי החשבון פרטי ולא חלים עליו כללי המשפט המינהלי. המרכז לשלטון מקומי הצטרף לקוניק.

השופטת ברון, שפרשה לאחרונה ושכתבה את פסק הדין קבעה "אכן ראוי היה כי המחוקק יתן דעתו לעניין וינחה את אישי הציבור המנהלים חשבונות ברשתות החברתיות שאינם נסמכים על מימון ציבורי, כיצד עליהם לפעול בכל הנוגע לחסימת משתמשים ולמחיקת תגובות. עם זאת, בהודעה של היועמ"ש הובהר כי הנושא אינו מצוי על סדר היום ואין צפי להסדרתו. מאחר והתובע נחסם לפני למעלה משלוש שנים, נדרשת התערבותנו בעניינו הפרטני. "אין אלא לקוות כי הגורמים המאסדרים ינקטו צעדים לכינון הסדר כולל ויפה שעה אחת קודם".

עו''ד דנה יפה, מנחת הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים שייצגה את העותר, מסרה בתגובה: "אנחנו גאים בכך שייצגנו את התובע בתיק זה במשך שלוש שנים. ייצוג שהסתיים היום בניצחון גדול לתובע ולחופש הביטוי בישראל. מדובר בפסק דין תקדימי, בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי. בית המשפט קיבל את הערעור שלנו כמלואו וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי יחד כציבורי אם הנבחר עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו. גם אם לא משתמש לצורך כך במימון ציבורי, וזו נקודה קריטית. ביהמ"ש קבע שחסימה של משתמש מחשבון כזה בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי אסורה. לאחר שלוש שנים של חסימה ביהמ"ש הורה לראש עיריית גבעתיים להסיר את החסימה של המערער מר אלמוג רובינשטיין, פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית בעיר".

עו"ד ד"ר דן חי, שמייצג את ראש העיר קוניק, מסר: "מדובר במקרה תקדימי, כפי שנכתב גם בפסק הדין עצמו, והגם שהרכב שופטים אחר היה עשוי לפסוק אחרת, אנחנו כמובן מכבדים את פסיקת בית המשפט הנכבד".

מעורכי הדין עפר שפיר וזאב מוק שייצגו את עיריית גבעתיים נמסר: "פסק הדין מכריע כי כל דף פייסבוק או חשבון טוויטר שמפעיל ראש רשות הוא בעל מאפיינים ציבוריים. אנו סברנו כי קביעה כזו מרחיקת לכת שכן שוללת מנבחר הציבור אפשרות לקיים חשבון פרטי שיוכל לנהל כרצונו, לרבות מסרים פרטיים ותעמולה האסורה בחשבון עירוני וכן לברור את התגובות. אנו עדיין לומדים את פסק הדין ומשמעויותיו".

7659/22