קנס של 200 אלף שקל לשלמה אייזיק על העברת נכסים לבתו ללא היתר

אחד מבעלי חברת האשראי יונט קרדיט, המכהן כנשיא לשכת סוכני הביטוח, העביר את השליטה בחברה ובסוכנויות הביטוח שבבעלותו לבתו, ללא קבלת ההיתר המתאים מרשות שוק ההון • עורך דינו של אייזיק: "מדובר בפעולה טכנית פשוטה, שהינה בקשה להיתר, שאחד מעובדי החברה הפרטית של אייזיק שכח לבצע בזמן"

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח / צילום: יח''צ
שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח / צילום: יח''צ

רשות שוק ההון הודיעה לשלמה אייזיק, מבעלי השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, שהסתבכה באי סדרים כספיים, הודיעה כי בכוונתה להטיל עליו קנס של 200 אלף שקל. זאת בשל העברת השליטה בשורה של חברות מידיו לידי בתו, בר אייזיק מויאל, ללא שזו קיבלה היתר שליטה מרשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על תחום האשראי החוץ בנקאי וסוכנויות הביטוח. לאייזיק ניתנו 60 יום לערער על ההחלטה, ובסביבתו טוענים כי מדובר בטעות טכנית לפיה הדיווח על המהלך לא בוצע בזמן.

הבעלים שווים 900 מיליון שקל: זו המניה שהיכתה את המדדים
התעלומה של צים: מי עומד מאחורי ההתנהגות החריגה של המניה?

נושא העברת השליטה עלה במסגרת בקשה לפתיחת הליכים משפטיים נגד אייזיק, שהוגשה לבית המשפט בראשון לציון בחודש מאי האחרון. בבקשה, שמשמעותה להכריז על אייזיק פושט רגל בשל חובותיו, שהוגשה על-ידי יונט קרדיט באמצעות מנהלי התביעות שמונו על־ידי בית המשפט, נכתב: "מבדיקה שקיימה החברה, התחוור, למרבה התדהמה, כי ביום 11.9.22, העביר החייב את מניותיו בחברת יונט פיננסים והשקעות (50%) ובחברת אמירים פלה זהב לבתו - הגברת אייזיק מויאל בר".

למעשה, מדובר בשורה של סוכנויות ביטוח בהן השליטה הייתה בידיו של אייזיק ואשתו, והם אלו שקיבלו את ההיתר מרשות שוק ההון, וכן בחברת יונט קרדיט, שעוסקת במתן אשראי חוץ־בנקאי. הקנס שהוטל על אייזיק מתחלק לשלושה חלקים: עצם העברת השליטה בסוכנויות (לא חשוב למי) ללא קבלת היתר הינה הפרה של תנאי היתר השליטה, והיא עלתה לאייזיק 60 אלף שקל. העובדה שהמניות של סוכנויות הביטוח הועברו למי שאינה מחזיקה בהיתר עלתה לאייזיק 112 אלף שקלים נוספים. בנוסף, העברת המניות בחברת האשראי יונט קרדיט לבתו הסתיימה בקנס של 25 אלף שקל.

בסביבתו של אייזיק טוענים שרשות שוק ההון הטילה עליו קנס כספי ולא נקטה בצעדים חמורים יותר כיוון שמדובר בטעות טכנית. עו"ד ערן שחם שביט מהרצוג ושות' המייצג את אייזיק, אמר כי "אנחנו שמחים שפוזרה עוד עננה תקשורתית וציבורית ביחס למר אייזיק, והתברר שבניגוד לנטען כלפיו, שלא נעשתה על־ידו כל הברחת נכסים ושכל פעולותיו נעשו במסגרת החוק. קיבלנו לידנו את המכתב של רשות שוק ההון, לפיו יש בכוונתה להטיל עיצום כספי על מר אייזיק. חשוב לומר כי מדובר בפעולה טכנית פשוטה, שהינה בקשה להיתר, שאחד מעובדי החברה הפרטית של אייזיק שכח לבצע בזמן. הא ותו לא. אין ספק כי לו הפעולה הייתה מתבצעת בזמן, הרי שהיא הייתה מתקבלת ועומדת בכל התנאים לקבלת ההיתר".

הסיפור של יונט קרדיט עוד רחוק מלהסתיים

ביום ראשון האחרון, העבירה רשות ני"ע את ממצאי החקירה שביצעה, במטרה לבדוק את אי־הסדרים ביונט קרדיט לפרקליטות. לפי החשד, בעלי השליטה בחברה - המנכ"ל שפוטר, יצחק אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק, שהם בעלי השליטה גם בחברה הפרטית יונט קרדיט - ביצעו עבירות דיווח, שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון.

לפי הרשות, השר לשעבר משה כחלון, ששימש כיו"ר הדירקטוריון של החברה הציבורית, חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים

"מדובר בחקירה מורכבת, מאומצת ומרובת-חשודים, שלוותה על-ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וכוללת חומרי חקירה רבים, ושבמהלכה בוצעו מספר רב של חקירות מעורבים ועדים, וכן בוצעו חיפושים רבים בבתים ומשרדים", כך נמסר מהרשות.

לפי רשות ניירות הערך, הפרשה הראשונה נוגעת לעסקת הקצאה במסגרתה הונפקו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית והועברו לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקל.

לפי החשד, המטרה העיקרית של העסקה הייתה למצוא פתרון לבעיית תשלום האג"ח של החברה הפרטית, ועסקת ההקצאה שהוצגה לדירקטוריון ולאסיפה הכללית כעסקה של מניות תמורת מזומן הייתה תרמיתית; ולחברה הפרטית ולבעלי השליטה לא היה הון הן להחזיר את תשלומי האג"ח והן לרכוש את המניות.

על־פי החשד, בעלי השליטה, בסיוע חשודים נוספים בהם בן נעים, תכננו עסקה לפיה יוכלו לקבל מניות של החברה הציבורית ללא כל תשלום בפועל של מזומן עבור אותן מניות, אלא על־ידי העברת כספים באופן מלאכותי הלוך וחזור מהחברה הציבורית אל הפרטית והעברת מספר לווים בעייתיים מהחברה הפרטית לציבורית; זאת, כאשר התוכנית הייתה למכור בעתיד חלק מהמניות שקיבלו בהקצאה בשווי גבוה יותר, ובכך להחזיר את תשלומי האג"ח של החברה הפרטית.

בעלי השליטה, בסיוע מעורבים נוספים, חשודים כי רימו את החברה הציבורית והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה ובתקופה שאחריה, כאשר בפועל, קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה, מבלי שהדבר אושר כנדרש, ומבלי שהנושא דווח לציבור.