"הציוץ האחרון שלי": רן קוניק עוזב את X במחאה על החלטת העליון

העליון אסר על ראש עיריית גבעתיים לחסום גולש שביקר אותו בחשבון טוויטר פרטי • קוניק לעוקביו: "קשה לי להשתחרר מהתחושה שמאחר שמדובר בראש עיר נחמד, ילד טוב גבעתיים, ניתן על גבו לקבל החלטה שכזו"

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים / צילום: רונן אקרמן
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים / צילום: רונן אקרמן

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, שנדרש על ידי בית המשפט העליון להסיר חסימה לעוקב שביקר אותו קשות ברשת X (טוויטר) כתב היום :"זה יהיה הציוץ האחרון שלי לעת עתה. שופטות העליון (ברון, רונן ושטייניץ) החליטו בהחלטה תקדימית תוך הדגשה כי היא נוגעת באופן תמוה, רק אליי ולא לשאר אנשי הציבור במדינה ,לבטל את החלטת המחוזי, וקבעו כי חשבון הטוויטר שלי, שכידוע אינני מחויב להפעילו, איננו פרטי אלא ציבורי ולפיכך אינני רשאי, כמו כל אחד אחר לבחור להרחיק ממנו כל מיני מנאצים, מוציאי דיבה, בוטים וכו'".

המיזוג החדש של משרדי עורכי הדין בתחום ההייטק והסייבר

קוניק הוסיף כי "החלטה זו אומרת למעשה כי לאיש ציבור (פרשנות שלי) אין זכות לחיים פרטיים, וחייבו אותי להסיר חסימה של תושב שנחסם לאחר שהאשים אותי בעקיפין במותו של הולך רגל. לשיטתן, למרות שאין לעירייה כל קשר לחשבון, טוויטר של ראש עיר שמידי פעם גם מצייץ בענייני גבעתיים, הופך אותו בהכרח לטוויטר ציבורי. כאמור, הדגישו השופטות (שהבינו ככל הנראה שמראש הממשלה ועד אחרון אנשי הציבור במדינה, כולם חוסמים ומרחיקים אלפי אנשים בחודש מחשבונם, וחששו ממצב זה) שלא מדובר בהחלטה שנוגעת לכל אנשי הציבור אלא רק אליי. מוזר?

"קשה לי להשתחרר מהתחושה שמאחר שמדובר בראש עיר נחמד, ילד טוב גבעתיים, ניתן על גבו לקבל החלטה שכזו, וכל עוד היועצת המשפטית לממשלה לא תסדיר את הכללים בחוק, כולם יוכלו להמשיך להרחיק אנשים שמקללים (ובצדק) פרט אליו, ועולם כמנהגו ימשיך לנהוג. לצערי העובדה שאני מפעיל בעצמי שלושה דפי פייסבוק, אינסטגרם ואפילו טיק טוק, ועונה לכל תושב בכל שעה ותוך דקה, לא עמדה לטובתי והן קבעו כי עדיין יש חשש שלתושב שנחסם בטויטר דווקא, לא תהיה במה אלטנרטיבית לכתוב לי דברי ביקורת. צר לי, אבל מאחר שלהרחיק אנשים (כולל אגב חשבונות של בוטים זרים שחודרים לחשבונות שלי ומקללים את חללי צה״ל?) אינני יכול, לאור החלטת העליון, ולתבוע תביעות דיבה כל שני וחמישי אין לי ענין וזמן, החלטתי גם כאות מחאה על החלטה זו, להשהות לעת עתה את פעילותי וחשבוני בטוויטר, ובשם חופש הביטוי וחופש הפרט, של כולם, חוץ משלי. נתראה בהמשך, ביי לבינתיים.

"נ.ב: מתנצל, זה הדבר האחרון שמעניין מישהו בימים אלו כשחיילנו מחרפים נפשם ונופלים בעבור המדינה, אבל מאחר שפורסמה החלטת השופטות, אין לי ברירה גם בסד הזמנים הקבוע בחוק, לעדכן אתכם עוקביי על החלטתי. בשורות טובות לכולנו!"

סוגיה שלא מוסדרת בחוק

תגובתו של קוניק מתייחסת להחלטת בית המשפט העליון משבוע שעבר לפיה עליו לבטל חסימה לתושב עירו, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את עתירת התושב. מדובר בסוגיה שלא מוסדרת בחוק, ובית המשפט העליון מכריע בה לראשונה. השופטות ענת ברון, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ ציינו כי ראוי שהכללים על ניהול חשבונות נבחרי ציבור ברשתות החברתיות יוסדרו בחוק.

השופטות קבעו פה אחד כי החשבון של קוניק, שאינו ממומן על ידי העירייה, הוא בעל "מאפיינים ציבוריים משמעותיים" ולכן כפוף לביקורת שיפוטית האם מדובר בהחלטה מידתית - כזו שהפגיעה הצפויה עומדת ביחס ראוי לתועלת. "קביעה כי מדובר בחשבון שחלים עליו כללי המשפט הפרטי בלבד תאפשר לקוניק לאחוז את החבל משני קצותיו - ליהנות מהיתרונות של שימוש בחשבון למטרות ציבוריות מחד גיסא, תוך החלת הדין הפרטי המקל לעניין חסימת משתמשים מאידך גיסא".

התביעה הוגשה על ידי הפעיל החברתי אלמוג רובינשטיין באמצעות הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, וביקשה לקבוע כללים מנחים לנבחרי הציבור בהיעדר חקיקה. רובינשטיין העביר ביקורת בטוויטר על קוניק, בסוגיית תחבורה ציבורית והולכי רגל. רובינשטיין טען כי ביקר באופן ענייני את בטיחות הולכי הרגל בגבעתיים בנוגע לתופעה של חניית רכבים על המדרכה, תוך שכתב כי קוניק והמשטרה מעודדים תופעה זו.

"הפרסום הביקורתי לא מהווה הסתה

רובינשטיין צייץ במאי 2020 "הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע על המדרכה אבל זה לא מחזה נדיר שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עד שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי".

לציוץ צירף רובינשטיין צילום מסך של התכתבות בינו ובין המוקד העירוני ותייג את קוניק, שמצידו הגיב "ראוי שתמחק את הציוץ העלוב שלך איש בזוי שכמותך". בתגובה נוספת כתב קוניק "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך", ולאחר מכן חסם את רובינשטיין.

נקבע כי "הפרסום הביקורתי לא מהווה הסתה ולא מצדיק את החסימה בהתאם לכללי המשפט הציבורי". הוא מהווה הבעת דעה בנוגע למדיניות העירייה והמשטרה. לא משתמע ממנו כי קוניק מעודד חלילה הרג ופציעה של תושבים. "החסימה פוגעת בחופש הביטוי של המערער, ומדובר לא רק ב"ענישה" בגין הציוץ שכבר פורסם, אלא במניעה מראש של האפשרות להגיב לפרסומים בחשבון של קוניק. בפרט שקוניק עושה שימוש בחשבון כמעין "מוקד פניות".

השופטת ברון ציינה "אכן ראוי היה כי המחוקק יתן דעתו לעניין וינחה את אישי הציבור המנהלים חשבונות ברשתות החברתיות שאינם נסמכים על מימון ציבורי, כיצד עליהם לפעול בכל הנוגע לחסימת משתמשים ולמחיקת תגובות. עם זאת, בהודעה של היועמ"ש הובהר כי הנושא אינו מצוי על סדר היום ואין צפי להסדרתו. מאחר שהתובע נחסם לפני למעלה משלוש שנים, נדרשת התערבותנו בעניינו הפרטני".