בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
רוב הכלכלנים טעו. בנק ישראל החליט אתמול (ב') להוריד את הריבית במשק ברבע אחוז, כך שזו תעמוד מעתה על 4.5%. בנק ישראל צופה שהריבית תרד ל-3.75%-4% עד סוף שנת 2024.
● נגיד בנק ישראל מציג: תחזית למשק, ביקורת על תקציב הביטחון ואזהרה
● הורדת הריבית: החזר המשכנתה יקטן, אבל הבשורה האמיתית מסתתרת במקום אחר
● "ההחלטה הפתיעה אותי": רוב הכלכלנים טעו בתחזיות הריבית
● פרשנות | כשהדיון לגבי החלטת הריבית נמצא במגרש הצבאי והפוליטי
למעשה, גם שוק ההון טעה בהערכה שלו, כאשר בתגובה להחלטת הריבית מדדי המניות טיפסו בחדות. את העליות הובילו מדדי הבנייה והנדל"ן המניב, שסבלו מאוד מהעלאות הריבית (וכתוצאה מכך מהתייקרות המימון שלהם). מדד ת"א בנייה עלה ב-4%, ת"א נדל"ן מניב ישראל עלה ב-4.7%, ות"א מניב חו"ל זינק ב-5.5%.
עליית הריבית הראשונה כעת אומנם לא אומרת שהריבית תחזור לאפס, אבל היא מסמנת שהעלאות הריבית הגיעו לסיומן.
ובכל זאת צריך לומר, הטעות של הכלכלנים והשוק הייתה רק לגבי מועד הורדת הריבית הראשונה, לא לגבי כיוון הריבית. כולם הבינו ואמרו שהכיוון של הריבית הוא למטה, השאלה רק הייתה האם זה יקרה כבר בהחלטה היום - או רק בהחלטה הבאה ב-26 בפברואר.
בצד של הכלכלנים שצדקו לגבי ירידת הריבית כבר היום, אפשר לשים את ויקטור בהר ומודי שפריר מבנק הפועלים ואת יוני פנינג ממזרחי טפחות. בצד השני נמצאים ד"ר גיל בפמן מבנק לאומי, רונן מנחם מבנק מזרחי טפחות, עפר קליין מהראל, יונתן כץ מלידר שוקי הון, ד"ר רון אייכל מאיילון, אורי גרינפלד מפסגות ואחרים.
"ההחלטה הפתיעה אותי"
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מודה כי "הורדת הריבית הפתיעה אותי. אני סברתי כי הריבית אומנם תרד, אך בעוד חודש. עיון בהודעה מראה כי בנק ישראל הסיר את המונח 'התפתחות המלחמה ואי-הוודאות הנגזרת מכך' מהסיפא של דברי ההסבר, ומנגד הוסיף את המדיניות הפיסקאלית. כמו כן, בנק ישראל מתרשם מאיתנות המשק ושוקי ההון, ששבו לעלות בעוצמה, ולראיה - לא הוזכרו הפעם בין הגורמים שהושפעו משמעותית לרעה מהמלחמה. אני מייחס לכך חלק נכבד בהחלטת בנק ישראל.
"שינוי נוסף נוגע לסביבת האינפלציה. בנק ישראל הולך צעד נוסף ומעריך כי זו תיכנס לתחום היעד כבר ברבע הנוכחי. לבסוף, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא מזהיר כי הסיכון לפיחות השקל עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה. כל הגורמים הללו יכולים להסביר את הקדמת הורדת הריבית, שכן איש לא סבר כי תוסיף לעלות. סימני השאלה היו אם תרד היום, או בעוד חודש".
לדברי מנחם, "חשיבות רבה יותר תהייה לתוואי בהמשך השנה וכאן אין שינוי: בנק ישראל עדיין רואה ריבית של 4.00%-3.75% בעוד שנה, כפי שצפה בתחזית הקודמת, מלפני חודש. כלומר, אומנם עיתוי הורדת הריבית הוקדם, אך להערכתי בנק ישראל לא מתכוון לאותת בכך שבשלו התנאים להפחתות ניכרות יותר גם בהמשך.
"בנק ישראל מניח הנחות חזקות, הן לגבי תוואי המלחמה (השפעה כלכלית פוחת והולכת כבר מתחילת השנה) והמסגרת התקציבית (התאמות תקציביות של כ-30 מיליארד שקל עד סוף השנה). אי-הוודאות בקשר להנחות הללו גבוהה, ולכן, שוב, סביר להניח כי החלטות הריבית בהמשך תהיינה תלויות נתונים, ואין כאן כוונה לסבב של הורדות ריבית מצד בנק ישראל".
את הדברים הללו אפשר לשמוע גם בתוך דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עצמו, שבמסיבת העיתונאים כעת אומנם נתן לממשלה סוכריה בדמות הורדת ריבית, אך זה לא אומר שמעכשיו בכל החלטת ריבית תהיה עוד הורדה. אפילו כעת במסיבת העיתונאים הוא מזהיר את הממשלה ולמעשה דורש לבצע קיצוצים בתקציב. אם לא, ירידת הריבית עלולה להיעצר.
"מצבו של הצרכן צפוי להשתפר"
גם בפסגות הופתעו מהורדת הריבית. אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, לא מבין מדוע בנק ישראל מיהר להוריד את הריבית: "עולה השאלה מדוע למהר ולהפחית את הריבית כבר עכשיו? אומנם המלחמה גרמה להאטה במשק, אבל עיקר ההאטה אינה בצד הביקוש, שכן לפי נתוני בנק ישראל, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי כבר חזר לרמתו ערב המלחמה.
"הורדת הריבית לא תשפר את מצב ענף התיירות או תגדיל את כוח-האדם שנפגע בגלל מחסור בפועלים זרים, בפועלים מיהודה ושומרון או פשוט כי מאות אלפי עובדים נמצאים במילואים. אנו עדיין בתקופת מלחמה שמייצרת אי-ודאות גבוהה לגבי המגמות הכלכליות, ובתקופה כזו בנק מרכזי יעדיף בדרך-כלל להמתין ולבחון כיצד הדברים מתפתחים. לכן, אם בבנק ישראל החליטו שאפשר להתחיל להוריד ריבית, על אף שמצב המשק לא כזה שהופך החלטה כזו להכרחית, ניתן ללמוד מכך בעיקר שבעיני הבנק האינפלציה בדרך חזרה למרכז היעד בוודאות גבוהה מאוד.
"כעת, כשמגמת הריבית היא כלפי מטה, מצבו של הצרכן צפוי להשתפר, מכיוון שהעלות החודשית של הלוואות כמו משכנתה או הלוואות לרכב תלך ותרד, מה שיותיר יותר כסף בכיס של משקי הבית.
חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 תירשם האצה ניכרת ל-5% צמיחה. לדברי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "תחזית הצמיחה של בנק ישראל כוללת התאוששות מוקדמת במעט מזו שבתחזית לאומי, כאשר ההבדל ניכר בהבדל בתחזית הצמיחה לשנת 2024. נגיד בנק ישראל הדגיש את מידת אי-הוודאות סביב תחזית זו בעת הנוכחית. הנגיד הזכיר את הסיכונים השונים שעלולים להביא לעלייה מחודשת של האינפלציה, בעיקר סיכונים בצד ההיצע. כמו כן, הנגיד ציין כי קצב הפחתות הריבית, שבנק ישראל יראה לנגד עיניו, יושפע מן המידה שבה המדיניות התקציבית תבצע את הצעדים הנדרשים".
ומה יקרה לריבית בעוד שנה?
"היות שאיננו מניחים כי האוצר ינקוט בקיצוצים מספקים בתקציב 2024, והיות שהנגיד הבהיר כי "הורדת הריבית בשנה הקרובה תהיה מדודה", אנו נותרים בהערכתנו כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית פעם נוספת בפגישה בסוף חודש פברואר", אומר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים. "חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה רמת ריבית של 4.00%-3.75% ברבעון האחרון של 2024 ('תוואי ירידה מתון יותר מתחזיות השוק', לרמת ריבית של כ-3.35%, כהגדרת הנגיד). אנו מניחים כי ריבית בנק ישראל תעמוד בסוף השנה על כ-3.50%-3.75%.
"בנוסף, הירידה בעלויות המשכנתא מחד ועצירת הבנייה מנגד, תביא כנראה לגל מחודש של עליות מחירים בשוק הנדל"ן בטווח הבינוני. נציין כי אם בשנה האחרונה הציבור הגדיל את היקף הפיקדונות בבנקים או בקרנות הכספיות, הרי שאלה יהפכו עם הזמן לפחות אטרקטיביים, מה שצפוי להמשיך לתת רוח גבית לשוקי ההון".
גם חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מברך על הורדת הריבית. לדבריו, "הורדת הריבית על-ידי בנק ישראל היא צעד ראשון והכרחי להתאמת המדיניות הכלכלית למצב שלאחר המלחמה. הריבית הגבוהה נועדה לצנן את המשק ואינה רלוונטית למציאות הכלכלית כיום, שהיא של האטה כלכלית וירידה בביקושים.
"כדי לתמוך בהמשך הורדת ריבית בתקופה הקרובה, הממשלה חייבת לאמץ במקביל תקציב אחראי ומעודד צמיחה תוך שינוי סדרי עדיפויות לאומיות. נדרש שילוב של מדיניות ריבית ותקציב מעודדי צמיחה כדי להקטין את הפגיעה הכלכלית במשק בשל המלחמה".