גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפשר להסתדר בלי עילת הסבירות, אז למה הפעם שלפו השופטים את נשק יום הדין?

שופטי העליון אמרו אמש למעשה "עד כאן", כאשר הכריעו לפסול את ביטול עילת הסבירות ● פסק הדין מעניק לבית המשפט כוח רב, רגע לפני שהרוב השמרני משתלט עליו ● ידו של מי תהיה בסוף על העליונה? ימים יגידו

שופטי העליון בדיון בבג''ץ בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי העליון בדיון בבג''ץ בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

הרבה מאוד יש לומר על פסק הדין שניתן אמש. על ההיבטים המשפטיים שלו, ההיסטוריים, הפוליטיים-בואכה-אסטרטגיים ובמידה רבה גם הסוציולוגיים. לא הכול יוכל להיכתב כאן.

תחת עננה כבדה של הדלפות, שחררו אתמול (א') שופטי בית המשפט העליון לעולם 750 עמודים של פלפולי-פלפולים. חלקם תקדימיים ממש, חלקם צפויים. אחרים לא עד הסוף מהודקים. האלוהים של עולם המשפט הוא תמיד בפרטים הקטנים, וכאן יש הרבה מהם. ניואנסים על גבי ניואנסים שיכתיבו בסופו של יום את גבולות הגזרה וההגנה על זכויות היסוד במדינת ישראל, וכתמונת ראי - גם את טבעת החסמים על השלטון, שהתהדקה אתמול אחרי שנה של מה שהורגש לא פעם כשכרון חושים. ידו של מי תהיה בסוף על העליונה? קשה לדעת. החימוש מצוי כרגע בגבולות.

פרשנות | שופטי העליון שלחו מסר לממשלה, ולא ברוב דחוק: הכוח שלכם מוגבל
דעה | למרות החששות הרבים, ככה לא פוסלים חוק יסוד
שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
בג"ץ פסל את החוק לביטול עילת הסבירות: "מעצים את כוחה הרב ממילא של הממשלה"

שנים של בדיקת גבולות הדדית

היחסים בין הרשויות בישראל נעים תמיד בתנועת מטוטלת. כל רשות מגיבה לרעותה. בשנים האחרונות בדיקת הגבולות ההדדית הייתה אינטנסיבית. באופן יחסי, ובניגוד למתואר לא פעם, נהג בית המשפט העליון בריסון. יש שיאמרו פחדנות. היד על ההתערבות ממש לא הייתה קלה, גם כשהגיעו לפתחם של יושבי קומת השופטים סוגיות שעוררו בהם שאט-נפש, כפי שעולה מפסקי הדין שכתבו בסופו של יום.

השאלה אם ראש ממשלה יכול לכהן כשהוא נאשם בעבירות פליליות חמורות, למשל, נענתה פה-אחד בחיוב. 11:0. התחושה החזקה היא אגב שרוחו של פסק הדין ההוא - אפשר לומר הטראומה ממנו ומהיעדר החשיבה על השלכותיו בזמן אמת - מלווה את פסק הדין שביטל את עילת הסבירות, גם אם נזכר בו הלכה למעשה רק באופן אגבי, כאסמכתא מקשטת, בהקשר אחר לגמרי. בדומה, כך גם החוק שאסר על איחוד משפחות פלסטיניות. זה שהעלה את אחוז החסימה. החוק שהתיר ועדות הקבלה. חוק הנכבה. כל אלה מופיעים בספר החוקים הישראלי.

והדברים שהיו נכונים לחוקים אושררו עם שלושה סימני קריאה בכל הנוגע לסמכות המכוננת, הסו-קולד חוקה שלנו שנכתבת פרקים-פרקים הודות לשאננות קצרת-הרואי של האבות המייסדים. זה היה נכון לבית המשפט, שבלע למשל את הגלולה המרה של חוק הלאום, ובפרט את הסעיף שביקש להפלות ערבים בקבלת קרקעות - וזה היה נכון לכנסת.

לא כל יום נגעו פה בחוק יסוד. אבל בשנים האחרונות משהו החל להיפרם. התהליך שהחל עם היעדרה הממושך של כנסת מתפקדת וממשלות מעבר לא יציבות, והמשיך בשימוש בחוקי יסוד כדי להסדיר חשדנות מובנית בממשלת חילופין מקרטעת או כדי להכשיר תקציב דו-שנתי, החלו לגרד את העצבים של השופטים, וגם את הספק. השימוש התכוף בחוק הנורבגי שהחליש את הכנסת עוד יותר מכפי שהייתה חלשה ממילא גם קודם, רק הגביר את החשש בקרבם של רבים מן השופטים - אלה שפסלו את החוק ואלה שלא - מפני מה שהולך ומתהווה כרשות אחת חזקה ונטולת בלמים - הממשלה.

הסבירות הטרידה את השופטים

אל תוך המצע המפואר הזה נחתה הרפורמה של יריב לוין ושמחה רוטמן, וההצהרות הבוטות (לשון המעטה) שנלוו לה. השיח שלפיו בית המשפט הוא אויב העם התחיל קודם, אבל הפעם, נדמה היה, ניתנו לו גם כלים מעשיים. ראשונה לעבור הייתה הסבירות, במובנים מסוימים הבעייתית פחות מהשינויים האחרים שניצבו על הפרק - פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים ופסקת התגברות שתייתר לחלוטין את הביקורת השיפוטית על הכנסת.

ההצהרות שלפיהן זו רק הסנונית הראשונה, עשו את שלהן גם בבית המשפט. הסבירות הטרידה את השופטים. המינויים השנויים במחלוקת במגזר הציבורי הפכו תכופים, וכך גם סוגיות תקציביות שהיו מטופלות בעבר בכלים של סבירות. אבל יותר מהכול הטריד הביטול הגורף שלה בכל הנוגע להחלטות הממשלה והשרים. צמצום היה עובר.

אולם מעבר לסבירות, הדהדה גם הידיעה שזה לא ייגמר בסבירות. זה בולט לא רק מפסק הדין של השופט יצחק עמית, הסדין האדום של הקואליציה, שאומר את הדברים בצורה מפורשת ומציין למשל, בהמשך להתבטאותו עוד באולם, כי "דמוקרטיה אינה אורגניזם אשר חי לנצח, תוך שהוא מזין את עצמו מהאוויר סביבו". הוא שלף מהקבר את מונטסקייה והדגיש כי הביקורת הפרלמנטרית בישראל על הממשלה אינה אפקטיבית, וכי התיקון הזה הוא "צעד אחד בכיוון הלא נכון של החלשת הדמוקרטיה". בהמשך, כדי להדגיש את הכוח הלא מרוסן של הממשלה, הוא הקביל אותה לגרעין שליטה של חברה. עמית הוא איש של דיני תאגידים הרבה לפני שהוא איש של משפט חוקתי, אבל החשש מעריצות, כמו גם מגודל השעה, לא נשאר רק אצלו.

השופטת דפנה ברק-ארז, ולא רק היא, כתבה כי פסק הדין ניתן למרות מכאובי המלחמה, "נוכח הסכנה הגלומה בו ליציבותה הדמוקרטית של המדינה", וכי "זוהי מלאכה שיש בה אף הכרח". גם הנשיאה הפורשת אסתר חיות דיברה על כך שמדובר "בסוגיות הנוגעות למאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", והרוח הזו שבה ומנשבת מכל פינה של פסק הדין הזה. הפגיעה שמייצר ביטול עילת הסבירות לבדו והחשש שהוא מותיר את האזרחים חשופים לשרירות-לב ושחיתות פוטנציאלית, אך גם, ואולי בעיקר - הידיעה שהוא לא ייוותר לבדו.

שופטי העליון אמרו אמש למעשה - עד כאן. ממשלה לא יכולה לעשות כל העולה על רוחה; הכנסת לא יכולה עד כדי כך לא לפקח עליה; והסמכות המכוננת, זו שניתנה לה אי-אז להרכיב חוקה, היא לא בלתי מוגבלת. זה נכון גם לשופטי המיעוט, כמו אלכס שטיין למשל, שסבר כי אין מקום לפסול את החוק הקונקרטי - אבל בהחלט הבהיר לכנסת שהיא מחויבת למגילת העצמאות ולתוכנה, ואינה מוסמכת לחרוג ממנו.

אולם מבחינתם של שופטי הרוב, לעניין הפסילה בכל אופן, אי-אפשר היה להוסיף ולהסתפק עוד באזהרות. הברקס היה חייב להיות ברור ומיידי. גם בגלל התוכן שלו, הגורף, גם בגלל השילוב שלו עם השאר וגם בגלל האופן שבו נחקק. ראו למשל את פסק דינה של הנשיאה הפורשת חיות, העוסק בין היתר באופן שבו הובאה הצעת החוק מלכתחילה לוועדת חוקה חוק ומשפט - ועקפה כך את הבלמים של ועדת השרים לחקיקה ואת הצורך בקבלת חוות-דעת של היועצת המשפטית לממשלה.

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, השופטת אסתר חיות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

תיקון אחר לעילת הסבירות לא היה נפסל

מכלול פסק הדין מלמד שתיקון אחר, מאוזן יותר, בהסכמה רחבה, בהליך חקיקתי סדור ותקין ובלי שוט של מהלכים נוספים בקנה - לא היה נפסל. שופטים הם אנשים יצירתיים. אם חקיקה הייתה עוברת, הם היו (ויש לקוות שעוד יעשו כן) מפתחים כלים חדשים.

למרות הרושם השגור, מרביתם של יושבי גבעת רם אינם ששים אלי קרב, גם כשאולי היה ראוי לעשות כן. הלב של עילת הסבירות הוא בבחינת פרוצדורה של תהליכים מקצועיים. יש משהו אירוני בכך שהיא קמה מהקבר הודות לכשל בהליך שכזה בדיוק.

ומה בסוף, הברקס ינצח? בסוף, בכפוף לסייגים של שופטים מסוימים בקבוצת הרוב, שביקשו בכל זאת לגדור באופן הרמטי יותר את ההתערבות בחוקי יסוד, כמו ברק-ארז למשל, פסק הדין הזה נותן לבית המשפט כוח רב, רגע לפני שהרוב השמרני משתלט עליו. ההימור שלפיו לא ייתכן מצב פוליטי שבו מכהנת כנסת שהיא יותר ליברלית מבית המשפט, נראה על פניו הגיוני, אך גם רות ביידר-גינסבורג לא חשבה שבסוף יהיה זה בית המשפט שלה שיבטל את הזכות החוקתית להפלות. ימים יגידו.

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך