גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמארט #1 חשמלית / צילום: יח''צ

היוצרות התהפכו בתעשיית הרכב העולמית ב־2023, שבה סין הפכה ליצואנית הרכב הגדולה בעולם, עם ייצוא של כ־5.22 מיליון כלי רכב חדשים בשווי מצרפי של כ־101 מיליארד דולר. כלי הרכב הסינים יוצאו בשנה שעברה לכ־200 מדינות, רובן נכנעו כמעט ללא קרב מול שטף הדגמים הזולים והמאובזרים מהמזרח. אירופה המשיכה להיות אי מבוצר, עם חדירה של פחות מ־4% למותגי רכב סינים עצמאיים.

● השבוע בענף הרכב | הגזירה תתרחב: מס על כל קילומטר, גם ברכבי ה"פלאג אין"
● ניתוח גלובס | הכנסות המסים על רכב חשמלי היו בשיא ב-2023. לאוצר זה לא מספיק
● מבחן דרכים | במחיר נמוך בעשרות אחוזים מהמקבילים: הקרוס-אובר הסיני החדש

הסינים ממשיכים לחפש דרכים לעקוף את מחסומי החשדנות של האירופאים ואחת מהן היא "שיטת הסוס הטרויאני": לייצא כלי רכב שפותחו ויוצרו בסין, ולשווק אותם באירופה תחת המטרייה של מותגים אירופאים מוכרים ומבוססים.

דוגמה בולטת היא משפחת דגמי הקרוס־אובר החשמליים הקומפקטיים של קבוצת GEELY הסינית. על אותה פלטפורמה השיקה הקבוצה בשנה החולפת שלושה דגמים חשמליים מתחרים. אחד תחת שם של מותג סיני מקורי (זיקר X), השני תחת וולבו (EX30) והשלישי נושא את שם המותג "הנוסטלגי" סמארט, כחלק משיתוף פעולה עסקי והנדסי עם מרצדס, בעלת הבית של המותג בגלגול קודם. מרצדס גם מעניקה למותג תמיכה שיווקית.

הטקטיקה זכתה להצלחת מכירות מיידית באירופה וכעת עומדת למבחן בשוק הישראלי, שבו עבור רבים סמארט היא רק זיכרון חולף ממכוניות עירוניות זעירות (ויקרות).

עיצוב חיצוני

לדגם הראשון של סמארט המחודשת, שמכונה #1, או "האשטאג 1" בקרב בני דור הטיקטוק, שפת עיצוב שונה מזו של רכבי הקרוס־אובר הסינים. יש לו קווי מתאר של האצ'בק עם מרווח גחון נמוך, אבל הוא רחב וגבוה מהמקובל בפלח וניצב על בסיס גלגלים ארוך. בחרטום קווים עגלגלים ופנסים מלוכסנים, ופרופיל הצד בולט בזכות עמוד אחורי שנראה כאילו הוא חלק מהגג ש"זורם" לעבר דופן הרכב. בחירה באחד משלל שילובי הצבעים יוצאי הדופן, כמו גוף אפור וגג כתום, תזכה את הרוכש בהרבה תשומת לב.

פנים הרכב

למרות הממדים החיצוניים הצנועים, תא הנוסעים מרווח מאוד הודות לבסיס גלגלים באורך 2.75 מ' וגובה נכבד של 1.63 מ'. הוא מספק שפע מרחב לראש, לרגליים ולכתפיים של ארבעה מבוגרים בגובה 1.8 מ' גם מלפנים וגם מאחור. תנוחת הישיבה גבוהה, אם כי לא כמו בקרוס־אובר "מלא", והמושבים רחבים ונוחים. התא משובץ תאים וחללים שימושיים לאחסון - חשוב כי תא המטען בנפח 323 ליטר יכול לבלוע כ־3 מזוודות טרולי לכל היותר. אמנם מאחור יש דלת אחורית רחבה ואת המושב האחורי ניתן להזיז קדימה לטובת הגדלת נפח המטען על חשבון מרחב לרגליים, אבל זה עדיין לא נפח אחסון של קרוס־אובר כהלכתו.

עיצוב הפנים סימטרי ונעים לעין ושמשות הצד הגדולות, פלוס חלון הגג הפנורמי, תורמים לתחושה אוורירית ומוארת. מעצבי הפנים הקפידו לשלב אלמנטים מהגלגול הקודם של סמארט כולל צורות אליפטיות בפתחי האוורור והדוושות, ומוט ההילוכים הממוקם לצד ההגה בדומה לרכבי מרצדס.

התרומה של מרצדס בולטת באיכות החומרים והגימור. ברמת הגימור הבכירה הרכב העניק תחושה של מותג פרימיום אירופי עם ריפוד דמוי עור בתפירה נאה, דיפוני פלסטיק רכים ובידוד רעשים יעיל. האבזור התקני נדיב מאוד, כמקובל אצל הסינים, וכולל כבר בדגמי הבסיס מערך מצלמות היקפי מצוין, מושבים מחוממים, חלון גג פנורמי, דלת אחורית חשמלית, חישוקי 19 אינץ' ועוד. בסך הכל זה תא נוסעים שנעים מאוד לשהות בו לאורך זמן.

מולטימדיה ומצלמות

מערך הפיקוד כולל לוח מחוונים דיגיטלי די צר אבל חד וברור, ולצדו מסך מולטימדיה ענק. המעצבים ניסו לייצר ממשק תפעול "צעיר" עם שלל אנימציות צבעוניות, כולל שועל שנודד על פני המסך ללא הסבר ברור. סביר שנהגי דור הסמארטפון יפתחו אליו קשר רגשי עמוק, לנו הוא נראה כמו גימיק. מערך הפיקוד נקי ממתגים למעט כמה מתגי מגע חיוניים בתחתית המסך ועוד כמה על ההגה. כגיבוי יש ממשק פיקוד די קולי יעיל באנגלית.

מנוע

מערכת ההנעה מבית ג'ילי כולל בדגם הבסיס מנוע אחורי בהספק של 272 כ"ס ומומנט של 34 קג"מ, שמאפשר זינוק מאפס ל־100 ב־6.7 שניות. זה נשמע הרבה עבור רכב אופנתי/עירוני, שאורכו פחות מ־4.3 מ', אבל צריך לזכור שהמכונית הקומפקטית הזו שוקלת כ־1.87 טון.

כראוי לסינים, זו מערכת הנעה בוגרת וידידותית לשימוש. במצבי התכנות המתונים צבירת המהירות די מתונה. במצב הספורטיבי התגובה חדה והמכונית מאיצה במרץ גם בעליות תלולות עם ארבעה נוסעים. השיוט על כביש מהיר קליל וגם ב־130 קמ"ש עוד יש רזרבות לעקיפה מזדמנת. גרסת ה"בראבוס" הספורטיבית מגיעה עם שני מנועים בהספק קצת הזוי של 428 כ"ס וזינוק בפחות מ־4 שניות, אולם ספק אם מי שאינו שוחר ריגושי אקסטרים ימצא בה צורך מעשי.

לסוללה התקנית קיבולת צנועה יחסית של 66 קילוואט־שעה, אבל לג'ילי יש מוניטין של מי שיודעת להפיק ניצולת מירבית מהסוללות. הטווח המוצהר עומד על 440 ק"מ ב־WLTP ואפשר שבקיץ, עם מזגן פועל בעוצמה, הטווח הריאלי ינוע סביב 350-380 ק"מ בנסיעה רגועה. במערכת איחזור האנרגיה הבלימה פחות יעילה מהמערכות הטובות בשוק, כמו זו של יונדאי איוניק 5 למשל. מנגד המכונית תומכת בטעינה מהירה של עד כ־150 קילוואט לטובת קיצור השהייה בתחנות טעינה ציבוריות.

על הכביש

אחרי שכבר כמעט התייאשנו מלמצוא חשמלית סינית זולה (יחסית) ששומרת על קשר עם הנהג, המפגש עם הסמארט החזיר לנו את האופטימיות. יש לה היגוי נעים וזריז לצד התנהגות כביש רהוטה ונקייה, כל עוד לא מאתגרים אותה בקיצוניות. נטיית המרכב בפניות הדוקות די מתונה למרות הכיול הרך של המתלים, וזו בהחלט מכונית שאפשר גם לנהוג בה ולא רק "להגיע איתה ממקום למקום". נוחות הנסיעה טובה ברוב התנאים, אם כי מעבר על פסי הרעדה ארצישראלים יכול להקפיץ את היושבים מאחור.

מחיר

למרות הקרבה המשפחתית למרצדס, והעובדה שהסמארט משווקת באולמות התצוגה של המותג הגרמני המיוחס, הסמארט 1 מגיעה לישראל עם תמחור מרשים, שפונה לשוק הרחב. מחיר הגרסה הבסיסית מתחיל בכ־175 אלף שקל ומגיע עד כ־195 אלף שקל לגרסה המפוארת, ואילו גרסת ה"בראבוס" החזקה ובעלת העיצוב הייחודי עולה כ־210 אלף שקלים, בינתיים. היא לא פונה ללקוחות ההארד קור של הג'יפונים החשמליים, אבל זו עדיין אחת האופציות המוצלחות ביותר בפלח החשמלי "העממי" (הכל יחסי), עם בונוס של "הילת מרצדס". כך או כך זו מכונית שמכבדת את המורשת של המותג, ופותחת עבורו פרק חדש וראוי. מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

זיקר X

חולק עם סמארט #1 פלטפורמה ומכללים ועיצובו דומה יותר לקרוס־אובר מסורתי. תא נוסעים מרווח, מנוע אחורי של 272 כ"ס, טווח עד 445 ק"מ ומחיר מ־184 אלף שקל.

ג'יפ אוונג'ר

לקרוס־אובר החשמלי־עירוני של ג'יפ עיצוב "קרבי" ותא נוסעים מאובזר. להנעה אחראי מנוע בהספק 156 כ"ס וסוללה של 54 קילוואט בטווח מוצהר של עד 400 ק"מ.