דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף
בזמן שהממשלה נאלצת לדחוף את ידה עמוק יותר ויותר לכיסים של כולנו, כי "אין ברירה", "שעת חרום" וכו', ישנו מגזר גדול שדווקא זכה השבוע לעוד הטבת מס. המע"מ אמנם יעלה באחוז, מדרגות ביטוח לאומי לא יעודכנו, ובאופן כללי כולנו נרגיש את הידוק החגורה ואת גיוס הציבור למימון המלחמה ונזקיה. אולם תקרת הפטור ממס כלשהו על השכרת דירה תעלה בשנת 2024 מ־5,471 שקל בחודש ל־5,654 שקל. זאת, אף שבחוק ההסדרים האחרון התחייבה הממשלה שהתקרה תפסיק לטפס, בתמורה לאישור סעיף אחר, שכן עבר, לפיו שוכר שגם משכיר יוכל לקזז מס עד לתקרה של 7,500 שקל. אבל בפועל, ההתחייבות ההיא התאיידה, ורק הרחבנו את מעגל המשכירים שיהיו פטורים ממס.
● שאלות ותשובות | תקרת הפטור ממס להשכרת דירה עודכנה, וזה המסלול החדש שכדאי להכיר
● התקציב עבר, והאוצר יכול לרשום לפחות הצלחה אחת: הוא עמד ביעד ההתכנסות של נגיד בנק ישראל
● טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים: "יהיו לי מיליונים, אוכל לפרוש מוקדם"
צעדי חרום לטובת מי
אין דוגמה טובה יותר מהפטור על השכרת דירה - ההכנסה היחידה בישראל שפטורה ממס! - להוכיח עד כמה ממשלות ישראל טובות בצעדי חרום, אבל בעיקר כשאלה באים להיטיב עם חבריה. "עת לעשות - הפרו תורתך", ציטט במאי 1990 שר המשפטים דן מרידור את הפסוק המפורסם על בימת הכנסת, כשהציג חוק חדש שקבע שלראשונה הכנסה משכירות של עד 2,600 שקל בחודש תהיה פטורה ממס - בהוראת שעה בלבד, עד 31 בדצמבר 1991. מרידור הסביר שהוא עושה זאת "לא בלב קל", ש"בדרך כלל כוונת הממשלה אינה להרבות בפטורים", אבל הפעם ישנו "הצורך הדחוף להקל בפתרון בעיית הדיור בשביל העלייה הבאה עלינו".
כלומר, כדי "לייצר" במהירות דירות לעולים, הממשלה ביקשה לעודד השכרת דירות, לראשונה בפטור ממס. חבר הכנסת אריאל ויינשטיין מהליכוד, שייצג את הממשלה, הסביר שרבים לא משכירים את דירתם הריקה בגלל חשש מנזקים שיעשו בה שוכרים, שמא הם לא יתפנו, ובגלל שממילא היא בעיקר מחכה "לבן או לבת שיינשאו". מיכאל איתן מהליכוד ציין שרבים פשוט חוששים לפגוש את רשויות המס - "פגשתי יהודי שמחזיק דירה ויש לו פרנויה מהשלטון. כנראה הוא סוחב את זה מאות שנות גלות, או כמה עשרות שנות שלטון ישראלי. אני אומר לו 'עכשיו אתה לא צריך להתעסק יותר עם מס הכנסה, קח את הדירה, תשכיר אותה'".
בכל מקרה, הדגיש אז ויינשטיין, "אני רוצה שיהיה ברור לכולנו שהחוק הוא לתקופה קצרה. משום שאני חושש שאם הוא לא יהיה כזה, משקיעים ירכשו דירות, דמי הרכישה יעלו, והתוצאה היחידה תהיה התייקרות הדירות".
התריעו מזמן
ומה קרה בסוף? הוראת השעה קיבלה תוקף שנה אחרי שנה, והדירות אכן התייקרו עוד ועוד. תמיד היה מי שהסביר שהחזרת המס עלולה להתגלגל לשוכרים האומללים, וכמובן שרק להם דואגים הפוליטיקאים המסורים שלנו. רק בשנת 2003, במסגרת "חומת המגן הכלכלית" עליה הכריז שר האוצר דאז בנימין נתניהו, הוחלט להפחית את הפטור דרמטית עד לביטולו. ב־2005 התקרה ירדה מ־7,390 ל־5,595 שקל. ב־2006 היא ירדה ל־3,830 שקל, אבל אז זה נגמר. בשנת 2007 הצליח יו"ר ועדת הכספים משה גפני להעלות אותה מחדש ל־4,200 שקל ולהפוך את הוראת השעה המתגלגלת לחוק קבוע.
ואגב, כשהפטור יצא לדרכו, נציב מס הכנסה התריע בכנסת שהוא יביא לאובדן הכנסות של 32 מיליון שקל בשנה (10% מדמי השכירות שהעבירו עד אז המשכירים). נכון להיום, מדובר באובדן הכנסות מוערך של כ־2 מיליארד שקל בשל אותה תקרה. אם תרצו, זה רק עוד משל מצוין לסדרי העדיפויות ולעיוורון של הפוליטיקאים. כמו שאמר בשנת 1990 חבר הכנסת רן כהן, בדיון ההוא בכנסת: "אני מניח שלא ישב מישהו וזמם מזימה לעשות זאת, אבל אין לי ספק שלכל יועציו, מקורביו, דוחפיו ומעודדיו של החוק הייתה כוונה אחת ברורה: לתת לאנשים בעלי יכולת, העשירים שבעשירים, לנצל את ההזדמנות שהאומה עומדת דום, ובצדק, לנוכח העלייה".
באותו דיון, אגב, דרש חבר הכנסת חיים רמון שלכל הפחות המדינה תקבל דיווח מכל מי שמשכיר דירה - צעד שעלה מאז שוב ושוב על ידי פקידי האוצר, ללא הצלחה. מדובר בניסיון נואש לייצר פיקוח כלשהו, ולוודא שמי שעובר את תקרת המס יידע שהמדינה עלולה לכל הפחות לעלות עליו. "כשאפילו לזה אינכם מסכימים, אתם חושפים את פרצופכם האמיתי", אמר רמון לממשלה ב־1990, "זו הפעם הראשונה, כאשר נושאים את שם העלייה לשווא, שאנחנו נותנים גושפנקא למעלימי המס". מאז זה לא נפסק.
כוכבי השבוע
מצוין: אל תספידו את שוק המשרדים או את חיפה
שוק המשרדים קפוא. מעסיקים רבים עברו למודל היברידי שמשלב בית ומשרד, קטר ההייטק עסוק בהתייעלות וצמצומים, יותר ממיליון מ"ר חדשים נזרקים בכל שנה לשוק, והמלחמה גם ככה לא מוסיפה למצב הרוח העסקי ולמחשבות על עסק חדש.
לכן, הבשורה השבוע על עסקה חדשה הייתה כמו מים לצמא. ועוד בשכונת הדר בעיר חיפה - שתיים שתהילתן הרחק מאחוריהן. אין חיפאי ותיק שלא מכיר את מגדל "הארמון" הישן ברחוב הנביאים, שחברת הביטוח מגדל "נפטרה" ממנו בספטמבר 2020 כשמכרה אותו לקרן ריאליטי תמורת 105 מיליון שקל, פחות מעשור אחרי שקנתה אותו במחיר דומה. באותו זמן, פחות מ-30% מהמגדל בן ה-18 קומות היה מושכר והניב 3.5 מיליון שקל בלבד בשנה. והנה, 3 שנים וחצי אחרי, כשהמגדל המשופץ מושכר ב-97% וכבר מניב 14.2 מיליון שקל, היא מכרה חצי ממנו לקרן מניבים תמורת 104 מיליון שקל, דומה לסכום ששילמה לא מזמן על המגדל כולו.
בלתי מספיק: כשגירעון הוא רק כי אפשר
למרות התבהלה הכללית, גירעון הוא לא בהכרח דבר רע. תשאלו כל חברה שנכנסה לאוברדרפט כדי לבצע קפיצת מדרגה ולייצר למשקיעיה תשואה גבוהה פי כמה. או משפחה צעירה שזו דרכה היחידה להגשים חלום לדירה (ודאי אם מדובר באחת שהוגרלה בסבסוד מדינה).
ומתי גירעון הוא בהכרח דבר רע? כשהבור נפתח רק כי אפשר. לא לשם מינוף או שיפור עתידי, אלא להוספת משקולת שמייצרת אשליה של חיים טובים יותר כאן ועכשיו. זה נכון למשפחה צעירה, לחברה בע"מ ולמדינה.
לכן, אישור תקציב המדינה לשנת 2024 עם תחזית לגירעון ענק של 6.6% היה יכול להיות נסבל, לו הייתה תכלית ראויה לחוב הענק. אפילו קיצוץ רוחבי של 5% במשרדי הממשלה יכול היה להיות נסבל, כי כל גוף חייב לדעת להתייעל, בתנאי שמישהו היה יודע להראות לנו שכספי התקציב - 582 מיליארד שקל - מיועדים גם לצמיחה. כמה חבל שאנחנו כל כך רחוקים משם.