נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Leon Neal
רצף הדיווחים היום (ה') של רשת NBC האמריקאית ופיננשל טיימס הבריטית לא מותירים מקום לספק: מגעי הנורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית עדיין כאן. יתרה מכך, לא רק שהשיחות עודן בעיצומן - הסיטואציה במלחמת חרבות ברזל מקדמת אותן בקצב גבוה יותר מטרום ה־7 באוקטובר.
בניגוד לעבר, היום שאחרי רצועת עזה הפך למנוף לחץ - לא רק עבור האמריקאים, אלא גם עבור ישראל. בירושלים מאסו במעורבות בעזה של המארחת של בכירי חמאס - קטאר, והבינו כי מזוודות הכסף הקטאריות הן מהכישלונות החמורים ביותר בתולדות הקריירה המדינית הארוכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
● דעה | חמאס מתחרט על ה־7 באוקטובר, ועל הדרך איראן סופגת מכה קשה
● הסנאטור היהודי שניסה לבלום סיוע אמריקאי לישראל בשווי 3.8 מיליארד דולר
בה בעת, אמנם לא יגידו זאת בריש גלי, אבל גם האמון בהשפעה המצרית על רצועת עזה נשחק. לאו דווקא בגלל שמשטרו של עבדל פתאח א־סיסי ביצע משהו במזיד נגד ישראל וסייעו במכוון לחמאס, אלא יש להם סדרי עדיפויות שונים: החל מהתמודדות עם דאעש סיני ועד סכר הרנסנס באתיופיה. הקמת אותו הסכר שנבנה על הנילוס הכחול, שמהווה כ־85% מתוך כלל זרימת הנילוס, גורמת לחששות רבים בקהיר כבר יותר מעשור. זאת, משם שלא פחות מ־96% מתצרוכת המים של מצרים מגיע מהנילוס וכרבע מייצור האנרגיה מסכר אסואן.
דוחא תאבד את ההגמוניה
החיבור הקטארי־מצרי שלא מועיל, גורם לשיח על כך שבכפוף להתחייבות ישראלית "בלתי ניתנת לשינוי" להקמת מדינה פלסטינית, ערב הסעודית תוביל קבוצה של חמש מדינות ערביות שיעסקו בשיקום רצועת עזה. סביר להניח שתחת אותה קבוצה יהיה א־סיסי, וכך גם איחוד האמירויות שכבר כיום מפעילה מיזמים ברצועה כמו מערכות התפלת מים. ייתכן כי קטאר תישאר אחת המעורבות, אבל ללא ספק - בדוחא יאבדו את ההגמוניה הממונית ברצועת עזה. זהו שיקול מרכזי שלהם בניסיונותיהם להישאר רלוונטיים בתיווך בין ישראל לבין חמאס.
מי שלא מתכוונים להיות במגעים עם חמאס, ולכן מנהלים את שאלת היום שאחרי מול ארה"ב, אלו הסעודים, בראשות נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. הממלכה אינה פרו־פלסטינית, אבל בתור מנהיגת העולם המוסלמי ושומרת המקומות הקדושים היא חייבת לספק לרחוב הערבי ככלל והסעודי בפרט המחשה כי הם "עשו צעד משמעותי עבור הפלסטינים". צעד כמו הימנעות מסיפוח בקעת הירדן שהתבצע בנורמליזציה עם איחוד האמירויות לא יספיק.
במסד השיקולים של מוחמד בן סלמאן עומדת בלימת המגמה הרחבה של מלחמת חרבות ברזל. הוא מזהה כי החות'ים מרחיבים את מתקפותיהם מאוניות סוחר לספינות מלחמה אמריקאיות ובריטיות, ובעיקר האיראנים לא ממש מנסים להסתיר מתקפות שלהם בעומק האוקיאנוס ההודי. במהלך של מוחמד בן סלמאן שנועד להלחיץ את ארה"ב, הוא פגע משמעותית בצמיחה של הממלכה בעקבות הפחתת קצב הפקת הנפט שמהווה כרבע מהתמ"ג הסעודי. לפי הערכת הבנק הצרפתי BNP פאריבה, רכיב הנפט בתמ"ג הסעודי צפוי היה לסיים את 2023 בצניחה המשמעותיות ביותר מזה יותר מעשור - 7.5%-.
שלא כמו האירופים שחששו למן הרגע הראשון מהשפעות הפגיעה החות'ית בסחר עם המזרח הרחוק בעקבות הפגיעה במעבר בים האדום, שמהווה כ־12% מתוך כלל הסחר העולמי, זה לא היה המצב של הסעודים עד לאחרונה. הם אמנם תלויים מאוד בנפט, אבל כ־75% מהיצוא שלהם מיועד למזרח הרחוק וברובו הגדול יוצא בכלל מהמפרץ הפרסי.
וכאן, בדיוק, דחקו האיראנים את מוחמד בן סלמאן לזרועות ישראל: בריאד מבינים כי אם בשם הרצון לנסות להציל את משטר חמאס ברצועת עזה, איראן הפעילה בעצימות נמוכה את חיזבאללה - ניתן רק לדמיין באילו פעולות ינקטו משטר האייתוללות בעקבות מלחמה כוללת בלבנון. זו תהיה לא פשוטה לישראל, אבל במיוחד במצבה הנוכחי של לבנון - חיזבאללה יתרסק. לא רק צבאית, אלא כי כל אזרחי לבנון - כולל אלה השיעים - לא יסלחו לחסן נסראללה על כך שגרר את מדינתו למלחמה עם ישראל בעת שכלכלת המדינה מרוסקת לחלוטין.
באב אל-מנדב? מיצר הורמוז מעורר יותר דאגה
רק היום ביקר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן באסדת כריש, וכל בר־דעת מבין כי זה לא מקרי. "נפעל בכל הכלים כדי להבטיח אספקת אנרגיה סדירה ורציפה למשק הישראלי", אמר השר לאחר שלפי פרסומים ערביים, הן המיליציות הפרו־איראניות בעיראק והן חיזבאללה ניסו לפגוע בה. לו הייתה פגיעה באסדה, שכלל ההפקה שלה, הן בשגרה והן בחירום, מופנית למשק האנרגיה המקומי - אזי ההכרזה על מלחמה כוללת בלבנון הייתה מיידית.
במסגרת כלל הרגישויות שכוללות את התרחיש שבו חילופי האש עם חיזבאללה ו/או חילופי האש בין הקואליציה להגנת השיט בים האדום לבין המורדים החות'ים יתגלגלו לכדי מלחמה כוללת, הפחדים של הסעודים מפני איראן מתגברים. במרכז אותם הפחדים: סגירת הנתיב הימי החשוב ביותר בעולם הנפט, מיצר הורמוז, שכלל סמכויות המעבר בו נתונות לאיראן. צעד שכזה לא רק יוביל במינימום למלחמה אזורית, הוא יגרום למכת מוות לכלכלה הסעודית בגלל שאת הנפט המיוצא למזרח בלתי אפשרי יהיה להוציא מתוך המפרץ הפרסי.
הפחד מפני הפעולות האיראניות במרחב שלא מונעות מישראל להמשיך את מלאכת מיטוט חמאס, גרם לסעודים להבין היטב - הדרך היחידה שלהם למנוע מלחמה אזורית היא להביא את ישראל אל הצד שלהם. למעשה, המנהיג העליון עלי חמינאי הוביל את מדינתו למלחמה עם חרב פיפיות מבחינתו. הוא אמנם פוגע בכלכלה העולמית, ומפריע לישראל בעזרת חיזבאללה, אולם לא פחות מכך, הוא מקרב את הסעודים שרוצים להימנע ממלחמה כוללת אל ישראל.
מוחמד בן סלמאן חושש לחזון 2030 הגרנדיוזי שלו, לפרויקט עיר העתיד ניאום חסר התקדים וגם למונדיאל 2034 - אירוע שצפוי להוות שיא לתהליך שהוא מוביל בממלכה. מלחמה אזורית תסתום את הגולל על כלל התוכניות הללו, ולכן גם עבורן - הוא צריך את ישראל. הוא זקוק להסכמת ירושלים להפסקת הלחימה ולמדינה פלסטינית, כדי שיירגעו רוחות המלחמה באזור. ומבחינתו, השקעה ברצועת עזה ביום שאחרי, שתבטיח את שמירת המיזמים הגרנדיוזיים - היא השקעה שהתועלת ממנה כדאית מאוד.