שר העבודה יואב בן צור הכריז כי יאשר את העלאת שכר המינימום ל-5,880 שקל בחודש, לעומת 5,572 שקל בחודש כיום. זאת בעקבות עליית השכר הממוצע במשק ל-12,379 שקל בחודש. ההעלאה תתרחש החל מחודש אפריל 2024. ההעלאה מתרחשת למרות התנגדות נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי, שביקש לעכב את ההעלאה בשל הנטל שהיא תביא על עסקים.
● נגיד בנק ישראל נגד הקואליציה והאופוזיציה: "לרדת מהפופוליזם הצרוף"
● "להיות ישיר וברור": סם אלטמן מייעץ איך כדאי לבקש תוספת שכר
על־פי החוק, שכר המינימום בישראל חייב להיות לכל הפחות 47.5% מהשכר הממוצע במשק. בשל האינפלציה בשנים האחרונות, שכר המינימום הריאלי נשחק ב-3.6%, תוך שהשכר הממוצע במשק עלה ב-5.7%, כלומר מהר יותר מהאינפלציה. מכיוון שהשכר הממוצע עלה, שכר המינימום צריך כעת להתעדכן בהתאם.
דובי אמיתי ביקש להקפיא את המהלך, בשל הלחץ על העסקים לשלם עוד שכר ובשל העלויות שכרוכות בכך על העסקים שסובלים מביקוש נמוך יותר עקב המלחמה, אך הוחלט להמשיך עם העדכון האוטומטי הצפוי.
"המשק החל להתאושש"
משרד העבודה מתמודד עם האפשרות שעליית השכר הממוצע היא מלאכותית, בשל פיטורי עובדים בשכר נמוך במהלך תקופת המלחמה. תופעה זו התרחשה בצורה משמעותית במהלך משבר הקורונה והביאה להקפאה של עדכון קצבאות ושכר מינימום כדי לא להגדיל את הנטל בשל עליית שכר סטטיסטית בלבד.
על־פי משרד העבודה, "תופעה זו אומנם יכלה לגרום לעליה טכנית בשכר הממוצע בעקבות שינוי בתמהיל העובדים הנדגמים", אך "בחודש אוקטובר 2024 שיעור המוצאים לחל"ת היה נמוך משהיה בקורונה, והשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש אוקטובר לא רק שלא עלה בחדות, הוא אף ירד. בנוסף, המשק החל להתאושש, ובחודש דצמבר 2023 כמות הנמצאים בחל"ת עמד על 3% מכוח העבודה". לכן, מסכם המשרד, "ההוצאה לחל"ת לא השפיעה באופן משמעותי על השכר הממוצע במשק".
"לכן", אומרים במשרד העבודה, "על אף האתגרים הרבים הכרוכים בהעלאתו בתקופת מלחמה, כמו עסקים רבים שחוו מכה קשה, ועל כן קיים חשש מובן כי העלאת שכר המינימום תוסיף לקשיים שלהם, כמו גם תקשה על תקציב המדינה בעיקר בתקופה של קיצוצים נרחבים - אנו ממליצים לעדכנו".
על־פי שר העבודה יואב בן צור, "העלייה הצפויה בשכר המינימום מבורכת ונדרשת. יוקר המחיה מאמיר לשחקים, ואנחנו חייבים להתאים את משכורתם של העובדים בהתאם. משרד העבודה ימשיך להילחם למען זכויותיהם ומעמדם של העובדים".
