פעילות של ''כפריחד'' בכסרא־סמיע / צילום: הרשות לפיתוח הגליל
בחודשים האחרונים מגיעים אל בתי המלון בטבריה, נצרת, נוף הגליל ומקומות נוספים בצפון אוטובוסים ועליהם מדריכים ומתנדבים. משם הם נוסעים יחד עם מפוני הצפון ליישובים דרוזים וצ'רקסים שבהם פוגשים את התרבות, האוכל המסורתי והנופים, מאזינים להרצאות וגם רוכשים מהעסקים הקטנים שעומדים שוממים וריקים מתיירים ומטיילים מאז פרצה המלחמה.
● ישראל מתגייסת | הסטארט-אפ הצעיר שיצא לגיוס בזמן המלחמה עם עובדים במילואים
● ישראל מתגייסת | שני שלישים מעובדי ענף ההייטק התנדבו במהלך המלחמה
● ישראל מתגייסת | המנהלות הבכירות במשק מתגייסות לקריאה להשבת החטופים מידי חמאס
בין היישובים הללו נמנים פקיעין, כפר כמא, רמא, מע'אר, ג'וליס, יאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע, ירכא ובית ג'אן, בו נרשם מספר הנופלים הגדול ביותר מהחברה הדרוזית מאז תחילת המלחמה.
"אנחנו מוציאים את האוטובוסים מתוך מטרה כפולה", מספר סאפי מקלדה, יועץ תיירות מהרשות לפיתוח הגליל. "ראשית, לאפשר למפונים התאווררות והפוגה מהשהייה הממושכת במלונות, ושנית, לתמוך בעסקים המקומיים של הדרוזים והצ'רקסים. זה עוזר להם להיות עם הראש מעל למים בתקופה כה קשה".
הפעילות, שנקראת "כפריחד", מתקיימת באמצעות פרויקט "כפר ביקרתם" של הרשות לפיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות והרשות לפיתוח הכפרים הדרוזים והצ'רקסים. "עד כה הכנסנו יותר מאלף מפונים לכפרים", מספר מקלדה. "אנשים רוצים לבוא לפגוש את המשפחות המתגוררות שם, ולשמוע את סיפוריהן".
"מפגש בין אנשים"
כבר מתחילת המלחמה, ההתגייסות ביישובים הדרוזים, המוסלמים והצ'רקסים - שנפגעו קשות בעצמם - הייתה גדולה. החל מהכנת אלפי חבילות מזון, שמיכות ואפודים וכלה בצימרים ומקומות אירוח שהזמינו את המפונים אליהם ללא תשלום, בשבועות הראשונים.
"אנשים עברו מספיק, ובמטרה להקל עליהם אנחנו מארחים אותם במרכזי מבקרים, מסיירים בבתים ועורכים סדנאות קולינריות. יותר מהכול מדובר במפגש בין אנשים", אומר מקלדה. "כל הפעילויות לא בתשלום, במימון הרשות לפיתוח הגליל ושותפיה. המטרה היא לא שהם יהיו כוח צרכני, אלא בעיקר ליהנות ולקבל הפוגה מהיומיום".
לדבריו, התגובות מחממות לב ומרגשות. "היו תגובות שדמעתי. זה מעבר לעבודה, אנשים שילדיהם נלחמים בעזה פוגשים במשפחות שגם הילדים שלהן שם. האוכל הדרוזי והצ'רקסי מאוד אהוב, ומה נשאר לנו חוץ מאוכל בתקופה זו", הוא צוחק.
"המון אנשים מהכפרים מתגייסים לפרויקט ללא תשלום, וזה קורה מהשבועיים הראשונים - פנו אלינו בלי הפסקה בבקשה לארח אנשים. אחרי שבועיים, גם אלו שבגליל נכנסו למצוקה, חלק מהצימרים נסגרו, ואנחנו מנסים לעזור להם כמה שאפשר.
"הקשר בין העם היהודי לדרוזים היה טוב וחזק כל הזמן, ועכשיו זה התחדד בעקבות מאורעות 7 באוקטובר. הרי אנחנו חיים באותה מדינה, המדינה שלנו. יש לנו הרבה חבר'ה שעזבו את הבית ולא חזרו. חלק מהמשפחות הקריבו לא ילד אחד אלא שניים ושלושה. אבל אנחנו חזקים ואנחנו ננצח. בסוף אנשים רוצים לפגוש ולאהוב אחד את השני".
מתגייסים לעזרה
גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il
חבר והשומר החדש
מועדון הצרכנות "חבר" בשיתוף עם ארגון השומר החדש יוצאים ביוזמה למען החקלאות הישראלית, ומזמינים את עמיתי המועדון "להפשיל שרוולים" ולתת יד לחקלאים בישראל שנפגעו בעקבות המלחמה ונותרו ללא ידיים עובדות ועם תוצרת שצריכה להיקטף. העמיתים יוכלו לבחור בין שני סוגי התנדבות: חקלאית ביחידים או בקבוצות, או מבצעית בשמירה ונוכחות בשטח.
להרשמה ופרטים נוספים: 9263*
ליצירת קשר בווטסאפ: 050-9007051
ארגון Samaritan's Purse
ארגון הסיוע ההומניטרי נוצרי-אוונגליסטי Samaritan's Purse, שמעניק מענה לאנשים במצבי משבר, פועל ביותר מ-100 מדינות כדי לספק סיוע לקורבנות מלחמה, מחלות ואסונות. השבוע התקיים בספרייה הלאומית בירושלים טקס לחנוכת 14 אמבולנסים חדשים שתרם הארגון למגן דוד אדום.
כל אחד מהאמבולנסים מוקדש לזכרם של נופלי הארגון במלחמת "חרבות ברזל", בעת שהיו במשימת הצלת חיים במד"א או בקרבות על הגנת המדינה. בטקס, שהתקיים במעמד בני המשפחות השכולות, נכח נשיא Samaritan's Purse פרנקלין גרהאם, לצד מנכ"ל מד"א אלי בין, מנכ"ל משרד החוץ יעקב בליטשטיין, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, ראשי אגודות ידידי מד"א בארה"ב ובישראל ועוד.
הארגון תרם שבעה אמבולנסים נוספים, חלקם ממוגני ירי, אשר ייחנכו בהמשך לזכר חמישה מתנדבים נוספים שנפלו במהלך המלחמה. האמבולנסים החדשים יוצבו במרחבים שבהם התנדבו הנופלים.
אוניברסיטת בר אילן
באוניברסיטה הוקמה חורשה חדשה בשם "עוטף ישראל", אשר בשטחה נשתלו 300 שתילים ועשרות עצי פרי על מנת לסמל תקווה ופריחה ליישובי עוטף עזה ויישובי הצפון, שתושביהם פונו בצל מלחמת חרבות ברזל.
באירוע השקת החורשה לקחה חלק הנהלת אוניברסיטת בר אילן, כמו גם שני חוקרים תושבי העוטף, פרופ' איתן אוקון וד"ר שמרית דכס יחיא.