בית המשפט העליון קיבל הבוקר (א') את ערעור המדינה והרשיע את הקבלן יאיר ביטון, מייסד חברת הנדל"ן הציבורית ב. יאיר, בהלבנת הון, בנוסף לעבירה של קבלת דבר במרמה עליה הסכימו הצדדים. ביטון נדון, בהמלצת בית המשפט ובהסכמה, ל-9 חודשי עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל.
המחלוקת בין הצדדים נסובה על עבירת הלבנת הון. ביטון הסכים כי יש תשתית עובדתית ומשפטית להרשעה, אך טען כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני האישום.
● לאב יש הכנסה של יותר מ-100 אלף שקל נטו. כמה מזונות הוא ישלם?
● הכללים של השופטים הפכו להמלצות. שלושה מקרים מלמדים עד כמה הם הלכו רחוק
ביטון, שהיה יו"ר הדירקטוריון ומנהלה של ב. יאיר, הואשם יחד עם ניסים פינס ושמעון בלולו בשנת 2015, בכך שחברו יחד להוציא כספים במרמה מהחברה ולהעבירם לראש ארגון הפשיעה יצחק אברג'יל. העברת הכספים נעשתה על-ידי הקמת חברת גן רווה, עמה התקשרה החברה הציבורית לבניית מיזמי בנייה באילת. גן רווה ביצעה את העבודות, אך עשרות מיליוני שקלים ששילמה לה ב. יאיר, לכאורה על ביצוע המיזמים, הועברו לאברג'יל ולמקורביו.
בנוסף, ביטון הואשם בכך שלא דיווח לדירקטוריון החברה כי כספי החברה עוברים לאברג'יל.
השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב זיכתה את ביטון, תוך שקבעה כי הוא ידע על הקשר של אברג'יל לחברת גן רווה, אך לא הוכח קשר פלילי, הוא לא פעל בניגוד לאינטרס של החברה, והחובה ליידע את הדירקטוריון חלה רק אם לחברה צפוי נזק - וכזה לא הוכח. על כך ערערה המדינה.
"חברה ציבורית משמשת צינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים"
שופטי העליון חאלד כבוב, דוד מינץ ועופר גרוסקופף קבעו היום כי מעשיו של ביטון מהווים עבירה של הלבנת הון: הוא ידע על מעורבותו של ראש ארגון הפשע אברג'יל בחברת גן רווה, וידע כי הועברו אליו כספים מהחברה הציבורית, אך נמנע מלדווח לדירקטוריון החברה. בכך הוא איפשר את המשך הפעילות העסקית במסגרתה הועברו כספים בין החברות, כולל תשלומים עודפים. כספים אלה הם "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון, נקבע.
"מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו - בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עברייניים - היא חלום הבלהות של שוק ההון", קבע השופט כבוב שכתב את פסק הדין המרכזי.
בית המשפט קבע כי חוק איסור הלבנת הון נועד לאתר את הצמתים בהם ממון עובר מיד ליד, באמצעות הטלת חובת דיווח על העברות רכוש וכספים. "המקרה שלפנינו פוגש את חובת הדיווח בצומת נוסף - מקום בו 'הרכוש האסור' הוזרם דרך צינורותיה של חברה ציבורית. במובן זה, הסתרת המידע על-ידי המשיב מדירקטוריון החברה היא חמורה כפליים".
השופטים ציינו כי "כידוע, עיקרון יסוד בדיני ניירות ערך הוא כי קיומו של שוק הון תקין, אמין ומשוכלל נשען על זרימה בלתי פוסקת של מידע, שמשמש בסיס מבחינת ציבור בעלי המניות לביצוע עסקאות"; וכי "הגילוי מאפשר למשקיעים להחליט באופן רציונלי מה יעשו וירתיע בעלי כוח או מקורבים מהתנהלות פסולה".
לצד זאת, השופטים קבעו כי העונש אינו הולם את עבירת הלבנת ההון החמורה, שהחוק קובע לצידה 10 שנות מאסר מקסימליות, אך ההסדר אליו הגיעו הצדדים התקבל לאחר ארבעה ימי דיונים בבית המשפט העליון, בחסות בית המשפט.
הטענה כי לא ניתנה לביטון הזדמנות להתגונן - נדחתה
סנגוריו של ביטון טענו כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן בפני הבקשה להרשיעו בהלבנת הון, וכי התזה על עבירת הלבנת ההון הוצגה לראשונה בטיעון בעל-פה בערעור. נטען כי לו הדברים היו ידועים מראש, ביטון היה פועל אחרת בניהול התיק בבית המשפט המחוזי בקשר עם חקירת העדים והבאת ראיות מטעמו.
בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע כי העובדות המקימות את עבירת הלבנת ההון הופיעו כבר בכתב האישום, היו חלק מסיפור המעשה שהוצג בפני בית המשפט המחוזי, ביטון יכול היה להתגונן, ולא מדובר בתזה מפתיעה.
את המדינה ייצגו עורכי הדין אופיר טישלר, איתי שהם, עפרה קרמני-אוטולנגי ויונתן טל מהפרקליטות. את ביטון ייצגו עורכי הדין איתן פלג, אסף גולן, עמית חדד, אלי פרי ודורון מנשה.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטוייה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית לחברת חזית, ובהמשך הכספים מצאו את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".
6426/21
