"חלום בלהות של שוק ההון": יאיר ביטון יודה בקבלת דבר במרמה

בהמלצת שופטי העליון - יאיר ביטון יודה בעבירה של קבלת דבר במרמה, זאת לאחר שהמדינה הגישה ערעור על זיכויו מכך שלא דיווח לדירקטוריון שכספי החברה מגיעים לראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל • השופט כבוב: אם נצטרך לכתוב (פסק דין), "זה חלום בלהות של שוק ההון. אדוני מבין, הקשר בין חברות ציבוריות לארגוני פשיעה"

יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי
יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי

הקבלן יאיר ביטון, מייסד החברה הציבורית ב. יאיר העוסקת במיזמי נדל"ן, יודה בקבלת דבר במרמה בבית המשפט העליון, לאחר שערעור הפרקליטות על זיכויו התקבל באופן חלקי.

ביטון הואשם בכך שפרויקט בנייה של החברה באילת שימש למטרת הוצאת כספים לראש ארגון הפשיעה יצחק אברג'יל, ובכך שלא דיווח לדירקטוריון שכספי החברה עוברים לאברג'יל. ביטון היה יו"ר הדירקטוריון ומנהלה הפעיל של החברה, והוא גם מואשם בפרשת עו"ד רונאל פישר ורות דוד, בכך ששיבש מהלכי משפט בחקירה בתיק הנוכחי. 

"המיט חורבן": העליון שלח את אמיר ברמלי ל-14 שנים בכלא והעביר מסר מהדהד | ניתוח
"טרף קל": 250 מיליון שקל כבר התאדו בפרשה שמטלטלת את שוק ההון בישראל

אתמול (א') התקיים דיון בבית המשפט העליון, ובמסגרתו הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט, לפיה ביטון יודה בעבירה של קבלת דבר במרמה.

הפרקליטות ערערה גם על זיכויו של ביטון מעבירה של הלבנת הון, וביטון נאבק שלא להודות בעבירה זו, ולבסוף הסכים כי קיימת תשתית עובדתית ומשפטית להרשעתו. עם זאת, עדיין נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן, ובית המשפט העליון יקיים דיון על כך.

הצדדים צפויים לטעון לעונש של 9 חודשי עבודות שירות וקנס כספי.

השופטים ניסו להביא את הצדדים להסכמה

בדיון אתמול ניסה בית המשפט להביא את הצדדים לכדי הסכמה. השופט דוד מינץ ציין כי אם ייכתב פסק דין בו יורשע ביטון בהלבנת הון, "יהיה קושי להטיל עליו עבודות שירות - עונש שהתביעה מסכימה לו במסגרת הסכם". השופט חאלד כבוב אף ציין "אם נצטרך לכתוב, זה חלום בלהות של שוק ההון. אדוני מבין, הקשר בין חברות ציבוריות לארגוני פשיעה".

בדיון אמר בא-כוח המדינה כי בהרשעה בעבירת הלבנת הון "יש מסר לשוק למקרים עתידיים, שנקווה שלא יהיו, לכספים שמועברים מחברה ציבורית למי שהוא בסופו של דבר ראש ארגון פשיעה. זה אירוע חריג, ובהחלט המסר צריך לעבור. התוצאה העונשית של 9 חודשי עבודות שירות זה משהו שאנחנו נוכל לספוג".

עו"ד איתן פלג, סנגורו של ביטון, אמר: "מה שעבר מר ביטון, מ-2012 ועד היום, זאת אומרת 11 שנים - זה לא כרטיס צהוב אלא כרטיס אדום. הוא עזב את הארץ, לא יכול ולא מסוגל לנהל עסקים כאן. החברה ניזוקה, והוא ניזוק מהעניין עצמו, והוא נאלץ למכור אותה".

השופטים המליצו לביטון להודות בעבירה של מרמה והלבנת הון. הם אמרו כי אם תהיה הרשעה בפסק דין מנומק, יהיה להם קשה להצדיק ענישה קלה. השופט מינץ אמר: "מדובר פה על אחד מארגוני הפשע, אומר בזהירות, הלא קטנים בישראל. כאשר העונש לצד העבירה הוא 10 שנים. לכן, אנו אומרים, בהסדר, נצטרך לקחת את זה בראש פתוח".

ההכרעה במחוזי: ביטון לא נדרש לדווח על מעורבות אברג'יל

השופטת טלי חיימוביץ' מבית המשפט המחוזי קבעה כי ביטון, שעמד בראש הדירקטוריון של חברה ציבורית, ידע כי החברה התקשרה עם חברה הנשלטת על-ידי ראש ארגון פשיעה, וכי כספים רבים מועברים אליו מהחברה. באותה הנשימה היא קבעה כי אין במעורבותו של אברג'יל כדי לגרום נזק לחברה, ולכן קבעה כי הוא לא נדרש לדווח לדירקטוריון על מעורבותו של אברג'יל בגן רווה, וביטון זוכה במחוזי מכל העבירות.

נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש בשנת 2015 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לניהולו את חברת ב. יאיר ובקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.

על-פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני שקלים מהחברה הציבורית לחברה שהייתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, תוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהייתה בשליטתו של אברג'יל. הכספים אשר הועברו על-ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.

אברג'יל הורשע בסוף 2021 בפרשה 512 כראש ארגון פשיעה בשלושה מעשי רצח. קודם לכן הוא הורשע בארה"ב בכך שעמד בראש ארגוני פשיעה, ומשנת 2014 הוא מרצה את עונשו בישראל. חברת גן רווה נרשמה על שם שמעון בלולו, איש עסקים ללא רקע בבנייה, והתקשרה עם החברה הציבורית של ביטון להקמת מיזם הבנייה באילת בסכום של 41 מיליון שקל. בהכרעת הדין נקבע כי בפועל מי ששלט ונהנה מכספי גן רווה היה אברג'יל: הוא השפיע על קבלת ההחלטות בחברה, וכספים וטובות הנאה הוזרמו אליו.

במהלך תקופת הבנייה, ניסים פינס ובלולו העבירו חלק ניכר מהכספים שקיבלה גן רווה לבניית המיזמים לאברג'יל ולמקורביו: כלי רכב הועברו לו ולמקורביו, אשתו קיבלה רכב יוקרה, כספים לחשבון הקנטינה, מימון הגנתו המשפטית והלוואה ללא בטוחות של 6 מיליון להקמת קזינו ברומניה - הכול על חשבון חברת גן רווה.

בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב. את ביטון ייצגו עורכי הדין איתן פלג ועמית חדד.

עורכי הדין איתן פלג ועמית חדד, המייצגים את יאיר ביטון, מסרו בתגובה: "הדיון בערעור עדיין בעיצומו, ובית המשפט העליון טרם החליט בסוגיה העומדת לפתחו. מאחר שמדובר בהליך תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, אין בכוונתנו לנהל את ההליך בתקשורת מחוץ לבית המשפט".

ע"פ 6426/21
ע"פ 2612/22
ע"פ 2737/22