שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
פרקליטות המדינה הודיעה היום (ה') כי התאגידים שנחשדו בפרשות 4000 ו-2000 - בהם בזק שהייתה בבעלות שאול אלוביץ' - לא יועמדו לדין.
בזק ערכה הסדר מותנה מקל להפסקת ההליכים עם הפרקליטות, לפיו היא תודה בעובדות המגבשות עבירה של דיווח מטעה שפרסמה, ותשלם לקופת המדינה 800 אלף שקל. בכפוף לכך לא יוגש נגדה כתב אישום.
התיקים נגד החברות וואלה תקשורת (פרשה 4000) ו"ידיעות אחרונות" (פרשה 2000) ייסגרו לאחר שנערך להן שימוע. התיק נגד שאול אלוביץ' ונגד ארנון (נוני) מוזס מו"ל "ידיעות אחרונות", הנאשמים יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתנהל בימים אלה.
● עתירה חדשה להוצאת נתניהו לנבצרות; בין העותרים - ניצולי הטבח בבארי
● עו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו בתיק 4000, ביקש להתפטר מהייצוג
● בשל "אילוצי המלחמה": בית המשפט החליט לא להאיץ את הדיונים במשפט נתניהו
פרשת 4000 "צמחה" מתוך תיק "בזק ניירות ערך", והיא כלולה בכתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, שמואשם במסגרתה בעבירת שוחד. היקף ביצוע העבירות בשתי הפרשות הוא בסכום מצטבר של מיליארדים, על-פי הנטען.
בדצמבר 2020 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, לקיים שימוע לתאגידים לפני הגשת כתב אישום בפרשה 4000. חברת בזק וחברת וואלה נחשדו בביצוע עבירות בשל פעולותיו של שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונושא משרה בחברות, והועמד לדין בגין עבירה של מתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, עבירת דיווח ושיבוש מהלכי משפט. בזק גם נחשדה מכוח פעולותיה של סטלה הנדלר, שהייתה מנכ"לית החברה. התיק נגד הנדלר נסגר.
בהסדר מודה בזק בכך ששאול אלוביץ' ונציגים אחרים של החברה פעלו מול מנכ"ל משרד התקשורת, עד המדינה שלמה פילבר, לקידום ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. במסגרת זאת, נציגי בזק - בידיעת אלוביץ' והנדלר - תיאמו עם פילבר נוסח מכתב שהוציא פילבר בסוף שנת 2016, שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק".
בזק מודה כי מכתבו של פילבר כלל פרט מטעה, משום שהושמטה ממנו החובה לקיים שימוע לפני ביטול ההפרדה תאגידית בבזק, והוצג מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם. בזק פרסמה דיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. אלוביץ' והנדלר ידעו שבמכתב של משרד התקשורת כלול הפרט המטעה, ושהוא ידווח לציבור. מאוחר יותר פרסמה בזק דיווח מבהיר שהתייחס לפרט המטעה.
המעשים בוצעו כחלק ממערכת היחסים של תן וקח
לדברי הפרקליטות, "בהסדר, שנחתם עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, הובהר כי לעמדת הפרקליטות, המעשים המתוארים בוצעו כחלק ממערכת יחסים הדדית של תן וקח, שנרקמה בין אלוביץ' לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו".
עוד הוסיפו בפרקליטות כי לעמדתם, וכפי שנטען בכתב האישום בפרשה 4000, "במסגרת מערכת יחסים זו פעל אלוביץ' על-מנת להיענות לדרישות שנגעו לאופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה, במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו ושל קבוצת בזק, ואילו נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם עסקיו של אלוביץ'".
בפרקליטות ציינו כי הנימוקים להסדר הם "העובדה שאלוביץ' והנדלר, נושאי המשרה שהיו מעורבים במעשים, אינם מכהנים עוד בחברה, ושהשליטה בחברה התחלפה". נימוק נוסף הוא שקיימות ראיות שהציגה בזק לכך שהחברה פועלת ליישומה של תוכנית אכיפה פנימית ועדכנה את נהלי הציות והאכיפה הפנימית. "כן נלקחו בחשבון המשאבים הרבים שהיו כרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד בזק בעת הזו, המורכבות בניהול הליך מקביל להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000 והזמן שחלף עד למועד קבלת ההחלטה בעניין התאגיד, בשים לב לשיקולים האמורים".
מנכ"לית בזק לשעבר הנדלר ערכה הסדר מותנה להפסקת ההליכים כבר בשנת 2020. היא הודתה כי הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, שילמה קנס בסך 400 אלף שקל והייתה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של 9 חודשים.
סגירת התיקים נגד וואלה ו"ידיעות אחרונות" בפרשה 2000
חברת "ידיעות אחרונות" נחשדה בפרשת 2000 מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון (נוני) מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד, והועמד לדין על הצעת שוחד לראש הממשלה נתניהו, בדמות שינוי הסיקור בעיתון ובאתר ynet, בתמורה לצעדי חקיקה שתטיל מגבלות על המתחרה "ישראל היום". הפרקליטות ערכה לחברות שימוע והחליטה לסגור את התיק נגדן. בין היתר בשם הזמן הרב שעבר וניהול הליך מקביל של התיק העיקרי.
עורכות הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג ויאנה פוגל ממשרד שינמן-נגב-ניב ועו"ד שרון קליינמן ממשרד קליינמן-נאור, שייצגו במשותף את "ידיעות אחרונות", מסרו בתגובה: "אנחנו שמחות ומברכות על ההחלטה לסגור את התיק נגד 'ידיעות אחרונות'. זאת בעקבות קבלת הטענות שטענו בשימוע, לפיהן מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק את העמדת 'ידיעות אחרונות' לדין".
שימוע נערך גם לחברות מקבוצת יורוקום. חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק, חתמה במרץ 2022 על הסדר טיעון במסגרת תיק בזק, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלפיו תודה באישומים, כולל אישום הנוגע לפרשת 4000, ותשלם קנס של 400 אלף שקל. ההסדר טרם אושר על-ידי בית המשפט.
את בזק וואלה יצגו עורכי הדין איל רוזובסקי, ליויאן סגל ונחשון שוחט, שותפים במשרד מיתר. עו"ד ליויאן סגל מסר: "במסגרת השימוע העלנו טענות כבדות-משקל בנוגע לאפשרות לייחס לבזק את עבירת השוחד הנטענת, ואנחנו שמחים שטענות אלה נפלו על אוזניים קשובות והובילו לתוצאה הזו. אנו שמחים גם על ההחלטה לסגור את התיק נגד וואלה בעקבות השימוע שקיימנו. בנסיבות העניין, סגירת התיק היא תוצאה סבירה מאוזנת ומתחייבת".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס לא הורשעו, הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.