פרשת ניירות הערך בבזק: שאול אלוביץ' הסתבך עוד, התיק נגד סטלה הנדלר ייסגר בקנס בלבד

הפרקליטות הגישה כתב אישום בעבירות מרמה נגד בעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ', שייאלץ לנהל עוד משפט ככל הנראה במקביל לתיק 4000 • אישומים הוגשו גם נגד שורה של בכירים נוספים לשעבר בחברה בפרשה שנחשפה במקור כאן בגלובס • ההליך סטלה הנדלר הופסק והיא תשלם קנס

שאול אלוביץ' / צילום: אמיר מאירי
שאול אלוביץ' / צילום: אמיר מאירי

כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בתיק המרמה בחברת בזק הוא מבחינתה התיק הכלכלי החשוב ביותר שהוגש לבית המשפט בשנים האחרונות. בתיק מואשמים בעל השליטה והיו"ר לשעבר של בזק, שאול אלוביץ', ובכירים לשעבר נוספים בקבוצה בעבירות מרמה חמורות.

ה"מזל הרע" של תיק המרמה הוא שנולד לו מעין אח גדול בדמות תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), שמרכז אליו את כל תשומת הלב הציבורית. זאת, לאור העובדה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, עומד לדין בעבירת שוחד בפרשה זו. מבחינת הפרקליטות, תשומת הלב הציבורית לתיק המרמה ראויה להיות גדולה לא פחות.

הייחוד של תיק המרמה בבזק הוא העיסוק הפלילי של הפרקליטות במוסד הוועדות הבלתי תלויות שפועלות במקרים של עסקאות בעלי עניין. אחת התופעות היותר מורכבות ובעייתיות בשוק ההון היא שחברה ציבורית עושה עסקה עם חברה פרטית ששייכת לבעל השליטה בה, כפי שקרה לפי הנטען בעסקת בזק-yes.

הוועדות הבלתי תלויות נועדו לנטרל את ניגוד הענייניים האינהרנטי והבעייתי של בעל השליטה ולאפשר תהליך תחרותי למען האינטרס הציבורי. רוב האישום בתיק המרמה מראה כיצד, לשיטת הפרקליטות, שאול אלוביץ', באמצעות גורמים משתפי פעולה, לקח את המוסד של ועדות בלתי תלויות וניקב בו חורים עד שהפך אותו לכאורה לכמעט חסר ערך.

המשמעות של ניהול התיק הזה, לתפיסת הפרקליטות, היא גדולה מאוד. ברגע שמשתבש המנגנון של ועדות בלתי תלויות - שכאמור נועד לשמור שבעל השליטה לא יקבל לעצמו הטבות מהחברה הציבורית - מי שנפגע, ונפגע בגדול, הוא הציבור שמושקע בחברה הציבורית. זאת, בעיקר כשמדובר בעסקת ענק כגון עסקת בזק-yes שהייתה בהיקף של כמיליארד שקל.

ובמילים אחרות, כתב האישום בפרשת המירמה בבזק צריך, לשיטת הפרקליטות, לעניין מאוד את שוק ההון, אבל לא פחות מכך את הציבור הרחב שהכספים שלו מושקעים בבורסה וגם להביא להרתעה. המסר של הפרקליטות לבעלי השליטה הוא: הישמרו לכם מלגעת בוועדות התלויות ומלרמות, באמצעות שתילת חפרפרות בהן, את הרשויות ואת הציבור, פן יבולע לכם.

"יחס קשה לאלוביץ'"

התגובות של עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', ושל סטלה הנדלר, שהייתה מנכ"לית בזק, להודעת הפרקליטות על הגשת כתב האישום בתיק המרמה בבזק, תיארו היטב את הדרמה שהתחוללה.

פרקליטו של אלוביץ' מתח ביקורת על כך שהוחלט לנהל נגד לקוחו משפט פלילי שני ומקביל בגין התנהלותו כבעל השליטה בבזק, בנוסף על התיק שבו הוא מואשם במתן שוחד לנתניהו. "הגשת כתב האישום בזמן שבו מתנהל במקביל המשפט בביהמ"ש המחוזי בירושלים שגם בו הודיעה הפרקליטות שתתחיל דווקא בפרשת 4000 הנוגעת לאלוביץ', משקפת את היחס הקשה לו זוכה אלוביץ'".

מנגד, הנדלר נשמה לרווחה. הפרקליטות הודיעה כי הגיעה עימה ל"הסדר מותנה", שמשמעותו הפסקת ההליכים הפליליים נגדה בתנאי (העיקרי) שתשלם קנס בגובה 400 אלף שקל. כמו כן, היא תהיה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת, בנוסף לתקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000. "אני שמחה לשים את הפרשה מאחוריי ולהמשיך לאתגרים חדשים", מסרה הנדלר, שבמסגרת ההסדר הודתה בעובדות, שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק.

למרות ההסדר, עצם ניהול החקירה הפלילית פגע בהנדלר הן כאדם והן במעמדה במגזר העסקי. הנלדר, שהייתה מנכ"לית כמעט כל יכולה ומוערכת, מצאה עצמה בטריטוריה לא מוכרת, כשעננת חשדות מרחפת מעליה. במסגרת ההסדר התחייבה אמנם הנדלר להרחיק עצמה מתפקידי ניהול רק לתקופה מסוימת, אך הדרך לשיקום מעמדה לא תהיה קלה.

ההחלטה להגיש נגד אלוביץ' ונאשמים נוספים כתב אישום חמור בפרשת המרמה בבזק מכעיסה את אלוביץ', אבל היא לא הפתיעה אותו. כפי שנחשף בגלובס, אלוביץ' ויתר על זכותו להליך שימוע בפני הפרקליטות בתיק, ולכן ידע כמעט בוודאות שהוא יועמד לדין פלילי. החלטת אלוביץ' לוותר על זכותו לשימוע בתיק המרמה התקבלה לאחר שהוא ספג מפלה משפטית בהליך השימוע שאליו התייצבו סנגוריו בתיק 4000 וכל טענותיו נדחו.

מרמה והפרת אמונים

כתב האישום בתיק המרמה בבזק הוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה למחלקה הכלכלית לבית המשפט המחוזי בת"א נגד נושאי משרה בכירים לשעבר בקבוצת בזק ובחברת yes: אור אלוביץ', בנו של שאול, שכיהן כמנכ"ל יורוקום ויו"ר חלל תקשורת; עמיקם שורר, יד ימינו של אלוביץ'; לינור יוכלמן, מזכירת בזק לשעבר; רון איילון, מנכ"ל yes לשעבר; ומיקי ניימן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של yes. כן הואשמו מספר חברות מקבוצת יורוקום שהייתה בשליטת אלוביץ'. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע.

בד בבד, הודיעה הפרקליטות על סגירת תיקי החקירה של חשודים שנחקרו בפרשת 4000 ובפרשת המרמה בבזק. בפרשת 4000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר. זאת, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; ואור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק. כאמור, נגד אור אלוביץ' ושורר הוגש כתב אישום בפרשת המרמה בבזק.

בנוסף, הודיעה הפרקליטות לחברת בזק, חברת "וואלה" ולחברות מקבוצת יורוקום, כי היועמ"ש שוקל את העמדתן לדין בגין חשדות בפרשת 4000 (ר' מסגרת). כן הודיעה הפרקליטות ל"ידיעות אחרונות", כי היועמ"ש שוקל את העמדתה לדין בגין חשדות בפרשת 2000.

ניפוח תזרים מזומנים

האישום בתיק המרמה מתייחס לשתי פרשות: תשלום התמורה עבור רכישת מניות yes על ידי בזק; והתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה, שלאלוביץ' היה עניין אישי בהן.

לפי האישום, ביוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות yes מקבוצת יורוקום. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה. לפי תנאי העסקה, שילמה בזק ליורוקום 680 מיליון שקל במזומן, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, ישולמו סכומים נוספים.
לפי האישום, פעל שאול אלוביץ' יחד עם איילון וניימן להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של yes בשנים 2017-2015. זאת, על מנת שהתזרים החופשי יגיע לרף המירבי שנקבע בהסכם העסקה. "בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה", נכתב באישום.

לטענת הפרקליטות, כתוצאה ממימוש התכנית המרמתית יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו yes עמדה ביעדי התזרים החופשי, וכן הסתירו ממוסדות בזק את דבר קיומה של התוכנית. מצגים כוזבים אלו, נטען, הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקלים כמו כן, נטען כי מצגים כוזבים אלה הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים פרטים מטעים.

שימוש במידע חסוי

הפרשה השנייה בכתב האישום עוסקת, כאמור, בפגיעה בהתנהלות הוועדות הבלתי תלויות בבזק. לדברי הפרקליטות, בנוסף לעסקת בזק-yes, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם אלוביץ': התקשרות בין yes, שכבר הייתה באותה עת בבעלות בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחת משתי העסקאות, להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור המנדטוריים בעסקאות בעלי שליטה.

מטרת הוועדות הבלתי תלויות הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים. לדברי הפרקליטות, "בניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולשורר, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות". במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. 

***חזקת החפות. ההליך הפלילי בתיק המרמה בבזק הוא בראשיתו, הנאשמים מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות.