ג'יפ AVENGER / צילום: יח''צ
קבוצת Stellantis הרב-לאומית, שנוסדה ב-2021, היא יצרנית הרכב הרביעית בגודלה בעולם מבחינת היקף מכירות. היא חולשת על למעלה מעשרה מותגים, יש לה עשרות מפעלים בארבע יבשות וב-2022 מכירותיה נעו סביב 180 מיליארד דולר. באנלוגיה מעולם הספנות, סטלנטיס היא מכלית-על ("סופר־טנקר").
● השבוע בענף הרכב | יותר מ-20 מותגי רכב סיניים חדשים יגיעו השנה לישראל. קבלו הצצה ראשונה
● מבחן דרכים | עם ממדים נדיבים ותמחור אגרסיבי: החשמלית שרוצה לקחת נתח לטסלה
● ניתוח גלובס | הטרנד החם של ענף הרכב מתמודד עם איום חדש ולא צפוי
אבל כפי שלמדו לאחרונה בים האדום לא מעט קברניטים של מכליות-על, הגודל לא מהווה יתרון כשצריך לשנות כיוון במהירות.
מגבלת התמרון לנוכח מתקפות של מתחרים קטנים וזריזים, הובילה את קבוצת סטלנטיס לעמדה בעייתית בשוק הרכב החשמלי העולמי. לוקח לה הרבה זמן להסתגל לשינוי בשוק, ועדיין אין לה מענה אפקטיבי לדגמים הפופולריים של טסלה ושל הסיניות הזולות, שכובשים במהירות את אחד הפלחים הצומחים בשוק העולמי.
הקבוצה אומנם עתידה לצמצם את הפער החל מהשנה, באמצעות שותפות בינלאומית עם יצרנית סינית של כלי רכב חשמליים מודרניים (Leap). אבל בינתיים הנציגות העיקרית שלה בפלח עדיין מבוססות על הפלטפורמה החשמלית הקומפקטית שהציגה החברה הבת פיז'ו-סיטרואן באירופה לפני מספר שנים. עליה היא משיקה כיום את את הקרוס-אובר החשמלי הקומפקטי, ג'יפ AVENGER.
עיצוב חיצוני
למרות השם המאיים, שלקוח מעולמם של גיבורי-העל, מדובר ברכב קומפקטי אופנתי, נאה ונטול אגרסיות. עיצוב החרטום הרבוע מזכיר את דגמי השטח של המותג בזכות העיטורים האנכיים על הגריל המדומה (רכב חשמלי, כזכור) ובזכות פגוש עמוק, שמסתיים במעין "פלטת מגן" בתחתית, נוסח רכבי שטח. פרופיל הצד נשלט על ידי קשתות גלגלים מודגשות, עמוד גג אחורי זקוף ופסי מגן, והזנב דומה לכל קרוס-אובר עירוני תמים.
כל זה ארוז במרכב שאורכו 4.08 מ' בלבד ורוחבו 1.78 מ', ממדים של סופר-מיני אירופית. אומנם הודות לעיצוב הלא שגרתי ולגלגלים הגדולים, שממוקמים ממש בפינות המרכב, הרכב נראה גדול מכפי שהוא באמת, ובהחלט שמים אליו לב. אבל "נוקם" זו קצת הגזמה.
מפתן הכניסה לתא הנוסעים נמצא בגובה נוח ודי גבוה יחסית לממדיו של הרכב, הודות למרווח גחון גדול מהממוצע, של 20 סנטימטרים. תנוחת הישיבה מלפנים מעניקה לנהג ולנוסעיו תצפית טובה קדימה ולצדדים מבעד לשמשות גדולות וזקופות יחסית, ממש כמו בג'יפים "אמיתיים", ומרווח הראש טוב.
אבל רוחבו של המושב האחורי מוגבל לשני מבוגרים ואילו מרווח הרגליים מאחור אינו ידידותי לארוכי רגליים, בשל בסיס גלגלים שמסתפק ב-2.56 מ' - כמעט 14 ס"מ פחות ממובילי הפלח הסיניים.
פנים הרכב
עיצוב הפנים מאמץ אלמנטים קלאסיים של המותג ג'יפ לתוך עיצוב "אופנתי תכליתי", שכולל קישוטים ומשטחים בצבע הגוף החיצוני, קווים חסונים ואלמנטים שימושיים, דוגמת מדף רוחבי פתוח להנחת חפצים מזדמנים ורגליים. מערך הפיקוד בגרסת הביניים המאובזרת שבה נסענו כולל לוח מחוונים דיגיטלי גדול וחד, ומסך מולטימדיה בגודל מרשים. גרסת הבסיס מסתפקת במסכים קטנים יותר.
הנדסת האנוש מתוכננת היטב, עם כמות סבירה של מתגים פיזיים. עם זאת, הוויתור המוחלט על מוט הילוכים לטובת לחצנים אלקטרוניים הוא לא לטעמנו, והתפעול אינו אינטואיטיבי בעת תמרוני חנייה הדוקים.
איכות הגימור והייצור טובה, אם כי ברמת המחיר הזו היה ניתן לצפות ליותר השקעה בדיפוני פלסטיק רך על הדלתות והקונסול המרכזי, ופחות שימוש בפלסטיק נוקשה.
אם סיני חשמלי ב-160 אלף יכול לספק גג פנורמי ומושבים חשמליים, אין סיבה שמותג פרמיום כמו JEEP לא יספק אותם ברכב שמחירו במחוזות ה-200 אלף שקל.
תא מטען
תא המטען מספק נפח סביר יחסית של 355 ליטר, והוא רחב ועמוק מספיק עבור מטען סוף שבוע טיפוסי של משפחה צעירה. זאת, כל עוד לא מנסים לדחוק אליו גם עגלות תינוק מתקפלות, אופניים ושאר חפצים בממדים חריגים.
כדי לקבל דלת אחורית חשמלית כבר צריך לטפס לרמת האבזור הגבוהה יותר, שמחירה מפליג ל-200 אלף שקל. כגיבוי מקבלים לא מעט חללי אחסון שימושיים בתוך התא עצמו.
מנוע
מערכת ההנעה של הרכב היא מהדור האחרון של הקבוצה, שהוצג בשנה שעברה, עם מנוע בהספק 156 כ"ס וסוללה בקיבולת 54 קילוואט, שאמורה לספק טווח של עד 400 ק"מ ב-WLTP. היצרן נוקב בנתון תאוצה די מתון של 9 שניות מאפס ל-100 קמ"ש, ובמהירות מרבית שמוגבלת ל-150 קמ"ש, אבל במצב הספורטיבי הרכב משדר תחושה די נמרצת בתנועה עירונית מקובלת, ומעפיל בקצב סביר למהירויות שיוט בין-עירוניות.
מצב התכנות הרגיל ומצב החיסכון מפחיתים משמעותית את הספק המנוע לטובת הגדלת הטווח, ומספקים תגובה די עצלה ללחיצה על הדוושה. במצבי נהיגה רגועים, עם שימוש מזערי במזגן, אפשר להגיע לסביבות ה-350 קילומטר בתנאי אמת.
על הכביש
הממדים הקומפקטיים של האוונג'ר ומרווח הגחון המכובד הם יתרון משמעותי בתנועה עירונית צפופה. קוטר הסיבוב שלו קטן משמעותית משל המתחרים הפופולריים, ההיגוי הקליל מאפשר לתמרן בזריזות בחניונים עמוסים ובמידת הצורך קל לטפס על מדרכות ואבני שפה גבוהות.
על הכביש המהיר הרכב גם שומר על יציבות כיוונית טובה במהירויות גבוהות ועל כבישים מתפתלים נטיית הגוף די מרוסנת, אבל ההיגוי קליל ומנותק מדי לשעשועי כביש כהלכתם, וגם המשקל העצמי של 1.6 טונות מורגש היטב.
ספיגת הזעזועים בעיר סבירה אפילו עם חישוקי ה-18 אינץ' של רכב המבחן. עם זאת, היתקלות במהמורה באמצע פנייה מהירה, או מעבר על פסי הרעדה, עדיין יכולים להוציא רגעית את המתלים מאיזון.
האוונג'ר מתהדר בגיאומטריית שלדה שאמורה להיות מותאמת לשטח, אבל צריך למתן ציפיות. זה עדיין רכב הנעה קדמית חשמלי, והיינו חושבים יותר מפעמיים לפני שהיינו מנסים לקחת אותו לטיולי מועדון ג'יפ בנגב.
מחיר
גרסת הפתיחה של האוונג'ר עולה כ-190 אלף שקל עם חבילת אבזור די בסיסית, ומי שירצה אבזור שתואם יותר את תדמית המותג יצטרך להפליג לגרסאות הגבוהות יותר, שעולות 210 ו-220 אלף שקל.
זהו תמחור די שאפתני ביחס למפרט ולאבזור שמציעים כיום המתחרים מסין בפלח הזה.
מנגד זה אינו מחיר חריג עבור חובבי המותג, שמחפשים סמל סטטוס עירוני, ששונה מהדגמים הנפוצים בשוק. כי תמורה לכסף לא תמיד נמדדת במונחים רציונליים.
חלק מהמתחרות
סמארט 1
175-195 אלף שקל עולה גרסת המנוע הבודד של סמארט. זהו רכב מרווח מאוד עם בסיס גלגלים ארוך אם כי פחות קרוס-אובר בעיצובו. מנוע של 272 כ"ס וטווח של עד 440 ק"מ.
זיקר X
ב־185־205 אלף שקל הקרוס-אובר הקומפקטי של גילי פונה לפלח הפרימיום עם מרחב פנים מכובד ומאובזר היטב, מנוע אחורי בהספק 272 כ"ס וטווח של עד 445 ק"מ.
