ח"כ טלי גוטליב, הליכוד (פוסט ברשת איקס, 1.2.24) / צילום: כדיה לוי
האם נגד חברת הכנסת טלי גוטליב תיפתח חקירה פלילית על רקע העובדה שחשפה כי בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר הוא איש שב"כ? עד כה לא התקבלה הכרעה בנושא, אך בימים האחרונים דווח בתקשורת כי פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, תומך בפתיחת חקירה כזאת (במקביל, ברסלר עצמה הגישה תביעת דיבה נגד חברת הכנסת, שטענה כי בעלה שוחח עם יחיא סינוואר ימים ספורים לפני 7 באוקטובר).
● המשרוקית | ועדת הכנסת אישרה את ההדחה של כסיף, האם זו הפעם הראשונה?
● המשרוקית | הממשלה לא הציגה עד כה את התקציב בכנסת. זו הפרת חוק יסוד?
● המשרוקית | האם תקציב הישיבות ל־2024 קוצץ ב־50% בעקבות המלחמה?
בתגובה לאחד הדיווחים על כך שנשקלת האפשרות של חקירה פלילית נגדה (פרסום של גידי וייץ ב"הארץ"), השתלחה גוטליב באיסמן וצייצה כך: "פרקליט המדינה אולי חושב שהוא מעל החוק ושהכול מותר לו, (אבל) אין לו סמכות להידרש לחקירת ח"כ. זה בסמכות היועמ"שית בלבד". לציוץ צירפה העתק ממכתב אותו שיגרה לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות, ובו קבעה כי "עצם הידרשותו של פרקליט המדינה לעניין תמוהה… ונועדה לשלוח מסר מטיל אימה". אז מה קובע החוק לגבי חקירה פלילית של חבר כנסת? בדקנו.
בניגוד לחקירה פלילית של ראש הממשלה, שבה יש הליך המעוגן בחקיקה - חקירה פלילית של חבר כנסת מוסדרת באמצעות נוהל של אגף החקירות במשטרה, ובהנחיות שפרסם בעניין היועמ"ש. הנוהל של המשטרה קובע כי פתיחת חקירה נגד "אישיות ציבורית בכירה", כולל חברי כנסת, טעונה אישור של ראש אגף החקירות. ובהנחיות היועמ"ש נכתב כי על ראש אגף החקירות ליידע בעניין את היועמ"ש. כלומר, מבחינה פורמלית ההליך מחייב רק את "יידוע" היועמ"ש.
יחד עם זאת, בפועל נראה כי במקרים כאלה בעבר, היועמ"ש לא מילא רק תפקיד פסיבי. עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, הסבירה לנו כי אומנם "מבחינת סמכות אין חובה להעלות חקירת ח"כ להכרעת היועמ"ש, אך ייתכן שיועמ"ש מסוים ירצה להיות מעורב יותר באישור חקירות בנושאים 'רגישים' מתוקף אחריותו הכוללת על מערכת אכיפת החוק".
גם בחינת שורה של דיווחים בתקשורת על חקירות פליליות שנפתחו בעבר נגד חברי כנסת, מעלה כי בכולם הוזכר כי לפני המהלך התקבל אישור מהיועמ"ש. למעשה, גם במקרה הנוכחי, בידיעה שאליה הגיבה גוטליב, נכתב במפורש כי איסמן תומך בפתיחת החקירה, אך את ההכרעה בעניין תקבל היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב־מיארה.
אז מהו בכל זאת תפקידו של פרקליט המדינה בהליך? גם אם הוא לא התחנה האחרונה לפני ההחלטה על פתיחה בחקירה, ברור כי יש לו תפקיד מרכזי בו. מן הבחינה הפורמלית, הנחיות היועמ"ש קובעות כי כל "ביצוע פעולת חקירה גלויה ראשונה", כגון "חיפוש… מעצר או חקירה פרונטלית… יובא מראש לידיעת פרקליט המדינה או פרקליט המחוז"; ומן הבחינה המעשית, כפי שמסביר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מעורבותו בהליך כזה היא "חלק אינהרנטי מתפקידו. הוא הפרקליט הפלילי הבכיר ביותר, אז בוודאי הוא זה שיכתוב ליועמ"שית את חוות־הדעת". כלומר, בניגוד לטענתה של גוטליב, עצם המעורבות של פרקליט המדינה בעניין היא אינה חריגה או נעדרת סמכות.
מח"כ גוטליב נמסר בתגובה: "על־פי הנחיית היועמ"ש, פתיחה בחקירה נגד חבר כנסת, בשונה מאישי ציבור שאינם חברי כנסת, תיעשה באישור היועמ"ש".
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב אינם נכונים. אומנם בפועל מקובל שהיועמ"ש הוא זה שמאשר באופן סופי פתיחה בחקירה נגד חבר כנסת, אך זה לא אומר שלפרקליט המדינה אין סמכות "להידרש להליך". בפועל, פרקליט המדינה ממלא תפקיד מרכזי בחקירות כאלה, הן על־פי ההנחיות הפורמליות והן על־פי הפרקטיקה המקובלת.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו