גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במטרה להגביר את התחרות: בנקים יחויבו לפרסם לציבור את הריביות לפיקדונות

לגלובס נודע כי המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מקדם מהלך להגברת התחרות בין הבנקים ● על הפרק: נבחנת האפשרות לחייב את הבנקים לפרסם את הריביות שהם מציעים ב־10 מסלולים קבועים ● המהלך מגיע ברקע החוק שמחייב את הגופים לעדכן מדי תחילת חודש את הלקוחות בסכום העמלות שנגבו מהם, וייכנס לתוקפו ביום רביעי

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המערכת הבנקאית ספגה בשנה וחצי האחרונות לא מעט ביקורת על כך שגלגלה באיטיות את עליות הריבית במשק לפיקדונות. זאת בעוד שלהלוואות, שהן מקור הרווח הגדול של הבנקים (במיוחד בסביבת ריבית גבוהה), התמסורת (שיעור גלגול הריבית) הייתה גבוהה, וגם נכון להיום ישנם עסקים שבהלוואות שלהם שיעור התמסורת גבוה מ־100%. למרות הגלגול האיטי, הציבור נהר בהמוניו לפיקדונות הבנקאיים והעביר אליהם מאות מיליארדי שקלים מחשבונות עו"ש שאינם נושאים ריבית. לשם השוואה, לפני שהתחילה עליית הריבית באפריל 2022, כ־57% מכספי הציבור היו בפיקדונות עו"ש, וכעת שיעורם עומד על 35%.

האסטרטג שמעריך: זה הסיכוי למלחמה בצפון, וזה מה שיקרה לכלכלה אם תפרוץ 
● חחיאשוילי: הבנקים יחויבו להראות ריביות גם לעתיד, חברות כרטיסי האשראי יציעו פיקדונות 

הבנקים הבינו את הפוטנציאל של גיוס הלקוחות באמצעות הצעות אטרקטיביות מצד אחד ואת הביקורת הציבורית מצד שני, והתחרות ביניהם גברה. התחרות הזו הייתה חסרה מאוד בסביבת הריבית האפסית ששררה בעולם עד לפני מספר שנים, ובבנק ישראל לא רוצים שהיא תיעלם ככל שהריבית תרד.

לפיכך, בכנס של מכוני ספרא והורביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנערך ביום ראשון, אמר המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, כי הפיקוח על הבנקים יפרסם בקרוב הוראה שתחייב את הבנקים לא רק לחשוף את המידע על הריביות שהם הציעו בעבר, כפי שמפורסם מדי חודש באתר "קו המשווה" של בנק ישראל, אלא גם להראות לציבור באופן פומבי מה הן הריביות שהם מציעים למי שרוצה עכשיו לפתוח פיקדון.

כעת, גלובס חושף כי לפי גורמים במערכת הבנקאית, כדי להגביר את התחרות ואת השקיפות עבור הלקוחות בנושא זה, בפיקוח על הבנקים בוחנים לחייב את הבנקים לפרסם את הריביות שהם מציעים במספר מסלולים קבועים, ככל הנראה 10 מסלולים. מדובר במסלולים הנפוצים ביותר בהם בוחר הציבור לפתוח פיקדונות בנקאיים, וכל בנק יפרסם את הריביות שהוא מציע.

הציבור מעדיף פיקדונות קצרים או עד שנה

מבט על הפקדות הציבור בחודשים דצמבר ונובמבר מגלה כי ישנם מסלולים מובהקים אליהם זורמים מרבית הכספים. מבדיקת גלובס עולה כי המסלול המועדף ביותר על הציבור היה זה שמציע פיקדון בריבית משתנה לתקופה של עד חודש, כשהישראלים הפקידו אליו סכום עצום של יותר מ־19 מיליארד שקל. מדובר על זינוק של 65% ביחס להפקדות למסלול זה בחודש נובמבר (כמעט 12 מיליארד שקל).

אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה שעוד לפני שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על הורדת ריבית ראשונה מזה יותר משנה וחצי (כפי שקרה בינואר), הבנקים כבר הורידו את הריביות שהם מציעים לציבור, בעיקר במסלולים עם הריבית הקבועה כדי להתאים את עצמם לצפי בשוק לתהליך הורדת ריבית.

הפרטים האחרונים של ההוראות טרם נקבעו וגם מועד להחלת החובה על הבנקים, אך כפי שציין חחיאשוילי, מדובר באירוע שיתרחש בקרוב. לפי שעה גם לא ברור כמה זמן לאחר פרסום הריבית יוכלו הבנקים להעלות או להוריד אותה.

המסלול הפופולרי הבא על ידי הציבור הינו פיקדון בריבית קבועה לתקופה של שנה שגייס בשני החודשים הללו יחד יותר מ־15.5 מיליארד שקל.

יש לציין כי בעוד שבמרבית המסלולים הבנקים הפחיתו בריביות, בפיקדונות לטווח של עד חודש בריבית משתנה, הריבית הממוצעת דווקא עלתה מכ־2.5% ל־2.66%. עם זאת, עדיין מדובר על ריבית רחוקה מזו של בנק ישראל שעומדת כיום על 4.5%. חחיאשוילי ציין בכנס כי שיעור התמסורת בפיקדונות היותר קצרים נע בין 40% ל־60%, בעוד שבפיקדונות של שלושה חודשים עד שנה הוא עומד על 80%־90%.

עוד ציין חחיאשוילי כי בפיקוח על הבנקים מתחבטים בשאלה עד כמה הוגן שיעור התמסורת הזו, ובוחנים זאת באמצעות סקרים מול הציבור. "לא מזמן ביצענו סקר שבודק ממה נובעת תפיסת חוסר ההוגנות בציבור (כלפי הבנקים, ר"ו) ורואים שזה נובע מעמלות, רמת השירות ובשנה האחרונה הצטרפה לזה הריבית על הפלוס שעלתה לרמה גבוהה", הוא אמר.

האם הבנקים יעמדו בדד ליין של ביטן?

הגברת התחרות בין הבנקים סביב נושא הפיקדונות מגיעה על רקע החוק שנועד להגביר תחרות ושקיפות בתחום העמלות, וייכנס לתוקפו באופן מלא ביום רביעי. החוק, שמחייב את הבנקים לעדכן מדי תחילת חודש את הלקוחות בסכום העמלות שנגבו מהם בחודש הקודם היה אמור להיכנס בינואר, אך הבנקים טענו שבשל המלחמה הם לא ערוכים לכך ושלחו את המסרונים באיחור וברובם הגדול גם ללא הסכום ששולם.

בדיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, הודיע יו"ר הוועדה דוד ביטן כי הוא מתיר לבנקים לשלוח את המסרון המעודכן עד ל־7 בפברואר, וכי גוף שלא יעמוד בהוראות החוק ישלם קנס בהיקף של מיליוני שקלים. תחילה נקב ביטן במספר 10 מיליון שקל לכל יום איחור ואף הפסיק את הדיון לאחר שלא קיבל מידע מבנק ישראל על השאלה אילו בנקים כבר שלחו מסרון והאם הוא נשלח בהתאם לחוק. עם חידוש הדיון, הוא הודיע כי הקנס יהיה נמוך יותר, אך עדיין יסתכם במיליוני שקלים לכל יום איחור.

השבוע כבר החלו חלק מהבנקים לשלוח ללקוחות את המסרון, והוא כולל את סכום העמלות ששולם על ידם. כך לדוגמה דיסקונט, שהיה הראשון ששלח מסרון בחודש שעבר אך לא כלל בו את הסכום, עדכן את הנוסח כך שיכלול בדיוק את סך השקלים ששולמו. פירוט העמלות על פי הפעולה בגינה הן נגבו, נעשה באמצעות מעבר לאתר או אפליקציית הבנק, דרך בה נקטו מספר גופים שגם הם החלו בשליחת המידע, כמו למשל בנק הפועלים. גם לאומי ומזרחי טפחות החלו באופן מדורג לשלוח הודעות. בבינלאומי הודיעו שיתחילו במשלוח ביום שלישי.

עד כמה הכללת הסכום המדויק כבר במסרון ולא בהפניית הלקוח לאמצעי תקשורת אחרים קריטית? ד', שקיבלה ביום שני את המסרון בגין חודש ינואר, אומרת כי כלל לא הקדישה תשומת לב למסרון שנשלח אליה בחודש שעבר, אך את זה המעודכן שכלל את סך העמלות היא ראתה באופן מיידי. נציין כי הנושא עורר ביקורת בוועדת הכלכלה, כאשר חברי הכנסת התלוננו שהפניית הלקוחות באמצעות המסרון לאתר הבנק על מנת לראות את סך העמלות ששולמו, אינה מקובלת.

עמלות שעשויות להגיע למאות שקלים

המידע על העמלות מגיע על רקע כוונת בנק ישראל לעשות רפורמה בעמלות ולאפשר לבנקים להתחיל לגבות עמלות בגין ייעוץ השקעות. בינתיים, עמלות המסחר בני"ע צפויות עבור מי שסוחר בהן, להיות החלק המשמעותי ביותר במסרון שנשלח להם בימים אלו, בעיקר כי הם יכילו את דמי המשמרת הנגבים באופן רבעוני (כשיעור מתוך התיק המנוהל דרך הבנק), ולכן עמלה זו לא תופיע מדי חודש.

נציין כי בבנק ישראל החלו לקדם רפורמה בדמי המשמורת (כיום דמי ניהול) ואלה יהפכו לעמלה קבועה בשקלים ולא כשיעור מתוך התיק, עם חלוקה לשני היקפי תיק: עד 100 אלף שקל ומעל לסכום זה. לדוגמה, העמלות הממוצעות של דמי משמרת של ני"ע זרים (על פי התעריף המפורסם במחשבון הבורסה) יכולות להגיע בתיק של 400 אלף שקל ל־100־150 שקל ובתיקים של מיליון שקל ל־350 שקל בחודש. בתיקים הקטנים יותר הם דמי המשמורת האלה עומדים על כמה עשרות שקלים.

לבנקים נותרו כאמור עד יום רביעי לשלוח את המסרונים ונראה אם אופן שליחתם הפעם יעבור את חברי הוועדה.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן